אוֹצָרוֹת
1967 12 ביוני

החזרה של ישראל הביתה קרובה מאוד, אבל השחרור מתמהמה למרות שהלחימה הסתיימה

ישראל זבדי סיני, מצרים פורסם על ידי אורלי אילני
ישראל ובתיה זבדי, 1968

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

החזרה של ישראל הביתה קרובה מאוד אבל השחרור מתמהמה. עם זאת נראה שלא צפויה חופשה אלא שחרור מלא. מאחר שהלחימה הסתיימה, ישראל מקווה שהמשפחה כבר חזרה "למסלול חיים תקין ורגיל, חסר דאגות". בכל זאת הוא מבקש מהם לכתוב לו מה נשמע בבית ואיך כולם מרגישים. במלחמת ששת הימים שירת ישראל זבדי בפלוגת חבלה שהייתה מסופחת לגדוד שריון. את מכתביו הוא כתב למשפחתו: לאשתו, לבנו בן התשע ולבתו בת השלוש. ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש בעבר יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין. בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה

החזרה של ישראל הביתה קרובה מאוד אבל השחרור מתמהמה. עם זאת נראה שלא צפויה חופשה אלא שחרור מלא. מאחר שהלחימה הסתיימה, ישראל מקווה שהמשפחה כבר חזרה "למסלול חיים תקין ורגיל, חסר דאגות". בכל זאת הוא מבקש מהם לכתוב לו מה נשמע בבית ואיך כולם מרגישים. במלחמת ששת הימים שירת ישראל זבדי בפלוגת חבלה שהייתה מסופחת לגדוד שריון. את מכתביו הוא כתב למשפחתו: לאשתו, לבנו בן התשע ולבתו בת השלוש. ישראל זבדי נולד בירושלים, אך בגיל שלוש עבר עם משפחתו לתל אביב, ובה התגורר כל חייו עד פטירתו בשנת 2022. זבדי שימש בעבר יו"ר סיעת מפלגת העבודה בכנסת ובהמשך עסק בעריכת דין. בשנת 1942 התגייס לגדנ"ע, ולאחר מכן, בתחילת 1946 התגייס להגנה. כאשר הוטלה עליו המשימה להלשין על חבריו שהיו באצ"ל הוא סירב, נשפט ובעקבות זאת סולק מההגנה. בתחילת נובמבר 1947 נענה לבקשת המ"פ לשוב ולהתגייס להגנה, ולימים התגייס לצה"ל. בשירותו הצבאי היה זבדי בחטיבת גבעתי בגדוד 54 פלוגה א', מחלקה א', כיתה 1, ומספרו האישי בצה"ל היה 44344. המג"ד היה – צבי צור (צ'רה), לימים הרמטכ"ל. המכתב הועלה לאתר במסגרת שיתוף פעולה של פרויקט אוצרות עם המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, לרגל 55 שנים למלחמה.

כתב היד

עמוד 1/2

יום ב', 12.6.67

[עמ' 1]
בתיה'לי יקירתי
שלום רב,
כבר שלחתי לכם מכתבים וגלויות רבות
אך איני מקבל מכם דואר. פרט למכתב אחד שקבלתי
לפני שבוע. איני יודע אם מה שאני שולח מגיע וכן אם
אתם שולחים והדואר אינו מגיע אלי. היום הגיע לכאן
הרבה דואר אך הוא טרם מויין ויתכן, שיהיה בו גם
מכתב אלי.
עכשיו נודע לי שמחרתיים חג השבועות, לצערנו לא
נוכל לבלות יחד, נבלה אותו כל אחד במקומו כאילו אנו
יחד. וחג שמח! אני מקוה שחזרתם כבר למסלול חיים תקין ורגיל,
חסר דאגות. אם טרם עשיתם זאת, אנא עשו זאת,
זהו הדבר היחיד שאני מבקש מכם לעשות למעני.
כמו בכל מכתבי, וזה כבר בודאי משעמם לקרוא,
גם הפעם אני חוזר שאני מרגיש מצויין ואיני חסר דבר,
ואנא אל תשלחו לי מאומה, לא מזון, לא לבוש או כל
דבר אחר. אין דבר שאני זקוק לו שאיני יכול להשיגו כאן.
כעת כמעט שאיננו עושים דבר, וכנראה שרק עצם
נוכחתנו כאן חשובה. האוירה הכללית כאן וכן נראית
גם מגמה לשחררנו בהקדם האפשרי. הדבר היה כבר
[עמ' 2]
קרוב מאד אך מסיבות שונות נדחה. אני מקוה ומאמין
שיום השחרור והחזרה הביתה כבר קרוב מאד אך מתי
בדיוק עוד איני יודע. עוד קצת, קצת סבלנות ושוב
נהיה ביחד.
הואיל והשחרור קרוב מאד, וכן עקב המרחק הרב
מהבית, כנראה, לא אגיע לחופשה כלשהי והיציאה מכאן
תהיה כבר יציאה הביתה ללא חזרה.
למרות שאני מצפה לשחרור קרוב, אנא כתבי
לי מה נשמע בכלל, כיצד מסתדרים בבית, ואיך
מרגיש כל אחד.
נשיקות ואהבתי לכולכם,
שלכם
ישראל
כמובן, ד'ש לכל בני המשפחה, חברים וידידים.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 12.06.1967

מקבל/ת המכתב

שם: בתיה זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

יום ב', 12.6.67

[עמ' 1]
בתיה'לי יקירתי
שלום רב,
כבר שלחתי לכם מכתבים וגלויות רבות
אך איני מקבל מכם דואר. פרט למכתב אחד שקבלתי
לפני שבוע. איני יודע אם מה שאני שולח מגיע וכן אם
אתם שולחים והדואר אינו מגיע אלי. היום הגיע לכאן
הרבה דואר אך הוא טרם מויין ויתכן, שיהיה בו גם
מכתב אלי.
עכשיו נודע לי שמחרתיים חג השבועות, לצערנו לא
נוכל לבלות יחד, נבלה אותו כל אחד במקומו כאילו אנו
יחד. וחג שמח! אני מקוה שחזרתם כבר למסלול חיים תקין ורגיל,
חסר דאגות. אם טרם עשיתם זאת, אנא עשו זאת,
זהו הדבר היחיד שאני מבקש מכם לעשות למעני.
כמו בכל מכתבי, וזה כבר בודאי משעמם לקרוא,
גם הפעם אני חוזר שאני מרגיש מצויין ואיני חסר דבר,
ואנא אל תשלחו לי מאומה, לא מזון, לא לבוש או כל
דבר אחר. אין דבר שאני זקוק לו שאיני יכול להשיגו כאן.
כעת כמעט שאיננו עושים דבר, וכנראה שרק עצם
נוכחתנו כאן חשובה. האוירה הכללית כאן וכן נראית
גם מגמה לשחררנו בהקדם האפשרי. הדבר היה כבר
[עמ' 2]
קרוב מאד אך מסיבות שונות נדחה. אני מקוה ומאמין
שיום השחרור והחזרה הביתה כבר קרוב מאד אך מתי
בדיוק עוד איני יודע. עוד קצת, קצת סבלנות ושוב
נהיה ביחד.
הואיל והשחרור קרוב מאד, וכן עקב המרחק הרב
מהבית, כנראה, לא אגיע לחופשה כלשהי והיציאה מכאן
תהיה כבר יציאה הביתה ללא חזרה.
למרות שאני מצפה לשחרור קרוב, אנא כתבי
לי מה נשמע בכלל, כיצד מסתדרים בבית, ואיך
מרגיש כל אחד.
נשיקות ואהבתי לכולכם,
שלכם
ישראל
כמובן, ד'ש לכל בני המשפחה, חברים וידידים.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ישראל זבדי
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 1967-06-01

מקבל/ת המכתב

שם: בתיה זבדי
מיקום: תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות