אוֹצָרוֹת
1937 22 באפריל

ההכשרה של אפרים במשמר העמק עומדת להסתיים והוא אינו בטוח שבקיבוץ שלו יוכל לעבוד בענף שהוא אוהב

אפרים טיקטין קיבוץ משמר העמק פורסם על ידי אורלי אילני
העלייה לג'וערה, ארכיון משמר העמק

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

שנת ההכשרה של אפרים בקיבוץ משמר העמק עומדת להסתיים, והוא אינו בטוח שבקיבוץ שלו – עין השופט – הוא יוכל לעבוד בענף שהוא כל כך אוהב. אם כך יקרה, יהיה לו קשה מאוד להשלים עם זה. אפרים מיואש מהעלייה לג'וערה. והוא חושש שאין זו התיישבות ושחברי הגרעין לא יקבלו קרקע. על הקשיים האלה נוסף המרחק מיהודית והחשש "שמא גם אחרי שנת הסבל הזו אשר עוברת עלינו, לא תבוא עלינו מנוחה שלמה". אפרים טיקטין נולד בליטא בשנת 1913. בעודו ילד היגרה משפחתו לארצות הברית לעיר דטרויט, שם היה אפרים ממייסדי קן השומר הצעיר ופעיל בו. בסתיו 1933 עלה אפרים לארץ והצטרף לגרעין "בניר" בחדרה. כשנה לפני העלייה להתיישבות של הגרעין בג'וערה נשלח אפרים להכשרה במטעים של משמר העמק, וכאשר הוקם עין השופט היה לרכז המטעים בקיבוץ. את המכתבים האלה הוא כותב בשנים 1936–1937 ליהודית קוצר,

שנת ההכשרה של אפרים בקיבוץ משמר העמק עומדת להסתיים, והוא אינו בטוח שבקיבוץ שלו – עין השופט – הוא יוכל לעבוד בענף שהוא כל כך אוהב. אם כך יקרה, יהיה לו קשה מאוד להשלים עם זה. אפרים מיואש מהעלייה לג'וערה. והוא חושש שאין זו התיישבות ושחברי הגרעין לא יקבלו קרקע. על הקשיים האלה נוסף המרחק מיהודית והחשש "שמא גם אחרי שנת הסבל הזו אשר עוברת עלינו, לא תבוא עלינו מנוחה שלמה". אפרים טיקטין נולד בליטא בשנת 1913. בעודו ילד היגרה משפחתו לארצות הברית לעיר דטרויט, שם היה אפרים ממייסדי קן השומר הצעיר ופעיל בו. בסתיו 1933 עלה אפרים לארץ והצטרף לגרעין "בניר" בחדרה. כשנה לפני העלייה להתיישבות של הגרעין בג'וערה נשלח אפרים להכשרה במטעים של משמר העמק, וכאשר הוקם עין השופט היה לרכז המטעים בקיבוץ. את המכתבים האלה הוא כותב בשנים 1936–1937 ליהודית קוצר, חברתו, ולימים אשתו. הוא מתאר בהם את הנעשה במשמר העמק, את העבודה החקלאית ואת הגעגועים העזים אליה. ב־4 באפריל 1938 בדרכם חזרה מעבודתם לג'וערה, נרצחו אפרים טיקטין וחברו אליעזר קרונגולד בידי ערבים. אפרים, שהיה בן 25 במותו נטמן בקבר אחים בעין השופט. הוא הניח אחריו הורים ואחות ואת אשתו יהודית, שילדה אחרי מותו את בנו – אפרים.

כתב היד

עמוד 1/4

משמר העמק 22/4/37

[עמוד 1]
יהודית שלום רב!
יש עוד לנצל את ההזדמנויות האחרונות, חבל באמת
שהתנועה עכשיו תפסק כבר התרגלנו למכתבים
תכופים. הסבה למה שלא ניצלתי את כל
ההזדמנויות זהו פשוט מפני שלא ידעתי שהם
נוסעים. מלבד זה היו כמה ערבים אשר
הייתי כל כך עיף שפשוט לא יכולתי להתרכז
על מכתב, אחרי ימי החמסין והגפור הייתי
ממש חצי חולה והייתי שוכב מוקדם לישון.
הייתי כותב לך הרבה יותר, יהודית, אל תחשבי
שאני רע עד כדי כך. אלא שפשוט הרבה פעמים
אין מה לכתוב ואין רצון לכתוב סתם פטפוט
בעלמא. אני אמנם חיי בתוך הויי של קבוץ
אשר יש בו חיים ואני מתמצא בכול אבל
למסור ולתאר את החיים האלו קצת קשה.
תאמיני לי, נחמדת, שאני לא פחות מאתך
רוצה שיקח [שיגיע] כבר הסוף לחיים הנפרדים שלנו, אבל
אני קצת מפחד מפני הסוף הזה באם הוא
לא יביא גם איזו שהיא אפשרות עבורי להמשיך
בענף. זה יהיה עבורי קשה מאוד לשוב לחדרה
[עמוד 2]
ולעבוד בעבודה אחרת. נכנסתי בשתי הרגלים
לתוך הענף ועכשיו יהיה לי מאד קשה לצאת
ממנו. אין לך מושג עד כמה הדבר הזה מושך
אין קץ ממש להשתלמות.
האמת היא שאני מיואש מאד מהמצב שלנו, קשה
לי להאמין שעליה זו שלנו פירושה התישבות, מי יודע
מתי שתעבור לרשותנו איזה חתיכת קרקע, וכמה
קרבנות [קורבנות] נצטרך לשלם עבור זה. אני לא מחיב
את העלייה בצורה כזאת ואני חושב שעושים
טעות פטלית [פטאלית], אבל אין לנו גם ברירה אחרת
ומוכרחים להשלים עם המצב.
נחמדת, יש לי פחד נסתר בלבי ואני דואג
מאד שמא גם אחרי שנת הסבל הזו אשר עוברת
עלינו, לא תבוא עלינו מנוחה שלמה כמו שהננו זקוקים
אחרי שנה כל כך קשה עבורנו. אמנם לא כדאי
לדאוג למפרע כל כך הרבה, אבל באמת
לא נשקף לנו מצב בהיר מהתקופה ההיא.
בכל אופן, יהודית, נקוה שבאהבתנו
המשותפת נוכל על הכל להתגבר בשלום.
אני קראתי בדאגה רבה על הבירור החברתי
[עמוד 3]
אין לי שום ספק שלמצב הזה יש ערך מכריע
ושהאנשים המתמרמרים הם כנים ומדברים מתוך
לבם. כאן משתקפים ההבדלים שבין אנשים
עם מצפון יקר לבין אנשים אשר מוכנים למכור
את מצפונם בעד גרוש. כנראה שתמיד האנשים
האלו אשר מוכנים למכור את כל האידיאלים שלהם
בעד איזו טובת הנאה פרטית, הם תמיד יהיו
לכוח הורס בקבוץ ומי יודע מתי שנוכל להכניס
מצב כזה אשר תמנע מהם האפשרות לערער כל כך
הרבה תחת יסודות הקבוץ.
פה הם גם כן מטלטלים בהרבה שאלות
קשות, שאלת שיחת הקבוץ שמשה לפני זמן
קצר לנושא בדיון, המזכיר פרסם על הקיר
מספר גדול של הצאות [הצעות] שהוא חושב להעמיד להצבעה,
אשר הוא חושב שעל ידם ישופר המצב. פה משתתפים
מספר קטן של חברים בשיחת-הקבוץ, אבל זה כבר
לא מעכב אותם, הם דנים עכשיו איך להבטיח
את השתתפותו של חבר אשר הדיון קשור אתו.
אצלנו בשטח זה אולי יותר טוב, אבל אינני
יודע איך שההתפתחות שלנו תלך, באיזה כיוון.
[עמוד 4]
יהודית נחמדת, הימים והשבועות אמנם חולפים מהר
מאד, אבל בכל זאת כה ארוך הזמן בין פגישה
ופגישה, אני כבר סופר את הימים עד לשבועות.
אני מאד מתגעגע אליך.
מה נשמע אצלך, איך את מרגישה את
עצמך באופן גופני. כבר מזמן לא כתבת
לי.
אני גומר הפעם.
שלך אפרים.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים טיקטין
מיקום: קיבוץ משמר העמק
תאריך: 22.04.1937

מקבל/ת המכתב

שם: יהודית קוצר
מיקום: חדרה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

משמר העמק 22/4/37

[עמוד 1]
יהודית שלום רב!
יש עוד לנצל את ההזדמנויות האחרונות, חבל באמת
שהתנועה עכשיו תפסק כבר התרגלנו למכתבים
תכופים. הסבה למה שלא ניצלתי את כל
ההזדמנויות זהו פשוט מפני שלא ידעתי שהם
נוסעים. מלבד זה היו כמה ערבים אשר
הייתי כל כך עיף שפשוט לא יכולתי להתרכז
על מכתב, אחרי ימי החמסין והגפור הייתי
ממש חצי חולה והייתי שוכב מוקדם לישון.
הייתי כותב לך הרבה יותר, יהודית, אל תחשבי
שאני רע עד כדי כך. אלא שפשוט הרבה פעמים
אין מה לכתוב ואין רצון לכתוב סתם פטפוט
בעלמא. אני אמנם חיי בתוך הויי של קבוץ
אשר יש בו חיים ואני מתמצא בכול אבל
למסור ולתאר את החיים האלו קצת קשה.
תאמיני לי, נחמדת, שאני לא פחות מאתך
רוצה שיקח [שיגיע] כבר הסוף לחיים הנפרדים שלנו, אבל
אני קצת מפחד מפני הסוף הזה באם הוא
לא יביא גם איזו שהיא אפשרות עבורי להמשיך
בענף. זה יהיה עבורי קשה מאוד לשוב לחדרה
[עמוד 2]
ולעבוד בעבודה אחרת. נכנסתי בשתי הרגלים
לתוך הענף ועכשיו יהיה לי מאד קשה לצאת
ממנו. אין לך מושג עד כמה הדבר הזה מושך
אין קץ ממש להשתלמות.
האמת היא שאני מיואש מאד מהמצב שלנו, קשה
לי להאמין שעליה זו שלנו פירושה התישבות, מי יודע
מתי שתעבור לרשותנו איזה חתיכת קרקע, וכמה
קרבנות [קורבנות] נצטרך לשלם עבור זה. אני לא מחיב
את העלייה בצורה כזאת ואני חושב שעושים
טעות פטלית [פטאלית], אבל אין לנו גם ברירה אחרת
ומוכרחים להשלים עם המצב.
נחמדת, יש לי פחד נסתר בלבי ואני דואג
מאד שמא גם אחרי שנת הסבל הזו אשר עוברת
עלינו, לא תבוא עלינו מנוחה שלמה כמו שהננו זקוקים
אחרי שנה כל כך קשה עבורנו. אמנם לא כדאי
לדאוג למפרע כל כך הרבה, אבל באמת
לא נשקף לנו מצב בהיר מהתקופה ההיא.
בכל אופן, יהודית, נקוה שבאהבתנו
המשותפת נוכל על הכל להתגבר בשלום.
אני קראתי בדאגה רבה על הבירור החברתי
[עמוד 3]
אין לי שום ספק שלמצב הזה יש ערך מכריע
ושהאנשים המתמרמרים הם כנים ומדברים מתוך
לבם. כאן משתקפים ההבדלים שבין אנשים
עם מצפון יקר לבין אנשים אשר מוכנים למכור
את מצפונם בעד גרוש. כנראה שתמיד האנשים
האלו אשר מוכנים למכור את כל האידיאלים שלהם
בעד איזו טובת הנאה פרטית, הם תמיד יהיו
לכוח הורס בקבוץ ומי יודע מתי שנוכל להכניס
מצב כזה אשר תמנע מהם האפשרות לערער כל כך
הרבה תחת יסודות הקבוץ.
פה הם גם כן מטלטלים בהרבה שאלות
קשות, שאלת שיחת הקבוץ שמשה לפני זמן
קצר לנושא בדיון, המזכיר פרסם על הקיר
מספר גדול של הצאות [הצעות] שהוא חושב להעמיד להצבעה,
אשר הוא חושב שעל ידם ישופר המצב. פה משתתפים
מספר קטן של חברים בשיחת-הקבוץ, אבל זה כבר
לא מעכב אותם, הם דנים עכשיו איך להבטיח
את השתתפותו של חבר אשר הדיון קשור אתו.
אצלנו בשטח זה אולי יותר טוב, אבל אינני
יודע איך שההתפתחות שלנו תלך, באיזה כיוון.
[עמוד 4]
יהודית נחמדת, הימים והשבועות אמנם חולפים מהר
מאד, אבל בכל זאת כה ארוך הזמן בין פגישה
ופגישה, אני כבר סופר את הימים עד לשבועות.
אני מאד מתגעגע אליך.
מה נשמע אצלך, איך את מרגישה את
עצמך באופן גופני. כבר מזמן לא כתבת
לי.
אני גומר הפעם.
שלך אפרים.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים טיקטין
מיקום: קיבוץ משמר העמק

מקבל/ת המכתב

שם: יהודית קוצר
מיקום: חדרה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות