אוֹצָרוֹת
1944 17 בנובמבר

הרב וינגוט מעדכן את בנו בנוגע להקמת עמודי חשמל ברחובות צפת ובנוגע להפסקת הגשמים

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

הרב וינגוט רוצה להעביר כסף לבנו אברהם דוד והוא לא יודע מה הדרך הטובה לעשות זאת. הוא מעדכן את בנו על הקמת עמודי חשמל ברחובות צפת ועל שהגשם חדל מלרדת כמו בשאר הארץ. רובו של המכתב הוא פלפול הלכתי בדיני שחיטה בתגובה לדבריו של אברהם דוד במכתב לאביו. הרב וינגוט מסיים כהרגלו את המכתב בציפייה לשמוע בשורות טובות מילדיו ומוסר גם דרישת שלום מאשתו ומבני המשפחה המתגוררים עימו. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.

הרב וינגוט רוצה להעביר כסף לבנו אברהם דוד והוא לא יודע מה הדרך הטובה לעשות זאת. הוא מעדכן את בנו על הקמת עמודי חשמל ברחובות צפת ועל שהגשם חדל מלרדת כמו בשאר הארץ. רובו של המכתב הוא פלפול הלכתי בדיני שחיטה בתגובה לדבריו של אברהם דוד במכתב לאביו. הרב וינגוט מסיים כהרגלו את המכתב בציפייה לשמוע בשורות טובות מילדיו ומוסר גם דרישת שלום מאשתו ומבני המשפחה המתגוררים עימו. הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63. הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".

כתב היד

עמוד 1/2

ב"ה א' כסלו תש"ה צפתו [צפת תיבנה ותיכונן]

[עמוד 1]
חטומ"ב [חודש טוב ומבורך] עב' [ערב] שבת לבנ"ח [לבני חביבי] ויקירי עשז"כ [עם שלום זוגתו כלתי] ובתכם אסתר בילא שי' [שיחיו]
מכתבך בצירוף השיק [הצ'ק] קבלתי וקבלתי המחיר ושמחנו בשמענו משלוה"ט [משלומכם הטוב] ואיני
יודע איך למסור לידך הסכום כי בטח צריך אתה הכסף[.] כן קבלנו
שבוע העברה [שבוע שעבר] העיתונים בצירוף מכתבך[.] אתנו אין חדש רק במה שהתחיל
רוטינברג לסדר חשמל וכבר נתנו עמודים ברחוב המרכזי ולא ידוע
עוד בבירור אם יסדרו בכל הרחובות או ברחובות הראשים
השבוע לא הי' [היו] גשמים כמו במקומך כן פה וסדנא דארעא חד הוא [ביטוי מהתלמוד: גוף הקרקע אחד הוא בכל המקומות, האדמה כולה גוש אחד היא].
כן קבלתי מכתב מירושלים מב"ש [מבני שיחיה] הוא קבל מכל יו"ח ש"י [יוצאי חלציי שיחיו] מתנות הגונות
בסכומים כסף הגונים ויהי' [ויהיה] לו לברכה וזה עיקר מגמתי כל הימים לשמוע
בשו"ט [בשורות טובות], מכל יו"ח שיחי' [יוצאי חלציי שיחיו].
ובדבר מ"ש [מה שאמרתי] לבאר לפניך דברי תוס' [תוספות] חולין דף ח' עא [עמוד א] והא איכא
צדדים תדע שפשוט הוא דמדברי ר"ז [שמדברי רבי זירא] אמר שמואל דאמר [בדין ליבן סכין ושחט בה, ששחיטתו כשירה] חידודה
קודם לליבונה [כלומר שחיטת הבהמה קודמת להיותה מקבלת כוויה מן הסכין המלובנת] לא ידעינן ולא יכולין לדייק כלל דאם נעשה נקב
הושט בשעת שחיטה איך הדין דהפירוש הוא דחידודה קודם
לליבונה היינו שקודם שהתחיל לנגוע ולשרוף נעשה כבר השחיטה
דחידודה קודם[.] ושוב אי לא אמר ר' [רבי] זירא א"ש [אמר שמואל] כן הוי אמרינן תיכף
שיגע הסכין בסימנים שרף ונגע ונעשה נקב קודם שחיטה ומש"ה [ומשום הכי; ומשום כך]
טריפה ולא בשעת שחיטה רק החידוש מה שחידוש ר"ז א"ש [רבי זירא אמר שמואל] היא
משום דחידוד קודם ולא הגיע לכלל זה לכלל שריפת הסימנים [סימני השחיטה; הקנה והוושט]
קודם השחיטה[.] וכן כתב הריטב"א קידושין דף כ"ז ד"ה [דיבור המתחיל] אלא דאין
הפירוש שהחידוד קודם ואח"כ [ואחר כך] הליבון דא"כ [דאם כן] הא מנקבי סימנים קודם
גמר שחיטה בליבון הסכין[.] אלא פירושו שהחידוד קודם לחתוך
ואין כח לליבון שוב לשרוף כלל זה לענין שחיטה הסימנים אמרינן
חידודה קודם[.] ולזה מקשה הגמ' [הגמרא] והאיכא צדדים דסכין והם
שורפים הסימנים בשעת השחיטה ושוב יהי' [יהיה] טריפה עי"ז [על ידי זה] אף דחידוד
קודם אבלך הצדדים דסכין יכולים לשרוף הסימנים וושט נקיבתו
במשהו וע"ש [ועיין שם] ברשיז"ל [ברש"י זיכרונו לברכה, שפירש: דסכין כשנכנס לתוך החתך קודם שתשחט רוב הסימנים היא שורפת את הסימנים ונמצאת שהיא נשרפה קודם שחיטה שהרי ושט נקובתו במשהו ליטרף ושריפה כנקב הוא] ולזה משום דבית השחיטה מרוח רוח ואף
הצדדים דסכין לא יגעו בסימנים [פירש רש"י: מתרחב החתך מצדי הסכין מכאן ומכאן ואין נוגע הסימן אלא חידודו של סכין] ושפיר דייק התוס' [התוספות] מכח קשית [קושית]
הגמ' [הגמרא] והאיכא צדדים דאם נקב הושט בשעת שחיטה ג"כ [גם כן] טריפה
עיין ופשוט ולדעתי הי' [היה] נראה איך הי' [היה] שמואל יודע בסברתו דחידודה
קודם לליבונה והכשיר בליבון סכין הא הוא דבר התלוי במציות [במציאות]
אך נראה דהא הדין הוא דהסכין צריך בדיקה קודם שחיטה
ולאחר שחיטה וא"כ [ואם כן] אם ליבון סכין איך יכול לשחוט בסכין זה דילמא [=שמא]
נתקלקל [הסכין] ע"י [על ידי] הליבון וצריך בדיקה מקודם ואיך בדק הא שורף
ושוב לא יכול לבדוק אע"כ [אלא על כורחך] דעל החידוד שפיר בודק דהחידוד
קודם ולא נשרף הסימנים אמנם אי אמרינן דצריך לבדוק אתלת
רוחתא [משלשה צדדים] ואיך בדק הצדדים של הסכין ולזה משני
[עמוד 2]
דבית השחיטה מרוח רוח [=מתרחב] ולא מעכב מה שלא קדם בצדדים, או
די"ל [דיש לומר] דלא צריך לבדוק בצדדים מהאי טעמא לשיטת ר"ז אמ"ש [רבי זירא אמר שמואל] משום
דצדדים של הסכין לא נוגעים כלל בסימנים ולפ"ז [ולפי זה] אליבא דידן
דפסקינן דצריך לבדוק אתלא רוחתא וגם בצדדים וזה א"א [אי אפשר] לבדוק
לא סמכינן כ"כ [כל כך] על הא דבית השחיטה מרווח רווח ול"ז [ולפי זה] שפיר פסק
הרמב"ם דטריפה אם שחט בסכין מלובנת עיין בש"ע יו"ד סי' ט'
סעי' א' [בשלחן ערוך יורה דעה סימן ט סעיף א] דיש שני דעות ["אם שחט בסכין מלובנת – שחיטתו פסולה, ויש מכשירין"] ועל דעה שני' [שנייה] דיש מכשירין כתב רמ"א בהג"ה [בהגהות רבי משה איסרליש]
היינו אם ידע שהיא מלובנת ונזהר שלא לגע בצדדים וזה מדברי
הטור וע"ש [ועיין שם] בפרישה מ"ש [מה שכתב] בזה ולדידן רוב הפוסקים מחמירין בזה
דאולי לא נזהר בצדדים כ"כ [כל כך] היטב וע"ש [ועיין שם] בב"ח [בבית חדש] במ"ש [במה שכתב] והא דכתב
שם לאו משום צדדין אלא דלא סמכינן לכתחלה לומר חידודה קודם
לליבונה אף דבכל הפוסקים נראה דעל חידודה קודם לליבונה
לית מאן דפליג[.] ולפימ"ש [ולפי מה שפירשתי] לעיל דהא ע"כ [על כורחך] בדק הסכין על החידוד
עכ"ז י"ל דס"ל [עם כל זה יש לומר דסבירא ליה] גם להצטרף דבר זה אולי לא בדק יפה וגם
לזה יש חשש והנה בגמ' [בגמרא] איתא א"ז א"ש [אמר רבי זירא אמר שמואל] ליבן סכין ושחט היינו שהוא
לשיטת היש מכשירין בש"ע [בשלחן ערוך] זהר [נזהר] בעצמו שלא לנגוע בצדדין וגם
דבית השחיטה מרווח רווח[.] וברמב"ם פ"א מ"ה [פרק א מהלכות] שחיטה הכ"ב [הלכה כ"ב] כתב
ליבן הסכין באור ושחט בה שחיטתו כשרה ובהג"ה [ובהגהות המחבר] שם כתב
ס"א [סברה אחרת] פסולה אעפ"י [אף על פי] שחידודה קודם לליבונה וחידודה חותך קודם
ששורף הסימן אבל הצדדים שורפים ונוקבין ע"כ [עד כאן] וע"ש בב"י [ועיין שם בבית יוסף]
מה שהאריך בביאור שיטת הרמב"ם ז"ל ובש"ע יו"ד סי' ט' [ובשלחן ערוך יורה דעה סימן ט]
שינוי לשון הרמב"ם ואיתא אם שחט בסכין מלובנת י"ל [יש לומר] דמשמע שלקח
ונטל סכין ושחט בה ואח"כ [ואחר כך] נמצא שהוא מלובנת כמבואר מהג"ה [מהגהות המחבר]
שם מ"ש [מה שכתב] על הדעה שני' [שנייה] דמכשירין אם ידע שהיא מלובנת ע"ש [עיין שם]
ובטור איתא בזה"ל [בזה הלשון] סכין מלובנת לא ישחוט ואם שחט בה
כתב בשם הרמב"ם דפסולה שחיטתו כפי הס"א [הסברה אחרת] שם עיין
ולא יצאתי ידי חובתי בזה כדבעי ודו"ק [ודייק ותמצא קל]
אין לי פנאי להאריך ואזכה להתבשר מכם אך בשו"ט [בשורות טובות]
דברי אביך הצופה לשמוע טובך והצלחתך כה"י [כל הימים]
ומברך אתכם ברב טוב ונזכה שיאיר השי"ת [השם יתברך] ע"י זכות
המנורה שהאיר והעיד לכל העולם שהשכינה שר'י [שרויה] בתוכנו
וכן נזכה לישועות עולמים ולהרמת קרן ישראל בכל מקום
שהם נמצאים ולזכות לבנין מקדשנו. ב"ב [במהרה בימינו]
זוגתי תחי' [תחיה] בתי תחי' בני ראובן שי' [שיחיה]
ונכדי תש"ג [?] שיחי' [שיחיו] או"ש לכם באה"ר [אומרים שלום לכם באהבה רבה]
עם כט"ס [כל טוב סלה]
אפרים וינגוט [חתימת שמו]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 17.11.1944

מקבל/ת המכתב

שם: אברהם דוד וינגוט
מיקום: טבריה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

ב"ה א' כסלו תש"ה צפתו [צפת תיבנה ותיכונן]

[עמוד 1]
חטומ"ב [חודש טוב ומבורך] עב' [ערב] שבת לבנ"ח [לבני חביבי] ויקירי עשז"כ [עם שלום זוגתו כלתי] ובתכם אסתר בילא שי' [שיחיו]
מכתבך בצירוף השיק [הצ'ק] קבלתי וקבלתי המחיר ושמחנו בשמענו משלוה"ט [משלומכם הטוב] ואיני
יודע איך למסור לידך הסכום כי בטח צריך אתה הכסף[.] כן קבלנו
שבוע העברה [שבוע שעבר] העיתונים בצירוף מכתבך[.] אתנו אין חדש רק במה שהתחיל
רוטינברג לסדר חשמל וכבר נתנו עמודים ברחוב המרכזי ולא ידוע
עוד בבירור אם יסדרו בכל הרחובות או ברחובות הראשים
השבוע לא הי' [היו] גשמים כמו במקומך כן פה וסדנא דארעא חד הוא [ביטוי מהתלמוד: גוף הקרקע אחד הוא בכל המקומות, האדמה כולה גוש אחד היא].
כן קבלתי מכתב מירושלים מב"ש [מבני שיחיה] הוא קבל מכל יו"ח ש"י [יוצאי חלציי שיחיו] מתנות הגונות
בסכומים כסף הגונים ויהי' [ויהיה] לו לברכה וזה עיקר מגמתי כל הימים לשמוע
בשו"ט [בשורות טובות], מכל יו"ח שיחי' [יוצאי חלציי שיחיו].
ובדבר מ"ש [מה שאמרתי] לבאר לפניך דברי תוס' [תוספות] חולין דף ח' עא [עמוד א] והא איכא
צדדים תדע שפשוט הוא דמדברי ר"ז [שמדברי רבי זירא] אמר שמואל דאמר [בדין ליבן סכין ושחט בה, ששחיטתו כשירה] חידודה
קודם לליבונה [כלומר שחיטת הבהמה קודמת להיותה מקבלת כוויה מן הסכין המלובנת] לא ידעינן ולא יכולין לדייק כלל דאם נעשה נקב
הושט בשעת שחיטה איך הדין דהפירוש הוא דחידודה קודם
לליבונה היינו שקודם שהתחיל לנגוע ולשרוף נעשה כבר השחיטה
דחידודה קודם[.] ושוב אי לא אמר ר' [רבי] זירא א"ש [אמר שמואל] כן הוי אמרינן תיכף
שיגע הסכין בסימנים שרף ונגע ונעשה נקב קודם שחיטה ומש"ה [ומשום הכי; ומשום כך]
טריפה ולא בשעת שחיטה רק החידוש מה שחידוש ר"ז א"ש [רבי זירא אמר שמואל] היא
משום דחידוד קודם ולא הגיע לכלל זה לכלל שריפת הסימנים [סימני השחיטה; הקנה והוושט]
קודם השחיטה[.] וכן כתב הריטב"א קידושין דף כ"ז ד"ה [דיבור המתחיל] אלא דאין
הפירוש שהחידוד קודם ואח"כ [ואחר כך] הליבון דא"כ [דאם כן] הא מנקבי סימנים קודם
גמר שחיטה בליבון הסכין[.] אלא פירושו שהחידוד קודם לחתוך
ואין כח לליבון שוב לשרוף כלל זה לענין שחיטה הסימנים אמרינן
חידודה קודם[.] ולזה מקשה הגמ' [הגמרא] והאיכא צדדים דסכין והם
שורפים הסימנים בשעת השחיטה ושוב יהי' [יהיה] טריפה עי"ז [על ידי זה] אף דחידוד
קודם אבלך הצדדים דסכין יכולים לשרוף הסימנים וושט נקיבתו
במשהו וע"ש [ועיין שם] ברשיז"ל [ברש"י זיכרונו לברכה, שפירש: דסכין כשנכנס לתוך החתך קודם שתשחט רוב הסימנים היא שורפת את הסימנים ונמצאת שהיא נשרפה קודם שחיטה שהרי ושט נקובתו במשהו ליטרף ושריפה כנקב הוא] ולזה משום דבית השחיטה מרוח רוח ואף
הצדדים דסכין לא יגעו בסימנים [פירש רש"י: מתרחב החתך מצדי הסכין מכאן ומכאן ואין נוגע הסימן אלא חידודו של סכין] ושפיר דייק התוס' [התוספות] מכח קשית [קושית]
הגמ' [הגמרא] והאיכא צדדים דאם נקב הושט בשעת שחיטה ג"כ [גם כן] טריפה
עיין ופשוט ולדעתי הי' [היה] נראה איך הי' [היה] שמואל יודע בסברתו דחידודה
קודם לליבונה והכשיר בליבון סכין הא הוא דבר התלוי במציות [במציאות]
אך נראה דהא הדין הוא דהסכין צריך בדיקה קודם שחיטה
ולאחר שחיטה וא"כ [ואם כן] אם ליבון סכין איך יכול לשחוט בסכין זה דילמא [=שמא]
נתקלקל [הסכין] ע"י [על ידי] הליבון וצריך בדיקה מקודם ואיך בדק הא שורף
ושוב לא יכול לבדוק אע"כ [אלא על כורחך] דעל החידוד שפיר בודק דהחידוד
קודם ולא נשרף הסימנים אמנם אי אמרינן דצריך לבדוק אתלת
רוחתא [משלשה צדדים] ואיך בדק הצדדים של הסכין ולזה משני
[עמוד 2]
דבית השחיטה מרוח רוח [=מתרחב] ולא מעכב מה שלא קדם בצדדים, או
די"ל [דיש לומר] דלא צריך לבדוק בצדדים מהאי טעמא לשיטת ר"ז אמ"ש [רבי זירא אמר שמואל] משום
דצדדים של הסכין לא נוגעים כלל בסימנים ולפ"ז [ולפי זה] אליבא דידן
דפסקינן דצריך לבדוק אתלא רוחתא וגם בצדדים וזה א"א [אי אפשר] לבדוק
לא סמכינן כ"כ [כל כך] על הא דבית השחיטה מרווח רווח ול"ז [ולפי זה] שפיר פסק
הרמב"ם דטריפה אם שחט בסכין מלובנת עיין בש"ע יו"ד סי' ט'
סעי' א' [בשלחן ערוך יורה דעה סימן ט סעיף א] דיש שני דעות ["אם שחט בסכין מלובנת – שחיטתו פסולה, ויש מכשירין"] ועל דעה שני' [שנייה] דיש מכשירין כתב רמ"א בהג"ה [בהגהות רבי משה איסרליש]
היינו אם ידע שהיא מלובנת ונזהר שלא לגע בצדדים וזה מדברי
הטור וע"ש [ועיין שם] בפרישה מ"ש [מה שכתב] בזה ולדידן רוב הפוסקים מחמירין בזה
דאולי לא נזהר בצדדים כ"כ [כל כך] היטב וע"ש [ועיין שם] בב"ח [בבית חדש] במ"ש [במה שכתב] והא דכתב
שם לאו משום צדדין אלא דלא סמכינן לכתחלה לומר חידודה קודם
לליבונה אף דבכל הפוסקים נראה דעל חידודה קודם לליבונה
לית מאן דפליג[.] ולפימ"ש [ולפי מה שפירשתי] לעיל דהא ע"כ [על כורחך] בדק הסכין על החידוד
עכ"ז י"ל דס"ל [עם כל זה יש לומר דסבירא ליה] גם להצטרף דבר זה אולי לא בדק יפה וגם
לזה יש חשש והנה בגמ' [בגמרא] איתא א"ז א"ש [אמר רבי זירא אמר שמואל] ליבן סכין ושחט היינו שהוא
לשיטת היש מכשירין בש"ע [בשלחן ערוך] זהר [נזהר] בעצמו שלא לנגוע בצדדין וגם
דבית השחיטה מרווח רווח[.] וברמב"ם פ"א מ"ה [פרק א מהלכות] שחיטה הכ"ב [הלכה כ"ב] כתב
ליבן הסכין באור ושחט בה שחיטתו כשרה ובהג"ה [ובהגהות המחבר] שם כתב
ס"א [סברה אחרת] פסולה אעפ"י [אף על פי] שחידודה קודם לליבונה וחידודה חותך קודם
ששורף הסימן אבל הצדדים שורפים ונוקבין ע"כ [עד כאן] וע"ש בב"י [ועיין שם בבית יוסף]
מה שהאריך בביאור שיטת הרמב"ם ז"ל ובש"ע יו"ד סי' ט' [ובשלחן ערוך יורה דעה סימן ט]
שינוי לשון הרמב"ם ואיתא אם שחט בסכין מלובנת י"ל [יש לומר] דמשמע שלקח
ונטל סכין ושחט בה ואח"כ [ואחר כך] נמצא שהוא מלובנת כמבואר מהג"ה [מהגהות המחבר]
שם מ"ש [מה שכתב] על הדעה שני' [שנייה] דמכשירין אם ידע שהיא מלובנת ע"ש [עיין שם]
ובטור איתא בזה"ל [בזה הלשון] סכין מלובנת לא ישחוט ואם שחט בה
כתב בשם הרמב"ם דפסולה שחיטתו כפי הס"א [הסברה אחרת] שם עיין
ולא יצאתי ידי חובתי בזה כדבעי ודו"ק [ודייק ותמצא קל]
אין לי פנאי להאריך ואזכה להתבשר מכם אך בשו"ט [בשורות טובות]
דברי אביך הצופה לשמוע טובך והצלחתך כה"י [כל הימים]
ומברך אתכם ברב טוב ונזכה שיאיר השי"ת [השם יתברך] ע"י זכות
המנורה שהאיר והעיד לכל העולם שהשכינה שר'י [שרויה] בתוכנו
וכן נזכה לישועות עולמים ולהרמת קרן ישראל בכל מקום
שהם נמצאים ולזכות לבנין מקדשנו. ב"ב [במהרה בימינו]
זוגתי תחי' [תחיה] בתי תחי' בני ראובן שי' [שיחיה]
ונכדי תש"ג [?] שיחי' [שיחיו] או"ש לכם באה"ר [אומרים שלום לכם באהבה רבה]
עם כט"ס [כל טוב סלה]
אפרים וינגוט [חתימת שמו]

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אפרים שרגא וינגוט
מיקום: צפת
תאריך: 1948-02-15

מקבל/ת המכתב

שם: אברהם דוד וינגוט
מיקום: טבריה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות