הרב וינגוט מתייחס לסוגיית מתן שם לילוד על שם אביו, שגורלו בשואה לא נודע
סיפור רקע
בתחילת המכתב הרב וינגוט מנחה את בנו אברהם דוד להימנע משחיטה אסורה אגב הבחנה בין מעשה השחיטה עצמו ובין האכילה של בשר טריפה. עוד הוא עונה לשאלה ששאל אותו בנו על מתן שם לילוד על שם אביו, שלא ידוע מה עלה בגורלו בשואה, והוא מציין בהקשר זה את מנהג הספרדים לקרוא על שם הסב בחייו. הוא שמח לשמוע שנכדו מתחיל ללכת ומעדכן שכבר קיבל את החיטה לקראת חג הפסח המתקרב. בהמשך המכתב הרב וינגוט כואב את ההתרופפות בשמירת מצוות ואת חולשתם של הרבנים.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".
כתב היד
ב"ה ג' אדר תש"ז צפת"ו [צפת תיבנה ותיכונן]
[עמוד 1]
ברוה"צ [ברכה והצלחה] לבנ"ח [בני חביבי] היקר אברהם דוד שיחי' [שיחיה] ולזו"כ [ולזוגתו כלתי] היקרה ויוח' שיחי' [ויוצאי חלציהם שיחיו]
קבלתי מכתבך ביום עש"ק [ערב שבת קודש] וקראנו לשבת עונג בשמענו משלוה"ט [משלומכם הטוב] וכן יעזור לשמוע
ולהשמיע.
בדבר העגלים, אם יודעים בבירור שלא כלו חדשיו ולזאת אסרו לשחוט בתוך
שמונה ימים ללידתו וכתבתי שאסור לשחוט אותם משום נבלה אף לאחר
שחיטה כוונתי הי' ג"כ [הייתה גם כן] משום ספק ולא ודאי. דשמא [ושמא] נפל וספק זה אסורה
ובפרט לשחוט לכתחילה במקום שיודע בבירור שלא שהה שמונה ימים
ולזאת כמדומה לי כתבתי אז במקום שאין אתה יודע בבירור שלא שהה
ותוכל אתה לתלות שכן שהה שמונה ימים או ע"י סימנים או ע"י דבר אחר
תשחוט את זה אבל שאתה יודע בבירור שעוד לא שהה ח' ימים לא התרתי
לשחוט שאתה תשחוט ואין דומה במה שאתה שוחט בהמה ויצא טריפה או
שאוכלים גם החלב כי השחיטה כדת הוא ואם יצא טריפה אתה אומר
להם שזה טריפה אין אתה עושה מעשה במה שהם אוכלים הטריפה
והחלב, אבל במקום שאתה עושה מעשה שחיטה במקום שאסרו לשחוט
כגון דא קודם, ששהה שמונה ימים אין אני מסכים שידך תה'י [תהיה] בו וע"ז
אומר אני כדברי חז"ל בק' ס"ט [בבא קמא, עמוד סט] בד"א בשביעית דהפקר נינהו אבל בשאר
שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות [הגמרא דנה בשאלה עד כמה יש להזהיר אנשים שלא לעבור עבירה ומבדילה בין שנת שמיטה שנים אחרות] ותעיין בזה כי מה איכפת להם לחכות
עוד יום או יומיים רק מחמת רשעה אין אתה תעשה מעשה אבל לא בשחיטה שיצא
טריפה אין אתה עושה שום מעשה ותבין בזה ויש לי עובדה מה שספר
לי אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] הגאון ז"ל מדודי הגאון האדיר ז"ל מקוול [קווהל] ולא רציתי להאריך
ותקרא עוד הפעם מכתבי שכתבתי לך ע"ז [על זה] מקודם ותבין.
בדבר מה שאלת באחד השואל אם אשתו תלד בן אי יוכל לקרות שמו על
שם אביו שנאבד בין כל יהודי פולין פשיטה [פשוט] שיוכל לקרוא ע"ש [על שם]
אביו ואף שהוא ח"י ג"כ לא איכפת ואין בזה חשש כלל כ"ש [כל שכן] שספק לו
אולי נהרג וסימן לזה שעד כה לא נשמע ממנו תדע שהספרדים דוקא
מחבבים לקרא בן הראשון ע"ש אביו אף שהוא חי כידוע לכל.
אתנו אין חדש האויר חם כימי הקיץ לפעמים ואף שפעמים נתקרר מעט
עכ"ז [עם כל זה] אין כ"כ וימי החורף הזה הי' [היה] קל במזג האויר ולא נראה אף
סימן של שלג ומצפים לשנה מבורכת. היום קבלנו החיטה שמורה ב"ה
לביתי מה שקניתי ונזכה לאכול בכשרות הגמורה במשאלות לבבי.
שמחתי מאד במ"ש [במה שכתבת] שבנ' [שבנך] שמואל שיחי' מתחיל לחנך עצמו בהליכה יהי' [יהיה] לאריכות
ימים ושנים טוב"ו [טובות] להתענג רב נחת מהם ולזה צריכים תפילה מיוחדת
בכל העת שהם עוד קטנים ואולי נפעל בתפיה דבר מה וכיה"ר [וכן יהיה רצון]. אולי
אהי' [אהיה] ביום חמישי זמן אדר הבע"ל [הבא עלינו לטובה] במרון [בהר מירון] בטח לא אמנע מלהזכיר אתכם
לטובה. מה נשמע אצליכם ואיך מסדרים כעת בביהכ"נ [בבית הכנסת] אם יש
מנין גם בימי החול? ומה נשמע בדבר מטבחים שרצו לבנות חושב
אני שיש לפניהם דברים יותר גדולים מזה. הרבה עלה על מחשבתי והרבה
עלה על רעיוני אבל על מצב חמור כזה במה שאנו עומדים לא חשבתי
שיהי' הפרצה מרובה כ"כ ובכל יום ויום הגדר ישראל נפרץ יותר
ויותר בכל ענינים. והתוה"ק [והתורה הקדושה] שלנו שנמסרו מהקדושים מסורה מפי
רבינו משה ע"ה [עליו השלום], מקצצים אותה ואין אני רואה בזה שום חילוק
בין עיר לכפר והרבנים אין רוצים לעמוד בפרץ נגד הקהל ומי
יעמוד בפניהם חבל חבל מה שעלתה בימינו אלה ועכ"ז [ועל כל זה] צריכים אנו
להתחזק בהתחזקות הגמור להכיר גדלות הבו"י [הבורא יתברך] והוא יהי' בעזרנו
[עמוד 2]
בכל צד נפנה שאנו פונים, לא יהי' אלא בימין [?] ימים הבאים נזכרים ונעשים
והלוואי שנזכה לזה כי זה עיקר התכלית והקרירות [?] שבפנים האדם מצא
כר רחב בזמן האחרון לקרר את כל האברים הקשורים בגוף וזה
מעשה עמלק ימש' [יימח שמו] ואין אף אחד עומד להגדיר גדרים ולתקן הפרצות
בכרם ישראל ותקוה אחת לנו, שיגיע שיבא בעל הכרם ויכלה הכרם
מקוציו.
אחתום בברכה, באה"ר [באהבה רבה] לכם אביכם הדו"ש [הדורש שלומכם] בלו"נ [בלב ונפש] והמצפה ליו"ר [לישועה ורחמים]
אפרים וינגוט
זוגתי בתי ובני שיחי' או"ש [אומרים שלום] לכם ברב אהבה
כיאות לכם.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
ב"ה ג' אדר תש"ז צפת"ו [צפת תיבנה ותיכונן]
[עמוד 1]
ברוה"צ [ברכה והצלחה] לבנ"ח [בני חביבי] היקר אברהם דוד שיחי' [שיחיה] ולזו"כ [ולזוגתו כלתי] היקרה ויוח' שיחי' [ויוצאי חלציהם שיחיו]
קבלתי מכתבך ביום עש"ק [ערב שבת קודש] וקראנו לשבת עונג בשמענו משלוה"ט [משלומכם הטוב] וכן יעזור לשמוע
ולהשמיע.
בדבר העגלים, אם יודעים בבירור שלא כלו חדשיו ולזאת אסרו לשחוט בתוך
שמונה ימים ללידתו וכתבתי שאסור לשחוט אותם משום נבלה אף לאחר
שחיטה כוונתי הי' ג"כ [הייתה גם כן] משום ספק ולא ודאי. דשמא [ושמא] נפל וספק זה אסורה
ובפרט לשחוט לכתחילה במקום שיודע בבירור שלא שהה שמונה ימים
ולזאת כמדומה לי כתבתי אז במקום שאין אתה יודע בבירור שלא שהה
ותוכל אתה לתלות שכן שהה שמונה ימים או ע"י סימנים או ע"י דבר אחר
תשחוט את זה אבל שאתה יודע בבירור שעוד לא שהה ח' ימים לא התרתי
לשחוט שאתה תשחוט ואין דומה במה שאתה שוחט בהמה ויצא טריפה או
שאוכלים גם החלב כי השחיטה כדת הוא ואם יצא טריפה אתה אומר
להם שזה טריפה אין אתה עושה מעשה במה שהם אוכלים הטריפה
והחלב, אבל במקום שאתה עושה מעשה שחיטה במקום שאסרו לשחוט
כגון דא קודם, ששהה שמונה ימים אין אני מסכים שידך תה'י [תהיה] בו וע"ז
אומר אני כדברי חז"ל בק' ס"ט [בבא קמא, עמוד סט] בד"א בשביעית דהפקר נינהו אבל בשאר
שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות [הגמרא דנה בשאלה עד כמה יש להזהיר אנשים שלא לעבור עבירה ומבדילה בין שנת שמיטה שנים אחרות] ותעיין בזה כי מה איכפת להם לחכות
עוד יום או יומיים רק מחמת רשעה אין אתה תעשה מעשה אבל לא בשחיטה שיצא
טריפה אין אתה עושה שום מעשה ותבין בזה ויש לי עובדה מה שספר
לי אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] הגאון ז"ל מדודי הגאון האדיר ז"ל מקוול [קווהל] ולא רציתי להאריך
ותקרא עוד הפעם מכתבי שכתבתי לך ע"ז [על זה] מקודם ותבין.
בדבר מה שאלת באחד השואל אם אשתו תלד בן אי יוכל לקרות שמו על
שם אביו שנאבד בין כל יהודי פולין פשיטה [פשוט] שיוכל לקרוא ע"ש [על שם]
אביו ואף שהוא ח"י ג"כ לא איכפת ואין בזה חשש כלל כ"ש [כל שכן] שספק לו
אולי נהרג וסימן לזה שעד כה לא נשמע ממנו תדע שהספרדים דוקא
מחבבים לקרא בן הראשון ע"ש אביו אף שהוא חי כידוע לכל.
אתנו אין חדש האויר חם כימי הקיץ לפעמים ואף שפעמים נתקרר מעט
עכ"ז [עם כל זה] אין כ"כ וימי החורף הזה הי' [היה] קל במזג האויר ולא נראה אף
סימן של שלג ומצפים לשנה מבורכת. היום קבלנו החיטה שמורה ב"ה
לביתי מה שקניתי ונזכה לאכול בכשרות הגמורה במשאלות לבבי.
שמחתי מאד במ"ש [במה שכתבת] שבנ' [שבנך] שמואל שיחי' מתחיל לחנך עצמו בהליכה יהי' [יהיה] לאריכות
ימים ושנים טוב"ו [טובות] להתענג רב נחת מהם ולזה צריכים תפילה מיוחדת
בכל העת שהם עוד קטנים ואולי נפעל בתפיה דבר מה וכיה"ר [וכן יהיה רצון]. אולי
אהי' [אהיה] ביום חמישי זמן אדר הבע"ל [הבא עלינו לטובה] במרון [בהר מירון] בטח לא אמנע מלהזכיר אתכם
לטובה. מה נשמע אצליכם ואיך מסדרים כעת בביהכ"נ [בבית הכנסת] אם יש
מנין גם בימי החול? ומה נשמע בדבר מטבחים שרצו לבנות חושב
אני שיש לפניהם דברים יותר גדולים מזה. הרבה עלה על מחשבתי והרבה
עלה על רעיוני אבל על מצב חמור כזה במה שאנו עומדים לא חשבתי
שיהי' הפרצה מרובה כ"כ ובכל יום ויום הגדר ישראל נפרץ יותר
ויותר בכל ענינים. והתוה"ק [והתורה הקדושה] שלנו שנמסרו מהקדושים מסורה מפי
רבינו משה ע"ה [עליו השלום], מקצצים אותה ואין אני רואה בזה שום חילוק
בין עיר לכפר והרבנים אין רוצים לעמוד בפרץ נגד הקהל ומי
יעמוד בפניהם חבל חבל מה שעלתה בימינו אלה ועכ"ז [ועל כל זה] צריכים אנו
להתחזק בהתחזקות הגמור להכיר גדלות הבו"י [הבורא יתברך] והוא יהי' בעזרנו
[עמוד 2]
בכל צד נפנה שאנו פונים, לא יהי' אלא בימין [?] ימים הבאים נזכרים ונעשים
והלוואי שנזכה לזה כי זה עיקר התכלית והקרירות [?] שבפנים האדם מצא
כר רחב בזמן האחרון לקרר את כל האברים הקשורים בגוף וזה
מעשה עמלק ימש' [יימח שמו] ואין אף אחד עומד להגדיר גדרים ולתקן הפרצות
בכרם ישראל ותקוה אחת לנו, שיגיע שיבא בעל הכרם ויכלה הכרם
מקוציו.
אחתום בברכה, באה"ר [באהבה רבה] לכם אביכם הדו"ש [הדורש שלומכם] בלו"נ [בלב ונפש] והמצפה ליו"ר [לישועה ורחמים]
אפרים וינגוט
זוגתי בתי ובני שיחי' או"ש [אומרים שלום] לכם ברב אהבה
כיאות לכם.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?