[עמ' 1]
חיפה, יום שבת 28.5.
מוני היקר, כפי ששיערתי, הגיע מכתבך
אלינו, עת הגיע מכתבנו אליך. בינתיים
ירד גשם, חזק למדי בחיפה, וחששנו
שמא פגע ביבולכם. צר לנו, על שהנך
נשאר בשבת זו בגפך. מצפים להודעה
ממך על יום בואך. בבית אין חדש,
כלנו בריאים, משפחת אחו – בירושלים,
וגם פרניה שם. היום השלישי הבא אגש
לבחינת נהיגה ונקוה שזו הפעם
האחרונה. מורילי דחתה את מועד
הבחינה העיונית, כי בראשית השבוע
אחרי שבועות בדעתה לנסוע ירושלימה
להירשם באוניברסיטה, יחד עם אילנה.
בבית הספר מתקרב מועד הבחינות,
אני בוחן חיצוני בשלושה בתי ספר.
גם בשפייה ובעין-כרם. מה דעתך על ההצעה מכדורי? כתוב בפרוטרוט
זה היה יכול לפתור את בעיותך מאד

[עמוד 2]
שוב הגיעו ימי שרב,
אבל בבית אין הדבר מורגש
כמעט. שתיליך נקלטו יפה.
ובבואך – הבא עוד – אם תוכל.
תלמידי – כלם עד אחד – מציעים עצמם לשמש תליינו של אייכמן.
אות הזמן! היה שלום, יקירי, באהבה,
אבא

[נוסף בשוליים על ידי האחות]
מוני יקר!
חבל שלא יצא לך להגיע השבוע.
עייפה, אני מקוה שיזדמן לך השבוע.
אולי תוכל להגיע בשבועות.
כאן אין כל חדש, הסתיו הולך
ומתקרב והדבר כמובן מביא מחשבות.