אוֹצָרוֹת
1968 29 בדצמבר

הוריו של מלאכי אלמוגי כותבים אליו לאמריקה ועל הנעשה במשפחה, על החורף ועל פעולות צה״ל בשנת 1968

צבי ולאה אלמוג נווה שאנן, חיפה

כתב היד

2 עמודי מכתב

סיפור רקע

השנה היא 1968 וצבי ולאה אלמוג כותבים לבנם מלאכי אלמוגי שנמצא בפילדלפיה. צבי מודה למלאכי על השקופיות ששלח ומביע את געגועיו. צבי מתייחס גם לתגובת צה"ל על הפיגוע שהתרחש ב־26 בדצמבר 1968 במטוס אל על באתונה, ותוהה על הבחירה שבין מלחמה ושלום. לאה אלמוג כותבת על חג החנוכה בחיק המשפחה. לאה דואגת לשלומו של מלאכי בימי החורף הקרים. היא מתלוצצת וכותבת שלאימא מותר לדאוג, וגם אם זה יצחיק אותו שהיא דואגת מרחוק, יש לה את הפריבילגיה לדאוג תמיד לשלומו ומצבו. בסוף המכתב מוסיף צבי שני משפטים לגבי מכתב שקיבל חזרה מגולדה. גולדה היא אחותו של צבי. בזמן מלחמת העולם השנייה ברחה גולדה לטשקנט. אביהם של גולדה ושל צבי נרצח ע"י האוקראינים במלחמה. הקשר עם גולדה נותק אך בתום המלחמה עם הגעתה לריגה התחדש הקשר. אך הצנזורה הרוסית החזירה לעיתים קרובות

השנה היא 1968 וצבי ולאה אלמוג כותבים לבנם מלאכי אלמוגי שנמצא בפילדלפיה. צבי מודה למלאכי על השקופיות ששלח ומביע את געגועיו. צבי מתייחס גם לתגובת צה"ל על הפיגוע שהתרחש ב־26 בדצמבר 1968 במטוס אל על באתונה, ותוהה על הבחירה שבין מלחמה ושלום. לאה אלמוג כותבת על חג החנוכה בחיק המשפחה. לאה דואגת לשלומו של מלאכי בימי החורף הקרים. היא מתלוצצת וכותבת שלאימא מותר לדאוג, וגם אם זה יצחיק אותו שהיא דואגת מרחוק, יש לה את הפריבילגיה לדאוג תמיד לשלומו ומצבו. בסוף המכתב מוסיף צבי שני משפטים לגבי מכתב שקיבל חזרה מגולדה. גולדה היא אחותו של צבי. בזמן מלחמת העולם השנייה ברחה גולדה לטשקנט. אביהם של גולדה ושל צבי נרצח ע"י האוקראינים במלחמה. הקשר עם גולדה נותק אך בתום המלחמה עם הגעתה לריגה התחדש הקשר. אך הצנזורה הרוסית החזירה לעיתים קרובות מכתבים סגורים עם חותמת "פרופגנדה" (תעמולה) או בולים ישראלים, ולכן קשה היה לצבי ולאחותו לשמור על קשר. צבי ולאה מאושרים לקבל אות חיים מגולדה. מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו; להוריו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי נולד והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת 'כור תעשיות', בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמוד 1, מודפס] 
חיפה 29.12.68 שעה 18:00
למלאכי היקר שלום.
הפעם התאחרתי בכתיבה, ולמרות שהסבות [שהסיבות] רבות, כולן נעוצות בעצלנת [בעצלנות]
מכתביך, גלויותיך וברכתך נתקבלו בשבוע שעבר אבל גשמי הזעף, כאבי שני
ועקירתן.  תוך כדי עבודה, ופתאום שבת שטופת שמש שאלצה אותנו לבקר
חולים, כלם יחד דחו את כתיבתי והריני מרגיש אשמה כלפי געגועיך למלה [למילה]
מהבית, נחמתי היחידה שרותי למרות עומסה הרב כתבה וודאי קבלת כבר
את מכתבה. חן חן לך על ברכתך היפה והאמריקאית טפוסית ועוד יותר על
מכתביך המפורטים ומלאי התוכן שגורמים לי הנאה רבה. השקופיות מס' 2
מוצלחות מאוד וגרמו לכלנו התרגשות על המסך. אין לי כל ספק שעוד תצלם
חורף ממש, צובט קצה אצבעות, אף ואזנים. חורק תחת הרגלים אבל יחד עם
זה מביא למורל גבוה ובצוע [וביצוע] מעשי קונדס גם ע"י מבוגרים. תוך כדי תנועה
מוגברת מתחממים ולא מרגישים בקור החזק.
אצלינו היום המוראל גבוה לאור הפשיטה המוצלחת לש"ת בלבנון וההצלחה
להרס רב ללא קרבנות אדם, כתגובה על פעולת חבלנים ממוצא לבנוני במטוס
אל-על באתונה, בה נהרג מהנדס חיפאי ונגרם נזק של שני מליון ל"י למטוס.
היינו שמחים לו הערבים היו מסיקים שלא כדאי משחק זה לצערנו הרוסים
חונכו כל ימי חייהם לריב עם שכיניהם, לפי המימרא: אתה גונב בשדה-האפונה
שלי ואני בשדה הכרוב שלך. וכך כמובן הם בתור האח הגדול מעניקים את
תורתם לידידיהם- משועבדיהם עושי דברם. בדיעבד הם מאלצים אותנו לנהוג
בדרך זו שהיא השפה המובנת להם בה הם מתחשבים. כידוע לנו מפינלנד....
אסיים בתודה ומשאלה להתמיד בכתיבה, מפורטת מכל חוויותיך בארץ האפשרויות
הבלתי מוגבלות. שלך באהבה אבא.
[עמוד 1, כתב יד]
רב שלומות לך מלאכי היקר,
בן יקר, יודעים אנו היטב עד כמה הנך כמהה למכתבים מאתנו לא
פחות מאשר אנו לשלך. ורב תודות לך על המכתבים היפים והמפורטים שהנך
כותב לנו ותודה מיוחדת על מכתבך-ברכתך לאבא, הוא ממש התרגש מן
המכתב ברכה הקצר והיפה.
ובכן אנחנו כבר אחרי חג החנוכה. כמעט במשך כל החג גם אבא וגם ריבי
היו חולים הצטננו, ומשום כך עשיתי את ערבי הלביבות (לא כמו האמריקניות)
ביום חמישי, פרט לך היו כל החמולה, אמא של משה עשתה גם סופגניות
ואזי חשבתי לי מה אתה עושה בשעות אלה? איך אתה מבלה? האם
בבית, או עבודה או טיול, לנו על כל פנים חסרת מאד. ורותי השתדלה להבליג
על געגועיה. פטפטנו וצחקנו והשתדלנו להנעים לה וגם לילדות. הן גם
קבלו דמי חנכה. ושמחו מאוד. לילדות קניתי חולצות סיגלי קבלה גם שמיכה
[עמוד 2]
גדולה יותר ושלה עברה לורד
כך- אני מקוה שלשתיהן יותר חם
אבל את המתנה הכי יפה קבלתי
אני ליום האם מרותי, איני
יודעת יוזמה של מי זו היתה
שלך או שלה אבל זה באמת
דבר יפה וגם מועיל, העבודה
היא נהדרת. ותודה רבה על כך.
השבוע נהננו מאד מן השקופיות
ששלחת זה מאד מסקרן לראות
או לדעת איך בעולם הגדול
נראים דברים נכון יותר
הוא לומר איך נראה [נבנה?] העולם הגדול
הזר והשונה משלנו כאן.
שם יש הרבה שלג והקר
גדול, אך אצלנו כאן יש הבה [הרבה]
גשם והקור גם כן גדול ביחס
כל השבוע שעבר ירדו גשמי
זעף ורוחות חזקות נשבו,
ממש קשה היה הוציא את
האף החוצה. לעומת זה
השבוע מיום שבת השבח לאל
זורחת השמש, הטמפרטורות
עלו ונעים בחוץ משום כך
נצלנו את השבת לבקורים.
מה מצב הבריאות אצלך איך
מצב השעול? רצית לקנות לך
מעיל חם האם קנית?
אנא אל תצחק לי לדאגתי
לך ולבריאותך. אמנם לא
תמיד אני מבטאה [מבטאת] את זה
אבל... אני אמא ואין לי
הרבה ילדים יקרים כל כך
ולו גם יש אין לעקור רגש
זה הרי גם אתה אבא ואין 
לי כל ספק שאתה חש ומבין
רגשות אלו.
את החדשות בחלק זה של 
עולמנו אתה בודאי קרא [קורא] או
שומע גם שם. לתגובה הפעם
על חיל האוויר של בירות [ביירות] היו
כמעט כלם תמימי דעים.
הבינו גם בצמרת כי כנראה
שאין דרך מותרת להסביר את
הענינים שלנו, ומשמסתר [ומשמסתבר] כנראה
עתה שהיהודים בכל זאת
חשים יותר ויותר את הצורך
בבית משלהם, וכי הקרקע
הולכת ונשמעת מכל מיני סיבות
מתחת לרגליהם. חבל רק שהם
חושבים שיש להם די זמן להמקח [להתמקח]
ולעמוד על דרישות מופרזות.
אבל כאמור משלא [מה שלא] יעשה השכל
יעשה הזמן. הזמן הוא הרפא
הטוב ביותר. ד"ש לך מכל
בני השבט. בהצלחה ובא[ה]בה מאת אמא
[בשורה נפרדת והפוכה]
תודה עבור הגלויות לנעמה צפי ורד סגלי ושי. אבא
[עמוד 1]
30.12.68
זה עתה קבלנו מכתבך מ24/12 וגם תשובה מגולדה על מכתבו המוחזר
והשמחה במעונינו!!! ביחוד שגם לה היה שמח בחנוכה ד"ש מכלנו אבא.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: צבי ולאה אלמוג
מיקום: נווה שאנן, חיפה
תאריך: 29.12.1968

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמוד 1, מודפס] 
חיפה 29.12.68 שעה 18:00
למלאכי היקר שלום.
הפעם התאחרתי בכתיבה, ולמרות שהסבות [שהסיבות] רבות, כולן נעוצות בעצלנת [בעצלנות]
מכתביך, גלויותיך וברכתך נתקבלו בשבוע שעבר אבל גשמי הזעף, כאבי שני
ועקירתן.  תוך כדי עבודה, ופתאום שבת שטופת שמש שאלצה אותנו לבקר
חולים, כלם יחד דחו את כתיבתי והריני מרגיש אשמה כלפי געגועיך למלה [למילה]
מהבית, נחמתי היחידה שרותי למרות עומסה הרב כתבה וודאי קבלת כבר
את מכתבה. חן חן לך על ברכתך היפה והאמריקאית טפוסית ועוד יותר על
מכתביך המפורטים ומלאי התוכן שגורמים לי הנאה רבה. השקופיות מס' 2
מוצלחות מאוד וגרמו לכלנו התרגשות על המסך. אין לי כל ספק שעוד תצלם
חורף ממש, צובט קצה אצבעות, אף ואזנים. חורק תחת הרגלים אבל יחד עם
זה מביא למורל גבוה ובצוע [וביצוע] מעשי קונדס גם ע"י מבוגרים. תוך כדי תנועה
מוגברת מתחממים ולא מרגישים בקור החזק.
אצלינו היום המוראל גבוה לאור הפשיטה המוצלחת לש"ת בלבנון וההצלחה
להרס רב ללא קרבנות אדם, כתגובה על פעולת חבלנים ממוצא לבנוני במטוס
אל-על באתונה, בה נהרג מהנדס חיפאי ונגרם נזק של שני מליון ל"י למטוס.
היינו שמחים לו הערבים היו מסיקים שלא כדאי משחק זה לצערנו הרוסים
חונכו כל ימי חייהם לריב עם שכיניהם, לפי המימרא: אתה גונב בשדה-האפונה
שלי ואני בשדה הכרוב שלך. וכך כמובן הם בתור האח הגדול מעניקים את
תורתם לידידיהם- משועבדיהם עושי דברם. בדיעבד הם מאלצים אותנו לנהוג
בדרך זו שהיא השפה המובנת להם בה הם מתחשבים. כידוע לנו מפינלנד....
אסיים בתודה ומשאלה להתמיד בכתיבה, מפורטת מכל חוויותיך בארץ האפשרויות
הבלתי מוגבלות. שלך באהבה אבא.
[עמוד 1, כתב יד]
רב שלומות לך מלאכי היקר,
בן יקר, יודעים אנו היטב עד כמה הנך כמהה למכתבים מאתנו לא
פחות מאשר אנו לשלך. ורב תודות לך על המכתבים היפים והמפורטים שהנך
כותב לנו ותודה מיוחדת על מכתבך-ברכתך לאבא, הוא ממש התרגש מן
המכתב ברכה הקצר והיפה.
ובכן אנחנו כבר אחרי חג החנוכה. כמעט במשך כל החג גם אבא וגם ריבי
היו חולים הצטננו, ומשום כך עשיתי את ערבי הלביבות (לא כמו האמריקניות)
ביום חמישי, פרט לך היו כל החמולה, אמא של משה עשתה גם סופגניות
ואזי חשבתי לי מה אתה עושה בשעות אלה? איך אתה מבלה? האם
בבית, או עבודה או טיול, לנו על כל פנים חסרת מאד. ורותי השתדלה להבליג
על געגועיה. פטפטנו וצחקנו והשתדלנו להנעים לה וגם לילדות. הן גם
קבלו דמי חנכה. ושמחו מאוד. לילדות קניתי חולצות סיגלי קבלה גם שמיכה
[עמוד 2]
גדולה יותר ושלה עברה לורד
כך- אני מקוה שלשתיהן יותר חם
אבל את המתנה הכי יפה קבלתי
אני ליום האם מרותי, איני
יודעת יוזמה של מי זו היתה
שלך או שלה אבל זה באמת
דבר יפה וגם מועיל, העבודה
היא נהדרת. ותודה רבה על כך.
השבוע נהננו מאד מן השקופיות
ששלחת זה מאד מסקרן לראות
או לדעת איך בעולם הגדול
נראים דברים נכון יותר
הוא לומר איך נראה [נבנה?] העולם הגדול
הזר והשונה משלנו כאן.
שם יש הרבה שלג והקר
גדול, אך אצלנו כאן יש הבה [הרבה]
גשם והקור גם כן גדול ביחס
כל השבוע שעבר ירדו גשמי
זעף ורוחות חזקות נשבו,
ממש קשה היה הוציא את
האף החוצה. לעומת זה
השבוע מיום שבת השבח לאל
זורחת השמש, הטמפרטורות
עלו ונעים בחוץ משום כך
נצלנו את השבת לבקורים.
מה מצב הבריאות אצלך איך
מצב השעול? רצית לקנות לך
מעיל חם האם קנית?
אנא אל תצחק לי לדאגתי
לך ולבריאותך. אמנם לא
תמיד אני מבטאה [מבטאת] את זה
אבל... אני אמא ואין לי
הרבה ילדים יקרים כל כך
ולו גם יש אין לעקור רגש
זה הרי גם אתה אבא ואין 
לי כל ספק שאתה חש ומבין
רגשות אלו.
את החדשות בחלק זה של 
עולמנו אתה בודאי קרא [קורא] או
שומע גם שם. לתגובה הפעם
על חיל האוויר של בירות [ביירות] היו
כמעט כלם תמימי דעים.
הבינו גם בצמרת כי כנראה
שאין דרך מותרת להסביר את
הענינים שלנו, ומשמסתר [ומשמסתבר] כנראה
עתה שהיהודים בכל זאת
חשים יותר ויותר את הצורך
בבית משלהם, וכי הקרקע
הולכת ונשמעת מכל מיני סיבות
מתחת לרגליהם. חבל רק שהם
חושבים שיש להם די זמן להמקח [להתמקח]
ולעמוד על דרישות מופרזות.
אבל כאמור משלא [מה שלא] יעשה השכל
יעשה הזמן. הזמן הוא הרפא
הטוב ביותר. ד"ש לך מכל
בני השבט. בהצלחה ובא[ה]בה מאת אמא
[בשורה נפרדת והפוכה]
תודה עבור הגלויות לנעמה צפי ורד סגלי ושי. אבא
[עמוד 1]
30.12.68
זה עתה קבלנו מכתבך מ24/12 וגם תשובה מגולדה על מכתבו המוחזר
והשמחה במעונינו!!! ביחוד שגם לה היה שמח בחנוכה ד"ש מכלנו אבא.

עמוד 1/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות