חנן כותב לאישתו על המעברים בדרכו לעמאן ומחזק את רוחה
סיפור רקע
מכתבו הראשון של חנן (פויו) ריחיים ממסעו לאבאדאן שבעיראק, לשם יצא כדי לחפש פרנסה. המכתב נכתב מירושלים, בדרך לעמאן, ירדן. זה עתה מלאו תשעה חודשים לנישואיו למטי, והפרידה קשה מנשוא. פויו מבקש מכלתו האוהבת סבלנות, ומבטיח: "אני נסעתי וגם אחזור ואז יהיה לנו כל כך טוב שנשכח את הזמן הזה".
המכתב והתמונה באדיבות אוסף עפרה ריחיים.
המכתב והתמונה באדיבות אוסף עפרה ריחיים.
כתב היד
ירושלים 16.4.44
בוביק חביב!
את שומעת? לי יש עוד באוזנים הרעש
של ליפני נסיעתי. נשיקות חיבוקים כמה
מילים חנוכות מדמהות והני האוטו כבר
זז ממקומו בתירתור ואני נוסע למרככים
ואתם נישרים אל הרציף. אחד מנפנף
במטפחת השני [ב]יד ולאט לאת נהלמים מעיני
למשך זמן מה שתיקוני [שתקוותי] יהיה קצר.
ממיק שלי מכן מירושלים אני שולח לך
את בירכותי ליום חתונתנו (9 חודשים)
ומי יתן והזמן יעבור במהירות ושוב
ניהיה יחד. כן. כן. אני נסתי וגם אחזור
ואזי יהיה לנו כל כך טוב שנישכח את הזמן הזה. רק סבלנות ממיק שלי
והכל יהיה בכי טוב. אני יודעה את
ילדה טובה ונבונה כך שהכל ילח [ילך]
כשורה. אל תישכחי משבקשתך ותישמרו אל
אמא שלנו.
אנו נישרים בירושלים עד מחר בבקר
ב-½7, ומיכן [ומכאן] לאמן [לעמאן] מי שם [משם] אני אכתב
לך עוד פם ומיבגדד שוב, אבל
הפם ממיק שלי חביב סילחי לי שאני
כותב לך כל כך מאת אבל אין לי
סבלנות לכך וגם מעוד [מאוד] היף [עייף] מיכל
היום. נכון ממישור שאת מבינה אותי?
טודה פוסי שלי. אני יודעה שיש לי ממיק
חביב ולכן אני חושב אליו ורק אליו.
מיסרי ד"ש לשולמית, לאון דני, לדוד דוִד
ומשפחה ולמשפחת בנדולו. ולכל החברה
שלום ממני. לך פושור אני מעחל אמתנה [המתנה]
כלה [קלה] ואלף אלפי נשיקות וחיבוקים לאין
סוף. אני אסים בזה ממיק שלי הפם [הפעם] וקבלי עוד שפה [שפע] של נשיקות מבעלך
שחושב אלך [עלייך] והואב אותך לאין סוף
משלך לתמיד
ובהאבה, פויו
שלום לך אמא מבנך האוהב אותך
פויו
דרישת שלום לך קלימון ואף נח…!
פויו
סליחה שאני לא שולח לך במיוחד מעטפה
אבל אין לי בולים והדואר סגור.
אז אלפי נשיקות פויו
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
ירושלים 16.4.44
בוביק חביב!
את שומעת? לי יש עוד באוזנים הרעש
של ליפני נסיעתי. נשיקות חיבוקים כמה
מילים חנוכות מדמהות והני האוטו כבר
זז ממקומו בתירתור ואני נוסע למרככים
ואתם נישרים אל הרציף. אחד מנפנף
במטפחת השני [ב]יד ולאט לאת נהלמים מעיני
למשך זמן מה שתיקוני [שתקוותי] יהיה קצר.
ממיק שלי מכן מירושלים אני שולח לך
את בירכותי ליום חתונתנו (9 חודשים)
ומי יתן והזמן יעבור במהירות ושוב
ניהיה יחד. כן. כן. אני נסתי וגם אחזור
ואזי יהיה לנו כל כך טוב שנישכח את הזמן הזה. רק סבלנות ממיק שלי
והכל יהיה בכי טוב. אני יודעה את
ילדה טובה ונבונה כך שהכל ילח [ילך]
כשורה. אל תישכחי משבקשתך ותישמרו אל
אמא שלנו.
אנו נישרים בירושלים עד מחר בבקר
ב-½7, ומיכן [ומכאן] לאמן [לעמאן] מי שם [משם] אני אכתב
לך עוד פם ומיבגדד שוב, אבל
הפם ממיק שלי חביב סילחי לי שאני
כותב לך כל כך מאת אבל אין לי
סבלנות לכך וגם מעוד [מאוד] היף [עייף] מיכל
היום. נכון ממישור שאת מבינה אותי?
טודה פוסי שלי. אני יודעה שיש לי ממיק
חביב ולכן אני חושב אליו ורק אליו.
מיסרי ד"ש לשולמית, לאון דני, לדוד דוִד
ומשפחה ולמשפחת בנדולו. ולכל החברה
שלום ממני. לך פושור אני מעחל אמתנה [המתנה]
כלה [קלה] ואלף אלפי נשיקות וחיבוקים לאין
סוף. אני אסים בזה ממיק שלי הפם [הפעם] וקבלי עוד שפה [שפע] של נשיקות מבעלך
שחושב אלך [עלייך] והואב אותך לאין סוף
משלך לתמיד
ובהאבה, פויו
שלום לך אמא מבנך האוהב אותך
פויו
דרישת שלום לך קלימון ואף נח…!
פויו
סליחה שאני לא שולח לך במיוחד מעטפה
אבל אין לי בולים והדואר סגור.
אז אלפי נשיקות פויו
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?