אוֹצָרוֹת
1937 28 בדצמבר

הרב וינגוט כותב לבתו על שלום המשפחה ועל אשתו שהתאשפזה

האחיות יפה ולאה לבית וינגוט

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

רבה של צפת, הרב אפרים שרגא וינגוט כותב לבתו יפה על הקורות אותו בימים האחרונים ועל שלומם של אחיה. הוא מספר לה כי בהוראת הרופא אושפזה אם המשפחה בירושלים לצורך ניתוח, אך לבסוף החליט הרופא להסתפק בתרופות. עוד הוא מעדכן אותה על הנעשה אצל בניו האחרים. הבן יצחק במצב כלכלי קשה מאוד, אך למרבה הצער אביו אינו יכול לסייע לו גם בגלל המאורעות בארץ, גם משום שהוא איננו בקו הבריאות וגם כי אינו יכול להניח לבד את ילדיו האחרים בבית. מבתו דבורה קיבל הרב וינגוט מכתב והיא תשלח לו גם סוודר. המכתב מסתיים בציפייה לישועה ובשורות טובות בכל העניינים. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. כבר בימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. הוא עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של

רבה של צפת, הרב אפרים שרגא וינגוט כותב לבתו יפה על הקורות אותו בימים האחרונים ועל שלומם של אחיה. הוא מספר לה כי בהוראת הרופא אושפזה אם המשפחה בירושלים לצורך ניתוח, אך לבסוף החליט הרופא להסתפק בתרופות. עוד הוא מעדכן אותה על הנעשה אצל בניו האחרים. הבן יצחק במצב כלכלי קשה מאוד, אך למרבה הצער אביו אינו יכול לסייע לו גם בגלל המאורעות בארץ, גם משום שהוא איננו בקו הבריאות וגם כי אינו יכול להניח לבד את ילדיו האחרים בבית. מבתו דבורה קיבל הרב וינגוט מכתב והיא תשלח לו גם סוודר. המכתב מסתיים בציפייה לישועה ובשורות טובות בכל העניינים. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. כבר בימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. הוא עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים שרגא לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63. הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו". הבת יפה נישאה לאריה פיכמן והשניים היו ממייסדי קיבוץ בית אורן. במלחמת העולם השנייה היה אריה אחד מן הצנחנים שהתנדבו לצנוח באירופה הכבושה, נתפס ועונה בשבי הגרמנים. לאחר שחרורו מן השבי חזר אריה לבית אורן אבל בשנת 1954 נספה באסון בקיבוץ מעגן.

כתב היד

עמוד 1/1

ב"ה. צפת. יום כ"ד לחודש טבת שנת תרצ"ח

לביתי יפה המכונה שיינא
מכתבך קיבלתי תמול [אתמול]. פה ב"ה שורר שקט גמור וכן יעזור השם הלאה.
זוגתי איך תח'י [תחיה] נמצאת בירושלים זה שני שבועות עפ"י פקודת הד"ר מטבריא [מטבריה]
הוכרחה לנסוע תיכף לירושלים תחת הפיקוח הד"ר טיכו ולא להשיגח [להשגיח] על אי שקט
בדרכים. ירושלים קבלתי מכתבים שבתחילה חשב הד"ר לעשות נתוח [ניתוח] ולבסוף נתיישב
לנסות בסמי רפואות. מבני יצחק אני מקבל מכתבים כ"כ בהתמרמרות שאין
להעלות על הכתב. הוא יושב ממש בלי לחם הוא ביקש ממני שאבא [שאבוא] להשתדל עבורו
שמה. אמנם א"א [אי אפשר] למלאות [למלא] רצונו כעת מחמת אי שקט בדרכים וגם איני מוצא
עצמי בקו הבריאות התקררתי ובפרט שא"א [שאי אפשר] לעזוב. הבית ויו"ח [ויוצאי חלצי] ככה.
אף שכבר הייתי שמה ע"פי דרישתו שתי פעמים בלי תוצאות שוב
דורש ממני שאבא [שאבוא] ומה אעשה שאי אפשר למלאות עכ"ז [על כל זה] כתבתי לידידיי מתל-אביב
שיעמדו לימינו וישתדלו עבורו ויעשו ויצליח.
מביתי היקרה דבורה תח'י [תחיה] קבלתי מכתבים היא כתבה לי במכתב האחרון
שנתקבל שכן תשלח לי סוודר וטרם קיבלתי. אולי באלו [באלה] הימים אקבל
באין מה להוסיף הנני נשאר בזה. אביך המצפה לישועה בכל עניינים
יו"ח שי"ח או"ש [יוצאי חלצי שיחיו אומרים שלום] לך. אפרים

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 28.12.1937

מקבל/ת המכתב

שם: יפה וינגוט פיכמן
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

ב"ה. צפת. יום כ"ד לחודש טבת שנת תרצ"ח

לביתי יפה המכונה שיינא
מכתבך קיבלתי תמול [אתמול]. פה ב"ה שורר שקט גמור וכן יעזור השם הלאה.
זוגתי איך תח'י [תחיה] נמצאת בירושלים זה שני שבועות עפ"י פקודת הד"ר מטבריא [מטבריה]
הוכרחה לנסוע תיכף לירושלים תחת הפיקוח הד"ר טיכו ולא להשיגח [להשגיח] על אי שקט
בדרכים. ירושלים קבלתי מכתבים שבתחילה חשב הד"ר לעשות נתוח [ניתוח] ולבסוף נתיישב
לנסות בסמי רפואות. מבני יצחק אני מקבל מכתבים כ"כ בהתמרמרות שאין
להעלות על הכתב. הוא יושב ממש בלי לחם הוא ביקש ממני שאבא [שאבוא] להשתדל עבורו
שמה. אמנם א"א [אי אפשר] למלאות [למלא] רצונו כעת מחמת אי שקט בדרכים וגם איני מוצא
עצמי בקו הבריאות התקררתי ובפרט שא"א [שאי אפשר] לעזוב. הבית ויו"ח [ויוצאי חלצי] ככה.
אף שכבר הייתי שמה ע"פי דרישתו שתי פעמים בלי תוצאות שוב
דורש ממני שאבא [שאבוא] ומה אעשה שאי אפשר למלאות עכ"ז [על כל זה] כתבתי לידידיי מתל-אביב
שיעמדו לימינו וישתדלו עבורו ויעשו ויצליח.
מביתי היקרה דבורה תח'י [תחיה] קבלתי מכתבים היא כתבה לי במכתב האחרון
שנתקבל שכן תשלח לי סוודר וטרם קיבלתי. אולי באלו [באלה] הימים אקבל
באין מה להוסיף הנני נשאר בזה. אביך המצפה לישועה בכל עניינים
יו"ח שי"ח או"ש [יוצאי חלצי שיחיו אומרים שלום] לך. אפרים

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 1948-02-15

מקבל/ת המכתב

שם: יפה וינגוט פיכמן
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות