הוריו של מלאכי אלמוגי כותבים לו לפילדלפיה ומציינים את הגאווה הגדולה שלהם בו ובעבודתו
סיפור רקע
מסעו של מלאכי לארה"ב מרגש את הוריו. מן המכתבים שהם מקבלים ממנו, הם מנסים להבין את החוויה העמוקה שעוברת עליו, ונעזרים לצורך כך גם בדמיונם. אביו של מלאכי כותב כי הוא מעריך מאוד את עבודתו של בנו בארה"ב, ותוהה האם גם האחראיים עליו מכירים בכך. הוא מתנצל שלא כתב הרבה ביום הולדתו של מלאכי, אבל מאחל לו שנים ברוכות מעש והצלחה. ומספר כי כולם מחכים לשובו. אימו של מלאכי מוסיפה סיפור על ורד, אחת מבנותיו של מלאכי. היא כותבת על חוש ההומור שלה ועל השנינות שהפגינה.
מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד.
מלאכי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש
מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד.
מלאכי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.
ארועי התקופה
כתב היד
20.1.69
חיפה
למלאכי היקר שלום.
שתיקתי הממושכת אינה מוצדקת, ביחוד פגור שליחת ברכתי ליום הולדתך,
אולי מתחת לסף ההכרה טמונה כאן הסבה והמצב רוח של הסתגרות ואי הרצון
להרעיף מגעגועי תוספת לגעגועיך לביתך ומשפחתך דוקא ביום שבה השתוקקת
להמצא קרוב ליקיריך. לאחר שפע כזה של מכתבים בשבועים האחרונים אין כל
הגיון בהסתגרות, אעשה את המאמץ ואשתדל לעקור את עצמי מדכדוכי העמוק.
תכנם המלא של מכתביך מעיד על החויה העמוקה שעוברת עליך בנסיעה זו.
כדאי המאמץ שהנך משקיע ואני מקוה גם לתוצאות, אם כי נדמה לי שבעליך
אינם מעריכים די את זאת, ומתמקחים על קטנות שעבורך הן קובעות היות ואתה
משקיע את כל יכלתך ורצינותך להקמת המפעל שיהיה לברכה ראשית כל לבעליו.
ואולי גם מעמד מכובד לעבודתך. יתכן שאני טועה בהתרשמותי אנא העמד אותי
על כך. לע"ע [לעת עתה] אנו מרגישים רק את הנתוק ובמקצת את מצוקתך הרוחנית והכספית.
אנו בדיוק כמוך מונים את הימים לבואך, צפי עשה עגול גדול בלוח על תאריך בואן
וכתב "יום בואו של מלאכי בשעה 24.00" גם טל מתהלך בחוסר מנוחה,
"מתי מלאכי כבר יבוא" והקטנות לא פוסקות מכתיבת מכתבים אליך. ועל כלם
רותי שנושאת בדומיה את געגועיה ומשתדלת להקל על הבנות את מצוקתן.
אתמול קבלנו שלושה מכתבים בבת אחת לאחר בקורך בושינגטון, המאמץ הוא גדול
אבל יש לנצל את זמן שהותך בארץ השפע ולהספיק לראות את המקסימום.
כנראה לניורק [לניו יורק] תגיע רק לפני נסיעתך הביתה, ומי יודע אם תספיק לראות את
ידידי, חבל מאד הנני מעונין שיכירו אותך, ועוד יותר אני מעונין שיקבלו
את המתנות שבכיליך. אני נמנע מלכתוב להם בכדי שלא לגלות להם שהנך בארה"ב.
אצלנו יורדים הרבה גשמים, והכל מתנהל כרגיל, אני ואמא מתמידים בבקור-
חולים. ברוניה פפר שוכבת ברמב"ם בדלקת קרום הריאות וטרומבוזה ברגל ימין,
נקוה שתתגבר על כל זה. שרגא אביצור נתקף ע"י אולקוס פתוח ונותח גם כן
ברמב"ם, הוא כבר מחלים במגידו על הכרמל. מגולדה קבלנו לפני שלשה ימים
מכתב, הכל שם כרגיל, הם מקוים באביב לעבור לרינא, נקוה שגם זו לטובה.
אסיים איפה את מכתבי בברכה חמה ליום הולדתך, יהי רצון שתזכה לשנים
ברוכות מעש, הצלחה ושפע ימי טובה יחד עם בני ביתך. שלך אבא.
שלום רב לך מלאכי היקר!
כפי שאבא כבר כתב לך קבלנו לאחרונה הרבה מכתבים ממך. ותודה
רבה לך עליהם ועל רצונך הטוב לשתף אותנו בחויותך הרבות מן הארץ
הגדולה והעשירה, אם כי כפי דבריך "על אפס קצהו" בכל זאת נעים
ומענין לשמוע ולהשתתף יחד אתך בחויה עד כמה שזה נתן ממרחקים
דרך חוש השמע בלבד. אבל קצת מפעילים גם את כח הדמיון ואז אולי מקבלים
מושג כלשהו.
מלאכי יקירי בתור אמא- אמא אוהבת ודואגת היתי שולחת לך
גם "סרטים" אבל כמו "הכובע" בין כך לא תענוד או תחבוש אותם (משום
כך הבעת קצת מהרהורי לבי) אולם יפה מאד שקנית לך חליפה
וחולצות לפחות תרגיש עצמך טוב יותר בלבוש הולם במקום.
כפי שכב[ר] כתב אבא קר אצלנו והגשמים כמעט ולא פוסקים וגם די
חזקים. אנו מרגישים טוב. גם אני במשך כל הזמן לא היו לי כאבי גב,
ריבי החלימה ועתה הולכת לעבודה אולי רותי כתבה ך אבל אני
מוכרחה לספר לך משהוא מורד. יום אחד שכחה סיגל את הילוט
באוטו של אמה. וורד לא הלכה לגן כי השתעלה קצת ובעיקר אז גם
ריבי עוד לא הלכה לעבודה. ורד היתה אצל [אצלה] ושחקה איתה, סיפרה לה
ריבי על זה שסיגל שכחה את הילקוט באוטו, צחקה ורד ואמרה:
זה מצחיק סיגל תכתוב באוויר ואמא תעשה שיעורים. נו כמה זה
נחמד? זה באמת היה נחמד לשמוע זאת מפיה. יש לה מדי פעם
הברקות יפות. אני מאחלת להן הרבה בריאות ולכם רב נחת.
באהבה אמא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
20.1.69
חיפה
למלאכי היקר שלום.
שתיקתי הממושכת אינה מוצדקת, ביחוד פגור שליחת ברכתי ליום הולדתך,
אולי מתחת לסף ההכרה טמונה כאן הסבה והמצב רוח של הסתגרות ואי הרצון
להרעיף מגעגועי תוספת לגעגועיך לביתך ומשפחתך דוקא ביום שבה השתוקקת
להמצא קרוב ליקיריך. לאחר שפע כזה של מכתבים בשבועים האחרונים אין כל
הגיון בהסתגרות, אעשה את המאמץ ואשתדל לעקור את עצמי מדכדוכי העמוק.
תכנם המלא של מכתביך מעיד על החויה העמוקה שעוברת עליך בנסיעה זו.
כדאי המאמץ שהנך משקיע ואני מקוה גם לתוצאות, אם כי נדמה לי שבעליך
אינם מעריכים די את זאת, ומתמקחים על קטנות שעבורך הן קובעות היות ואתה
משקיע את כל יכלתך ורצינותך להקמת המפעל שיהיה לברכה ראשית כל לבעליו.
ואולי גם מעמד מכובד לעבודתך. יתכן שאני טועה בהתרשמותי אנא העמד אותי
על כך. לע"ע [לעת עתה] אנו מרגישים רק את הנתוק ובמקצת את מצוקתך הרוחנית והכספית.
אנו בדיוק כמוך מונים את הימים לבואך, צפי עשה עגול גדול בלוח על תאריך בואן
וכתב "יום בואו של מלאכי בשעה 24.00" גם טל מתהלך בחוסר מנוחה,
"מתי מלאכי כבר יבוא" והקטנות לא פוסקות מכתיבת מכתבים אליך. ועל כלם
רותי שנושאת בדומיה את געגועיה ומשתדלת להקל על הבנות את מצוקתן.
אתמול קבלנו שלושה מכתבים בבת אחת לאחר בקורך בושינגטון, המאמץ הוא גדול
אבל יש לנצל את זמן שהותך בארץ השפע ולהספיק לראות את המקסימום.
כנראה לניורק [לניו יורק] תגיע רק לפני נסיעתך הביתה, ומי יודע אם תספיק לראות את
ידידי, חבל מאד הנני מעונין שיכירו אותך, ועוד יותר אני מעונין שיקבלו
את המתנות שבכיליך. אני נמנע מלכתוב להם בכדי שלא לגלות להם שהנך בארה"ב.
אצלנו יורדים הרבה גשמים, והכל מתנהל כרגיל, אני ואמא מתמידים בבקור-
חולים. ברוניה פפר שוכבת ברמב"ם בדלקת קרום הריאות וטרומבוזה ברגל ימין,
נקוה שתתגבר על כל זה. שרגא אביצור נתקף ע"י אולקוס פתוח ונותח גם כן
ברמב"ם, הוא כבר מחלים במגידו על הכרמל. מגולדה קבלנו לפני שלשה ימים
מכתב, הכל שם כרגיל, הם מקוים באביב לעבור לרינא, נקוה שגם זו לטובה.
אסיים איפה את מכתבי בברכה חמה ליום הולדתך, יהי רצון שתזכה לשנים
ברוכות מעש, הצלחה ושפע ימי טובה יחד עם בני ביתך. שלך אבא.
שלום רב לך מלאכי היקר!
כפי שאבא כבר כתב לך קבלנו לאחרונה הרבה מכתבים ממך. ותודה
רבה לך עליהם ועל רצונך הטוב לשתף אותנו בחויותך הרבות מן הארץ
הגדולה והעשירה, אם כי כפי דבריך "על אפס קצהו" בכל זאת נעים
ומענין לשמוע ולהשתתף יחד אתך בחויה עד כמה שזה נתן ממרחקים
דרך חוש השמע בלבד. אבל קצת מפעילים גם את כח הדמיון ואז אולי מקבלים
מושג כלשהו.
מלאכי יקירי בתור אמא- אמא אוהבת ודואגת היתי שולחת לך
גם "סרטים" אבל כמו "הכובע" בין כך לא תענוד או תחבוש אותם (משום
כך הבעת קצת מהרהורי לבי) אולם יפה מאד שקנית לך חליפה
וחולצות לפחות תרגיש עצמך טוב יותר בלבוש הולם במקום.
כפי שכב[ר] כתב אבא קר אצלנו והגשמים כמעט ולא פוסקים וגם די
חזקים. אנו מרגישים טוב. גם אני במשך כל הזמן לא היו לי כאבי גב,
ריבי החלימה ועתה הולכת לעבודה אולי רותי כתבה ך אבל אני
מוכרחה לספר לך משהוא מורד. יום אחד שכחה סיגל את הילוט
באוטו של אמה. וורד לא הלכה לגן כי השתעלה קצת ובעיקר אז גם
ריבי עוד לא הלכה לעבודה. ורד היתה אצל [אצלה] ושחקה איתה, סיפרה לה
ריבי על זה שסיגל שכחה את הילקוט באוטו, צחקה ורד ואמרה:
זה מצחיק סיגל תכתוב באוויר ואמא תעשה שיעורים. נו כמה זה
נחמד? זה באמת היה נחמד לשמוע זאת מפיה. יש לה מדי פעם
הברקות יפות. אני מאחלת להן הרבה בריאות ולכם רב נחת.
באהבה אמא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?