הרב וינגוט מעדכן את בנו תוך כדי מלחמת העצמאות כי הרובע היהודי בצפת נתון תחת מתקפה
סיפור רקע
הרובע היהודי בצפת נתון תחת מתקפה. המחסור כה גדול עד כי יש אנשים שלא היה להם נפט בשביל לבשל לשבת. לכן הרב וינגוט שמח כל כך שבתו לאה הצליחה להביא הביתה חצי פח. הוא מתאר את היריות על הרובע היהודי, את הרצון לחסוך בכדורים ואת התקווה שלא יהיה גרוע יותר. הוא גם מעדכן את בנו אברהם דוד על ההחלטה של אחיותיו לצאת לבלגיה ועל הנשעה במשפחתו של בנו יעקב מאיר.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".
ארועי התקופה
כתב היד
ב"ה א' דר"ח אדר ב' תש"ח צפת"ו [צפת תיבנה ותיכונן]
[עמוד 1]
חדש [חודש] טוב ומבורך לבנ"ח [לבני חביבי] היקר מו"ה [מורנו הרב] אברהם דוד שיחי' [שיחיה] ולזו"כ [ולזוגתו כלתי] ויו"ח [ויוחצי חלציה] היקרים שיחי'
מכתבך ממוצש"ק [ממוצאי שבת קודש] העבר קבלתי ושמחנו בשמענו משלומכם ומצפים לשמוע ולהשמיע תמיד אך בשו"ט [בשורות טובות] אתנו אין מה להשמיע כי
היריות ביום ובלילה טרם נפסקו ולפעמים יש גם מקרה אך העיקר התחזקות ע"י הבטחון בו יתברך שהוא יעזור ויושיע.
לא אוכל לתאר לפניך גודל השמחה מה שבתי לאה הביא [הביאה] לבית כרגע חצי פח נפט בעד 14 גרא"י [גרוש ארץ ישראלי] אחרי שלא
נתחלק ולא הגיע לעיר זה יותר מששה שבועות שום נפט ע"י רוע התחבורה ששורר פה ולקבל החלק היתה צריכה
לצאת לעמוד בתור בשעה 5 בבוקר וכבר ה'י [היה] אז תור גדול לקבל מנה גדולה זו וחזרה לבית בשמחה עם
חצי פח ולא תוכל לצייר גודל הבהלה מה שנגרם באין נפט כלל [.] יש אנשים שלא הכינו לש"ק [לשבת קודש] כלום שלא הי' [היה] להם
במה לבשל והרבה אנשים ה'י [היו] צריכים להשתמש בקסמים [בקיסמים] של עצים [.] חבל חבל למה שנגיע והלואי שלא יה'י [יהיה] יותר גרוע
ביום ראשון שבוע זו נעשה בהלה גם להשיג לחם או מפני הצמצום הקמח שיש לאופים וגם שאין להם במה לאפות
אני ב"ה קיבלתי בתחינות ועי"ז [ועל ידי זה] שוב נעשה בהלה לאגור אספקה לבית, מה שיכולין וממילא עלה ונתיקר בכל דבר
אף מלח תמול קבלו בעד קילו מלח שלשה גרושים אך כ"ז כבר אינו עושה רושם רק שנעבור וכבר הרגלנו ביריות
אני כותב ובחוץ יורים האנשים הולכים ברחובות וחניות [וחנויות] פתוחים והיריות הולכים מעמדות לעמדות ישנו [ישנם]
הרבה פעמים שהערבים ימ"ש [יימח שמם] יורים על עמדות שלנו באמצע יום והיהודים אין משיבים להם כלל כי אין כדאי
לבזבז בכדורים. הרובע היהודי נפסק ונפרד לגמרי מהגבולות שלהם בקירות בטון ובקירות בנין
כראוי וקשה בעדם לפרוץ הגדר וכן מצפים שיהי' [שיהיו] נכשלו בזממם ויתהפך הכל על ראשם והשלטון הרשע
יקבל מפלת המן בזמנו וליהודים יהי' שמחה וששון ויקר.
בדבר מה שהציע לפניך בני יצחק שיחי' [שיחיה] אמנם כן יכול להיות שהרבה יותר טוב גדירה [גדרה] מכפר יחזקאל הן
מצד שנמצא שם יותר אדוקים וחרדים וגם בעניין פרנסה אך להגיד ע"ז דעתי והסכמתי א"א [אי אפשר] לי כי צריך
אני לראות המקום בעיני ואז אוכל להגיד דעתי לו לא הי' [היה] המצב שורר כ"כ נורא אז נסעתי ולהבחין אבל
א"א [אי אפשר] לדבר מזה במצב כזה. ולזאת אין בידי להחליט והכל מהש"י [מהשם יתברך] ומה שמכריזים מלמעלה כן יקיים. במתולה [במטולה] ב"ה
שקט וכן יה'י הלאה אף שהצבא עזב שבוע זו המקום והכנופיות מסתובבים בסביבה. השי"ת [השם יתברך] ישמור אותם מכל
פגע רע שלא יהי' [יהיה] להם שום שליטה עליהם ועל כל ישראל. כפי שקבלתי מכתב מבתי היקרה דבורה תח'י [תחיה]
כבר קיבלה הויזה בעד רבקה תח'י ודליה לבא לבלג'י [לבלגיה] ולשם זה הם נסעו לתל אביב ביום ב'
[עמוד 2]
שבוע זו ושם יחליטו אם לנסוע לבלג'י [לבלגיה] באוירון או באונ' [באונייה] ומחכה אני לקבל מכתב מתל אביב קודם נסיעתן
ויסעו בהצלחה ויגיעו למחוז חפצם בשלום ובהצלחה. כן קבלתי מכתב מבני יעקב מאיר שיחי' שב"ה
בביתם הכל בשל"ו [בשלום וטוב], וכתב לי גם משלום הילד והיולדות ב"ה על כל וכן מצפים אנו לשמוע בשו"ט [בשורות טובות] מכל
יו"ח [יוצאי חלציי] שיחי' [שיחיו] ולהשמיע אתכם אך טוב כל הימים אביכם הדו"ש [הדורש בשלומכם] ברב ברכות נעימות וטובות כראוי לכם
והמצפה לישועה קרובה ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.
אפרים
זוגתי תח'י בתי תח'י בני שי'חי כולם דו"ש באה"ר [דורשים שלומכם באהבה רבה]
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת