אוֹצָרוֹת
1943 01 ביוני

הנס ארליך, חניך עליית הנוער בגבעת ברנר, כותב בעיצומה של מלחה"ע השנייה להוריו שבאנגליה על רחל חברותו ועל החיים בקיבוץ

הנס ארליך גבעת ברנר פורסם על ידי מערכת אוצרות
הנס ארליך ורחל שנקר. מאוסף משפחת אראלי. סריקה ועיבוד התמונה: דודי איבן

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

הנס ארליך, חניך עליית הנוער, שולח מכתב מגבעת ברנר להוריו שבלונדון אותם לא פגש מאז נמלטו ממולדתם גרמניה חמש שנים קודם לכן. הוא מספר להם על חברתו החדשה רחל שנקר. הוא מציג להם את משפחתה, את חייהם המשותפים בארץ, ומספר על קרובים ומכרים נוספים של משפחת ארליך. המכתב פורסם לראשונה בספר "מהמפי להנסל ליוסל ארליך: יוסקה אראלי - סיפור חייו", הוצאת עושים היסטוריה, ירושלים - עין גדי 2013, עמודים 96--98. המכתב באדיבות המשפחה.

הנס ארליך, חניך עליית הנוער, שולח מכתב מגבעת ברנר להוריו שבלונדון אותם לא פגש מאז נמלטו ממולדתם גרמניה חמש שנים קודם לכן. הוא מספר להם על חברתו החדשה רחל שנקר. הוא מציג להם את משפחתה, את חייהם המשותפים בארץ, ומספר על קרובים ומכרים נוספים של משפחת ארליך. המכתב פורסם לראשונה בספר "מהמפי להנסל ליוסל ארליך: יוסקה אראלי - סיפור חייו", הוצאת עושים היסטוריה, ירושלים - עין גדי 2013, עמודים 96--98. המכתב באדיבות המשפחה.
תגיות: משפחת אראלי

כתב היד

עמוד 1/1

גבעת ברנר
1.6.43
הורי היקרים
היום אני כותב את המכתב שהודעתי לכם, אני מקווה שמכתביי הקודמים הגיעו אליכם.
הצילום שלכם ששושנה שלחה לי באמת טוב מאוד, אתה, אבי היקר, כמעט ולא השתנית
אבל את אימא נראית לא (כל) כך טוב, אבל יש לי אימא צעירה מאוד, למי שאני מראה את התמונה אומרים יש לך אימא צעירה זה סימן טוב. מה אתם אומרים על התמונה שלנו? לא תמיד אני רציני כל כך.
ועכשיו אספר לכם על רחל, היא בת למשפחה שחייה כבר הרבה שנים בארץ, היא נולדה כאן והיא בת 19 ושישה חודשים. היא גמרה שבע שנים גימנסיה ושנתיים בבית ספר חקלאי לבנות וממשיכה כאן בחקלאות. לא ברור אם נישאר תמיד בגבעת ברנר. היא פעילה בספורט ונערה כמו שצריך להיות. היא קוראת הרבה ושייכת לאלו שאומרים עליהם אנשים חכמים ואינטליגנטים, היא גם פעילה בתנועת נוער.

אבא של רחל מנהל בבנק הפועלים בתל אביב, האימא פעילה בארגון נשים ומארגנת עכשיו, שנשים יהודיות יתגייסו לצבא הבריטי ועכשיו גם היא התגייסה ומשרתת כאחות בבית חולים של הצבא הבריטי. אחותה הצעירה של רחל גמרה השנה את הגימנסיום באחד הקיבוצים.
אני הייתי כבר כמה פעמים, אפשר להגיד הרבה פעמים, אצלם בבית בתל אביב, ומיד מהיום הראשון התקבלתי יפה מאוד כך שאני מרגיש אצלם כבן בית.
ניסיתי כאן להציג את משפחתה של רחל אבל הרבה יותר טוב יהיה אם בקרוב מאוד תוכלו לברך ולהכיר אותם.
עליי, מאז שחזרתי מגשר אני עובד על טרקטור, אצלנו עכשיו שיא העונה, עובדים מהבוקר עד לערב, זה זמן הקציר. אני עובד על טרקטור עם גלגלי גומי ועל קומביין, זאת מכונה שקוצרת חיטה. השדות של גבעת ברנר הם לא על יד הקיבוץ אלא רחוק יותר בדרום, כך שאנחנו צריכים לגור שם. מקימים כמה אוהלים ומסגרת של צריף, מכסים אותו עם ברזנט והוא משמש מטבח וחדר אוכל. אנחנו בדרך כלל 6–7 חברים, תלוי כמה מכונות עובדות. מי שתייה ומים לרחיצה מובאים לנו כל 3 ימים באוטו מגבעת ברנר. יש איתנו מבשלת וכל הפרודוקטים מובאים לנו באוטו. יש לנו גם אופנוע שמשמש אותנו כאשר יש קלקולים באחת המכונות, ואנחנו לא יכולים לתקן את החלק בשטח. אז מביאים לגבעת ברנר לתיקון. עד עכשיו לא היו לנו תקלות. הקציר נמשך בערך שישה־שבעה שבועות ללא יום חופשי, אבל בגמר העבודה מקבלים כמה ימי חופש. אני אוהב להשתתף בעבודה בקציר כי תמיד יש מצב רוח טוב ושמח.
אחרי פסח רחל ואני טיילנו כמה ימים, ביקרנו בחיפה אבל לא פגשנו את סטפי, גם היא בדיוק נסעה לכמה ימים, המשכנו לגשר וטבריה ושם פתאום פגשנו את שושנה ועשהאל. ידענו שהם בסביבה אבל לא נדברנו. מפעם לפעם אני מבקר גם ברחובות ובראשון לציון, תמיד שואלים עליכם ומוסרים לכם הרבה דרישת שלום.

הוריי היקרים אני מקווה שאתם מאושרים כמוני, הרבה ברכות ונשיקות
הנס שלכם.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: הנס ארליך
מיקום: גבעת ברנר
תאריך: 01.06.1943

מקבל/ת המכתב

שם: לודוויג וגרטה ארליך
מיקום: לונדון, אנגליה

כתב היד

עמוד 1/1

גבעת ברנר
1.6.43
הורי היקרים
היום אני כותב את המכתב שהודעתי לכם, אני מקווה שמכתביי הקודמים הגיעו אליכם.
הצילום שלכם ששושנה שלחה לי באמת טוב מאוד, אתה, אבי היקר, כמעט ולא השתנית
אבל את אימא נראית לא (כל) כך טוב, אבל יש לי אימא צעירה מאוד, למי שאני מראה את התמונה אומרים יש לך אימא צעירה זה סימן טוב. מה אתם אומרים על התמונה שלנו? לא תמיד אני רציני כל כך.
ועכשיו אספר לכם על רחל, היא בת למשפחה שחייה כבר הרבה שנים בארץ, היא נולדה כאן והיא בת 19 ושישה חודשים. היא גמרה שבע שנים גימנסיה ושנתיים בבית ספר חקלאי לבנות וממשיכה כאן בחקלאות. לא ברור אם נישאר תמיד בגבעת ברנר. היא פעילה בספורט ונערה כמו שצריך להיות. היא קוראת הרבה ושייכת לאלו שאומרים עליהם אנשים חכמים ואינטליגנטים, היא גם פעילה בתנועת נוער.

אבא של רחל מנהל בבנק הפועלים בתל אביב, האימא פעילה בארגון נשים ומארגנת עכשיו, שנשים יהודיות יתגייסו לצבא הבריטי ועכשיו גם היא התגייסה ומשרתת כאחות בבית חולים של הצבא הבריטי. אחותה הצעירה של רחל גמרה השנה את הגימנסיום באחד הקיבוצים.
אני הייתי כבר כמה פעמים, אפשר להגיד הרבה פעמים, אצלם בבית בתל אביב, ומיד מהיום הראשון התקבלתי יפה מאוד כך שאני מרגיש אצלם כבן בית.
ניסיתי כאן להציג את משפחתה של רחל אבל הרבה יותר טוב יהיה אם בקרוב מאוד תוכלו לברך ולהכיר אותם.
עליי, מאז שחזרתי מגשר אני עובד על טרקטור, אצלנו עכשיו שיא העונה, עובדים מהבוקר עד לערב, זה זמן הקציר. אני עובד על טרקטור עם גלגלי גומי ועל קומביין, זאת מכונה שקוצרת חיטה. השדות של גבעת ברנר הם לא על יד הקיבוץ אלא רחוק יותר בדרום, כך שאנחנו צריכים לגור שם. מקימים כמה אוהלים ומסגרת של צריף, מכסים אותו עם ברזנט והוא משמש מטבח וחדר אוכל. אנחנו בדרך כלל 6–7 חברים, תלוי כמה מכונות עובדות. מי שתייה ומים לרחיצה מובאים לנו כל 3 ימים באוטו מגבעת ברנר. יש איתנו מבשלת וכל הפרודוקטים מובאים לנו באוטו. יש לנו גם אופנוע שמשמש אותנו כאשר יש קלקולים באחת המכונות, ואנחנו לא יכולים לתקן את החלק בשטח. אז מביאים לגבעת ברנר לתיקון. עד עכשיו לא היו לנו תקלות. הקציר נמשך בערך שישה־שבעה שבועות ללא יום חופשי, אבל בגמר העבודה מקבלים כמה ימי חופש. אני אוהב להשתתף בעבודה בקציר כי תמיד יש מצב רוח טוב ושמח.
אחרי פסח רחל ואני טיילנו כמה ימים, ביקרנו בחיפה אבל לא פגשנו את סטפי, גם היא בדיוק נסעה לכמה ימים, המשכנו לגשר וטבריה ושם פתאום פגשנו את שושנה ועשהאל. ידענו שהם בסביבה אבל לא נדברנו. מפעם לפעם אני מבקר גם ברחובות ובראשון לציון, תמיד שואלים עליכם ומוסרים לכם הרבה דרישת שלום.

הוריי היקרים אני מקווה שאתם מאושרים כמוני, הרבה ברכות ונשיקות
הנס שלכם.

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: חיים יפה
מיקום: פאיד, מצרים
תאריך: 1973-11-18

מקבל/ת המכתב

שם: לודוויג וגרטה ארליך
מיקום: לונדון, אנגליה
close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות