הרב וינגוט מתנגדו לביזה של היהודים את בתי הערבים שננטשו
סיפור רקע
אייר תש"ח, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה ומלחמת העצמאות בעיצומה. בשל החשש מהפצצות מהאוויר ומהפצצות תותחנים בני המשפחה ישנים בחדר אחד בלי להחליף לבגדי שינה. הרקע המיידי למכתב הוא כנראה כיבוש העיר בידי צה"ל. הרב וינגוט מתאר באריכות את היהודים הבוזזים את בתי הערבים שננטשו. על עצמו הוא מעיד כי הוא מתנגד לבזיזה, אבל אין מי שישמע בקולו. אפרים מאחל לצאת מאפלה לאורה ומבקש להמשיך ולקבל מכתבים מבני משפחתו.
שלא כמו במכתביו הרבים של הרב, במכתב זה לא מצוין תאריך כתיבתו.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לצאצאיו. הרב וינגוט עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ובהמשך הצטרף לסבתו זלדה בצפת. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים, הוכתר
שלא כמו במכתביו הרבים של הרב, במכתב זה לא מצוין תאריך כתיבתו.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לצאצאיו. הרב וינגוט עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ובהמשך הצטרף לסבתו זלדה בצפת. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים, הוכתר לרב העיר צפת, ובה חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים ועל הקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".
ארועי התקופה
כתב היד
[1]
ב"ה
שפע ברוה"צ [ברכה והצלחה] לבנ"ח [לבני חביבי] היקר אברהם דוד שיחי' [שיחיה] ולזו"כ [ולזוגתו כלתי] ויו"ח [ויוצאי חלצי] שיחי'
מכתבך מיום ב' אייר קבלתי ושמחנו בשמענו משלומכם בטח מכתבי הראשון קבלת
מה שהודעתי לפניך מה שעבר עלינו וב"ה והודות לאי"ת [לאלוהים יתברך] שנשארנו בחיים
וכעת מצפים שיגמור השי"ת [השם יתברך] אתנו לטובה שנהי' [שנהיה] יכולים לישב בבטח ושלוה
בארצנו[.] מוכרחים אנו עוד לישב בחדר של א"ז [אבי זקני= סבי] ולישון שמה בלי הפשטת
בגדים על יד המקלט שהכינו עבורנו ולהשכנים מרחוב למעלה כי מפחדים
מהתפוצצות האויר וגם מתותחים[.] אמנם בטחנו חזק שהוא הושיע לנו עד
כה כן יגמור בישועתו כמבוקשינו, כל אנשי העיר רובם ככולם עוסקים
זה ארבעה ימים בשלל וביזה מהספרדים ואשכנזים בלי יוצא מהכלל
מביאים כלים מכלים שונים [.] יש אנשים שהביאו לביתם איזה מכונת תפירה
ממינים ומכשירים היותר טובים, ורדיות [מכשירי רדיו] לשנים ושלשה וכל אחד ממלא את
ביתם בשלל באין פוצה פה ואף בש"ק [בשבת קודש] עסקו בעוה"ר [בעזות הרוח] בזה וכבר נהרג אחד
ע"י פלמח שהזהירו שלא יגעו בשלל ולא שמע ונהרג על ידי ירירה [ירייה] והשאיר אחריו
אישה וששה ילדים ועכ"ז [ועם כל זה] הם לא שמו לב לאזהרת פלמ"ח ועוסקים לבוז
ביום ולילה. יש אנשים ששכרו מחסנים ברחוב יהודים וממלאים הן בקמח
ובש"ד [בשאר דברים] ובכל מיני אספקה ואני וב"ב [בני ביתי] שיחי' אין יכולים לסבול את זה כי יש
בזה עניין של חיה"ש [חילול השם]. ב"ה שהשארנו בחיים ולמה לנו לתת עיניים בשלל אבל
אין שומעים לכ"ז [לכל זה] כבר צעקתי והכרזתי ע"ז בבכ"נ [בבית כנסת] ואין שמים לב גם עשירים
היותר גדולים לא מונעים עצמם ומביאים שטיחים וסחורות למאות לא"י [לירה ארץ ישראלית] ומי
יודע מה שיוכל להצמיח [?] עי"ז מעט נוצרים ונוצריות נשארו עוד ונמצאים
ברחובות הערבים וגם כומר ולא נוגעים בהם יד אבל הם רואים הכל
בפניהם אף שהם הערבים ראוי להקל [?] הזה יותר ויותר כי התכוונו להרוג
ולאבד ח"ו [חס וחלילה] עד נפש האחרון כפי שאנו רואים התכניות שלהם ויד השי"ת [השם יתברך]
שלטה עליהם להפילם ולא מעשה ידי איש וזה אין כח האדם ובהלה
ומנוסה יגרם להם ועזבו הכל וברחו עכ"ז לא מהראוי לבוז כל הרכוש כי יהודים
אנחנו מזרע איו"י [אברהם יצחק ויעקב] אנחנו יוצאים אבל מה נדבר במקום שאין שומעים.
מה שכתבת בתוך מכתבך הנ"ז [הנזכר] שאחלק חמשה לא"י וארבעים פיסטרים אין
אני רואה כעת לתת צדקה ולחלק כי אין חסר להם על הרגע מכל טוב שמלאו
אותם מהשלל ממה שאתה חושב בשקים סוכר ושמן וקמח ומכל מיני ממתקים
שישנו בעולם ומה חסר להם יכול להיות שאחד ממאה אחוז שלא פשטו
ידם אני נמצא כמעט כיחיד שלא הניח לפשוט יד והצנועים מושכים
ידיהם אבל צנועים אין ורחוק למצוא אותם[.] ארגז עם המצות ששלח לי בני
יעקב מאיר שיחי' קודם ניסן הגיע לידי יום ד' אייר שבוע העבר הראגז [הארגז]
ששלחת אתה א"ב [אברהם בני] שיחי' אחר פורים טרם הגיע לידי ותתבע את זה
מאגד אם שלחת באחריות ואולי הי' [היו] מהדברים שהתקלקלו באם הדרך
בודאי יותר טוב שתתבע בחזרה מאגד או לשלם לך מה שעלה לך[.] מה שכתבת
אב"ח [אהובי בני חביבי] שנבא [שנבוא] אליכם מעט לנוח תדע שמאד רציתי לנסוע לאיזה מקום
לנפוש ולנוח אחרי הסבל הנורא אך א"א [אי אפשר] בשום אופן להוציא לפועל דבר
ראשית שנתגברו פצצת האויר מצד המלכי ערב ימ"ש [ימח שמם] ושוב אין מקום למצוא
מנוח, כי מי יודע איפו [איפה] הם עומדים לפוצף היום או מחר בירושלים נמשך
עוד קרב חמור בתוך העיר, בתל אביב מפוצצים באויר וכן בשאר מקומות וגם
מורגלים הספרדים והאשכנזים להפקיר לעצמם כיבוש חקרו אף
[2]
מהיהודים כי כן אני רואה שישנו אנשים שנסעו מזמן למקומות אחרים
ע"י הפחד להיות פה ונכנסו אחרים במקומם ופרצו הדלת בלי שאלת שנ"א [?]
ונוהגים בתוך הבית עם כל הרכוש כאדם העושה בשלו באין מוחה ואיך
אוכל לעזוב הבתים והכלי בית ושאר החפצים לאנשים בלי אנושיות ובלי
אחריות לגמרי הן מצד אשכנזים והן מצד הספרדים וכל פקידי ממשלה
שלקחו לעצמם למשול בעיר אף בתור זמני מתוך העיר הם צעירים בלי ערך
כלל וכלל ואין מקבלים אחריות כי הם בעצמם הלכו לשלול ולבוז עבורם לביתם
וגם עוד הוציאו פקודה שכל איש ואישה אסור לעזוב העיר וכל איש שנחוץ
לנסוע מוכרח לבא [לבוא] לפניהם ולבאר את נחיצתו ואז יעינו [יעיינו] ואם ימצאו שכן
אז יקבל רשיון נסיעה ובלי זה לא יקבלו אותו לנסוע ולא ישיג כרטיס
נסיעה ולזאת מוכרח אני להסיח דעתי מזה ואני סומך ובוטח בו יתברך
ותפילתי בפי שהוא יציל אותנו מכל רע[.] פחד נכנס ג"כ בלבי ע"י שוד שנעשה
ע"י יהודים ברכוש האויב ומי יודע מה יולד [יוולד] מזה כי סכ"ס [סוף כל סוף] יבאו הערבים
לביתם אם נעשה שלום כי יגיע לקץ וסוף ומה יאמרו אם יראו לפניהם החרבן
בביתם איך יביאו לידי הסכם ואיך אנחנו להיות יושבים ביניהם [.] אף שהיום
הוכרז במודעות מהמושל העיר תמוכי [תומכי?] "אחד מאילת [מאיילת] השחר" שנתמנה ע"י הגוש
בתור מושל מי שימצא ברחובות הערבים קובע נפשו ואסור לילך לרחובותיהם
והוכרז עוצר על גבולותיהם אמנם הוא רק פקודה בכתב כי הפקידים
בעצמם יד אחת עם השודדים והבוזים [והבוזזים] זקוקים אנו לרחמים גדולים כי מי
יודע מי שיהי' [שיהיה]. נכשל ע"י הפראים האלה רחם ירחם השי"ת [השם יתברך]. טרם עזבנו את
החדר של א"ז זצ"ל להיות ובשינה נוהגים עוד בלי הפשטת בגדים מעלינו
וחושבים לחזק ולתקן המקלט שהוא ע"י [על יד] החדר של א"ז זצ"ל והמהנדס נתן צו
ע"ז צריכים לנהוג באפלה חמורה בלילה מפחד פצצת האויר ונשמע
בלילה וביום עוד התפוצצת חזקות ואין אנו יודעים איפו [איפה][.] חשמל טרם תיקנו
באים הרבה אוטומובילים בכל יום אך הם להוביל אנשים בחורים לגבולות
וציוד וכך אנו נמצאים אף כעת[.] השי"ת [השם יתברך] יגמור בעדינו לטובה ונזכה
לצאת מאפלה לאורה ויהי' סוף וקץ מכל צרותינו, שמעתי שהי' [שהיה] קרב חזק
ע"י טירת צבי[.] מה נשמע אצלכם כתוב לנו ושמח אותנו[.] מבתי דבורה
תחי' הגיע לידי מכתב אחד שנכתב מזמן ארוך והיא כתבה שכבר שלחה
אלי איזה מכתבים וגם מכתב סגור ולא הגיעו לידי אולי נאבדו באם
הדרך וא"א [ואי אפשר] לי להשיב כי פה עוד לא מקבלים מכתבים לחו"ל ומי יודע
עד מתי ימשך העניין[.] בכליון עיניים אנו מצפים לישועת השי"ת [השם יתברך] קרובה
ומהירה[.] אביכם הצופה לשמוע טובכם והצלחתכם ולהשמיע אתכם
כל טוב אפרים
זוגתי בתי לאה תח'י בני שיח'י כולם
או"ש [אומרים שלום] לכם באה"ר [באהבה רבה] כן קבלנו התמונה מבתכם החביבה בילה
תחי' ומאד התענגנו בזה תזכו לגדלה בכל טוב עם שאר יו"ח [יוצאי חלצי] שיחי'
ויתמלאו מבוקשכם לכל טוב כאו"נ [כאוות נפשכם]
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[1]
ב"ה
שפע ברוה"צ [ברכה והצלחה] לבנ"ח [לבני חביבי] היקר אברהם דוד שיחי' [שיחיה] ולזו"כ [ולזוגתו כלתי] ויו"ח [ויוצאי חלצי] שיחי'
מכתבך מיום ב' אייר קבלתי ושמחנו בשמענו משלומכם בטח מכתבי הראשון קבלת
מה שהודעתי לפניך מה שעבר עלינו וב"ה והודות לאי"ת [לאלוהים יתברך] שנשארנו בחיים
וכעת מצפים שיגמור השי"ת [השם יתברך] אתנו לטובה שנהי' [שנהיה] יכולים לישב בבטח ושלוה
בארצנו[.] מוכרחים אנו עוד לישב בחדר של א"ז [אבי זקני= סבי] ולישון שמה בלי הפשטת
בגדים על יד המקלט שהכינו עבורנו ולהשכנים מרחוב למעלה כי מפחדים
מהתפוצצות האויר וגם מתותחים[.] אמנם בטחנו חזק שהוא הושיע לנו עד
כה כן יגמור בישועתו כמבוקשינו, כל אנשי העיר רובם ככולם עוסקים
זה ארבעה ימים בשלל וביזה מהספרדים ואשכנזים בלי יוצא מהכלל
מביאים כלים מכלים שונים [.] יש אנשים שהביאו לביתם איזה מכונת תפירה
ממינים ומכשירים היותר טובים, ורדיות [מכשירי רדיו] לשנים ושלשה וכל אחד ממלא את
ביתם בשלל באין פוצה פה ואף בש"ק [בשבת קודש] עסקו בעוה"ר [בעזות הרוח] בזה וכבר נהרג אחד
ע"י פלמח שהזהירו שלא יגעו בשלל ולא שמע ונהרג על ידי ירירה [ירייה] והשאיר אחריו
אישה וששה ילדים ועכ"ז [ועם כל זה] הם לא שמו לב לאזהרת פלמ"ח ועוסקים לבוז
ביום ולילה. יש אנשים ששכרו מחסנים ברחוב יהודים וממלאים הן בקמח
ובש"ד [בשאר דברים] ובכל מיני אספקה ואני וב"ב [בני ביתי] שיחי' אין יכולים לסבול את זה כי יש
בזה עניין של חיה"ש [חילול השם]. ב"ה שהשארנו בחיים ולמה לנו לתת עיניים בשלל אבל
אין שומעים לכ"ז [לכל זה] כבר צעקתי והכרזתי ע"ז בבכ"נ [בבית כנסת] ואין שמים לב גם עשירים
היותר גדולים לא מונעים עצמם ומביאים שטיחים וסחורות למאות לא"י [לירה ארץ ישראלית] ומי
יודע מה שיוכל להצמיח [?] עי"ז מעט נוצרים ונוצריות נשארו עוד ונמצאים
ברחובות הערבים וגם כומר ולא נוגעים בהם יד אבל הם רואים הכל
בפניהם אף שהם הערבים ראוי להקל [?] הזה יותר ויותר כי התכוונו להרוג
ולאבד ח"ו [חס וחלילה] עד נפש האחרון כפי שאנו רואים התכניות שלהם ויד השי"ת [השם יתברך]
שלטה עליהם להפילם ולא מעשה ידי איש וזה אין כח האדם ובהלה
ומנוסה יגרם להם ועזבו הכל וברחו עכ"ז לא מהראוי לבוז כל הרכוש כי יהודים
אנחנו מזרע איו"י [אברהם יצחק ויעקב] אנחנו יוצאים אבל מה נדבר במקום שאין שומעים.
מה שכתבת בתוך מכתבך הנ"ז [הנזכר] שאחלק חמשה לא"י וארבעים פיסטרים אין
אני רואה כעת לתת צדקה ולחלק כי אין חסר להם על הרגע מכל טוב שמלאו
אותם מהשלל ממה שאתה חושב בשקים סוכר ושמן וקמח ומכל מיני ממתקים
שישנו בעולם ומה חסר להם יכול להיות שאחד ממאה אחוז שלא פשטו
ידם אני נמצא כמעט כיחיד שלא הניח לפשוט יד והצנועים מושכים
ידיהם אבל צנועים אין ורחוק למצוא אותם[.] ארגז עם המצות ששלח לי בני
יעקב מאיר שיחי' קודם ניסן הגיע לידי יום ד' אייר שבוע העבר הראגז [הארגז]
ששלחת אתה א"ב [אברהם בני] שיחי' אחר פורים טרם הגיע לידי ותתבע את זה
מאגד אם שלחת באחריות ואולי הי' [היו] מהדברים שהתקלקלו באם הדרך
בודאי יותר טוב שתתבע בחזרה מאגד או לשלם לך מה שעלה לך[.] מה שכתבת
אב"ח [אהובי בני חביבי] שנבא [שנבוא] אליכם מעט לנוח תדע שמאד רציתי לנסוע לאיזה מקום
לנפוש ולנוח אחרי הסבל הנורא אך א"א [אי אפשר] בשום אופן להוציא לפועל דבר
ראשית שנתגברו פצצת האויר מצד המלכי ערב ימ"ש [ימח שמם] ושוב אין מקום למצוא
מנוח, כי מי יודע איפו [איפה] הם עומדים לפוצף היום או מחר בירושלים נמשך
עוד קרב חמור בתוך העיר, בתל אביב מפוצצים באויר וכן בשאר מקומות וגם
מורגלים הספרדים והאשכנזים להפקיר לעצמם כיבוש חקרו אף
[2]
מהיהודים כי כן אני רואה שישנו אנשים שנסעו מזמן למקומות אחרים
ע"י הפחד להיות פה ונכנסו אחרים במקומם ופרצו הדלת בלי שאלת שנ"א [?]
ונוהגים בתוך הבית עם כל הרכוש כאדם העושה בשלו באין מוחה ואיך
אוכל לעזוב הבתים והכלי בית ושאר החפצים לאנשים בלי אנושיות ובלי
אחריות לגמרי הן מצד אשכנזים והן מצד הספרדים וכל פקידי ממשלה
שלקחו לעצמם למשול בעיר אף בתור זמני מתוך העיר הם צעירים בלי ערך
כלל וכלל ואין מקבלים אחריות כי הם בעצמם הלכו לשלול ולבוז עבורם לביתם
וגם עוד הוציאו פקודה שכל איש ואישה אסור לעזוב העיר וכל איש שנחוץ
לנסוע מוכרח לבא [לבוא] לפניהם ולבאר את נחיצתו ואז יעינו [יעיינו] ואם ימצאו שכן
אז יקבל רשיון נסיעה ובלי זה לא יקבלו אותו לנסוע ולא ישיג כרטיס
נסיעה ולזאת מוכרח אני להסיח דעתי מזה ואני סומך ובוטח בו יתברך
ותפילתי בפי שהוא יציל אותנו מכל רע[.] פחד נכנס ג"כ בלבי ע"י שוד שנעשה
ע"י יהודים ברכוש האויב ומי יודע מה יולד [יוולד] מזה כי סכ"ס [סוף כל סוף] יבאו הערבים
לביתם אם נעשה שלום כי יגיע לקץ וסוף ומה יאמרו אם יראו לפניהם החרבן
בביתם איך יביאו לידי הסכם ואיך אנחנו להיות יושבים ביניהם [.] אף שהיום
הוכרז במודעות מהמושל העיר תמוכי [תומכי?] "אחד מאילת [מאיילת] השחר" שנתמנה ע"י הגוש
בתור מושל מי שימצא ברחובות הערבים קובע נפשו ואסור לילך לרחובותיהם
והוכרז עוצר על גבולותיהם אמנם הוא רק פקודה בכתב כי הפקידים
בעצמם יד אחת עם השודדים והבוזים [והבוזזים] זקוקים אנו לרחמים גדולים כי מי
יודע מי שיהי' [שיהיה]. נכשל ע"י הפראים האלה רחם ירחם השי"ת [השם יתברך]. טרם עזבנו את
החדר של א"ז זצ"ל להיות ובשינה נוהגים עוד בלי הפשטת בגדים מעלינו
וחושבים לחזק ולתקן המקלט שהוא ע"י [על יד] החדר של א"ז זצ"ל והמהנדס נתן צו
ע"ז צריכים לנהוג באפלה חמורה בלילה מפחד פצצת האויר ונשמע
בלילה וביום עוד התפוצצת חזקות ואין אנו יודעים איפו [איפה][.] חשמל טרם תיקנו
באים הרבה אוטומובילים בכל יום אך הם להוביל אנשים בחורים לגבולות
וציוד וכך אנו נמצאים אף כעת[.] השי"ת [השם יתברך] יגמור בעדינו לטובה ונזכה
לצאת מאפלה לאורה ויהי' סוף וקץ מכל צרותינו, שמעתי שהי' [שהיה] קרב חזק
ע"י טירת צבי[.] מה נשמע אצלכם כתוב לנו ושמח אותנו[.] מבתי דבורה
תחי' הגיע לידי מכתב אחד שנכתב מזמן ארוך והיא כתבה שכבר שלחה
אלי איזה מכתבים וגם מכתב סגור ולא הגיעו לידי אולי נאבדו באם
הדרך וא"א [ואי אפשר] לי להשיב כי פה עוד לא מקבלים מכתבים לחו"ל ומי יודע
עד מתי ימשך העניין[.] בכליון עיניים אנו מצפים לישועת השי"ת [השם יתברך] קרובה
ומהירה[.] אביכם הצופה לשמוע טובכם והצלחתכם ולהשמיע אתכם
כל טוב אפרים
זוגתי בתי לאה תח'י בני שיח'י כולם
או"ש [אומרים שלום] לכם באה"ר [באהבה רבה] כן קבלנו התמונה מבתכם החביבה בילה
תחי' ומאד התענגנו בזה תזכו לגדלה בכל טוב עם שאר יו"ח [יוצאי חלצי] שיחי'
ויתמלאו מבוקשכם לכל טוב כאו"נ [כאוות נפשכם]
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?