אוֹצָרוֹת
1959 28 בינואר

המכתב מתאר אירועי תרבות שונים שבהם משתתפים בני המשפחה וחבריהם

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה. במכתב זה מתוארים אירועי תרבות שונים שבני המשפחה חבריהם משתתפים בהם. במכתב דואג אליעזר לבנו רימון ולאביה, אשת בנו, על כך שהקיבוץ אינו נוהג בהם כראוי. כמו כן נרמז במכתב על אירועים שהיו קשורים למערכת המשפט באותה העת. גם האם מוסיפה את מילותיה.

ד"ר אליעזר לובראני היה פעיל ציוני ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, איש רדיו, סופר ומורה. הוא נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה. היה מבוני העיר תל אביב. עשה דוקטורט בלימודי תיאטרון בגרמניה. ידע על בוריין תשע שפות. לובראני חי בירושלים ובחיפה. במכתב זה מתוארים אירועי תרבות שונים שבני המשפחה חבריהם משתתפים בהם. במכתב דואג אליעזר לבנו רימון ולאביה, אשת בנו, על כך שהקיבוץ אינו נוהג בהם כראוי. כמו כן נרמז במכתב על אירועים שהיו קשורים למערכת המשפט באותה העת. גם האם מוסיפה את מילותיה.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
חיפה, יום רביעי, 28.1.59
בני היקר, אתמול קיבלנו, סוף סוף, את מכתבך, שציפינו לו זמן רב
כל כך. משהו מן הפרטים שתיארת על ימי הסידרה – שיערנו, כלומר לבנו
אמר לנו, שבמבחן קשה אתה עומד. טוב שנסתיים הסיוט ויצאת בשלום.
אמא חזרה ואמרה כל הזמן, גם גופיה ותחתונים חמים אין
לו…. אבל הרי היה לך "נפוליאון" אחד, שלקחת אתך מפה. או
שמא השארת אותו בגונן? כעת לא תוסיף עוד לצחוק לאביך
הזקן. ממורילי טרם קיבלנו השבוע מכתב או צלצול, אך אנו
משערים, שהכל בסדר אצלה. כאמור, חברי הגדוד שלה היו
בשבת זו בחיפה. בליל שבת הלכו לראות את הדודאים, ובמוצאי
שבת למורלי, ראו: "הגיבן מנוטרדאם" בנוסח חדש.
הגוטליבים הודיעו, כי גם הם יסעו לתל אביב ביום חמישי,
12.2 להצגת האופרה "פלסטאף", ולאחר ההצגה יחזרו עם
אמא לחיפה וישבתו אצלנו.
בבית אין חדש. סוף סוף מוצא שולחן הכתיבה שלי מהבית,
ובמקומו בא שולחן קטן יותר. אני אתגעגע אחרי הותיק הזה,
ששירת אותי 26 שנה. קשה להיפרד מעצם שכזה, דומה – גם
לו יש נפש משלו. שלושת הימים האחרונים היו יפים מאד, שטופי
שמש, ונהנינו מן האמבט המהביל. אני עודני משתעל במקצת,
אז זה כבר כמעט בסדר. מורלי עודנה מצוננת כהלכה,

[עמוד 2]
אינה נזהרת. בבית הספר אין קשיים.
יחס הקיבוץ אליך ואל אביה הוא מוזר במקצת. דומני כי
מתחשבים מעט מאד ברצונותיכם ובתכניותיכם. צר לנו מאד, שלא
תוכל אביב להשתחרר מן הבישול הארור, וגם תכניותיך משתבשות.
חיפה עומדת על ראשה בגלל המשפט מסביב לאותם "מוסדות"
במרכז הכרמל. מאות צובאים על בנין בית המשפט. צדיקים, לכאורה.
אך למעשה, מבחינה פסיכולוגית – המניעים שלהם שונים בהחלט.
סדנא דארעא חד הוא… לא בני נביאים אנחנו, אלא קרתנים
שבקרתנים. ונוסף על כך צבועים עד לידי זוועה.
טובה ההרגשה, שבשבת זו תוכל לנוח קצת. השתדל לכתוב.
היה שלום, יקירי, שמור על עצמותיך. אנו מהרהרים בך תכופות.
שלך באהבה
אבא.

בובילי, טוב ששמענו סוף סוף ממך!
אך שאני הבנתי שאתה תבאו לשבוע הבאה.
אחרי סוף של הקורס. מה אתה תשמע מאביה?
אצלנו הכל בסדר, כל טוב באהבה מושי

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אליעזר לובראני
מיקום: חיפה
תאריך: 28.01.1959

מקבל/ת המכתב

שם: רימון לובראני
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
חיפה, יום רביעי, 28.1.59
בני היקר, אתמול קיבלנו, סוף סוף, את מכתבך, שציפינו לו זמן רב
כל כך. משהו מן הפרטים שתיארת על ימי הסידרה – שיערנו, כלומר לבנו
אמר לנו, שבמבחן קשה אתה עומד. טוב שנסתיים הסיוט ויצאת בשלום.
אמא חזרה ואמרה כל הזמן, גם גופיה ותחתונים חמים אין
לו…. אבל הרי היה לך "נפוליאון" אחד, שלקחת אתך מפה. או
שמא השארת אותו בגונן? כעת לא תוסיף עוד לצחוק לאביך
הזקן. ממורילי טרם קיבלנו השבוע מכתב או צלצול, אך אנו
משערים, שהכל בסדר אצלה. כאמור, חברי הגדוד שלה היו
בשבת זו בחיפה. בליל שבת הלכו לראות את הדודאים, ובמוצאי
שבת למורלי, ראו: "הגיבן מנוטרדאם" בנוסח חדש.
הגוטליבים הודיעו, כי גם הם יסעו לתל אביב ביום חמישי,
12.2 להצגת האופרה "פלסטאף", ולאחר ההצגה יחזרו עם
אמא לחיפה וישבתו אצלנו.
בבית אין חדש. סוף סוף מוצא שולחן הכתיבה שלי מהבית,
ובמקומו בא שולחן קטן יותר. אני אתגעגע אחרי הותיק הזה,
ששירת אותי 26 שנה. קשה להיפרד מעצם שכזה, דומה – גם
לו יש נפש משלו. שלושת הימים האחרונים היו יפים מאד, שטופי
שמש, ונהנינו מן האמבט המהביל. אני עודני משתעל במקצת,
אז זה כבר כמעט בסדר. מורלי עודנה מצוננת כהלכה,

[עמוד 2]
אינה נזהרת. בבית הספר אין קשיים.
יחס הקיבוץ אליך ואל אביה הוא מוזר במקצת. דומני כי
מתחשבים מעט מאד ברצונותיכם ובתכניותיכם. צר לנו מאד, שלא
תוכל אביב להשתחרר מן הבישול הארור, וגם תכניותיך משתבשות.
חיפה עומדת על ראשה בגלל המשפט מסביב לאותם "מוסדות"
במרכז הכרמל. מאות צובאים על בנין בית המשפט. צדיקים, לכאורה.
אך למעשה, מבחינה פסיכולוגית – המניעים שלהם שונים בהחלט.
סדנא דארעא חד הוא… לא בני נביאים אנחנו, אלא קרתנים
שבקרתנים. ונוסף על כך צבועים עד לידי זוועה.
טובה ההרגשה, שבשבת זו תוכל לנוח קצת. השתדל לכתוב.
היה שלום, יקירי, שמור על עצמותיך. אנו מהרהרים בך תכופות.
שלך באהבה
אבא.

בובילי, טוב ששמענו סוף סוף ממך!
אך שאני הבנתי שאתה תבאו לשבוע הבאה.
אחרי סוף של הקורס. מה אתה תשמע מאביה?
אצלנו הכל בסדר, כל טוב באהבה מושי

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אליעזר לובראני
מיקום: חיפה
תאריך: 1959-04-04

מקבל/ת המכתב

שם: רימון לובראני
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות