אוֹצָרוֹת
1941 29 ביולי

הרב וינגוט דן בנושאים הלכתיים רבים, במכתב ניכרת בקיאותו בגמרא ובמפרשיה, וכן אהבתו לילדיו

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

מכתב ארוך מהרב אפרים שרגא וינגוט לבניו יעקב מאיר ואברהם דוד. בתחילת המכתב הוא דן בענייני מסחר ומחירים אבל רובו של המכתב הוא פלפול למדני בסוגיות בגמרא "כדי שהנייר לא יישאר חלק". השאלות שהוא דן בהן הן בנושאי טבילת כלים ואיסור חדש והדיון מלמד על בקיאותו בגמרא ובמפרשיה. עוד ניכר מן המכתב יחסו החם של הרב וינגוט לבני משפחתו ואהבתו להם. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63. הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף

מכתב ארוך מהרב אפרים שרגא וינגוט לבניו יעקב מאיר ואברהם דוד. בתחילת המכתב הוא דן בענייני מסחר ומחירים אבל רובו של המכתב הוא פלפול למדני בסוגיות בגמרא "כדי שהנייר לא יישאר חלק". השאלות שהוא דן בהן הן בנושאי טבילת כלים ואיסור חדש והדיון מלמד על בקיאותו בגמרא ובמפרשיה. עוד ניכר מן המכתב יחסו החם של הרב וינגוט לבני משפחתו ואהבתו להם. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63. הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".

כתב היד

עמוד 1/4

[פרשת] מטות
ב"ה צפת יום ה' לחדש מנ"א [מנחם אב]. שנת תש"א

[עמוד 1]
ברוה"צ וכט"ס לאב"ח [ברכה והצלחה וכל טוב סלה לאהובי בני חביבי] היקר מוהרי"מ [מורנו הרב יעקב מאיר] שיח' [שיחיה] וכלתי חנה ויו"ח שיח' [ויוצאי חלציה שיחיו]
מכתבך קבלנו ושמחנו בשמענו משלוה"ט [משלומכם הטוב] כי זה עיקר מגמתנו ויעזור לנו השי"ת [השם יתברך] שיזכה
לך בפרנסה טובה יושב במנוחה בהצלחה ולרַות [ולרוות] תענוג ונחת מכל יו"ח שיחי' [יוצאי חלציך שיחיו]
תמול [אתמול] הי' [היה] פה בני היקר מיכאל שיחי' [שיחיה] ואמר לי ששלח לך היום גבינה ששוב
התחילו מעט לעשות ויהי [ויהיה] לך להצלחה מאד יש לי הנאה שכבר נכנס הבחור
לבית בני היקר שיח' [שיחיה] שיהי' [שיהיה] צוותא עד שיזמין לו השית' [השם יתברך] הראוי ונכון לנצח
לעונג ולרב נחת כמשאלות לבבינו ונא גם לשמח את בני חביבי מוהר"א [מורנו הרב אברהם] שיחי'
בדברים חביבים והן הפירות כי זה העיקר והיית אך שמח. התפילין שלחתי
יום א שז' [שבוע זה] ע"י מרדכי נ"י [נרו יאיר] בני היקר מיכאל שיחי' נסע תמול [אתמול] בחזרה ולקח גם תיבה
ומצפה שבעוד שבועיים ישלח שוב ואולי בעוד שבוע זינדל רוט מה שיכול לעשות
יעשה ומה שכתבת לדבר עם הרא"ל [הרב אברהם לייב] זילברמן וגם עם קלינגר להוריד מהמחיר זה הוא
דברים בטלים ומבוטלים[.] טרם שכתבת דברת ולא פעלתי כלום כי זה תלוי בד"ר
ויל עם דוד והם אומרים שהם עושים צדקה וחסד בתשלום הזה ואין לי עם מי
שוב לדבר[.] אתנו [איתנו] אין חדש הכל מתנהג כמקדם ושורר ב"ה שקט [.] האויר מעט מתקרר
היום. היום היא"צ [יארצייט – יום הזיכרון] של רבינו האר"י זי"ע [זכותו יגן עלינו] וזוכר אתכם לטובה והשומע תפילות עמו
ישראל ברחמים ישמע תפילתי ואזכה להתענג מכם תענוג ונחת אביכם אוהבכם
לנצח. ודו"ש באה"ר [ודורש שלומכם באהבה רבה] בלב מלא ברכות כמשאלות לבבינו המצפה לישועה.
כל ב"ב שיח' דו"ש באה"ר [כל בני ביתי שיחיו דורשים שלומכם באהבה רבה]
כן כלתי צב'י [צביה] ובתה תחי' [תחיה] וגיסתי שרה דו"ש [דורשת שלומכם] בברכה
אפרים וינגוט [חתימה]
[עמוד 2]
ברכה והצלחה בהתרוממות המזל לאב"ח [לאהובי בני חביבי] היקר ונעלה וכו'
מוהרא"ד [מורנו הרב אברהם דוד] שיח'י [שיחיה] לאוי"ט [לאורך ימים טובים]
כן קראתי מכתבך בתענוג בשמעי משלומה"ט [משלומך הטוב] כן אצפה הלאה לקבל ממך מכתבים טובים
מבשרים בשו"ט [בשורות טובות] וישועות מכל אשר אתך והשי"ת [וה' יתברך] ישלח מלאכו לפניך ותצליח בכל אשר
תפנה. ותשא חו"ח [חן וחסד] בעיני כל רואיך ואני אזכה מהיום והלאה להתענג ממך ומכל יוח' שיח' [יוצאי חלציך שיחיו]
אך טוב כל הימים [.] בעת שהייתי בגן-יבנה לא יכולתי להנפש מגודל החום ששרר
שם אך בעת בואי לכאן שוב מרגישים מעט מאויר קר[.] מאד רצינו לדעת אב' [אהובי בני]
אם אתה שבע רצון מהבחור שנכנס לדעתי הוא בחור נחמד והשי"ת יהי' [יהיה] בעזרך
ותגיע אי"ה למחוז חפצך בטח תכתוב לי אם כבר נמכר העור ובאת לידי חשבון
אין צריך לדאוג עבור זה. יהי' [יהיה] הכל אי"ה [אם ירצה השם] בסדר אין לדחוק השעה ועוד יהיה
שאתה מתחבר עם הרב [מבלטיסק?] סכ"ס [סוף כל סוף] הוא למדן ושומעין דברים טובים דברי
תורה המשמח את האדם. כתוב לי אם אתה שבע רצון מענינא [מענייני] אכילה וכן הלאה
נא למסור המכתב הלוטה לידי הרב הנ"ל כי כתב לי כרטיס בדבר הכסף
שמסר לו הרי"מ [הרב יעקב מאיר] ע"י בנו ליבל סך ששה לא"י [לירות ארץ ישראלי] בני היקר מיכאל שיחי' ספר לי שעוד
טרם עשאו [עשו] פעולה לתקן ההריסות במתולה [במטולה] שהם מחכים לקבל פיצויים מהממשלה
ואז יתקנו ממתולה הלאה נסדר כמקדם בגבול ובתי המכס ואין מביאים עוד
שום דבר לא פירות ולא ירקות וכן שאר דברים. הוא בא לקבל רשיון על נפט
בעד בית המושבה תזכור שהמפתחות של הארגזים יהי' [יהיו] בידך וגם הכלי כסף ותכשיטין
יהי' [יהיה] נמצא ביד ז"א [זאת אומרת] בבית אחי מוהרי"מ [מורנו הרב יעקב מאיר] שיחי' כן דעתי נוחה מצפים להתבשר
ממך במכתבים טובים ונעים סעד לבך בכל פעם וחזק ואמץ וטוב יהי' לך.
[עמוד 3]
ועתה אכתוב לך הערה אחת מכבוד אאמו"ר הרה"ג זצ"ל [אבי אדוני מורי ורבי הרב הגאון זכר צדיק לברכה] על פרשתן מדברי רעה"ת [רש"י על התורה] פרשת
מטות שכתב על הקרא [הפסוק] כל אשר יבא באש [.] תימה מפני מה לא נצטוו ישראל על גיעולי עכ"ו [עובדי כוכבים ומזלות]
במלחמת סיחון ועוג כמו במלחמת מדין וזה ג"כ [גם כן] קשית [קושיית] רמב"ן הידוע ועז"כ [ועל זה כתבו] רבותינו בעה"ת [בעלי התוספות]
בזה"ל [בזה הלשון] וי"ל [ויש לומר] לפי ששאר מלחמות הי' [היו] בשדה ולא הי' [היו] שם כלי תשמיש בית אבל שהמלחמה
הי' [היה] במדין ושללו הבתים הוצרכו להזהר על גיעולי עכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] עכ"ל [עד כאן לשונו]. וקשה הא מפורש בקרא [בפסוק] דברים ג פ"ז [פסוק ז] ושלל הערים בזונו לנו ושוב דלקחו שלל הערים והי' בהם
הכלים ולמה שוב לא נצטוו על גיעולי עכו"ם במלחמת סיחון ועוג עכל הקש"י [עד כאן לשון הקושייה]
וכדי שלא ישאר נייר חלק אכתוב לך עוד הערה אחת דהט"א [דברי התורה טהורים אמת?] מבעל שאגת ארי' [אריה] בחידושיו לר"ה [למסכת ראש השנה] דף י"ג ע"א ד"ה [דיבור המתחיל] ממחרת הפסח אכול הקשה [העךה קושייה] אמאי מעיקרא לא אכיל משום איסור
חדש הא מבואר בגמ' חולין דף י"ז אפילו קדלי דחזירי הותר להם ב"ז שכבשו כ"ש [כל שכן]
חדש ומשו"ז [ומשום זה] יצא לתכף בתרוץ הש [השיב?] דלא הותר להם להם אלא איסור שא"א [שאי אפשר] לבא לעולם
לידי היתר כמו בשר נחירה ודבר טמא אבל איסור שאפשר לבא לידי היתר
כמו חדש לא הותר להם דלמה להו מליכלי" בעודו בעומד באיסור ומביא ראי' לזה
דמבואר בכתובות דף כ"ה דבז' [שבזה] שכבשו נתחייבו בחלה ואמאי הא אפי' דבר טמא
[עמוד 4]
אישתרי להו [הותר להם] אלא ודאי איסור שיש לו תקנה לבֹא לידי היתר לא היתה להם והרי
עיסה הטבולה לחלה יש לה היתר ע"י הפרשה עכ"ל [עד כאן לשונו] דברי הט"א עי"ש [הטורי אבן עיין שם] אף [אך – שגיאת כתיב] באמת
מחלה [מצוות חלה] אין כ"כ ראי' [כל כך ראיה] ראשית דיכול להפריש עכשיו ולהתיר עכשיו ואין דומה לחדש
דאין לו היתר רק אחר זמן ועוד יש חילוק מחלה לשאר דברים עכ"ז [עם כל זה] פשוט לו חידוש
זה דדבר שיה' לו אף אחר זמן היתר לא הותר לו בז' [בזמן] שכבשו ואף דקדלי
דחזירי [עורף חזירים] הותר להם ע"ש [עיין שם.] וא"כ [ואם כן] יש לעיין למה שכתב הש"ך יו"ד [יורה דעה] סי' ק"ב [(מחבר) ה(ספר) שפתי כהן יורה דעה סימן ק"ב] בכלי שנאסר
[עמוד 4]
בבליעת איסור שנתערב דבטל קרוב ולא מקרי דבר שיש לו מתירין משום
שצריך הוצאות להגעיל והעלה הש"ך [שפתי חכמים] דעכ"פ [דעל כל פנים] צריך שישהה הכלי עד שתהי' אינו
בת יומא דלעניין זה מקרי דבר [נקרא, נחשב] שיש לו מתירין דלא צריך הוצאות א"כ אמאי [אם כן למה]
לא צוותה התורה להשהות הכלים עד אחר מעל"ע [מעת לעת] דלזה מקרי דבר שיש לו
היתר בפרט דאז הי' דנין רק לענין דאורייתא ומהת' [ומהתורה] מותר אינה בת יומא
ובש"ס ע"ז [מסכת עבודה זרה] אמרו לא אסרה התורה אלא קדירה בת יומא ושוב עפ"י דברי הט"א [הטורי אבן]
לא שייך סברת הרמב"ן דבסיחון ועוג אפילו קדלי דחזירי אישתרי [אפילו עורף חזירים הותר] ומש"ה [ומשום הכי] לא צריך
לצוות על הגעלת כלים ועפ"י דברי הט"א [הטורי אבן] הנ"ל דדבר דיש לו היתר לא הותר
להם ואמאי לא אסרה תורה בסיו"ע [במלחמת סיחון ועוג] קדירה בת יומא דיש לה היתר להשהותה
ואם ירצה להשתמש בבת"י [בבת יומא] יהי' [יהיה] צריכה הגעלה עיין בע"ז. [במסכת עבןדה זרה]
אסיים בש"ש [בשבת שלום] וברכה וכט"ס [וכל טוב סלה] לך אב"ח [אהובי בני חביבי] ואזכה לראות בך רב תענוג ונחת כאשר
עם לבבינו והשם יהי' [יהיה] אתך כל הימים ותעלה מעלה מעלה והשי"ת יאר פניך
בטוב ובנעימים כאו"נ [כאוות נפשך] ונפש אביך אוהבך לנצח ודוש' [ודורש שלומך] ברב ברכות ושופע שמחות
כהי' [כל הימים] והימים הללו יתהפכו לששון ושמחה ולזכות לגאולה שלמה במהרה.
כל ב"ב שיח' כולם דוש' באה"ר [כל בני ביתי שיחיו כולם דורשים שלומכם באהבה רבה].
כן כלתי צב'י [צביה] וגיסתי שרה מברכים אותך בכ"ט [בכל טוב].
קבלתי המכתב עי' הבחור נטע פעריל שיח' והוא הי' [היה] בביתי ודברתי
אתו בד"ת [בדברי תורה ותקבל בזה הסדר להפרשת תרומות ומעשרות. תדע ששנה
הזה שנת שלוש לשמיטה מעשר עני תקבל מאת הבחור דר"ש [דרוש שלומו] שהי' [שהיה] בביתי
ותשמח לבך בטוב ובנעימים.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 29.07.1941

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב ואברהם וינגוט
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

[פרשת] מטות
ב"ה צפת יום ה' לחדש מנ"א [מנחם אב]. שנת תש"א

[עמוד 1]
ברוה"צ וכט"ס לאב"ח [ברכה והצלחה וכל טוב סלה לאהובי בני חביבי] היקר מוהרי"מ [מורנו הרב יעקב מאיר] שיח' [שיחיה] וכלתי חנה ויו"ח שיח' [ויוצאי חלציה שיחיו]
מכתבך קבלנו ושמחנו בשמענו משלוה"ט [משלומכם הטוב] כי זה עיקר מגמתנו ויעזור לנו השי"ת [השם יתברך] שיזכה
לך בפרנסה טובה יושב במנוחה בהצלחה ולרַות [ולרוות] תענוג ונחת מכל יו"ח שיחי' [יוצאי חלציך שיחיו]
תמול [אתמול] הי' [היה] פה בני היקר מיכאל שיחי' [שיחיה] ואמר לי ששלח לך היום גבינה ששוב
התחילו מעט לעשות ויהי [ויהיה] לך להצלחה מאד יש לי הנאה שכבר נכנס הבחור
לבית בני היקר שיח' [שיחיה] שיהי' [שיהיה] צוותא עד שיזמין לו השית' [השם יתברך] הראוי ונכון לנצח
לעונג ולרב נחת כמשאלות לבבינו ונא גם לשמח את בני חביבי מוהר"א [מורנו הרב אברהם] שיחי'
בדברים חביבים והן הפירות כי זה העיקר והיית אך שמח. התפילין שלחתי
יום א שז' [שבוע זה] ע"י מרדכי נ"י [נרו יאיר] בני היקר מיכאל שיחי' נסע תמול [אתמול] בחזרה ולקח גם תיבה
ומצפה שבעוד שבועיים ישלח שוב ואולי בעוד שבוע זינדל רוט מה שיכול לעשות
יעשה ומה שכתבת לדבר עם הרא"ל [הרב אברהם לייב] זילברמן וגם עם קלינגר להוריד מהמחיר זה הוא
דברים בטלים ומבוטלים[.] טרם שכתבת דברת ולא פעלתי כלום כי זה תלוי בד"ר
ויל עם דוד והם אומרים שהם עושים צדקה וחסד בתשלום הזה ואין לי עם מי
שוב לדבר[.] אתנו [איתנו] אין חדש הכל מתנהג כמקדם ושורר ב"ה שקט [.] האויר מעט מתקרר
היום. היום היא"צ [יארצייט – יום הזיכרון] של רבינו האר"י זי"ע [זכותו יגן עלינו] וזוכר אתכם לטובה והשומע תפילות עמו
ישראל ברחמים ישמע תפילתי ואזכה להתענג מכם תענוג ונחת אביכם אוהבכם
לנצח. ודו"ש באה"ר [ודורש שלומכם באהבה רבה] בלב מלא ברכות כמשאלות לבבינו המצפה לישועה.
כל ב"ב שיח' דו"ש באה"ר [כל בני ביתי שיחיו דורשים שלומכם באהבה רבה]
כן כלתי צב'י [צביה] ובתה תחי' [תחיה] וגיסתי שרה דו"ש [דורשת שלומכם] בברכה
אפרים וינגוט [חתימה]
[עמוד 2]
ברכה והצלחה בהתרוממות המזל לאב"ח [לאהובי בני חביבי] היקר ונעלה וכו'
מוהרא"ד [מורנו הרב אברהם דוד] שיח'י [שיחיה] לאוי"ט [לאורך ימים טובים]
כן קראתי מכתבך בתענוג בשמעי משלומה"ט [משלומך הטוב] כן אצפה הלאה לקבל ממך מכתבים טובים
מבשרים בשו"ט [בשורות טובות] וישועות מכל אשר אתך והשי"ת [וה' יתברך] ישלח מלאכו לפניך ותצליח בכל אשר
תפנה. ותשא חו"ח [חן וחסד] בעיני כל רואיך ואני אזכה מהיום והלאה להתענג ממך ומכל יוח' שיח' [יוצאי חלציך שיחיו]
אך טוב כל הימים [.] בעת שהייתי בגן-יבנה לא יכולתי להנפש מגודל החום ששרר
שם אך בעת בואי לכאן שוב מרגישים מעט מאויר קר[.] מאד רצינו לדעת אב' [אהובי בני]
אם אתה שבע רצון מהבחור שנכנס לדעתי הוא בחור נחמד והשי"ת יהי' [יהיה] בעזרך
ותגיע אי"ה למחוז חפצך בטח תכתוב לי אם כבר נמכר העור ובאת לידי חשבון
אין צריך לדאוג עבור זה. יהי' [יהיה] הכל אי"ה [אם ירצה השם] בסדר אין לדחוק השעה ועוד יהיה
שאתה מתחבר עם הרב [מבלטיסק?] סכ"ס [סוף כל סוף] הוא למדן ושומעין דברים טובים דברי
תורה המשמח את האדם. כתוב לי אם אתה שבע רצון מענינא [מענייני] אכילה וכן הלאה
נא למסור המכתב הלוטה לידי הרב הנ"ל כי כתב לי כרטיס בדבר הכסף
שמסר לו הרי"מ [הרב יעקב מאיר] ע"י בנו ליבל סך ששה לא"י [לירות ארץ ישראלי] בני היקר מיכאל שיחי' ספר לי שעוד
טרם עשאו [עשו] פעולה לתקן ההריסות במתולה [במטולה] שהם מחכים לקבל פיצויים מהממשלה
ואז יתקנו ממתולה הלאה נסדר כמקדם בגבול ובתי המכס ואין מביאים עוד
שום דבר לא פירות ולא ירקות וכן שאר דברים. הוא בא לקבל רשיון על נפט
בעד בית המושבה תזכור שהמפתחות של הארגזים יהי' [יהיו] בידך וגם הכלי כסף ותכשיטין
יהי' [יהיה] נמצא ביד ז"א [זאת אומרת] בבית אחי מוהרי"מ [מורנו הרב יעקב מאיר] שיחי' כן דעתי נוחה מצפים להתבשר
ממך במכתבים טובים ונעים סעד לבך בכל פעם וחזק ואמץ וטוב יהי' לך.
[עמוד 3]
ועתה אכתוב לך הערה אחת מכבוד אאמו"ר הרה"ג זצ"ל [אבי אדוני מורי ורבי הרב הגאון זכר צדיק לברכה] על פרשתן מדברי רעה"ת [רש"י על התורה] פרשת
מטות שכתב על הקרא [הפסוק] כל אשר יבא באש [.] תימה מפני מה לא נצטוו ישראל על גיעולי עכ"ו [עובדי כוכבים ומזלות]
במלחמת סיחון ועוג כמו במלחמת מדין וזה ג"כ [גם כן] קשית [קושיית] רמב"ן הידוע ועז"כ [ועל זה כתבו] רבותינו בעה"ת [בעלי התוספות]
בזה"ל [בזה הלשון] וי"ל [ויש לומר] לפי ששאר מלחמות הי' [היו] בשדה ולא הי' [היו] שם כלי תשמיש בית אבל שהמלחמה
הי' [היה] במדין ושללו הבתים הוצרכו להזהר על גיעולי עכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] עכ"ל [עד כאן לשונו]. וקשה הא מפורש בקרא [בפסוק] דברים ג פ"ז [פסוק ז] ושלל הערים בזונו לנו ושוב דלקחו שלל הערים והי' בהם
הכלים ולמה שוב לא נצטוו על גיעולי עכו"ם במלחמת סיחון ועוג עכל הקש"י [עד כאן לשון הקושייה]
וכדי שלא ישאר נייר חלק אכתוב לך עוד הערה אחת דהט"א [דברי התורה טהורים אמת?] מבעל שאגת ארי' [אריה] בחידושיו לר"ה [למסכת ראש השנה] דף י"ג ע"א ד"ה [דיבור המתחיל] ממחרת הפסח אכול הקשה [העךה קושייה] אמאי מעיקרא לא אכיל משום איסור
חדש הא מבואר בגמ' חולין דף י"ז אפילו קדלי דחזירי הותר להם ב"ז שכבשו כ"ש [כל שכן]
חדש ומשו"ז [ומשום זה] יצא לתכף בתרוץ הש [השיב?] דלא הותר להם להם אלא איסור שא"א [שאי אפשר] לבא לעולם
לידי היתר כמו בשר נחירה ודבר טמא אבל איסור שאפשר לבא לידי היתר
כמו חדש לא הותר להם דלמה להו מליכלי" בעודו בעומד באיסור ומביא ראי' לזה
דמבואר בכתובות דף כ"ה דבז' [שבזה] שכבשו נתחייבו בחלה ואמאי הא אפי' דבר טמא
[עמוד 4]
אישתרי להו [הותר להם] אלא ודאי איסור שיש לו תקנה לבֹא לידי היתר לא היתה להם והרי
עיסה הטבולה לחלה יש לה היתר ע"י הפרשה עכ"ל [עד כאן לשונו] דברי הט"א עי"ש [הטורי אבן עיין שם] אף [אך – שגיאת כתיב] באמת
מחלה [מצוות חלה] אין כ"כ ראי' [כל כך ראיה] ראשית דיכול להפריש עכשיו ולהתיר עכשיו ואין דומה לחדש
דאין לו היתר רק אחר זמן ועוד יש חילוק מחלה לשאר דברים עכ"ז [עם כל זה] פשוט לו חידוש
זה דדבר שיה' לו אף אחר זמן היתר לא הותר לו בז' [בזמן] שכבשו ואף דקדלי
דחזירי [עורף חזירים] הותר להם ע"ש [עיין שם.] וא"כ [ואם כן] יש לעיין למה שכתב הש"ך יו"ד [יורה דעה] סי' ק"ב [(מחבר) ה(ספר) שפתי כהן יורה דעה סימן ק"ב] בכלי שנאסר
[עמוד 4]
בבליעת איסור שנתערב דבטל קרוב ולא מקרי דבר שיש לו מתירין משום
שצריך הוצאות להגעיל והעלה הש"ך [שפתי חכמים] דעכ"פ [דעל כל פנים] צריך שישהה הכלי עד שתהי' אינו
בת יומא דלעניין זה מקרי דבר [נקרא, נחשב] שיש לו מתירין דלא צריך הוצאות א"כ אמאי [אם כן למה]
לא צוותה התורה להשהות הכלים עד אחר מעל"ע [מעת לעת] דלזה מקרי דבר שיש לו
היתר בפרט דאז הי' דנין רק לענין דאורייתא ומהת' [ומהתורה] מותר אינה בת יומא
ובש"ס ע"ז [מסכת עבודה זרה] אמרו לא אסרה התורה אלא קדירה בת יומא ושוב עפ"י דברי הט"א [הטורי אבן]
לא שייך סברת הרמב"ן דבסיחון ועוג אפילו קדלי דחזירי אישתרי [אפילו עורף חזירים הותר] ומש"ה [ומשום הכי] לא צריך
לצוות על הגעלת כלים ועפ"י דברי הט"א [הטורי אבן] הנ"ל דדבר דיש לו היתר לא הותר
להם ואמאי לא אסרה תורה בסיו"ע [במלחמת סיחון ועוג] קדירה בת יומא דיש לה היתר להשהותה
ואם ירצה להשתמש בבת"י [בבת יומא] יהי' [יהיה] צריכה הגעלה עיין בע"ז. [במסכת עבןדה זרה]
אסיים בש"ש [בשבת שלום] וברכה וכט"ס [וכל טוב סלה] לך אב"ח [אהובי בני חביבי] ואזכה לראות בך רב תענוג ונחת כאשר
עם לבבינו והשם יהי' [יהיה] אתך כל הימים ותעלה מעלה מעלה והשי"ת יאר פניך
בטוב ובנעימים כאו"נ [כאוות נפשך] ונפש אביך אוהבך לנצח ודוש' [ודורש שלומך] ברב ברכות ושופע שמחות
כהי' [כל הימים] והימים הללו יתהפכו לששון ושמחה ולזכות לגאולה שלמה במהרה.
כל ב"ב שיח' כולם דוש' באה"ר [כל בני ביתי שיחיו כולם דורשים שלומכם באהבה רבה].
כן כלתי צב'י [צביה] וגיסתי שרה מברכים אותך בכ"ט [בכל טוב].
קבלתי המכתב עי' הבחור נטע פעריל שיח' והוא הי' [היה] בביתי ודברתי
אתו בד"ת [בדברי תורה ותקבל בזה הסדר להפרשת תרומות ומעשרות. תדע ששנה
הזה שנת שלוש לשמיטה מעשר עני תקבל מאת הבחור דר"ש [דרוש שלומו] שהי' [שהיה] בביתי
ותשמח לבך בטוב ובנעימים.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 1948-02-15

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב ואברהם וינגוט
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות