האחיות רבקה ואסתר אייגרמן מתכתבות, ורבקה מעדכנת שהחליטה לפרוש מעבודתה בהוראה, אך טרם החליטה על מקום עבודה חדש
סיפור רקע
רבקה אייגרמן החליטה לעזוב את ההוראה בגלל בעיות משמעת בכיתה שחינכה, והיא איננה מעוניינת לעבוד במילוי מקום. היא עדיין אינה יודעת מה תעשה, ובינתיים היא מעדכנת את אחותה אסתר על כל מה שקורה במשפחה ובקיבוץ. במשפחה צפויה לידה לקראת חנוכה, ובקיבוץ צעירים רבים עוזבים. רבקה מבקשת מאסתר לכתוב לה בפרוטרוט ומתעניינת בשלומם של בני המפשחה בחו"ל.
האחיות רבקה ואסתר, הן בנותיהן של לאה לבית ראנד ונפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן. לאה ונפתלי יוסף נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח ולהסתתר מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו.
לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ בכלל. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם עוד שני
האחיות רבקה ואסתר, הן בנותיהן של לאה לבית ראנד ונפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן. לאה ונפתלי יוסף נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח ולהסתתר מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו.
לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ בכלל. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם עוד שני ילדים.
לאורך השנים הרבו נפתלי ולאה לכתוב מכתבים לילדיהם, ובהם מכתבים רבים שנשלחו לבתם אסתר בשנים שהיא למדה באנגליה. אסתר, שנולדה בשנת 1945, נסעה בין השנים 1964-1966 ללמוד בסמינר לחרדי לבנות בעיר גייטסהד (Gateshead), שמנהלו היה הגיס של בובי רחל פרנקל. היא נהנתה בשנות הלימודים שם: למדה את השפה האנגלית, הכירה את קרובי המשפחה שגרו באירופה, ומשנה לשנה התחזקה בשמירת מצוות. ואולם, לצערה, מצבה הכלכלי היה קשה, והאחים בישראל שלחו לה כסף להוצאותיה. גם קרובי משפחה אחרים שלחו את בנותיהם לגייטסהד, ואסתר הידקה את הקשרים עם המשפחה, הוזמנה לארוחות משפחתיות, לחגים ולשבתות. לאחר לימודיה חזרה לארץ, החלה לעבוד כמזכירה ושודכה ליצחק קמפה, בחור ישיבה מבית חלקיה, מושב סמוך לחפץ חיים. משפחת קמפה עברה לגור בבני ברק ובהמשך בתפרח. למרבה הצער חלתה אסתר במחלת כבד, עברה השתלה שהעניקה לה עוד כמה שנים טובות אך נפטרה בטרם עת.
את אסופת המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות אחותה רחל שנרב.
ארועי התקופה
כתב היד
ב"ה יום ד כ"ז בחשון תשכ"ה
[עמוד 1]
אסתרק'ה יקרה, שלום שלום,
איך היתה החתונה? שמענו ממר זיס שהיה נפלא
אך ספרי את ביתר פרוטרוט. ובכלל ראית קצת מפריז
עיר "האורות" איך מצא חן בעניך [בעינייך]? מענין עם [אם] התלהבת
קצת….
אני כבר ממש מתגעגעת לחג הפסח לראותך, ואני מתארת
לי שאת יותר מה? האם ישראל נגל נתן לך כסף בחתונה?
(או שהוא לא קיבל את המכתב.)
כתבי לי בדיוק מה הולך. בסדר?
אצלי ב"ה המצב רוח בסדר, אך אני מפסיקה ללמד בקרוב
מאחר וקיבלתי כתה של בנים, ושני ילדים ממש מפריעים
בצורה כזו שהכתה מלמדת אותי ולא אני אותם, פשוט
איום ונורא בלגן ואי משמעת, אני פשוט מיואשת
המנהל שלי אדם נחמד, אך פחות מדי תקיף, כך שאין
לי עורף והחלטתי להפסיק, המפקח לא רוצה לשמוע
על כך ורוצה לתת לי מ"מ (מילוי מקום) אך לי אין חשק
לכך, מאחר ומתקשרים [ונקשרים] לכתה וצריך להחליף ברגע
שאת מתקשרת [נקשרת], בקיצור הולך לי שמח, ואנני יודעת
עדיין מה ילד יום ומה אחליט לעבוד,
ידידיה נמצא במילואים ורחל
גרה אצל הוריו, כרגע
חזרתי מביקור אצלה וב"ה
היא מרגישה טוב ובקרוב
כנראה בחתונה נתבשר
בע"ה בבשורה משמחת.
אצל יוכי גם ב"ה הכל בסדר
והילדים כרגיל נחמדים
ושובבים.
אבא ואמא עשו השבוע חופש
בבית (בקבוץ) ואקוה
שבאמת נחו.
השבת היתי אצל פרנקל
בירושלים והם מוסרים לך
הרבה דרישות שלום.
הם כ"כ נחמדים באמת
נהדר להיות אצלם.
ישראל שלנו בקרוב יעזוב
את המשק. עדיין לא
ידוע מה יעשה בדיוק,
ובכלל במשק שמח עוזבים
ועוזבים וממש איום,
(אשר, ישראל, נחום, נתן
ינקל במברגר כולם.)
כך בארץ שלנו הולך שמח
שובתים דוורים, ב"ה
נגמרה השביתה לפני
יומים,
מי מי תבוא לחתונה של
ישראל רנד? כך מספרים
ובכלל עושים פה ב"ב
רוח מכל החתונה וכו' וכו'
פגשתי את צפונה רוגנר
בירושלים והיא מוסרת
לך הרבה ד"ש וכן מלכה
הורן ויתר הבנות תמיד
דורשות בשלומך ומסרות
הרבה ד"ש ולכל טוב
[עמוד 2]
משלום [מה שלום] לאה חיים והילדים?
וכן משפחת כהן? מסרי לכולם הרבה ד"ש וכל-טוב, וכן לאסתי
קטן משלומה [מה שלומה]? ושלום גילה? ופיגי? ומובן לרותי ושרה
גם ד"ש
הרבה נשיקות ולהשתמע
רבקה שלך.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
כתב היד
ב"ה יום ד כ"ז בחשון תשכ"ה
[עמוד 1]
אסתרק'ה יקרה, שלום שלום,
איך היתה החתונה? שמענו ממר זיס שהיה נפלא
אך ספרי את ביתר פרוטרוט. ובכלל ראית קצת מפריז
עיר "האורות" איך מצא חן בעניך [בעינייך]? מענין עם [אם] התלהבת
קצת….
אני כבר ממש מתגעגעת לחג הפסח לראותך, ואני מתארת
לי שאת יותר מה? האם ישראל נגל נתן לך כסף בחתונה?
(או שהוא לא קיבל את המכתב.)
כתבי לי בדיוק מה הולך. בסדר?
אצלי ב"ה המצב רוח בסדר, אך אני מפסיקה ללמד בקרוב
מאחר וקיבלתי כתה של בנים, ושני ילדים ממש מפריעים
בצורה כזו שהכתה מלמדת אותי ולא אני אותם, פשוט
איום ונורא בלגן ואי משמעת, אני פשוט מיואשת
המנהל שלי אדם נחמד, אך פחות מדי תקיף, כך שאין
לי עורף והחלטתי להפסיק, המפקח לא רוצה לשמוע
על כך ורוצה לתת לי מ"מ (מילוי מקום) אך לי אין חשק
לכך, מאחר ומתקשרים [ונקשרים] לכתה וצריך להחליף ברגע
שאת מתקשרת [נקשרת], בקיצור הולך לי שמח, ואנני יודעת
עדיין מה ילד יום ומה אחליט לעבוד,
ידידיה נמצא במילואים ורחל
גרה אצל הוריו, כרגע
חזרתי מביקור אצלה וב"ה
היא מרגישה טוב ובקרוב
כנראה בחתונה נתבשר
בע"ה בבשורה משמחת.
אצל יוכי גם ב"ה הכל בסדר
והילדים כרגיל נחמדים
ושובבים.
אבא ואמא עשו השבוע חופש
בבית (בקבוץ) ואקוה
שבאמת נחו.
השבת היתי אצל פרנקל
בירושלים והם מוסרים לך
הרבה דרישות שלום.
הם כ"כ נחמדים באמת
נהדר להיות אצלם.
ישראל שלנו בקרוב יעזוב
את המשק. עדיין לא
ידוע מה יעשה בדיוק,
ובכלל במשק שמח עוזבים
ועוזבים וממש איום,
(אשר, ישראל, נחום, נתן
ינקל במברגר כולם.)
כך בארץ שלנו הולך שמח
שובתים דוורים, ב"ה
נגמרה השביתה לפני
יומים,
מי מי תבוא לחתונה של
ישראל רנד? כך מספרים
ובכלל עושים פה ב"ב
רוח מכל החתונה וכו' וכו'
פגשתי את צפונה רוגנר
בירושלים והיא מוסרת
לך הרבה ד"ש וכן מלכה
הורן ויתר הבנות תמיד
דורשות בשלומך ומסרות
הרבה ד"ש ולכל טוב
[עמוד 2]
משלום [מה שלום] לאה חיים והילדים?
וכן משפחת כהן? מסרי לכולם הרבה ד"ש וכל-טוב, וכן לאסתי
קטן משלומה [מה שלומה]? ושלום גילה? ופיגי? ומובן לרותי ושרה
גם ד"ש
הרבה נשיקות ולהשתמע
רבקה שלך.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?