אוֹצָרוֹת
1938 21 באפריל

חיים פומרנץ עלה מפולין ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, לאחר מכן נסע לבלגיה ללמוד רפואה ונספה בשואה

חיים פומרנץ אנטוורפן פורסם על ידי Shira Mayerson

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

חיים פומרנץ הגיע מפולין ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1938 נסע לבלגיה במטרה ללמוד שם רפואה. הוא נספה שם במלחמת העולם. במכתב זה הוא מתאר את קורותיו בהגיעו לבלגיה , לאנטוורפן.

חיים פומרנץ הגיע מפולין ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1938 נסע לבלגיה במטרה ללמוד שם רפואה. הוא נספה שם במלחמת העולם. במכתב זה הוא מתאר את קורותיו בהגיעו לבלגיה , לאנטוורפן.

כתב היד

עמוד 1/4

אנטווערפן 21.4.38
אברהם ויהודית שלום רב!
בהרגשה לא נעימה אני כותב אליכם כרגע. כי יודע אני שהתנהגותי היתה בלתי הוגנת. בשתקי בערך כשלשה חדשים. מאידך גיסא אני מתנחם שלא תאשימוני ביותר, כי הלא אתם מסוגלים להבין את מצבו של אדם שמשמש באפלה ומחפש מקום לנוח מעמלו. כמו שחדרתם למצבי עוד בהיותי בארץ, ככה גם תעריכו את מצבי כרגע. אמנם תקופה של 3 חדשים בקנה מדה הסתורית אין לזה שום ערך, אבל בחיי הפרט, זוהי תקופה ארוכה שמספיקה בכדי לשבר או לרומם את האדם.
בהזדמנות שאני כותב לכם אני מנסה לעשות סכום קטן משהותי בבלגיה. אני שוקל את הצד השלילי והחיובי במצבי וקשה לי לבא לידי מסקנות כל שהן. אבל אחת אני יכול לקבע שהספקתי במשך הזמן הקצר הזה להכנס לחיים ולהשתרש בהם. רכשתי לי הרבה מכירים וידידים והודות התאמצותם עבדתי באפן זמני בכמה עבודות. ועכשיו יש לי באפן קבוע כמה שעורים לעברית אבל מעציב הוא זה שהתשלום הוא קטן ומכסה רק הרבע של התקציב שלי. בלעדי תמיכת המכרים שלי בצורה לא כל כך נעימה ז.א. ארוחות לא הייתי יכול להתקיים. אבל כשהקיבה ריקה אז לא עומדים על דברים קטנטנים כאלה. על אף שלפעמים זה מכניס אותי למצב רוח מזופת. סכויים לסדורים יש לי, אבל שזה מקבל עור ובשר סבלנותי פוקעת. למשל כרגע אני מנהל משא ומתן עם בי"ס שיקבלו אותי בתור מורה לעברית וזה כבר נמשך כחדשיים ועד היום אין לי תשובה קונקרטית, כי גם פה דרושה ה"פרוטקציה" שחשבתי להשתחרר ממנה בבלגיה. אבל אני עושה את כל המאמצים. במקרה שאתקבל אפילו באופן זמני תנתן לי האפשרות להסתדר ולהתחיל לחיות כבן אדם. נשאר לי רק לצפות לחדשות שלבסוף עתידן לבא. בזה אני כמעט סימתי את הדין וחשבון הפרטי שלדאבוני הוא קטן ולא ביותר משמח.
בדרך כלל החיים בבלגיה הם די שקטים ומענינים. כמו בכל הארצות יש לנו קפיטליסטים גדולים שיושבים על סיר הבשר והמונים מחוסרי עבודה רעבים, אני מדבר רק על החלק היהודי בבלגיה. וגם פה יש לנו כבר תופעות אנטישמיות מהסוג הידוע, ושמכתירים את היטלר בתור מנהיגם הרוחני. האנטישמיות כאן היא עוד בדרגה הראשונה ואין לה שומעים בין ההמונים אבל הסכנה הזו כבר נשקפת כאן. נעזב לעת עתה את הפוליטיקה החזירית ונשוב לענינינו. קבלתי מכתב משרה כתבה שבקרה אצלכם בחג. נעים היה לי לשמע את זה, כי חשבתי ששרה אף פעם לא תעזב כבר את תל-אביב ותתעסק ב"ביזנס" ולא תביט על עצמה שנהרסת ע"י כך.
אבל מצד שני אני גם מבין שאין באפשרותה לצאת ממצבה הטרגי, ואינני רוצה לבקש אתכם שתשתדלו למצא בשבילה איזה שהוא מוצא. אני יודע שאתם חושבים אודותיה ולדאבוני גם אצלכם כפי שאני חושב מסובך המצב, אבל כרגע הלא מצבה החמיר כי אין לה בכלל עם מי להפך מלה. על אף שאני לא עזרתי לה כלום בכל זאת היה לה אתי יותר נוח בהיותי אתה. בעצם זוהי חוצפה מצדי להעמיס עליכם עוד עול. לא די שעזרתם לי אני דורש עוד ועוד. אבל אני לא התיאשתי מלהביע את רגשי תודתי לכם באפן יותר ממשי מאשר מלים יבשות. תמיד בהתיחדי עם עצמי אני זוכר את תמיכתכם שנתתם לי וזה גם מחייב אותי לדבר מה… אני מסתפק כרגע עוד פעם בתודה "יבשה" לכם. אני מעונין מאד לדעת מה נשמע אצלכם. איך מצליח גדול הפרחים ובדרך כלל איך כל המצב. מה שלומכם בכל המובנים. מה שלום צפרה איך מתפתחת? אני מתאר לי שכבר מתכוננת להפך עולמות… מה שלום כל המשפחה שלכם. אשמח מאד לקבל תשובה על שאלותי ואני מקוה שלא תשלמו לי באותה המטבע שאני שלמתי לכם, ותענו לי בזמן הקרוב. אני מבטיח לעמד אתכם בקשרים תמידיים שלא נשכח איש את רעהו. ובכן שלום והצלחה בעבודה.
שלכם חיים
פ.ס.
ד' שלום לכל המשפחה ונשיקה לצפרה.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: חיים פומרנץ
מיקום: אנטוורפן
תאריך: 21.04.1938

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת רבינוביץ
מיקום: רעננה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

אנטווערפן 21.4.38
אברהם ויהודית שלום רב!
בהרגשה לא נעימה אני כותב אליכם כרגע. כי יודע אני שהתנהגותי היתה בלתי הוגנת. בשתקי בערך כשלשה חדשים. מאידך גיסא אני מתנחם שלא תאשימוני ביותר, כי הלא אתם מסוגלים להבין את מצבו של אדם שמשמש באפלה ומחפש מקום לנוח מעמלו. כמו שחדרתם למצבי עוד בהיותי בארץ, ככה גם תעריכו את מצבי כרגע. אמנם תקופה של 3 חדשים בקנה מדה הסתורית אין לזה שום ערך, אבל בחיי הפרט, זוהי תקופה ארוכה שמספיקה בכדי לשבר או לרומם את האדם.
בהזדמנות שאני כותב לכם אני מנסה לעשות סכום קטן משהותי בבלגיה. אני שוקל את הצד השלילי והחיובי במצבי וקשה לי לבא לידי מסקנות כל שהן. אבל אחת אני יכול לקבע שהספקתי במשך הזמן הקצר הזה להכנס לחיים ולהשתרש בהם. רכשתי לי הרבה מכירים וידידים והודות התאמצותם עבדתי באפן זמני בכמה עבודות. ועכשיו יש לי באפן קבוע כמה שעורים לעברית אבל מעציב הוא זה שהתשלום הוא קטן ומכסה רק הרבע של התקציב שלי. בלעדי תמיכת המכרים שלי בצורה לא כל כך נעימה ז.א. ארוחות לא הייתי יכול להתקיים. אבל כשהקיבה ריקה אז לא עומדים על דברים קטנטנים כאלה. על אף שלפעמים זה מכניס אותי למצב רוח מזופת. סכויים לסדורים יש לי, אבל שזה מקבל עור ובשר סבלנותי פוקעת. למשל כרגע אני מנהל משא ומתן עם בי"ס שיקבלו אותי בתור מורה לעברית וזה כבר נמשך כחדשיים ועד היום אין לי תשובה קונקרטית, כי גם פה דרושה ה"פרוטקציה" שחשבתי להשתחרר ממנה בבלגיה. אבל אני עושה את כל המאמצים. במקרה שאתקבל אפילו באופן זמני תנתן לי האפשרות להסתדר ולהתחיל לחיות כבן אדם. נשאר לי רק לצפות לחדשות שלבסוף עתידן לבא. בזה אני כמעט סימתי את הדין וחשבון הפרטי שלדאבוני הוא קטן ולא ביותר משמח.
בדרך כלל החיים בבלגיה הם די שקטים ומענינים. כמו בכל הארצות יש לנו קפיטליסטים גדולים שיושבים על סיר הבשר והמונים מחוסרי עבודה רעבים, אני מדבר רק על החלק היהודי בבלגיה. וגם פה יש לנו כבר תופעות אנטישמיות מהסוג הידוע, ושמכתירים את היטלר בתור מנהיגם הרוחני. האנטישמיות כאן היא עוד בדרגה הראשונה ואין לה שומעים בין ההמונים אבל הסכנה הזו כבר נשקפת כאן. נעזב לעת עתה את הפוליטיקה החזירית ונשוב לענינינו. קבלתי מכתב משרה כתבה שבקרה אצלכם בחג. נעים היה לי לשמע את זה, כי חשבתי ששרה אף פעם לא תעזב כבר את תל-אביב ותתעסק ב"ביזנס" ולא תביט על עצמה שנהרסת ע"י כך.
אבל מצד שני אני גם מבין שאין באפשרותה לצאת ממצבה הטרגי, ואינני רוצה לבקש אתכם שתשתדלו למצא בשבילה איזה שהוא מוצא. אני יודע שאתם חושבים אודותיה ולדאבוני גם אצלכם כפי שאני חושב מסובך המצב, אבל כרגע הלא מצבה החמיר כי אין לה בכלל עם מי להפך מלה. על אף שאני לא עזרתי לה כלום בכל זאת היה לה אתי יותר נוח בהיותי אתה. בעצם זוהי חוצפה מצדי להעמיס עליכם עוד עול. לא די שעזרתם לי אני דורש עוד ועוד. אבל אני לא התיאשתי מלהביע את רגשי תודתי לכם באפן יותר ממשי מאשר מלים יבשות. תמיד בהתיחדי עם עצמי אני זוכר את תמיכתכם שנתתם לי וזה גם מחייב אותי לדבר מה… אני מסתפק כרגע עוד פעם בתודה "יבשה" לכם. אני מעונין מאד לדעת מה נשמע אצלכם. איך מצליח גדול הפרחים ובדרך כלל איך כל המצב. מה שלומכם בכל המובנים. מה שלום צפרה איך מתפתחת? אני מתאר לי שכבר מתכוננת להפך עולמות… מה שלום כל המשפחה שלכם. אשמח מאד לקבל תשובה על שאלותי ואני מקוה שלא תשלמו לי באותה המטבע שאני שלמתי לכם, ותענו לי בזמן הקרוב. אני מבטיח לעמד אתכם בקשרים תמידיים שלא נשכח איש את רעהו. ובכן שלום והצלחה בעבודה.
שלכם חיים
פ.ס.
ד' שלום לכל המשפחה ונשיקה לצפרה.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: גננדעל גראוס
מיקום: צ'כוסלובקיה
תאריך: 1941-08-15

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת רבינוביץ
מיקום: רעננה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות