[עמוד 1]
ב"ה כ"ז תשרי תש"ו
ברוה"צ [ברכה והצלחה] וכט"ס [וכל טוב סלה] לאב"ח [לאהובי בני חביבי] היקר אברהם שיחי' [שיחיה] ול"כ [ולזוגתו כלתי]
רחל תחי' [תחיה] ובתכם אסתר בילא תחי'
מכתבך מיום ג' שבוע זה קבלתי תמול לע"ע [לעת עתה] וכן קבלתי מכתבך בצרוף העתונים
ובדבר שכתבת במכתב השני האשמה על כך שלא קראת לעלית התורה
החיל [החייל] שבא לביה"כנ [לבית הכנסת] ביוה"כ [ביום הכיפורים] לבוש כשאר הימים ונסיעה למגדל בעצם היוה"כ [יום כיפור]
ובקשת ממני שאברר לך הדין אם יכולין לקרא לתורה איש כזה.
והנה ראשית אברר לפניך הדין להלכה מי שהוא חולה ואינו מתענה
מפני סכנת חוליו אם יכול לעלות לתורה? דבר זה מבואר בתשובת רע"א
סי' כ"ד בזה"ל [בזה הלשון] עובדא הוי במי שהי' מוטל על ערש דוי בסכנת מות והרופא צוה לו לאכול
ביוה"כ [ביום הכיפורים] והי' [והיו] מתפללים בחדרו וקראו אותו לתורה וצויתיו לעלות כי בפשוטו
הקריאה ביוה"כ [ביום הכיפורים] מחמת קדושת היום כמו בשאר יו"ט [יום טוב] ושבת וא"כ [ואם כן] גם מי שאינו
מתענה יכול לעלות[.] אמנם בקריאת מנחה יש להסתפק דקריאת התורה במנחה
משום תענית הוא אלא בשאר תענית קורין ויחל וביוה"כ [וביום הכיפורים] בפ' [בפרשת] עריות וא"כ [ואם כן] אם
אינו מתענה אינו יכול לעלות ע"ש [עיין שם] אבל בקריאת שחרית פשיטא לו להגאון
ז"ל דיכול לעלות אף מי שאינו מתענה. אמנם בס' [בספר] לב חיים חלק שלישי סי' קלט
כתב שנשאל בחולה מסוכן שאוכל ביוה"כ [ביום הכיפורים] והוא רגיל לעלות לתורה בכל שנה
אם מותר לעלות בשנה זו והשיב וסומך א"ע [את עצמו] עפ"י דברי המחבר סי' תקס"ו סעי' [סעיף]
ו' שלא יעלה לספר תורה מי שאינו מתענה. ואף שהרב באה"ט [באר היטב] שם כתב דאם
קראוהו לעלות מותר לעלות אבל הרב טורי זהב אוסר ולזאת יש לאסור
משני טעמים אליבא דכ"ע [דכולי עלמא] (א) דאינהו קיימו בשאר תענית צבור ואנן
עסקינן ביום הכיפורים דעינוי יום הכיפורים דאורייתא וכ"ש [וכל שכן] דבסדר
היום קורא המפטיר תענו את נפשותיכם והוא אכל ושתה לא אורח
ארעא לקרותו לתורה אף בספר ראשון וכש"כ [וכל שכן] שמנהגנו הוא שלא לקרות
לתורה בשאר תענית צבור את מי שאינו מתענה. (ב) דהרב בית חדש
לא התיר אלא אם כבר קראוהו לעלות, לא כן בנדון שאלתינו שהוא רוצה
לעלות פשיטא דאף שרגיל לעלות בכל שנה לא יעלה בשנה [צ"ל: השנה] כיון שהוא
הוכרח לאכול עיי"ש [עיין שם] מפורש יוצא מדבריו שלא יקראוהו מי שאכל ולא יעלה
אף אם קראוהו והנה הבעל שדה חמד סומך ותומך להלכה לדברי הגאון
רע"א [רבי עקיבא איגר] ז"ל וכתב כיון דחיוב קריאת התורה ביוה"כ [ביום הכיפורים] משום קדושת [צ"ל: היום] כמו בשבת
וביו"ט [וביום טוב] ולכן בשחרית יוה"כ [יום הכיפורים] נראה שיכול מי שאינו מתענה מפני סכנת חוליו
לעלות וזה אפילו אם חל יוה"כ [יום הכיפורים] בחול וכ"ש [וכל שכן] אם חל בשבת ומה שכתב בס' [בספר]
לב חיים שכיון שקורין ביוה"כ [ביום הכיפורים] מצות עינוי אינו בדין שיעלה לס"ת [לספר תורה] מי שאכל
ושתה, י"ל [יש לומר] כיון שחולה זה התירה התורה לו לאכול ביום זה ועושה מצוה
בזה ושמרתם את נפשותיכם אף שיוצא מכלל תענו את נפשותיכם מ"מ [מכל מקום] כיון
דאכילתו מצוה חשיבא עינוי כמו באכילת ערב יוה"כ [יום הכיפורים] שהוא מצוה ואפיקתא
רחמנא בלשון עינוי עיי"ש [עיין שם] ונשמע מכל זה דחולה שמוכרח לאכול מותר
לעלות לתורה וכן הוא להלכה ועיין גם במטה אפרים
[עמוד 2]
סי' תרי"ט האלף המגן שם אות נ"ג שכתב ג"כ [גם כן] כן אומנם כ"ז [כל זה] מה שנראה כן
להלכה וכמו שמצדד בעל שדה חמד להסכים כהגאון בעל רע"א [רבי עקיבא איגר] ז"ל זה
דוקא בחולה שמצוה לאכול ועושה מצוה באכילתו אבל מי שאוכל בשאט
נפש במזיד ואינו מקיים מצות עינוי ביוה"כ [ביום הכיפורים] שהוא דאורייתא לאיש
בזה בודאי אין מי שיאמר שראוי לקרות אותו לתורה. להיפך שקריאתו
אינו עולה למנין הקרואים לדעתי וכמו שכתב בעל שדה [צ"ל: חמד] בעצמו ששם
בחולה ומוכרח לאכול ובאכילתו אינו יוצא מכלל עינוי דקרא אבל לא
זה האיש שאין מקיים מצות עינוי כלל אין עולה לתורה ביוה"כ וזה
פשוט לפע"ד [לפי עניות דעתי] ואין בזה מה להרהר [.] עובדא [עובדה] ידענא [ידענו] שה'י [שהיה] אצל מר אדוני
אבי הגאון זצ"ל בקוואהל שאחד בא ביום שמ"ע [שמיני עצרת] באמצע היום
לקוואהל והלך מחוץ לתחום מעיר אחרת לקוואהל בטענתו שה'י [שהיה] גבאי
דאיזה [באיזה] חברה ורצה להיות בביתו בשמחת תורה וקנסו אותו שלא
יקרא אותו לעלות התורה אף בשמחת תורה כי יצא חוץ לתחום וגם
שאר קנסות. אבל מה נאמר ומה נדבר בזמן שהדור פרוץ ואין
מי שרוצה לשמוע ולציית דינא ופרץ מריבה על העומד
והנה מש' [מה שכתבת] ששמעת שזה האיש יצא באשמה עליך לפרסם הדבר על
העיתונים ופחדת. ודעתך אם כן יהי' נתפרסם בעתונים גם כן אתה
תצא להצדיק אותך מה שעשית זה עפ"י הדין והאמת תדע אבנ"ח [אהובי בני חביבי]
שיח'י שע"ז [על זה] נאמר אל תען ויכתבו מה שהם רוצים, ואתה אל תשיב
כלום על דבריהם כי סיג לחכמה שתיקה וממנפ"ש [ממה נפשך] מי שהוא יודע
במקצת, ויראה העול שלא קראת לאיש הזה לעלות התורה יצדיק אותך
תיכף שהצדק אתך כי למה לא קראת אותו למה לך ולו אלא מה
שלא ה'י ראוי לעלות התורה ואלא שימצא פחות שבפחותים שיחשוב
מה בלבו לזה האיש אין מועיל שום תשובה כי רוצה רק בקש"י [בקושיה]
ולמה עלתה בדעתך לפרסם בעתונים על דבר של מה בכח [בכך]
מה איכפת לך אני אומר לך בנ"ח [בני חביבי] היקר שיחי' אל תדבר מזה
כלל וכלל ואל תתגר [תתגרה] בהם ואם ירצו מי לדבר ידבר ואתה תשתוק
ואל תשיב מאומה כי זה עיקר ויסוד כל היסודות. ולהיפך
תפתח בהם בשלום בדאמרו חז"ל לעולם יקדים שלום לכל אדם
תעשה את עצמך כאילו אינך יודע מכלום ואם תפתח אחד בדבור
ויחזור אל אולתו [איוולתו] מדוע ומדוע שלא קראת אותו לעלית התורה
תסתום את פיך ולא להשיב כלום כי יותר טוב מהכל ואבקשך שאל
תדבר מזה כלום ותסיח דעתך ואף שאחד ירצה לדבר לא
תעשה מזה עסק וכש"כ [וכל שכן] שלא יעלה במחשבתך שאתה תשיב להם
בעתונים יעשו מה שירצו ואתה תעשה את שלך והש"י [השם יתברך] יה'י [יהיה] אתך
שמחתי במש' [במשמע] מחכמת בתכם תחי' תהי' לתענוג שמעתי שחמותך הי' [הייתה] אצלכם ע"י
אליעזר [.] כן טוב שמכרת הצמר ויש"כ [ישר כוח] בטח בנ"ח [בני חביבי] מיכאל כבר חזר
תוצאות טרם שמענו עי"ז [על ידי זה] טרם קבלנו היום ממנו בשר על ש"ק [שבת קודש] בטח
מחר ישלח לנו ויודיענו מה שיצא שמה אם ירצה ויה'י לו זמן עכ"פ
טוב שכתבת להרב טחורש כי צריכים לעשות והשי"ת [והשם יתברך] יצליח דרכינו
חושב אני שבאלו הימים יצא דבר לפועל הכל מהשמ' [מהשמיים] אין מה להוסיף
אסיים בש"ש [שבת שלום] בטח קבלת מכתבי משבוע זה אביכם הצופה
לרחמי שמים בכל עניינכם ולשמוע מכם אך טוב.
זוגתי תח'י [תחיה] בתי תחי' בנ"ח שיח'י כולם
דו"ש [דורשים שלום] ברב ברכות וכט"ס [וכל טוב סלה]
אפרים
[צד ראשון- כתוב הפוך:] כל מה שכתבתי באריכות להלכה הכל לפני עצמך אבל חס עליך
לצאת בגלוי נגדיהם בעיתונים יכתבו מה שהם ירצו ואתה אל תשיב
כי אל
תען כסיל
באוולתו
כתוב