אוֹצָרוֹת
1925 30 במאי

זרובבל חביב כותב לאשתו על המשק החקלאי, על הפרדס ועל ניסיונות מכירת הפרי

זרובבל חביב ראשון לציון פורסם על ידי מערכת אוצרות
בית חביב-לובמן בראשון לציון (מתוך האלבום המשפחתי)

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

אמצע שנות העשרים של המאה העשרים. זרובבל חביב כותב לרעייתו שולמית ובנו הפעוט רם, שנשלחו לחופשת הבראה מחוץ לביתם שבראשון לציון. הוא מתאר את חייו כבעל משק חקלאי – מצב הגידולים ושלומם של בעלי הכנף; הפרדס וניסיונות מכירת הפרי; הכרמים, וההתלבטות אם להרחיק לבנימינה כדי לרכוש פרות חדשות. עוד הוא מספר על הגעתו ליפו כדי לקנות סכינים (שכינים, בלשונו), כדי לקצץ את הבקיה. כן מוזכרת במכתבו תכנית לרכישת קרקעות, על רקע קשיי הביורוקרטיה העות'מאנית. ""בית לוין ומרים"" שממנו הוא כותב הוא בית אחותו מרים וגיסו – לוין קיפניס. המכתב באדיבות תרצה גרין.

אמצע שנות העשרים של המאה העשרים. זרובבל חביב כותב לרעייתו שולמית ובנו הפעוט רם, שנשלחו לחופשת הבראה מחוץ לביתם שבראשון לציון. הוא מתאר את חייו כבעל משק חקלאי – מצב הגידולים ושלומם של בעלי הכנף; הפרדס וניסיונות מכירת הפרי; הכרמים, וההתלבטות אם להרחיק לבנימינה כדי לרכוש פרות חדשות. עוד הוא מספר על הגעתו ליפו כדי לקנות סכינים (שכינים, בלשונו), כדי לקצץ את הבקיה. כן מוזכרת במכתבו תכנית לרכישת קרקעות, על רקע קשיי הביורוקרטיה העות'מאנית. ""בית לוין ומרים"" שממנו הוא כותב הוא בית אחותו מרים וגיסו – לוין קיפניס. המכתב באדיבות תרצה גרין.

כתב היד

עמוד 1/2

בבית לוין ומרים [קיפניס] יום חמשי אחה"צ.

חביבתי שולמית ובני נחמדי!
חכיתי למכתבך בקצר-רוח. נכספתי לדעת מהמתרחש אצלכם
כי הן עזבתיכם תוך דאגות והנה אחרת קצת בכתיבה הפעם וגם
נושא המכתבים אחר במסירת המכתב שלא באשמתו – כי לא מצאני
בבית ומסר לבית אבא – וקבלתיו רק בלילה. כמעט שהתחלתי
דואג והצטערתי שלא טלפנתי. ובכן תודה לאל הכל מסתדר
לאט לאט. מכרח להיות טוב, "יהיה טוב" כמו שאומר הזקן זוסמן.
נוחו יקירַי, אזרו כֹח למען תשובו בריאים וחזקים לקראת הקיץ
כי הנה החֹם הולך ומתגבר. מכתבך הגיעני, שמחתי לדעת
שהגרדת חולפת לה וכן העיפות וכן נהניתי לדעת מהמנה
החדשה של רם היינו החלמון. עוד מעט ויהיה לאיש גדול
ויאכל כאחד מאתנו ואז אולי לא יהיה צֹרך בתבשילים
מיוחדים וזמנך יקירה יהיה פנוי לדברים אחרים.
בנוגע לביאתך, שולמית, חושב אני שתתאפקי עוד שבוע ורק
אז תבואי. אני מקבל עלי למפרע את יסורי-הבדידות וכאב הגעגועים
הלא לשלומכם נחוץ הדבר ואף את שולמית התאמצי עוד מעט למען
יהיה הטיול שלם כדאי ומועיל.
הכל בבית, בחצר, ברפת מחכה לכם יקירי. הכרם הקטן פרש את
זרועותיו ומגיש סמדר לקראתכם. המטפס-השעוני העלה ציצים
כה רבים הנפתחים בכל בקר. הארגמני שומר על ברק צבעו
ושואל לשלומכם, הקשואים מבשילים, החצילים פורחים,
העגבניות פֹה ושם מבשילות אף הבננה נחפזה והוציאה
אשכול חדש בשבילכם. בעדת בעלי הכנף – התרנגולים הצעירים
קוראים לכם בקול והברוזים מעלים נוצה ומתקשטים. הזיתים
משירים פרח ומכדרים כדורים קטנים וכ' וכ'. אף ברכה
שואלת בכל יום ומה שלום רם ומתי תבא הגברת.
עברתי בכרמינו – אין בהם תולעים והם עולים יפה.
בפרדס נגמרה כבר ההשקאה הראשונה. בימים האחרונים
הופיעו שוב סוחרים אבל לידי מחירים ברורים לא הגענו.
בענין האדמה ב"אחוזה" יש קדמה כל שהיא. ביום הראשון
תבא ועדת מומחים לעזור לנו בסדור התכנית ביניהם
הסקל, יעקב גינצבורג ועוד מפתח תקוה, ולובסקי [?] מנס ציונה.
אנחנו משתדלים להכין תכנית ברורה כדי להגישה
לפרנק. הערב קראו לאסיפה בדבר בנין-בתים, יש איזו
חברה צרפתית בירושלים שרוצה להלוות כסף ל-20
שנה. העכוב העיקרי הוא הקושאן. פרטים חדשים
אחרים אדע רק בערב.
בביתכם הכל כשורה. הכל בריאים. הבן דוד בנימין ואשתו
שכרו להם דירה בראשון בבית בעל-האותות שע"י הכביש
נגד בלומברג. בביתנו מצד הבריאות לא רע ורק
בעולם הכספי עוד לא היתה הרוחה.
כן עיקר שכחתי, מדוע אני ביפו. באתי לקנות שכינים בשביל
המקצצה לשם קצוץ הבקיה. עברתי בכל החניות ולא מצאתי
לפי שעה. כשיסודר ענין השכינים אתחיל בקצוץ. את
האפונה התחילו לדוש ואפשר מחר תגמר הדישה ונראה
איך לאוספה הביתה.
ובכן יקירה, הבאה יבא אלישע אליכם ואם תרצי תשובי
אתו. כך אני מקוה – מה שישתנה במשך השבוע נראה.
מכתבי יגיע לידיך בערב שבת – לו הייתי גם אני מאושר
לקבל מנחת-שבת כזו. קשה יום-חול בלי מכתב ושבת עאכו"כ. אני מסיים, הנה לוין בא ואני אזדרז לשוב הביתה.
היי שלום! היי שקטה ומאושרה. נשקי לרם בשם אָבָיִי שלו אוהבו
ואני שלך בכל עת ובכל נפש – כלי שלך זרבבל
ב"דבר" ישנן מודעות ע"ד מכירת פרות בבנימינה אבל חוששני שזה לא בשבילנו
כי כלן משובחות ובודאי גם יקרות ואיני יודע אם כדאי לנו לנסות בזה שוב פעם.
מה דעתך? אם חושבת את שכדאי הדבר כתבי ואסע לבנימינה. אולי תוכלו להזדמן גם אתי לשם. נדמה לי שצריך לותר אפילו אלה [?] ולהסתפק בפרה פשוטה מסביבתנו.
שלום רב לך מכל בני משפחותינו בראשון. מסרי שלום רב לחנה ולמיכאל.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: זרובבל חביב
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 30.05.1925

מקבל/ת המכתב

שם: שולמית ורם חביב
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

בבית לוין ומרים [קיפניס] יום חמשי אחה"צ.

חביבתי שולמית ובני נחמדי!
חכיתי למכתבך בקצר-רוח. נכספתי לדעת מהמתרחש אצלכם
כי הן עזבתיכם תוך דאגות והנה אחרת קצת בכתיבה הפעם וגם
נושא המכתבים אחר במסירת המכתב שלא באשמתו – כי לא מצאני
בבית ומסר לבית אבא – וקבלתיו רק בלילה. כמעט שהתחלתי
דואג והצטערתי שלא טלפנתי. ובכן תודה לאל הכל מסתדר
לאט לאט. מכרח להיות טוב, "יהיה טוב" כמו שאומר הזקן זוסמן.
נוחו יקירַי, אזרו כֹח למען תשובו בריאים וחזקים לקראת הקיץ
כי הנה החֹם הולך ומתגבר. מכתבך הגיעני, שמחתי לדעת
שהגרדת חולפת לה וכן העיפות וכן נהניתי לדעת מהמנה
החדשה של רם היינו החלמון. עוד מעט ויהיה לאיש גדול
ויאכל כאחד מאתנו ואז אולי לא יהיה צֹרך בתבשילים
מיוחדים וזמנך יקירה יהיה פנוי לדברים אחרים.
בנוגע לביאתך, שולמית, חושב אני שתתאפקי עוד שבוע ורק
אז תבואי. אני מקבל עלי למפרע את יסורי-הבדידות וכאב הגעגועים
הלא לשלומכם נחוץ הדבר ואף את שולמית התאמצי עוד מעט למען
יהיה הטיול שלם כדאי ומועיל.
הכל בבית, בחצר, ברפת מחכה לכם יקירי. הכרם הקטן פרש את
זרועותיו ומגיש סמדר לקראתכם. המטפס-השעוני העלה ציצים
כה רבים הנפתחים בכל בקר. הארגמני שומר על ברק צבעו
ושואל לשלומכם, הקשואים מבשילים, החצילים פורחים,
העגבניות פֹה ושם מבשילות אף הבננה נחפזה והוציאה
אשכול חדש בשבילכם. בעדת בעלי הכנף – התרנגולים הצעירים
קוראים לכם בקול והברוזים מעלים נוצה ומתקשטים. הזיתים
משירים פרח ומכדרים כדורים קטנים וכ' וכ'. אף ברכה
שואלת בכל יום ומה שלום רם ומתי תבא הגברת.
עברתי בכרמינו – אין בהם תולעים והם עולים יפה.
בפרדס נגמרה כבר ההשקאה הראשונה. בימים האחרונים
הופיעו שוב סוחרים אבל לידי מחירים ברורים לא הגענו.
בענין האדמה ב"אחוזה" יש קדמה כל שהיא. ביום הראשון
תבא ועדת מומחים לעזור לנו בסדור התכנית ביניהם
הסקל, יעקב גינצבורג ועוד מפתח תקוה, ולובסקי [?] מנס ציונה.
אנחנו משתדלים להכין תכנית ברורה כדי להגישה
לפרנק. הערב קראו לאסיפה בדבר בנין-בתים, יש איזו
חברה צרפתית בירושלים שרוצה להלוות כסף ל-20
שנה. העכוב העיקרי הוא הקושאן. פרטים חדשים
אחרים אדע רק בערב.
בביתכם הכל כשורה. הכל בריאים. הבן דוד בנימין ואשתו
שכרו להם דירה בראשון בבית בעל-האותות שע"י הכביש
נגד בלומברג. בביתנו מצד הבריאות לא רע ורק
בעולם הכספי עוד לא היתה הרוחה.
כן עיקר שכחתי, מדוע אני ביפו. באתי לקנות שכינים בשביל
המקצצה לשם קצוץ הבקיה. עברתי בכל החניות ולא מצאתי
לפי שעה. כשיסודר ענין השכינים אתחיל בקצוץ. את
האפונה התחילו לדוש ואפשר מחר תגמר הדישה ונראה
איך לאוספה הביתה.
ובכן יקירה, הבאה יבא אלישע אליכם ואם תרצי תשובי
אתו. כך אני מקוה – מה שישתנה במשך השבוע נראה.
מכתבי יגיע לידיך בערב שבת – לו הייתי גם אני מאושר
לקבל מנחת-שבת כזו. קשה יום-חול בלי מכתב ושבת עאכו"כ. אני מסיים, הנה לוין בא ואני אזדרז לשוב הביתה.
היי שלום! היי שקטה ומאושרה. נשקי לרם בשם אָבָיִי שלו אוהבו
ואני שלך בכל עת ובכל נפש – כלי שלך זרבבל
ב"דבר" ישנן מודעות ע"ד מכירת פרות בבנימינה אבל חוששני שזה לא בשבילנו
כי כלן משובחות ובודאי גם יקרות ואיני יודע אם כדאי לנו לנסות בזה שוב פעם.
מה דעתך? אם חושבת את שכדאי הדבר כתבי ואסע לבנימינה. אולי תוכלו להזדמן גם אתי לשם. נדמה לי שצריך לותר אפילו אלה [?] ולהסתפק בפרה פשוטה מסביבתנו.
שלום רב לך מכל בני משפחותינו בראשון. מסרי שלום רב לחנה ולמיכאל.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אביב יצחקי
מיקום: סיני
תאריך: 1973-10-18

מקבל/ת המכתב

שם: שולמית ורם חביב
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות