אוֹצָרוֹת
1946 03 בפברואר

הרב וינגוט כותב לבנו על לידות במשפחה, על מזג האוויר, על המשכנתא ועל מחאות נגד השלטון הבריטי

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

בפתח דבריו במכתב זה הרב וינגוט מתפלפל בסוגיה בגמרא במסכת ברכות בתגובה לשאלות שהעלה בנו. הוא דן בשאלת נישאת אישה וכן בשאלה עד כמה אדם נחשב עשיר אם יש לו בית כיסא סמוך לדירתו. לצד נושאים אישיים כמו לידה במשפחה ותשלומי משכנתא הוא מספר על הגשמים היורדים בצפת על מחאות נגד השלטון הבריטי ועל קרוב משפחה ניצול שואה שהגיע ללונדון ומתלבט אם לעלות לארץ ישראל. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63. הרב

בפתח דבריו במכתב זה הרב וינגוט מתפלפל בסוגיה בגמרא במסכת ברכות בתגובה לשאלות שהעלה בנו. הוא דן בשאלת נישאת אישה וכן בשאלה עד כמה אדם נחשב עשיר אם יש לו בית כיסא סמוך לדירתו. לצד נושאים אישיים כמו לידה במשפחה ותשלומי משכנתא הוא מספר על הגשמים היורדים בצפת על מחאות נגד השלטון הבריטי ועל קרוב משפחה ניצול שואה שהגיע ללונדון ומתלבט אם לעלות לארץ ישראל. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63. הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".

כתב היד

עמוד 1/2

ב"ה ב' אדר תש"ו צפת

[עמוד 1]
בחדש אדר ברכה מהשמ' [מהשמיים] ישדר לאב"ח [לאהובי בני חביבי] היקר ונעלה
מוהרא"ד [מורנו הרב אברהם דוד] שיחי' עשזו"כ [עם שלום זוגתו כלתי] רחל תחי' [תחיה] ובתכם אסתר ביילא תחי' [תחיה]
כ"ק [כן קיבלתי] מכתבך מיום ב' [פרשת] משפטים בזמנו בצירוף העיתונים ועכבתי בתשובתי
כי חשבתי סכ"ס [סוף כל סוף] לא תקבל עד שבוע זו ולזאת שלחתי ע"י בתי תחי' [תחיה] ובמה
דסימת [שסיימת] במכתבך אפתח במה שקשה לפניך להבין בג'מ [בגמרא] ברכות ח'. בהא
דאמר ר' [רבי] יוחנן לעת מצא זו קבורה, וע"ז [ועל זה] אמר ר' חנינא מאי קרא השמחים עלי
וכו' [פסוק באיוב ג, כב: הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי-גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ-קָבֶר]. הא ר"ח [רבי חנינא סובר בעצמו ופירש לעת מצא זו אישה ואתך מוסר טעם אלי בא
דרי' [דרבי יוחנן] תדע אב"ח [אהובי בני חביבי] שיחי' [שיחיה]שאין זה קש'י [קושיה] כי כן דרך הש"ס בהרבה מקומות
שאף הוא סובר ודורש באופן אחר. עכ"ז [עם כל זה] מפרש הטעם של חברו דמה
כוונת חברו לדרוש וכן הכ"נ דר"ח מפרש משום מה דרש על הקבורה והיך
נרמז בקרא דמיירו בקבורה ולזאת דרש לטעם חברו ולא קשה כלל
דזה הוא האמת, אך בדרך הלצה אמרתי שגם מה שדרש ר"ח לעת מצא זו אשה
ג"כ שייכות לקבורה כי במערבה [ארץ ישראל] אמרו מצא או מוצא [דרשה על פסוקים בספר קוהלת] ומוצא אני מר ממות את
האישה ושוב היא קברתו רח"ל [רחמנא ליצלן=השם יצילנו] בחיים וחיים שלו אינו חיים אם נפל ח"ו [חס וחלילה] ברשת
של אשה רעה כמו דאמרו בגמ' [בגמרא] יבמות זכה עזר לא זכה כנגדו ושוב אין לו
מנוחה כל ימיו, וכנקבר בחיים רח"ל גם זה שייך לעניין קבורה, וראיתי בשו"ת
הלכות קטנות ח"א סי' ז' בזה"ל [בזה הלשון] נמצא בכתבי הר"י בוטין ז"ל שהנושא אשה יכול
לומר שהחיינו וכששאלו את פי אור שרגא ז"ל אמר הי"ל [היה לו] לשאול אם יאמר דיין
אמת [ביטוי שנאמר על המת] עכ"ל [עד כאן לשונו] דזה יכול להיות ח"ו [חס וחלילה] כמו קבורה ושוב שייך זה בזה.
ובמה שכתבת דמר זוטרא דרש לעת מצא זה בית הכסא [שירותים] ובמערבא [ובארץ ישראל] אמרו
הא דמר זוטרא עדיף מכולהו ולא אדע מה קשי' לך הא במערבא לא היתה חשיבות
ביה"כ ולמה אמרו שם הא דמ"ז [דמר זוטרא] עדיף מכולהו ולא אדע מה קשי' לך דבני
מערבא הי' אומרים לדברי מ"ז שהי' יושב בבל והם יודעים שפיר את גודל
הצער של אלו שאין יכולים לעשות ביה"כ בסמוכות לבתיהם ולזאת אמרו כי
דרשת מ"ז עדיף מכלהו כי באמת איך שייך לזה תפילה כדכתיב על זאת
יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא כי בדבר שיכולין לעשות ולתקן שיהי' טוב
יעשה בעצמו ויתקן שלא יהי' צריך לבא לידי כך ויסמוך ביה"כ סמוך לשולחנו
אף שבני בבל א"א [אי אפשר] לעשות ביה"כ סמוך וצריכים להרחיב כמו שכתב
רש"י ז"ל וצריכים להתפלל שלא יבואו לבל תשקצו כמו שאמרו חז"ל מי שמשהה
עצמו עובר בבל תשקצו או התפילה הוא שיזכו לקבוע דירתם במערבא
שלא יה'י [יהיו] צריכים לכ"ז [לכל זה] ויהי' באפשרות לסמוך ביה"כ סמוך לשולחנו וזה
תפילה שיזכו לעלות לארץ ישראל ולזאת במערבה אמרו שדברי מ"ז עדיף
מכלהו כי במערבה רצו ג"כ שיתרבו עולים חדשים ויתרבו אנשים.
ואגב אכתוב ובטח שמעת פעם ממני מה שאמרתי על דברי חז"ל שאמרו
איזה עשיר מי שיש לו ביה"כ [בית הכיסא] סמוך לשולחנו וכי לא יש עשירות בשאר
דברים שיש לו הרבה כסף וזהב וכן הלאה אך העניין כך בטח מי
שיש לו הרבה כסף וזהב מענג גופו וממלא גרונו באכילת בשר ודגים
וכן הלאה בשאר תאוות הגופים, וזה אינו עושר כי בעת שממלא תאוותו אז
חושב בלבו אולי אם ה'י [היה] לו עשירות כפלוני אלמוני הי' ביכולתו להתענג עוד
יותר ויותר וזה אינו בכלל עושר כי משקר ומדאג על חברו שיש לו יותר ממון
ויכול למלאות גרונו יותר אבל מי שיושב אך לאכול וחושב בלבו מה התכלית
מאכילה שנעשה זבל ויהי' מוכרח להשליך ולהוציא לביה"כ מה אכפת לו אם כן
יאכל עגלים פטומים ואף הטוב שבעולם הכל שוה ונעשה לבסוף זבל כמו
מי שאוכל לחם לבד ולזאת הוא מסתפק במעט ואין עינו צר על חברו וזה
עשיר אמיתי. כמו איזה עשיר השמח בחלקו וזה שאמרו איזה עשיר מי שיש
לו ביה"כ סמוך לשולחנו [.] היינו בעת שיושב לאכול חושב שבין כך וכך יהי' צריך
להוציא לביה"כ [בית הכיסא] מה איכפת לו אם יאכל חתיכת בשר גדול או קטן זה הוא
בכלל עשיר וע"ז מרמזו חז"ל איזה עשיר שיש לו ביה"כ סמוך לשולחנו.
[עמוד 2]
ועתה מה שבקשת לשאול לבנ"ח [לבני חביבי] מיכאל שיחי' אם קיבל החבילה ב[?] [.]
כבר כתבתי וטרם קבלתי תשובה וכפי מכתבו אלי יהי' מחר בביתי אז
אתודע מזה ובודאי הגיע לידו ועתה אברך אתכם בברכת מז"ט [מזל טוב] מהבן
שנולד להעניך בנו של ב"ג [בן גיסתי] מו"ה [מורנו הרב] פישל נ"י [נרו יאיר] כן נודע לי ע"י מכתב שנתקבל
מטבריא [מטבריה] וכפי הנראה עי"ז תמהר גיסתי שרה לנסוע הביתה להשתתף
בהשמחה ואי"ה אצליכם לזכות לבן בעתו ובזמנו ונשמוח יחד באהבים
כמשאלות לבבינו ויתנהג הכול בסדר ובמקל [ובקלות], ולזאת אנו מצפים ומקווים [.]
ביום חמישי וכן הלאה בשבוע העבר התחילו הגשמים לירד אף שטרם
אינו גשמי בורות אמנם כל טפה וטפה יורד בעמקי אדמה בנחת בלא
זעף ויהי' גשמי ברכה ונדבה [.] שוב עשו ביום חמישי העבר עצרת העם
במחאות נגד התנהגות הממשלה כלפי היהודים אולי יפעלו בזה
אבל העיקר להתפלל לאבינו שבשמים הם שוכחים וזה עיקר החסרון
ואם כל עם בני ישראל ה'י [היו] צועקים אליו יתברך אז היינו נשמע בישועה
כי קל [הכוונה לאל] רחום וחנון ומתאוה לתפילתן של ישראל והוא יושיענו ויצלנו
שבוע העברה קיבלתי מכתב מאחד שהוא מקרובי' של כלתי צבי' [צביה] והמכתב נשלח
מלונדון, שהוא נמצא כעת שם שהלך לשם בתור ציר מאגודת ישראל להיות שמה
באספה הגדולה שעומד להיות בלונדון ובתוך המכתב מבאר כל גלגוליו
שהוא נשאר יחידי ממשפחתה כפי הידיעות שיש לו עד כה והנאצים ימ"ש [ימח שמם]
גרשו אותו ממחנה למחנה ועל פי נס שלא כדרך הטבע ניצל מידם [.] כך
כותב, ושואל בזה אם ישתדל להיות באפשרות להשאר בלונדון או שיבא
לארץ ישראל [.] אני תיכף שלחתי המכתב כמו שהוא לבני יצחק שיחי' ובטח
הם יודעים מי הוא ויכתבו לו תשובה כי המכתב נכתב דוקא לה
חבל חבל מה שעבר על כללות ישראל ודבר יהי' די ונזכה לגאולה שלמה [.]
בדבר המשכנתא שלך שאלתי ואמר לי באם שהכשר הרבית נרשם גם בתוך
המשכנתא אין מה לפחד ובטוח הוא בעת שרוצים לקבוע החוב שהגיע
מבטוח המשכנתא מוכרח לשלם גם הרבית שנרשם אך אם לא נרשם בתוך
המשכנתא רק ניתן בשטרות טוב יותר לתבוע הרבית בעת שהגיע
זמן תשלום השטרות וכמדומה לי שהחוב השטרות מהריבית נרשמים
בתוך המשכנתא ותוכל לראות את זה בהמשכנתא שישנו תחת ידך
ובאין מה להוסיף אשאר בזה אביכם הדורש שלומכם באה"ר ומאחל
לכם רק טוב כל הימים כאו"נ [כאוות נפשכם] ונפש המצפה לישועה במהרה.
ב"ב שיחי' או'ש וברכה וכט'ס [בני ביתי שיחיו אומרים שלום וברכה וכל טוב סלה]
אפרים וינגוט

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 03.02.1946

מקבל/ת המכתב

שם: אברהם דוד וינגוט
מיקום: טבריה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

ב"ה ב' אדר תש"ו צפת

[עמוד 1]
בחדש אדר ברכה מהשמ' [מהשמיים] ישדר לאב"ח [לאהובי בני חביבי] היקר ונעלה
מוהרא"ד [מורנו הרב אברהם דוד] שיחי' עשזו"כ [עם שלום זוגתו כלתי] רחל תחי' [תחיה] ובתכם אסתר ביילא תחי' [תחיה]
כ"ק [כן קיבלתי] מכתבך מיום ב' [פרשת] משפטים בזמנו בצירוף העיתונים ועכבתי בתשובתי
כי חשבתי סכ"ס [סוף כל סוף] לא תקבל עד שבוע זו ולזאת שלחתי ע"י בתי תחי' [תחיה] ובמה
דסימת [שסיימת] במכתבך אפתח במה שקשה לפניך להבין בג'מ [בגמרא] ברכות ח'. בהא
דאמר ר' [רבי] יוחנן לעת מצא זו קבורה, וע"ז [ועל זה] אמר ר' חנינא מאי קרא השמחים עלי
וכו' [פסוק באיוב ג, כב: הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי-גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ-קָבֶר]. הא ר"ח [רבי חנינא סובר בעצמו ופירש לעת מצא זו אישה ואתך מוסר טעם אלי בא
דרי' [דרבי יוחנן] תדע אב"ח [אהובי בני חביבי] שיחי' [שיחיה]שאין זה קש'י [קושיה] כי כן דרך הש"ס בהרבה מקומות
שאף הוא סובר ודורש באופן אחר. עכ"ז [עם כל זה] מפרש הטעם של חברו דמה
כוונת חברו לדרוש וכן הכ"נ דר"ח מפרש משום מה דרש על הקבורה והיך
נרמז בקרא דמיירו בקבורה ולזאת דרש לטעם חברו ולא קשה כלל
דזה הוא האמת, אך בדרך הלצה אמרתי שגם מה שדרש ר"ח לעת מצא זו אשה
ג"כ שייכות לקבורה כי במערבה [ארץ ישראל] אמרו מצא או מוצא [דרשה על פסוקים בספר קוהלת] ומוצא אני מר ממות את
האישה ושוב היא קברתו רח"ל [רחמנא ליצלן=השם יצילנו] בחיים וחיים שלו אינו חיים אם נפל ח"ו [חס וחלילה] ברשת
של אשה רעה כמו דאמרו בגמ' [בגמרא] יבמות זכה עזר לא זכה כנגדו ושוב אין לו
מנוחה כל ימיו, וכנקבר בחיים רח"ל גם זה שייך לעניין קבורה, וראיתי בשו"ת
הלכות קטנות ח"א סי' ז' בזה"ל [בזה הלשון] נמצא בכתבי הר"י בוטין ז"ל שהנושא אשה יכול
לומר שהחיינו וכששאלו את פי אור שרגא ז"ל אמר הי"ל [היה לו] לשאול אם יאמר דיין
אמת [ביטוי שנאמר על המת] עכ"ל [עד כאן לשונו] דזה יכול להיות ח"ו [חס וחלילה] כמו קבורה ושוב שייך זה בזה.
ובמה שכתבת דמר זוטרא דרש לעת מצא זה בית הכסא [שירותים] ובמערבא [ובארץ ישראל] אמרו
הא דמר זוטרא עדיף מכולהו ולא אדע מה קשי' לך הא במערבא לא היתה חשיבות
ביה"כ ולמה אמרו שם הא דמ"ז [דמר זוטרא] עדיף מכולהו ולא אדע מה קשי' לך דבני
מערבא הי' אומרים לדברי מ"ז שהי' יושב בבל והם יודעים שפיר את גודל
הצער של אלו שאין יכולים לעשות ביה"כ בסמוכות לבתיהם ולזאת אמרו כי
דרשת מ"ז עדיף מכלהו כי באמת איך שייך לזה תפילה כדכתיב על זאת
יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא כי בדבר שיכולין לעשות ולתקן שיהי' טוב
יעשה בעצמו ויתקן שלא יהי' צריך לבא לידי כך ויסמוך ביה"כ סמוך לשולחנו
אף שבני בבל א"א [אי אפשר] לעשות ביה"כ סמוך וצריכים להרחיב כמו שכתב
רש"י ז"ל וצריכים להתפלל שלא יבואו לבל תשקצו כמו שאמרו חז"ל מי שמשהה
עצמו עובר בבל תשקצו או התפילה הוא שיזכו לקבוע דירתם במערבא
שלא יה'י [יהיו] צריכים לכ"ז [לכל זה] ויהי' באפשרות לסמוך ביה"כ סמוך לשולחנו וזה
תפילה שיזכו לעלות לארץ ישראל ולזאת במערבה אמרו שדברי מ"ז עדיף
מכלהו כי במערבה רצו ג"כ שיתרבו עולים חדשים ויתרבו אנשים.
ואגב אכתוב ובטח שמעת פעם ממני מה שאמרתי על דברי חז"ל שאמרו
איזה עשיר מי שיש לו ביה"כ [בית הכיסא] סמוך לשולחנו וכי לא יש עשירות בשאר
דברים שיש לו הרבה כסף וזהב וכן הלאה אך העניין כך בטח מי
שיש לו הרבה כסף וזהב מענג גופו וממלא גרונו באכילת בשר ודגים
וכן הלאה בשאר תאוות הגופים, וזה אינו עושר כי בעת שממלא תאוותו אז
חושב בלבו אולי אם ה'י [היה] לו עשירות כפלוני אלמוני הי' ביכולתו להתענג עוד
יותר ויותר וזה אינו בכלל עושר כי משקר ומדאג על חברו שיש לו יותר ממון
ויכול למלאות גרונו יותר אבל מי שיושב אך לאכול וחושב בלבו מה התכלית
מאכילה שנעשה זבל ויהי' מוכרח להשליך ולהוציא לביה"כ מה אכפת לו אם כן
יאכל עגלים פטומים ואף הטוב שבעולם הכל שוה ונעשה לבסוף זבל כמו
מי שאוכל לחם לבד ולזאת הוא מסתפק במעט ואין עינו צר על חברו וזה
עשיר אמיתי. כמו איזה עשיר השמח בחלקו וזה שאמרו איזה עשיר מי שיש
לו ביה"כ סמוך לשולחנו [.] היינו בעת שיושב לאכול חושב שבין כך וכך יהי' צריך
להוציא לביה"כ [בית הכיסא] מה איכפת לו אם יאכל חתיכת בשר גדול או קטן זה הוא
בכלל עשיר וע"ז מרמזו חז"ל איזה עשיר שיש לו ביה"כ סמוך לשולחנו.
[עמוד 2]
ועתה מה שבקשת לשאול לבנ"ח [לבני חביבי] מיכאל שיחי' אם קיבל החבילה ב[?] [.]
כבר כתבתי וטרם קבלתי תשובה וכפי מכתבו אלי יהי' מחר בביתי אז
אתודע מזה ובודאי הגיע לידו ועתה אברך אתכם בברכת מז"ט [מזל טוב] מהבן
שנולד להעניך בנו של ב"ג [בן גיסתי] מו"ה [מורנו הרב] פישל נ"י [נרו יאיר] כן נודע לי ע"י מכתב שנתקבל
מטבריא [מטבריה] וכפי הנראה עי"ז תמהר גיסתי שרה לנסוע הביתה להשתתף
בהשמחה ואי"ה אצליכם לזכות לבן בעתו ובזמנו ונשמוח יחד באהבים
כמשאלות לבבינו ויתנהג הכול בסדר ובמקל [ובקלות], ולזאת אנו מצפים ומקווים [.]
ביום חמישי וכן הלאה בשבוע העבר התחילו הגשמים לירד אף שטרם
אינו גשמי בורות אמנם כל טפה וטפה יורד בעמקי אדמה בנחת בלא
זעף ויהי' גשמי ברכה ונדבה [.] שוב עשו ביום חמישי העבר עצרת העם
במחאות נגד התנהגות הממשלה כלפי היהודים אולי יפעלו בזה
אבל העיקר להתפלל לאבינו שבשמים הם שוכחים וזה עיקר החסרון
ואם כל עם בני ישראל ה'י [היו] צועקים אליו יתברך אז היינו נשמע בישועה
כי קל [הכוונה לאל] רחום וחנון ומתאוה לתפילתן של ישראל והוא יושיענו ויצלנו
שבוע העברה קיבלתי מכתב מאחד שהוא מקרובי' של כלתי צבי' [צביה] והמכתב נשלח
מלונדון, שהוא נמצא כעת שם שהלך לשם בתור ציר מאגודת ישראל להיות שמה
באספה הגדולה שעומד להיות בלונדון ובתוך המכתב מבאר כל גלגוליו
שהוא נשאר יחידי ממשפחתה כפי הידיעות שיש לו עד כה והנאצים ימ"ש [ימח שמם]
גרשו אותו ממחנה למחנה ועל פי נס שלא כדרך הטבע ניצל מידם [.] כך
כותב, ושואל בזה אם ישתדל להיות באפשרות להשאר בלונדון או שיבא
לארץ ישראל [.] אני תיכף שלחתי המכתב כמו שהוא לבני יצחק שיחי' ובטח
הם יודעים מי הוא ויכתבו לו תשובה כי המכתב נכתב דוקא לה
חבל חבל מה שעבר על כללות ישראל ודבר יהי' די ונזכה לגאולה שלמה [.]
בדבר המשכנתא שלך שאלתי ואמר לי באם שהכשר הרבית נרשם גם בתוך
המשכנתא אין מה לפחד ובטוח הוא בעת שרוצים לקבוע החוב שהגיע
מבטוח המשכנתא מוכרח לשלם גם הרבית שנרשם אך אם לא נרשם בתוך
המשכנתא רק ניתן בשטרות טוב יותר לתבוע הרבית בעת שהגיע
זמן תשלום השטרות וכמדומה לי שהחוב השטרות מהריבית נרשמים
בתוך המשכנתא ותוכל לראות את זה בהמשכנתא שישנו תחת ידך
ובאין מה להוסיף אשאר בזה אביכם הדורש שלומכם באה"ר ומאחל
לכם רק טוב כל הימים כאו"נ [כאוות נפשכם] ונפש המצפה לישועה במהרה.
ב"ב שיחי' או'ש וברכה וכט'ס [בני ביתי שיחיו אומרים שלום וברכה וכל טוב סלה]
אפרים וינגוט

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 1948-02-15

מקבל/ת המכתב

שם: אברהם דוד וינגוט
מיקום: טבריה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות