הרב וינגוט שואל את בנו בנגע להיערכות לקליטת העולים החדשים במטולה
סיפור רקע
הגשמים ממשיכים לרדת בצפת, אך מעבר לכך אין חדש במשפחת וינגוט. הרב וינגוט מתעניין כיצד במושבה שבנו מתגורר בה נערכים לקליטת העולים שהגיעו לארץ. הוא מודאג מזה שטרם הגיע הכסף לבניית המקווה ורואה בכך התרשלות במצוות. בהמשך המכתב הוא משתף את בנו בדברי תורה בנושא היציאה של יעקב לגלות ורואה בה עונש על שרימה את עשיו.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".
ארועי התקופה
כתב היד
ב"ה י"ג כסלו תש"ה צפת"ו [צפת תיבנה ותיכונן]
ברוה"צ וכט"ס [ברכה והצלחה וכל טוב סלה] לאב"ח [לאהובי בני חביבי] אברהם דוד שיחי' [שיחיה] עז"כ [עם זוגתו כלתי] רחל תחי' [תחיה]
ולבתכם היקרה אסתר בילא תחי' [תחיה]
זוגתי ובתי תחי' [תחיה] חזרו לביתי בשלו' [בשלום] ותהלתם בפיהם לספר החכמות מה
שראו מבתכם הנחמדה תחי' [תחיה] תה'י [תהיה] לברכה לכם ולהצלחה לכלנו[.] חדשות אין
מה להודיע כי כל פרשת העבר מה שהי' [שהיה] בשבוע העברה [בשבוע שעבר] ויצא יעקב
כבר גלוי וידוע[.] וירחם השי"ת [השם יתברך] על עמו וארצו ויהי' [ויהיה] ישועת ישראל[.] פה
שורר שקט גמור ביום ש"ק [שבת קודש] התחיל הגשמים לירד וטרם נפסקו יהי' [יהיו]
לגשמי ברכה[.] מירושלים קבלתי מכתבי שלו' [שלום] אני מצפה. ג"כ [גם כן] להתבשר בשו"ט [בשורות טובות]
שכלתי יוכבד שחזרה לביתה מתולה [מטולה] בבריאות השלמות. שבוע העברה [בשבוע שעבר]
הי' [הייתה] אצלינו נכדתי דבורה תחי' [תחיה] לקנות איזה דברים צרכי הבית.
מבלגי' [מבלגיה] טרם קבלתי תשובה אשר אני מחכה עלי' עליה, לה] לראות מה גמרו שם
השער ככר חלפתי אולי אתה צריך לכסף איני יודע באיזה אופן לשלוח
את זה לידך בטח יהי' [יהיה] הכל מסודר בעזה"י [בעזרת השם יתברך] בכי טוב.
מה נשמע אצליכם אם שלו' [שלום] בין מתפללי ביהכ"נ [בית הכנסת] ובין שאר הקהל ואם נראה
איזה סימנים שהמושבה מתחילה לדאוג להגדילה ולשפרה כי סכ"ס [סוף כל סוף] באו
אנשים חדשים עולים מארבע פינות העולם וצריכין להכין בעדם
מקום ואצליכם הי' [היה] באמת כר נרחב לזה וגם האקלים טוב לזה אבל
הכל בידי שמים ותלוי ג"כ ברצון אנשים היושבים החושבים ג"כ [גם כן] לזולתם
מה יצא לפועל מהרב לאנדו? כפי הנראה טרם שלח הכסף לטובת
המקוה [המקווה] אף שסכ"ס [סוף כל סוף] חושב אני שישלח אבל כך הוא התרשלות במצות [במצוות]
ואגב שאני רואה שנשאר עוד גליון אכתוב לך בקיצור מה שאמרתי [?]
במדרש תנחומא ויצא יעקב איתא ילמדנו רבינו ההורג את הנפש בשגגה להיכן גולה
כך שנו רבותינו וכו' ויעקב אבינו גלה לחרן ומה עניין זה לזה הא הוא ברח
עפ"י [על פי] צו אמו ואביו שותק[?] אך העיקר הבריחה שלו הי'[ה] עי' [על ידי] פחד של עשיו
ובחו"ה [חובת הלבבות] איתא מי שיש לו איזה פחד מאיזה דבר ובורח זה נקרא שמחוסר
בטחון בהקב"ה [בהקדוש ברוך הוא] ממנפ"ש [ממה נפשך] הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] יכול לשמור אותו מכל רע גם פה ואין ח"ו [חס וחלילה]
שנא וחרון אף אף שם לא נמצא כל מנוח ומה מועיל הבריחה ומה אמרה
רבקה שעשיו מתנחם עליו להורגו ולזאת ברח לך אל לבן אחי חרנה
וגם יש אצל לבן לא פחות מעשיו אך זה קשה להמפרש ומתרץ שעיקר
הבריחה של יעקב אבינו הי' [היה] משום גלות כמבואר בתשובות מהרי"ו [מורנו הרב יעקב וייל] דמי
ששלח שלוח ונהרג השליח בדרך צריך המשלח לקבל ע"ע [על עצמו] גלות שהינו
כהרג בשוגג וגם ראיתי בכל דרך [?] מה שאמרה תוה"ש [תורת השם] לא
תרצח גם מי שמבייש חברו או שמצער לו ג"כ הוא אביזריי' [אביזרייהו] דרציחה
דארז"ל [דאמרו רבותינו זכרונם לברכה] ב[?] ואתי ומה לי קטלא פלגי ומה לי קטלא כלא [מה לִי הרוג אותה כולה ומה לי הרוג אותה חצי] ולזאת הם
ראו שעשו [עשיו] מתנחם להורגו ליעקב על עסק הברכות בודאי הי' [היה] לו
צער גדול וגם בעת שבא אצל אביו יצחק לקבל הברכות נתביש
בעת שהתוודע לו שיעקב רמה אותו וקבל חלקו והתחיל לבכות ושוב
עבר יעקב על בזריי' [אביזרייהו] דרציחה ולזאת רצה לתקן ע"י [על ידי] תיקון גלות ולזה
מתרץ המדרש עמ"ש [על מה שכתוב] ילמדנו רבינו ההורג בשוגג היכן גולה עיין וזה
בקיצור נמרץ אסיים בש"ש [שבת שלום] וברכה וכט"ס [וכל טוב סלה] ונזכה להתעלס ולשלוח אתכם
באהבים כמשאלות נפשינו אביכם אוהבם לנצח ודו"ש באה"ר [ודורש שלומכם באהבה רבה]
זוגתי ובתי ובנ"ח שיחי' כולם דו"ש [ובניי חביביי שיחיו כולם דורשים שלומכם]
אפרים וינגוט [חתימה]
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
ב"ה י"ג כסלו תש"ה צפת"ו [צפת תיבנה ותיכונן]
ברוה"צ וכט"ס [ברכה והצלחה וכל טוב סלה] לאב"ח [לאהובי בני חביבי] אברהם דוד שיחי' [שיחיה] עז"כ [עם זוגתו כלתי] רחל תחי' [תחיה]
ולבתכם היקרה אסתר בילא תחי' [תחיה]
זוגתי ובתי תחי' [תחיה] חזרו לביתי בשלו' [בשלום] ותהלתם בפיהם לספר החכמות מה
שראו מבתכם הנחמדה תחי' [תחיה] תה'י [תהיה] לברכה לכם ולהצלחה לכלנו[.] חדשות אין
מה להודיע כי כל פרשת העבר מה שהי' [שהיה] בשבוע העברה [בשבוע שעבר] ויצא יעקב
כבר גלוי וידוע[.] וירחם השי"ת [השם יתברך] על עמו וארצו ויהי' [ויהיה] ישועת ישראל[.] פה
שורר שקט גמור ביום ש"ק [שבת קודש] התחיל הגשמים לירד וטרם נפסקו יהי' [יהיו]
לגשמי ברכה[.] מירושלים קבלתי מכתבי שלו' [שלום] אני מצפה. ג"כ [גם כן] להתבשר בשו"ט [בשורות טובות]
שכלתי יוכבד שחזרה לביתה מתולה [מטולה] בבריאות השלמות. שבוע העברה [בשבוע שעבר]
הי' [הייתה] אצלינו נכדתי דבורה תחי' [תחיה] לקנות איזה דברים צרכי הבית.
מבלגי' [מבלגיה] טרם קבלתי תשובה אשר אני מחכה עלי' עליה, לה] לראות מה גמרו שם
השער ככר חלפתי אולי אתה צריך לכסף איני יודע באיזה אופן לשלוח
את זה לידך בטח יהי' [יהיה] הכל מסודר בעזה"י [בעזרת השם יתברך] בכי טוב.
מה נשמע אצליכם אם שלו' [שלום] בין מתפללי ביהכ"נ [בית הכנסת] ובין שאר הקהל ואם נראה
איזה סימנים שהמושבה מתחילה לדאוג להגדילה ולשפרה כי סכ"ס [סוף כל סוף] באו
אנשים חדשים עולים מארבע פינות העולם וצריכין להכין בעדם
מקום ואצליכם הי' [היה] באמת כר נרחב לזה וגם האקלים טוב לזה אבל
הכל בידי שמים ותלוי ג"כ ברצון אנשים היושבים החושבים ג"כ [גם כן] לזולתם
מה יצא לפועל מהרב לאנדו? כפי הנראה טרם שלח הכסף לטובת
המקוה [המקווה] אף שסכ"ס [סוף כל סוף] חושב אני שישלח אבל כך הוא התרשלות במצות [במצוות]
ואגב שאני רואה שנשאר עוד גליון אכתוב לך בקיצור מה שאמרתי [?]
במדרש תנחומא ויצא יעקב איתא ילמדנו רבינו ההורג את הנפש בשגגה להיכן גולה
כך שנו רבותינו וכו' ויעקב אבינו גלה לחרן ומה עניין זה לזה הא הוא ברח
עפ"י [על פי] צו אמו ואביו שותק[?] אך העיקר הבריחה שלו הי'[ה] עי' [על ידי] פחד של עשיו
ובחו"ה [חובת הלבבות] איתא מי שיש לו איזה פחד מאיזה דבר ובורח זה נקרא שמחוסר
בטחון בהקב"ה [בהקדוש ברוך הוא] ממנפ"ש [ממה נפשך] הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] יכול לשמור אותו מכל רע גם פה ואין ח"ו [חס וחלילה]
שנא וחרון אף אף שם לא נמצא כל מנוח ומה מועיל הבריחה ומה אמרה
רבקה שעשיו מתנחם עליו להורגו ולזאת ברח לך אל לבן אחי חרנה
וגם יש אצל לבן לא פחות מעשיו אך זה קשה להמפרש ומתרץ שעיקר
הבריחה של יעקב אבינו הי' [היה] משום גלות כמבואר בתשובות מהרי"ו [מורנו הרב יעקב וייל] דמי
ששלח שלוח ונהרג השליח בדרך צריך המשלח לקבל ע"ע [על עצמו] גלות שהינו
כהרג בשוגג וגם ראיתי בכל דרך [?] מה שאמרה תוה"ש [תורת השם] לא
תרצח גם מי שמבייש חברו או שמצער לו ג"כ הוא אביזריי' [אביזרייהו] דרציחה
דארז"ל [דאמרו רבותינו זכרונם לברכה] ב[?] ואתי ומה לי קטלא פלגי ומה לי קטלא כלא [מה לִי הרוג אותה כולה ומה לי הרוג אותה חצי] ולזאת הם
ראו שעשו [עשיו] מתנחם להורגו ליעקב על עסק הברכות בודאי הי' [היה] לו
צער גדול וגם בעת שבא אצל אביו יצחק לקבל הברכות נתביש
בעת שהתוודע לו שיעקב רמה אותו וקבל חלקו והתחיל לבכות ושוב
עבר יעקב על בזריי' [אביזרייהו] דרציחה ולזאת רצה לתקן ע"י [על ידי] תיקון גלות ולזה
מתרץ המדרש עמ"ש [על מה שכתוב] ילמדנו רבינו ההורג בשוגג היכן גולה עיין וזה
בקיצור נמרץ אסיים בש"ש [שבת שלום] וברכה וכט"ס [וכל טוב סלה] ונזכה להתעלס ולשלוח אתכם
באהבים כמשאלות נפשינו אביכם אוהבם לנצח ודו"ש באה"ר [ודורש שלומכם באהבה רבה]
זוגתי ובתי ובנ"ח שיחי' כולם דו"ש [ובניי חביביי שיחיו כולם דורשים שלומכם]
אפרים וינגוט [חתימה]
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?