טו בשבט, תשל"ג.

צפורה היקרה,

נפעמתי למקרא גלויתך מ-73(?) לשולמית נרדי, כבת החרדה לבריאותה של רחל. ביום א' אהיה שוב בגדרה ואספר זאת לרחל והיא ודאי תשמח לכך כמונו. בריאותה של רחל הוטבה בהרבה, אבל מצבה עוד רחוק מאד מתקין. הנתוח שעשו לה הצליח. הכאבים ברגל חדלו. גם הטיפול הַפִיסיוֹטֶרַפי שהיא מקבלת יום יום עושה את שלו. מהשבר ברגל, הרופאים מבטיחים כי גם על כך אפשר יהיה להתגבר, אבל לכך נחוצה סבלנות מרובה. בכל אופן עוד חדשָים עליה להיות קשורה למיטה.

השבוע – זאת הפעם הראשונה – כתבה רחל בעצמה מכתב לבתנו ליום ההולדת. הרופא חשב את זאת לכבוש מפתיע, ומבטיח. ואופטימיסט כמוני נאחז בתקוה קלושה זו.

רוחמה זלינגר גרה ברחוב קריתי 29, רמת גן. הטלפון שלה: 749574. בינתים חלה בעלה ואושפז בבית־ החולים. ד"ש נאמנה לילדיך ולידי ילדיך

שלך     זלמן