[עמ' 1]
חיפה, יום שלישי 15.7.58
בני יקירי, הפעם פיגרנו אנחנו בכתיבה. פשוט, היינו
מודאגים משתיקתה של מורי. אתמול קיבלה מוריק גלויה
ממנה מרומא, והיום קיבלנו אנו גלויה ושני מכתבים,
לאחר הגיעה לציריך. הכל עבר בשלום, פרט לנחיתה
ברומא, אותה שעה, כמעט והקיאה. במטוס ישבה וכתבה
מעין יומן, אשר את דפיו שלחה לנו. יש לה חוש הסתכלות
וכותבת בהומור. כאשר יצטרפו כמה מכתבים ממנה,
נצרפם ונשלחם לך. בבית אין חדש. אתמול והיום
יצאה אמם לים, זה מיטיב עמה, בערב היא עייפה
וישנה יפה בלילות. הימים עוברים בשקט ופרט לצעקותיהם
[של ילדי] השכנים, ורעש הפועלים, שמנקים את החצר
שבבניין הסמוך החדש. אהרן ורוזה בירושלים, הפעוטה
חלתה, אך מצבה כבר יותר טוב. בסוף השבוע הבא
תהיינה לי שתי הרצאות בחדרה, לאחת מהן אקח
אתי את אמא. צריך להעסיק אותה. מה המרגש אצלכם
בקשר למאורעות בעיראק ונחיתת האמריקאים בלבנון?
הנעלם הגדול – רוסיה – טרם הגיב. ובו, בעצם, תלוי
הכל, אם לשלום ואם למלחמה. נראה, שעדיין שוררת
בעיראק אנדרלמוסיה גמורה, כיוון שהראדיו בבגדאד מודיע
ומכחיש את הודעותיו שלו, משעה לשעה. הפעם העניין רציני
יותר, זה מורגש גם מן התכונה הדיפלומטית בישראל.
נקווה, שיעבור הכל בשלום. אמא עלתה כעת מן הרחצה,
נתיישבה מיד לתקתק למורי על המכונה, כי את כתב ידה
אי אפשר לפענח – ירושת משפחת כהן. בראשית השבוע
הבא תחזור אמא לעבודה, כדי
שיישארו עוד שבועיים

[עמוד 2]
בתקופה מאוחרת יותר. מאז צאת מורילי
וסיום ההתרגשות בעניין הדרכון והויזות
נחה אמא יפה, פניה טובים ואף עצביה
דרוכים פחות. הערב נלך לראות סרט, לפי
ספר מצוין. אך אין לדעת, אם לא נרצח
הסופר ע"י תסריט קלוקל. מזג האוויר נאה
והלילות קרירים ונעימים. אתמול בילתה אמא
את כל היום בנהריה נהנתה מאוד. היום
ירדה עם הגב' שמואלי לים. דובי עצוב,
מתגעגע לך ולמורילי. היה שלום, אהובי.
ד"ש לאביה.

[נוסף על ידי האם]
שלום לכם.
איך הגעתם עם הדגים הביתה?
אצלנו שקט מאוד.
כל טוב ונשיקות
ממושי