שבת 27.5.67

[עמ' 1 ]
לרעיתי יקירתי, שלום רב,
חלפו כמה ימים ללא אפשרות של קשר בינינו,
פרט לכמה דרישות שלום באמצעות אחרים. אני מבין
שלמרות שאין כל מקום לדאגות אתם מתוחים ומצפים
ועל כן אני כותב. זאת ועוד, שוב אינני במקום
שהייתי והקשר שהיה, בטלפון, אינו אפשרי כעת.
בינתים אני במקום נאה ונחמד בחיק הטבע
ומסתדרים יפה. יש לנו הכל, מאומה לא חסר,
החל מעיתונים וכלה בבירה.
אין מקום לדאגה אני מקוה שהכל יסתיים מהר,
ונחזור הביתה, ואם לא חזרה בכלל אזי לפחות
לחופשה קצרה. אני מקוה שאתם מסתדרים יפה
ואינכם חסרים דבר. נמסר לנו כאן ששלחו למשפחות
כסף. ולפי הנמסר את צריכה לקבל שיק על סך
-200 לי'. גם אנו קבלנו כל אחד, להוצאות סך
-15 לי' ואנו כעת עשירים גדולים. כמו כן קבלנו
גם בגדים ולבנים.
בדקי בראשית החודש במשרד אם משכורתי
הוכנסה לחשבון, ואם את יכולה למשוך שיקים,
על מנת שתדעי כיצד לנהל את התקציב.
[עמוד 2]
אני נמצא עם חברה טובים והמורָל גבוה
פרט, כמובן, לכך שמתגעגעים הביתה, לראות את
האשה הטובה והילדים החמודים
דרישת שלום ונשיקות לאמא. אני מקוה שלמרות
המתח הכללי השורר עתה בכל מקום אתן מסתדרות
ומסתייעות זו בזו. די במצב שנכפה עלינו ואל לנו
להוסיף.
למרות שאני מקוה שעוד אגיע הביתה אולי לפני
המכתב. אני כותב, כי כמו שנאמר, מה שבטוח,
בטוח. אם מתחשק לך כתבי לי כמה מלים על
הנעשה בבית, ובעיר בכלל.
נשיקות ליעל וכל אהבתי לך
שלך ישראל
לאיל כתבתי מכתב בנפרד.
כתובתי היא ככתוב על המעטפה.