אוֹצָרוֹת
2024 13 ביולי

הוריו של מלאכי כותבים אליו בדאגה כיוון שלא חזר הביתה מהטירונות

צבי ולאה אלמוג קריית חיים פורסם על ידי אורלי אילני
מלאכי אלמוגי לפני גיוסו לצה"ל

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

הוריו של מלאכי אלמוגי חיכו לביקורו בשבת, אך לצערם הוא לא הגיע ואף לא עדכן אותם על כך בזמן. האב צבי איננו מאשים את מלאכי, וברור לו שלא היה ניתן אחרת, אך הוא משתף ברגשותיהם של ההורים הממתינים בקוצר רוח ומתאר את האכזבה הגדולה שלו כמכה כואבת מידיד. הוא מציע פתרון לפעמים הבאות, והוא לשלוח מכתב בתאריך שיש היתכנות שיגיע לביקור. גם האם מוסיפה שאין לה טענות כלפי מלאכי, אבל מדגישה שכל מכתב שלו חשוב והמילים שלו מרוממות אותם, ולכן מבקשת שישתדל להרבות בתיאוריו. במכתב ניכרת הדאגה של ההורים לילדיהם, האווירה המשפחתית של הבית והקשרים של ההורים עם האחות ריבי והנכד טל. צבי (קורלניק) אלמוג נולד באוקראינה ועלה לארץ בשנת 1922 בגיל 17. אשתו לאה אלמוג לבית שיינוק נולדה ביבנאל. מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים

הוריו של מלאכי אלמוגי חיכו לביקורו בשבת, אך לצערם הוא לא הגיע ואף לא עדכן אותם על כך בזמן. האב צבי איננו מאשים את מלאכי, וברור לו שלא היה ניתן אחרת, אך הוא משתף ברגשותיהם של ההורים הממתינים בקוצר רוח ומתאר את האכזבה הגדולה שלו כמכה כואבת מידיד. הוא מציע פתרון לפעמים הבאות, והוא לשלוח מכתב בתאריך שיש היתכנות שיגיע לביקור. גם האם מוסיפה שאין לה טענות כלפי מלאכי, אבל מדגישה שכל מכתב שלו חשוב והמילים שלו מרוממות אותם, ולכן מבקשת שישתדל להרבות בתיאוריו. במכתב ניכרת הדאגה של ההורים לילדיהם, האווירה המשפחתית של הבית והקשרים של ההורים עם האחות ריבי והנכד טל. צבי (קורלניק) אלמוג נולד באוקראינה ועלה לארץ בשנת 1922 בגיל 17. אשתו לאה אלמוג לבית שיינוק נולדה ביבנאל. מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
שלום רב לך מלאכי היקר!
מאד מאד אנו מודים לך על מכתבך מ 4/11/52 ביחוד לאחר האכזבה שגרמת לנו בשבת
האחרונה. בבקורה האחרון של ריבי בירושלים מסרת שאמנם לאותה שבת לא תוכל לבא [לבוא] אבל
תבא [תבוא] לשבת שלאחריה ואנו שמחנו כבר לידיעה היות וחיכינו לך כבר בקוצר רוח מבלי לדעת
מתי יקרה הנס… והנה לאחר כל ההכנות הנפשיות והחומריות ישבנו בערב שבת האחרון
וחכינו ולצערינו לא באת. אמא הגדירה את הרגשה כסנוקרת באף ולי היתה הרגשה
של טפיחת יד פתאומית ומכאיבה עד לדמעות מידידך הטוב ביותר שאינך יכול אפילו
להתרעם עליו הרי עשה זאת ידיד…
לא אוסיף בתאורים על רגשות. נדמה לי שזה רק יכאיב לשני הצדדים. אבל נדמה לי
שיש אפשרות להמנע מזה ולאו דוקא ע"י התרחקות אלא ההיפך. יודעים אנו טוב מאד
שאינך יכול לקשור את עולמך אלנו ולא תמיד הנך חפשי [חופשי] לרצונך ואולי אפילו לא פעם
הנך חייב לותר [לוותר] על רצונך כדי למלאות חובה אבל מכתב קצר ובזמן היה מסביר לנו את
סבת [סיבת] הדחיה או את אי האפשרות לבא [לבוא]. ולדוגמא מכתבך מ 4.11 לוא [לו] שלחת אותו באותו
יום היה מגיע ב 7.11 אלינו. אבל כיון שלא דאגת לכך הגיע רק ביום ראשון
וכמובן לאחר שבת של אכזבה. אני מקוה שלהבא תשתדל למנוע זאת.
אשר למשחקך ברדיו לא מובן לי הרי כבר בנית שני מכשירים למה לך לבזבז
עוד כספים? שמחנו לשמוע שקנית לך סודר צמר אפר [אפור] חבל שאין לך מכנסים
אפורים אליו ואת מכנסי הצמר שיש לך הבא אתך בהזדמנות ראשונה שתבא [שתבוא]
הביתה. אמא תתאים אותם לך למדה [למידה] זה לא דבר גדול.
אבל עד אז אנא כתוב. מה בדבר נעלי קרפ שלך? באים חסר לך כסף
לוה [לווה] אצל עמנואל בבאך [בבואך] הביתה תקבל בשביל להחזיר לו.
אצלנו חדשות אין הספקתי לחלות הרבה מאז בקורנו בחמדיה וקבלתי עשר זריקות
פיניצילין וגם כעת עוד לא גמרתי עברו עלי שבועיים קשים ועל אמא עוד יותר
כיון שצריכה היתה לטפל גם בי וגם בבית והכל לאחר העבודה.
את טל (כמובן גם את ריבי) בקרנו ביום שלישי 4.11 בערב יצאנו באוטו של שלוש אחה"צ [אחר הצהרים]
ובאנו בדיוק כשהביאו אותו הביתה בלינו אתו [איתו] כשעתים והוא שחק [שיחק] נהדר אבל הוא
ממשיך להיות פחדן (כנאה שיש לו שכל) אביו של משה קנה לו טנק שבשעת
תנועה הוא פולט אש והזאטוט אינו רוצה לגשת אליו בשום אופן.
[עמוד 2]
ריבי מרגישה טוב וחולמת להשאר בגשר לעוד שנה כשנתראה נסביר לך במה
הענין. משה היה בעתודות [במילואים] עד יום חמישי 6.11 וטל התגעגע לו מאד
אשר לביתך החדש ברור שאינך יכול עוד להרגיש כל משיכה אליו. כשתמצא
במקום ובאם תמצא לך ענין במפעל הוא יקשור אותך באם תמצא גם ענין
בחבריה שבמקום כנראה שמהגרעין נשרו רבים בין רמת יוחנן וחמדיה.
האם זה נכון?
מה נשמע בירושלים בהדרכה כנראה הענינים די יגעים? כתוב
זה מעניין. נו אפסיק ודאי אמא תרצה להוסיף כמה מילים. שלך בנשיקות אבא.

רוב שלומות לך מלאכי היקר!
בן יקר, לא ארבה בדברים ואף לא אנזוף בך על הכל מכל.
כבר די אמר לך אבא. ובודאי לא יכלת לנהוג אחרת ממה
שנהגת עד כה. תפילתי רק לשלומך ובריאותך. אין ספק כי
ספוק רב לנו אם מוצא אתה לנכון להתחלק אתנו עם חויותך [חוויותיך] או
לספר לנו על רגשותיך, כי אותנו זה מעניין במיוחד בתור אנשים
המקורבים ביותר לעקב [לעקוב] אחרי כל בעיותך וללוותך בכל שלב בחייך עד
כמה שזה רק נתן לנו…
מאד שמחנו על מכתבך אשר בא סוף סוף ועל התגלות לבך.
אנא השתדל גם להבא לנהוג כך ולא לקמץ בכמה מילים שהם
לנו ממש למשב נפש.. בעצם צריכה הייתי לכתוב גם לעמנואל
אלא פשוט אני עסוקה יותר מדי (ומתי אינני עסוקה) כי בזמן
הפנאי אני תופרת לטל כמה "שמאטקאלעך". חוץ מזה כפי שאבא
כבר כתב לך הוא היה די מזופת במשך כמה זמן עתה כך
טוב, וכמעט שבסדר. בבאך הביתה תביא את מכנסי הצמר
שלך ואתקנם לך כדי שתוכל לשמשם. תתחדש בסודר שקנית
ואני באמת שמחה שעשית זאת. אגב הראית את המעיל של עמנואל
איך הוא בעיניך? בעיני ריבי הוא לא מצא חן ביותר.
ליל מנוחה ונשיקות מאחלת לך אמא.
תמסור דרישת שלום לעמנואל ושמחה.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: צבי ולאה אלמוג
מיקום: קריית חיים

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
שלום רב לך מלאכי היקר!
מאד מאד אנו מודים לך על מכתבך מ 4/11/52 ביחוד לאחר האכזבה שגרמת לנו בשבת
האחרונה. בבקורה האחרון של ריבי בירושלים מסרת שאמנם לאותה שבת לא תוכל לבא [לבוא] אבל
תבא [תבוא] לשבת שלאחריה ואנו שמחנו כבר לידיעה היות וחיכינו לך כבר בקוצר רוח מבלי לדעת
מתי יקרה הנס… והנה לאחר כל ההכנות הנפשיות והחומריות ישבנו בערב שבת האחרון
וחכינו ולצערינו לא באת. אמא הגדירה את הרגשה כסנוקרת באף ולי היתה הרגשה
של טפיחת יד פתאומית ומכאיבה עד לדמעות מידידך הטוב ביותר שאינך יכול אפילו
להתרעם עליו הרי עשה זאת ידיד…
לא אוסיף בתאורים על רגשות. נדמה לי שזה רק יכאיב לשני הצדדים. אבל נדמה לי
שיש אפשרות להמנע מזה ולאו דוקא ע"י התרחקות אלא ההיפך. יודעים אנו טוב מאד
שאינך יכול לקשור את עולמך אלנו ולא תמיד הנך חפשי [חופשי] לרצונך ואולי אפילו לא פעם
הנך חייב לותר [לוותר] על רצונך כדי למלאות חובה אבל מכתב קצר ובזמן היה מסביר לנו את
סבת [סיבת] הדחיה או את אי האפשרות לבא [לבוא]. ולדוגמא מכתבך מ 4.11 לוא [לו] שלחת אותו באותו
יום היה מגיע ב 7.11 אלינו. אבל כיון שלא דאגת לכך הגיע רק ביום ראשון
וכמובן לאחר שבת של אכזבה. אני מקוה שלהבא תשתדל למנוע זאת.
אשר למשחקך ברדיו לא מובן לי הרי כבר בנית שני מכשירים למה לך לבזבז
עוד כספים? שמחנו לשמוע שקנית לך סודר צמר אפר [אפור] חבל שאין לך מכנסים
אפורים אליו ואת מכנסי הצמר שיש לך הבא אתך בהזדמנות ראשונה שתבא [שתבוא]
הביתה. אמא תתאים אותם לך למדה [למידה] זה לא דבר גדול.
אבל עד אז אנא כתוב. מה בדבר נעלי קרפ שלך? באים חסר לך כסף
לוה [לווה] אצל עמנואל בבאך [בבואך] הביתה תקבל בשביל להחזיר לו.
אצלנו חדשות אין הספקתי לחלות הרבה מאז בקורנו בחמדיה וקבלתי עשר זריקות
פיניצילין וגם כעת עוד לא גמרתי עברו עלי שבועיים קשים ועל אמא עוד יותר
כיון שצריכה היתה לטפל גם בי וגם בבית והכל לאחר העבודה.
את טל (כמובן גם את ריבי) בקרנו ביום שלישי 4.11 בערב יצאנו באוטו של שלוש אחה"צ [אחר הצהרים]
ובאנו בדיוק כשהביאו אותו הביתה בלינו אתו [איתו] כשעתים והוא שחק [שיחק] נהדר אבל הוא
ממשיך להיות פחדן (כנאה שיש לו שכל) אביו של משה קנה לו טנק שבשעת
תנועה הוא פולט אש והזאטוט אינו רוצה לגשת אליו בשום אופן.
[עמוד 2]
ריבי מרגישה טוב וחולמת להשאר בגשר לעוד שנה כשנתראה נסביר לך במה
הענין. משה היה בעתודות [במילואים] עד יום חמישי 6.11 וטל התגעגע לו מאד
אשר לביתך החדש ברור שאינך יכול עוד להרגיש כל משיכה אליו. כשתמצא
במקום ובאם תמצא לך ענין במפעל הוא יקשור אותך באם תמצא גם ענין
בחבריה שבמקום כנראה שמהגרעין נשרו רבים בין רמת יוחנן וחמדיה.
האם זה נכון?
מה נשמע בירושלים בהדרכה כנראה הענינים די יגעים? כתוב
זה מעניין. נו אפסיק ודאי אמא תרצה להוסיף כמה מילים. שלך בנשיקות אבא.

רוב שלומות לך מלאכי היקר!
בן יקר, לא ארבה בדברים ואף לא אנזוף בך על הכל מכל.
כבר די אמר לך אבא. ובודאי לא יכלת לנהוג אחרת ממה
שנהגת עד כה. תפילתי רק לשלומך ובריאותך. אין ספק כי
ספוק רב לנו אם מוצא אתה לנכון להתחלק אתנו עם חויותך [חוויותיך] או
לספר לנו על רגשותיך, כי אותנו זה מעניין במיוחד בתור אנשים
המקורבים ביותר לעקב [לעקוב] אחרי כל בעיותך וללוותך בכל שלב בחייך עד
כמה שזה רק נתן לנו…
מאד שמחנו על מכתבך אשר בא סוף סוף ועל התגלות לבך.
אנא השתדל גם להבא לנהוג כך ולא לקמץ בכמה מילים שהם
לנו ממש למשב נפש.. בעצם צריכה הייתי לכתוב גם לעמנואל
אלא פשוט אני עסוקה יותר מדי (ומתי אינני עסוקה) כי בזמן
הפנאי אני תופרת לטל כמה "שמאטקאלעך". חוץ מזה כפי שאבא
כבר כתב לך הוא היה די מזופת במשך כמה זמן עתה כך
טוב, וכמעט שבסדר. בבאך הביתה תביא את מכנסי הצמר
שלך ואתקנם לך כדי שתוכל לשמשם. תתחדש בסודר שקנית
ואני באמת שמחה שעשית זאת. אגב הראית את המעיל של עמנואל
איך הוא בעיניך? בעיני ריבי הוא לא מצא חן ביותר.
ליל מנוחה ונשיקות מאחלת לך אמא.
תמסור דרישת שלום לעמנואל ושמחה.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: צבי (קורלניק) אלמוג
מיקום: קריית חיים
תאריך: 1953-01-12

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות