אוֹצָרוֹת
2024 16 באוקטובר

הוריה של שרה בילו את חג החנוכה תשל״ו בטבריה, והם כותבים לה על החופשה ועל הכנרת

משפחת אייגרמן קיבוץ חפץ חיים פורסם על ידי deganit goldblat
המכתב המקורי שנשלח ממשפחת אייגרמן לשרה

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

נפתלי יוסף אייגרמן ורחל בובי פרנקל בילו את חג החנוכה של שנת תשל"ו בטבריה. הם כותבים על הצורך בחופשה, על הניתוק מהמשק, על הכנרת ועל מצב התיירות בעיר. שניהם מודים לשרה על שיחת הטלפון שלה עם שושי, אחותה הקטנה. הגעגועים הציפו את שושי ומצב רוחה היה ירוד, ואחרי שיחת הטלפון השתפר מצבה. האב מתייחס לאסון שקרה בארץ
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת.
בניו

נפתלי יוסף אייגרמן ורחל בובי פרנקל בילו את חג החנוכה של שנת תשל"ו בטבריה. הם כותבים על הצורך בחופשה, על הניתוק מהמשק, על הכנרת ועל מצב התיירות בעיר. שניהם מודים לשרה על שיחת הטלפון שלה עם שושי, אחותה הקטנה. הגעגועים הציפו את שושי ומצב רוחה היה ירוד, ואחרי שיחת הטלפון השתפר מצבה. האב מתייחס לאסון שקרה בארץ
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת.
בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ.
לאה ונפתלי יוסף, הוריה של שרה, נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים – שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם.
את המכתב תרמה לפרויקט אוצרות שרה ברטל.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ב"ה
טברי' [טבריה] כסלו תשל"ו
שלום רב לכם, אהרלה ושרהלה, עמ"ש [עימכם השלום]
זה הערב האחרון שלנו בטברי' [בטבריה] והחלטנו
טרם "הולכנו למטה" לכתוב לכם
לפחות כמה מילים ונשתדל לכתוב
באותיות קדוש לבנה כדי להקל עליכם
הקריאה. תודה רבה לכם על השחה [שיחה]
הטלפונית עם שושי. הינו קצת מודאגים
מהמכתב לפני זה. ואתמול היא
כתבה אחרי השחה אתך שרה וב"ה שוב
כרגיל. היא מתגעגעת וגם אנחנו,
ככה זה, תמיד מתגעגעים לרחוק
מאתנו, אבל בע"ה גם שושי וגם אתם
תחזרו עוד מעט הביתה. מזג אויר
כאן הי' [היה] נהדר. ימים יפים עם הרבה
שמש והרבה מנוחה. מנותקים לגמרי
מהמשק רק טלפון אחד מאברהם לבן
ו[?]. אמנם איך כתוב רצה יעקב
לשבת בשלוה קפצה עליו רוגז של
עשיו. כנראה שהדור שלנו כבר לא
יגיע למנוחה והלואי שנוכל לכונן
מעשנו שנכדנו יראו פחות שפיכות
דמים. אבא של אהרלה מסר
בודאי ד"ש ממני. זה נראה לי,
כאלו שהיתי אצלו לפני שנה.
ס"ה אנו כאן עשרה ימים ונדמה
שזה עולם אחר. ראינו את הכנרת
שלנו מכל הצדדים. אמנם המסגרת
מקושט עם הרבה קופסאות ריקות
[עמוד 2]
ולאו דוקא עם הפלורה והפאונה,
המתאים ביותר, אבל סוף סוף טברי' [טבריה] עיר
של טיירים [תיירים] עם הרבה מלונות ריקים פרט
למלון פלורידה בו אנו מתארחים
ומלון כנרות של קופ"ח שמלא עד
אפס מקום ועומד באמת במקום הוד
נוף כראוי למעמד הפועלים. הינו הבוקר
שם. יש שמה משפחה מכירים מירושלים.
נכנסנו לאוטובוס, כי הבוקר ירד גשם
ורצינו סתם להגיע לתחנה סופית למטרה
לא נודעת (תתארו לכם שתי דמויות
ספורטיביות משקל ממוצע בין 80-90 ק"ג
רוצים לגלות אמריקה, הוא בחולצה
שרוולים קצרים וכפה שחורה, היא בסרפנד
כחול אדום ונעלים לבנות) והגענו
למלון כנרות וזכינו לראות את
כל הלוקסוס. וכך עוברים ז"א עברו
הימים שלנו כאן. אתמול בערב
ירדנו עוד לשתות כוס תה ושוב
שמענו על אסון מחריד. קשה להיות
עם ככל הגוים. כעת אנו
מתחילים לארוז את חפצנו ומת-
כוננים [ומתכוננים] לנסוע אחרי הצהרים אל ידידי' [ידידיה]
ורחל ונשתדל לארגן לכם מכתב
משפחתי. הינו יכולים לשלוח לכם
הרבה דשים עם אמריקאים שמסתוב-
בים [שמסתובבים] כאן וחוזרים הביתה לארה"ב,
אבל היתה לי כזו הרגשה בלב,
שאתם מוכנים לותר.
גם גדלי' [גדליה] ומלכה היו בחופש בימים
אלה. הם היו בלביא. בנו שם בית
מלון מפואר, וגם זה עומד ריק. לנו
יש מזל בבית. הבית מרגוע הי' [היה] מלא
כל השנה. שלומים. מגיורא לא שמענו
זמן רב. הוא רצה לבוא לשבת למשק,
אבל אחרי סוכות עם האסון שקרה
מחשבותי הלכו כמסלול אחר. נקוה
שנוכל להתאושש. מה נשמע אצלכם?
מהן התוכניות לעתיד הקרוב?
נשמח לשמוע מכם בקרוב.
חנוכה שמח וכל טוב. תמסרו
ד"ש לכולם. שלכם אבא
בוקר טוב שורי ואהרלה היקרים! לאי"ט [לאורך ימים טובים]
אבא כתב אמש אבל עד שחזרו
מהכוס תה שרצינו "מהר" לשתות הי-ה כבר
11.50. הבוקר עד עכשיו אין עוד גשם אז
החלטנו לסדר את החפצים ולהגיד שלו' [שלום]
לכנרת שלנו. הי-ה [היה] מאוד יפה. זה מה שרציתי
עם החופש הזה הצלחתי, רציתי שאבא
ינוח במקום רחוק מהמשק וכל
הזה משמסביב בנוגע הג'ובים שלו.
וזה באמת הצלחתי לא באו הטלפון
קצת יקר מהבית להנה, רק פעם
הם צלצלו אליו. כל המשפחות
בירושלם הזמינו אותנו לעשות חופש
שמה אבל בשום פנים ואופן לא
הסכמתי לזה. יותר מדי קרוב למשק
ולכל המשפחות שאבא
כל הזמן מטפל בהם. לא עשינו
כלום כל החופש, פעם אחת יצאנו
מהדואר בעיר אז צפצף איזה
טקסי והזמינו אותנ [אותנו] לטיול מסביב
לכנרת. הם היו חברים שלנו מירושלם
שבאו עם הטקסי שלהם לטברי' [לטבריה],
היה נחמד.
שושי כתבה לנו על המצב רוח שלה
ועל הרעיון לצלצל אליכם, תודה
רבה על זה, היא אמרה שזה
כ"כ עזר לה שהיא דברה אתכם.
וגם השקט שלך שורי עבר אליה.
זה באמת הרגשה טובה בשבילנו.
היא כנרא [כנראה] מאד מתגעגעת.
עד עכשיו היא לא כתבה את
זה. אמנם הרגשתי שהיא כ"כ
רצתה שנבאו [שנבוא] לשמה. ואני כל
פעם כתבתי לה שאנחנו לא
יכולים. אני מקוה שהכל
יהי' [יהיה] שוב בסדר.
[כתיבה באנגלית מחוברת]
אז נקווה… כל טוב לכם להת,
חנוכה שמח שלכם אמא.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: משפחת אייגרמן
מיקום: קיבוץ חפץ חיים

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ב"ה
טברי' [טבריה] כסלו תשל"ו
שלום רב לכם, אהרלה ושרהלה, עמ"ש [עימכם השלום]
זה הערב האחרון שלנו בטברי' [בטבריה] והחלטנו
טרם "הולכנו למטה" לכתוב לכם
לפחות כמה מילים ונשתדל לכתוב
באותיות קדוש לבנה כדי להקל עליכם
הקריאה. תודה רבה לכם על השחה [שיחה]
הטלפונית עם שושי. הינו קצת מודאגים
מהמכתב לפני זה. ואתמול היא
כתבה אחרי השחה אתך שרה וב"ה שוב
כרגיל. היא מתגעגעת וגם אנחנו,
ככה זה, תמיד מתגעגעים לרחוק
מאתנו, אבל בע"ה גם שושי וגם אתם
תחזרו עוד מעט הביתה. מזג אויר
כאן הי' [היה] נהדר. ימים יפים עם הרבה
שמש והרבה מנוחה. מנותקים לגמרי
מהמשק רק טלפון אחד מאברהם לבן
ו[?]. אמנם איך כתוב רצה יעקב
לשבת בשלוה קפצה עליו רוגז של
עשיו. כנראה שהדור שלנו כבר לא
יגיע למנוחה והלואי שנוכל לכונן
מעשנו שנכדנו יראו פחות שפיכות
דמים. אבא של אהרלה מסר
בודאי ד"ש ממני. זה נראה לי,
כאלו שהיתי אצלו לפני שנה.
ס"ה אנו כאן עשרה ימים ונדמה
שזה עולם אחר. ראינו את הכנרת
שלנו מכל הצדדים. אמנם המסגרת
מקושט עם הרבה קופסאות ריקות
[עמוד 2]
ולאו דוקא עם הפלורה והפאונה,
המתאים ביותר, אבל סוף סוף טברי' [טבריה] עיר
של טיירים [תיירים] עם הרבה מלונות ריקים פרט
למלון פלורידה בו אנו מתארחים
ומלון כנרות של קופ"ח שמלא עד
אפס מקום ועומד באמת במקום הוד
נוף כראוי למעמד הפועלים. הינו הבוקר
שם. יש שמה משפחה מכירים מירושלים.
נכנסנו לאוטובוס, כי הבוקר ירד גשם
ורצינו סתם להגיע לתחנה סופית למטרה
לא נודעת (תתארו לכם שתי דמויות
ספורטיביות משקל ממוצע בין 80-90 ק"ג
רוצים לגלות אמריקה, הוא בחולצה
שרוולים קצרים וכפה שחורה, היא בסרפנד
כחול אדום ונעלים לבנות) והגענו
למלון כנרות וזכינו לראות את
כל הלוקסוס. וכך עוברים ז"א עברו
הימים שלנו כאן. אתמול בערב
ירדנו עוד לשתות כוס תה ושוב
שמענו על אסון מחריד. קשה להיות
עם ככל הגוים. כעת אנו
מתחילים לארוז את חפצנו ומת-
כוננים [ומתכוננים] לנסוע אחרי הצהרים אל ידידי' [ידידיה]
ורחל ונשתדל לארגן לכם מכתב
משפחתי. הינו יכולים לשלוח לכם
הרבה דשים עם אמריקאים שמסתוב-
בים [שמסתובבים] כאן וחוזרים הביתה לארה"ב,
אבל היתה לי כזו הרגשה בלב,
שאתם מוכנים לותר.
גם גדלי' [גדליה] ומלכה היו בחופש בימים
אלה. הם היו בלביא. בנו שם בית
מלון מפואר, וגם זה עומד ריק. לנו
יש מזל בבית. הבית מרגוע הי' [היה] מלא
כל השנה. שלומים. מגיורא לא שמענו
זמן רב. הוא רצה לבוא לשבת למשק,
אבל אחרי סוכות עם האסון שקרה
מחשבותי הלכו כמסלול אחר. נקוה
שנוכל להתאושש. מה נשמע אצלכם?
מהן התוכניות לעתיד הקרוב?
נשמח לשמוע מכם בקרוב.
חנוכה שמח וכל טוב. תמסרו
ד"ש לכולם. שלכם אבא
בוקר טוב שורי ואהרלה היקרים! לאי"ט [לאורך ימים טובים]
אבא כתב אמש אבל עד שחזרו
מהכוס תה שרצינו "מהר" לשתות הי-ה כבר
11.50. הבוקר עד עכשיו אין עוד גשם אז
החלטנו לסדר את החפצים ולהגיד שלו' [שלום]
לכנרת שלנו. הי-ה [היה] מאוד יפה. זה מה שרציתי
עם החופש הזה הצלחתי, רציתי שאבא
ינוח במקום רחוק מהמשק וכל
הזה משמסביב בנוגע הג'ובים שלו.
וזה באמת הצלחתי לא באו הטלפון
קצת יקר מהבית להנה, רק פעם
הם צלצלו אליו. כל המשפחות
בירושלם הזמינו אותנו לעשות חופש
שמה אבל בשום פנים ואופן לא
הסכמתי לזה. יותר מדי קרוב למשק
ולכל המשפחות שאבא
כל הזמן מטפל בהם. לא עשינו
כלום כל החופש, פעם אחת יצאנו
מהדואר בעיר אז צפצף איזה
טקסי והזמינו אותנ [אותנו] לטיול מסביב
לכנרת. הם היו חברים שלנו מירושלם
שבאו עם הטקסי שלהם לטברי' [לטבריה],
היה נחמד.
שושי כתבה לנו על המצב רוח שלה
ועל הרעיון לצלצל אליכם, תודה
רבה על זה, היא אמרה שזה
כ"כ עזר לה שהיא דברה אתכם.
וגם השקט שלך שורי עבר אליה.
זה באמת הרגשה טובה בשבילנו.
היא כנרא [כנראה] מאד מתגעגעת.
עד עכשיו היא לא כתבה את
זה. אמנם הרגשתי שהיא כ"כ
רצתה שנבאו [שנבוא] לשמה. ואני כל
פעם כתבתי לה שאנחנו לא
יכולים. אני מקוה שהכל
יהי' [יהיה] שוב בסדר.
[כתיבה באנגלית מחוברת]
אז נקווה… כל טוב לכם להת,
חנוכה שמח שלכם אמא.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: משפחת אייגרמן
מיקום: קיבוץ חפץ חיים
תאריך: 1974-07-08

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye
לעזרה בהוספת מכתבים ויצירת קשר שלחו לנו הודעה

תפריט נגישות