אוֹצָרוֹת
1967 12 ביוני

"הבנים שלנו עמדו במבחן" אומרת שושנה יומיים לאחר תום מלחמת ששת הימים

שושנה שילדקראוט טבעון
שושנה ואריה שילדקראוט עם ילדיהם מאירה ויוש

כתב היד

2 עמודי מכתב

סיפור רקע

"הבנים שלנו עמדו במבחן" יומיים לאחר תום מלחמת ששת הימים, הלם המלחמה עוד ניכר במכתבה של שושנה. היא מתארת דאגה עמוקה לבנה יוש, אשר נלחם בחזית הצפונית. היא מספרת שקיבלו ידיעות כי הוא בריא ושלם ויחידתו לא סבלה אבידות. לצד השמחה על שלומו של בנה היא מספרת כיצד החיילים עמדו במבחן, כיצד הם החזירו מנה אחת אפיים לאויב בכל החזיתות. במכתב ניכר ערבוב של גאווה ושמחת הניצחון עם ההלם שעוד אופף את שושנה לאור האירועים הקשים. שושנה שילדקראוט לבית בורובסקי נולדה בשם ברטה בורובסקה בפברואר 1915 בפייעסק שבפולין. כציונית, עלתה לארץ בשנת 1932בעקבות אחיה מאיר במסגרת "המזרחי הצעיר". היא הייתה בת למשפחת סוחרים ובורסקאים מבוססת אשר גרה בבית גדול על שפת נהר בו נהגה לשחות. שושנה איבדה את כל משפחתה באושוויץ – זוג הורים, אח ואחות. מותם השפיעה על מצבה הנפשי עמוקות. אחיה מאיר

"הבנים שלנו עמדו במבחן" יומיים לאחר תום מלחמת ששת הימים, הלם המלחמה עוד ניכר במכתבה של שושנה. היא מתארת דאגה עמוקה לבנה יוש, אשר נלחם בחזית הצפונית. היא מספרת שקיבלו ידיעות כי הוא בריא ושלם ויחידתו לא סבלה אבידות. לצד השמחה על שלומו של בנה היא מספרת כיצד החיילים עמדו במבחן, כיצד הם החזירו מנה אחת אפיים לאויב בכל החזיתות. במכתב ניכר ערבוב של גאווה ושמחת הניצחון עם ההלם שעוד אופף את שושנה לאור האירועים הקשים. שושנה שילדקראוט לבית בורובסקי נולדה בשם ברטה בורובסקה בפברואר 1915 בפייעסק שבפולין. כציונית, עלתה לארץ בשנת 1932בעקבות אחיה מאיר במסגרת "המזרחי הצעיר". היא הייתה בת למשפחת סוחרים ובורסקאים מבוססת אשר גרה בבית גדול על שפת נהר בו נהגה לשחות. שושנה איבדה את כל משפחתה באושוויץ – זוג הורים, אח ואחות. מותם השפיעה על מצבה הנפשי עמוקות. אחיה מאיר נהרג בתאונת דרכים בטבעון. לאחר עלייתה לארץ, עבדה ב"מטבח הפועלים" בחיפה, שם פגשה באריה שילדקראוט. השניים נישאו בסוף שנות ה-30 ונולדו להם נולדו שני ילדים: מאירה ויוש (ישעיהו). שושנה הייתה עקרת בית ותיחזקה משק אוטארקי בטבעון. היא הייתה משכילה, דיברה 8 שפות, קראה ספרים רבים, למדה תנ"ך. כשמצבה הבריאותי התדרדר היא התלוותה לבתה מאירה ומשפחתה בשליחויות ברחבי העולם (במסגרת שליחות המשפחה מטעם משרד החוץ). שושנה הייתה שרויה בדיכאון קשה לאחר שאיבדה את משפחתה בשואה. בשנות ה-60 בעקבות דיכאונה היא עברה טיפולים במכות חשמל על-מנת למנוע אובדנות. כתוצאה מכך, לימים חלתה בפרקינסון. למרות סיפור חייה, הייתה אישה שקטה, נוחה, עדינה ואסירת תודה על חייה ומשפחתה. נפטרה בשנת 1992 בטבעון.
נושאים: מלחמות ישראל

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמ' 1]
12.6.67
שלום יקרים שלנו
היד רועדת ואיש לא יכול לתאר לעצמו מה 
שעבר על הארץ תוך 6 ימים טרופים. זה
רק אחרי שנתאושש מן הערפל הזה שהטילו
עלינו. אבל הבנים שלנו עמדו במבחן ונתנו
מכה אחת אפיים לאויב מכל הגבולות. אני 
בטוחה שאתם הרבה יודעים, אבל זה כאין
ו[כ]אפס. מה שעבר עלינו ועל כל הישוב.
אבל הבנים שלנו, של העם הוכיחו את עצמם
כמו בכל הדורות. אל תיבהלי, אני כותבת
את המכתב הזה אחרי. זה שקיבלנו ד"ש
מיוש שהוא חי ובריא ושלם ולא קרה לו
אישית שום דבר. למרות שהוא היה בקו
הראשון בצפון. כפי שאבא כתב לך אז יהודה
של חנה נסע אליו במיוחד לאתר אותו. ידענו
שהוא נשאר בחיים אחרי הקרבות. אבל אנחנו
לא יכולנו לאתר אותו. רק אמרו לנו שהגדוד שלו
לא סבל אבידות. אנחנו מאושרים עם
יוש למרות שעוד טרם ראינו אותו. מחכים כל 
יום שיגיע לחופש. כי האלו שהשתתפו בקרבות

[עמוד 2]
יאפשרו להינפש קצת. ברגע שהוא מגיע הביתה
תכף נודיע לך. ויוש בעצמו יכתוב לך מה
שעבר עליו. בינתיים זה הכל. תהיו בריאים
ואל דאגה. זה הכל מאחורינו ככה מניחים.
וכשתירגע הארץ ואנחנו בתוכה אז אכתוב לך
יותר פרטים. שלום לשגיתי ועודד ולכל
החברים שלכם.
שלכם, אמא וסבתא.

האם אתם מקבלים עיתונות מהארץ? ואם לא
אני יכולה לשלוח לכם. ביחס לתקליטים 
שהכינונו היינו שולחים בדואר אבל יכול להישבר.
אבל תחליטי שאפשר שנעשה את זה.
שלכם, אמא וסבתא

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה שילדקראוט
מיקום: טבעון
תאריך: 12.06.1967

מקבל/ת המכתב

שם: מאירה ועודד שמיר
מיקום: פריז, צרפת

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמ' 1]
12.6.67
שלום יקרים שלנו
היד רועדת ואיש לא יכול לתאר לעצמו מה 
שעבר על הארץ תוך 6 ימים טרופים. זה
רק אחרי שנתאושש מן הערפל הזה שהטילו
עלינו. אבל הבנים שלנו עמדו במבחן ונתנו
מכה אחת אפיים לאויב מכל הגבולות. אני 
בטוחה שאתם הרבה יודעים, אבל זה כאין
ו[כ]אפס. מה שעבר עלינו ועל כל הישוב.
אבל הבנים שלנו, של העם הוכיחו את עצמם
כמו בכל הדורות. אל תיבהלי, אני כותבת
את המכתב הזה אחרי. זה שקיבלנו ד"ש
מיוש שהוא חי ובריא ושלם ולא קרה לו
אישית שום דבר. למרות שהוא היה בקו
הראשון בצפון. כפי שאבא כתב לך אז יהודה
של חנה נסע אליו במיוחד לאתר אותו. ידענו
שהוא נשאר בחיים אחרי הקרבות. אבל אנחנו
לא יכולנו לאתר אותו. רק אמרו לנו שהגדוד שלו
לא סבל אבידות. אנחנו מאושרים עם
יוש למרות שעוד טרם ראינו אותו. מחכים כל 
יום שיגיע לחופש. כי האלו שהשתתפו בקרבות

[עמוד 2]
יאפשרו להינפש קצת. ברגע שהוא מגיע הביתה
תכף נודיע לך. ויוש בעצמו יכתוב לך מה
שעבר עליו. בינתיים זה הכל. תהיו בריאים
ואל דאגה. זה הכל מאחורינו ככה מניחים.
וכשתירגע הארץ ואנחנו בתוכה אז אכתוב לך
יותר פרטים. שלום לשגיתי ועודד ולכל
החברים שלכם.
שלכם, אמא וסבתא.

האם אתם מקבלים עיתונות מהארץ? ואם לא
אני יכולה לשלוח לכם. ביחס לתקליטים 
שהכינונו היינו שולחים בדואר אבל יכול להישבר.
אבל תחליטי שאפשר שנעשה את זה.
שלכם, אמא וסבתא

עמוד 1/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: מאירה ועודד שמיר
מיקום: פריז, צרפת

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות