הרב וינגוט לא חש בטוב, והבן ראובן מעדכן את אחיו בשלום האב שבבית
סיפור רקע
הרב אפרים שרגא וינגוט איננו בקו הבריאות, והוא בקושי מסוגל לכתוב מכתב לילדיו. את המכתב ממשיך הבן ראובן שמתאר בפרוטרוט את מצבו הרפואי של אביו ומסביר שאביהם כל כך חלש שביום חמישי הוא אפילו לא הלך לתפילה בבית הכנסת! עם זאת הוא מרגיע את אחיו שאין להם מה לדאוג.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".
כתב היד
אור ליום שני ב"ה יום ד' אדב' [אדר ב] תשי"א
כל טוב וטוב לבנ"ח [לבני חביבי] היקר אברהם דוד שיחי' [שיחיה] [הדף קרוע]
רחל ויו"ח [ויוצאי חלציהם] היקרים שיחי' [שיחיו]
הן באשמה עלי שלא כתבתי לכם להודיע אמנם אין האשמה תלוי בי
והשית' [והשם יתברך] יתן ויוסיף לי כח והשורות הללו קשה לי אך מה אעשה
ותשמחנו במכתבים טובים, מב"ש [בני שלומנו] ותתפללו בעדי שאהי' [שאהיה] בריא ואחזור
לאיתני הראשון[.] בני היקר ראובן ימלא אחרי ומוכרח להסתפק בזה
אך המז"ט [המזל טוב] מהבת שנולדה במוצש"ק [במוצאי שבת קודש] [פרשת] פקודי לנכדי חיים שלמה יהי'
למזל לנו ולכל משפחתנו.
ברכת מז"ט לכם יקירי, מהולדת הבת לחיים
שלמה, יזכו ההורים לגדלה לחופה ולמעש"ט [ולמעשים טובים], והורנו [והורינו]
יראו בכל יו"ח [יוצאי חלציהם] רוב תענוג ונחת.
אבא שליט"א [שיחיה לאורך ימים טובים אמן] אינו יכול להמשיך לכתוב כי הכתיבה
קשה לו ואין לו כוח הוא שוכב כל היום
במטה [במיטה] ואתמול (בשבת) אפילו לא הלך להתפלל
ביום חמישי היה אצלו הרופא[.] הרופא אמר שאצלו
הכל בסדר לחץ הדם היה 150 מעלות, והוא ציין
שהוא מוכרח לרדת מהמיטה. אך אבא אומר שאינו
יכל לרדת, כי אין לו כח. בינתיים נתווסף לו
עוד ענין שאין לו קבה כרגיל, מיום ששי פרשת
ויקהל לא היתה לו קבה עד לאור ליום ששי פרשת
פקודי וזה ג"כ [גם כן] אחרי שהרופא נתן לו
"חוקן רפואי", חוקן רגיל וכדורים ומלח אנגלי
לא עזרו שום דבר. אך מאז אור ליום ששי
שוב לא פעלה הקבה. נקוה לה' שישלח לו
במהרה רפו"ש [רפואה שלמה]. ב"ה שהוא מרגיש יותר טוב
מה שבירושלים אך השמחה אינה שרויה
עדיין אצלו[.] אני חושב לגשת מחר אי"ה
לרופא אולי ייתן לו איזה רפואה לחיזוק
כשרק חזרנו מירושלים לא ישן בלילות אך
הרופא כאן נתן לו כדורים נגד עצבנות ודכאון
ומאז הוא יושן [ישן] כבר כמעט כרגיל וגם יותר
חפשי קצת, אך אין לכם לדאוג. ואנו תפלה
לו יתברך שישלח לנו עזרתו מקודש וירפאו על
כל אבריו וגידיו במהרה.
חדש מיוחד אתנו אין, עד היום היה
כאן ממש קיץ והיום נהיה כבר קצת קריר
ובחוץ הרוח מצפצף כבר כדבעי [כראוי]
אמא מבקשת ממך אברהם שתקנה
עבורנו בקבוק ספירט ושזה יהיה אצלך.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
אור ליום שני ב"ה יום ד' אדב' [אדר ב] תשי"א
כל טוב וטוב לבנ"ח [לבני חביבי] היקר אברהם דוד שיחי' [שיחיה] [הדף קרוע]
רחל ויו"ח [ויוצאי חלציהם] היקרים שיחי' [שיחיו]
הן באשמה עלי שלא כתבתי לכם להודיע אמנם אין האשמה תלוי בי
והשית' [והשם יתברך] יתן ויוסיף לי כח והשורות הללו קשה לי אך מה אעשה
ותשמחנו במכתבים טובים, מב"ש [בני שלומנו] ותתפללו בעדי שאהי' [שאהיה] בריא ואחזור
לאיתני הראשון[.] בני היקר ראובן ימלא אחרי ומוכרח להסתפק בזה
אך המז"ט [המזל טוב] מהבת שנולדה במוצש"ק [במוצאי שבת קודש] [פרשת] פקודי לנכדי חיים שלמה יהי'
למזל לנו ולכל משפחתנו.
ברכת מז"ט לכם יקירי, מהולדת הבת לחיים
שלמה, יזכו ההורים לגדלה לחופה ולמעש"ט [ולמעשים טובים], והורנו [והורינו]
יראו בכל יו"ח [יוצאי חלציהם] רוב תענוג ונחת.
אבא שליט"א [שיחיה לאורך ימים טובים אמן] אינו יכול להמשיך לכתוב כי הכתיבה
קשה לו ואין לו כוח הוא שוכב כל היום
במטה [במיטה] ואתמול (בשבת) אפילו לא הלך להתפלל
ביום חמישי היה אצלו הרופא[.] הרופא אמר שאצלו
הכל בסדר לחץ הדם היה 150 מעלות, והוא ציין
שהוא מוכרח לרדת מהמיטה. אך אבא אומר שאינו
יכל לרדת, כי אין לו כח. בינתיים נתווסף לו
עוד ענין שאין לו קבה כרגיל, מיום ששי פרשת
ויקהל לא היתה לו קבה עד לאור ליום ששי פרשת
פקודי וזה ג"כ [גם כן] אחרי שהרופא נתן לו
"חוקן רפואי", חוקן רגיל וכדורים ומלח אנגלי
לא עזרו שום דבר. אך מאז אור ליום ששי
שוב לא פעלה הקבה. נקוה לה' שישלח לו
במהרה רפו"ש [רפואה שלמה]. ב"ה שהוא מרגיש יותר טוב
מה שבירושלים אך השמחה אינה שרויה
עדיין אצלו[.] אני חושב לגשת מחר אי"ה
לרופא אולי ייתן לו איזה רפואה לחיזוק
כשרק חזרנו מירושלים לא ישן בלילות אך
הרופא כאן נתן לו כדורים נגד עצבנות ודכאון
ומאז הוא יושן [ישן] כבר כמעט כרגיל וגם יותר
חפשי קצת, אך אין לכם לדאוג. ואנו תפלה
לו יתברך שישלח לנו עזרתו מקודש וירפאו על
כל אבריו וגידיו במהרה.
חדש מיוחד אתנו אין, עד היום היה
כאן ממש קיץ והיום נהיה כבר קצת קריר
ובחוץ הרוח מצפצף כבר כדבעי [כראוי]
אמא מבקשת ממך אברהם שתקנה
עבורנו בקבוק ספירט ושזה יהיה אצלך.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?