אוֹצָרוֹת
1948 06 באוגוסט

טובה מבשרת לאמה שהיא בהריון, ומספרת על הקשיים בארץ ישראל

טובה לוין סולטר תל אביב פורסם על ידי מערכת אוצרות
יהודה וטובה בניו יורק, 1946

כתב היד

6 דפי המכתב

סיפור רקע

במכתב זה טובה מבשרת לאמה שהיא בהריון. היא מהרהרת בשמחות החדשות ובדפוסים החדשים במשפחה וכיצד כולם קשורים בבני המשפחה שנפטרו ובמיוחד אביה. טובה גם מספרת על ניסיונות הבישול שלה וסוקרת את האפשרויות התזונתיות של התקופה: מחסור באורז ושימוש באבקת חלב וביצים. עוד היא כותבת על לבטיה לגבי חיפוש עבודה, במיוחד בתקופת ההריון ועל הלבטים היכן ללדת – ברפואה פרטית או בית חולים. טובה לוין סולטר, בת לצבי וברטה לוין, נולדה בארה"ב בשנת 1921. חברת גרעין ב"שומר הצעיר". אביה היה עורך דין וציוני נלהב. המשפחה עלתה לא"י בשנת 1928 אך נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1931-2. טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם השנייה לא"י, אך גם לאחריה נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1949. רק שנים לאחר

במכתב זה טובה מבשרת לאמה שהיא בהריון. היא מהרהרת בשמחות החדשות ובדפוסים החדשים במשפחה וכיצד כולם קשורים בבני המשפחה שנפטרו ובמיוחד אביה. טובה גם מספרת על ניסיונות הבישול שלה וסוקרת את האפשרויות התזונתיות של התקופה: מחסור באורז ושימוש באבקת חלב וביצים. עוד היא כותבת על לבטיה לגבי חיפוש עבודה, במיוחד בתקופת ההריון ועל הלבטים היכן ללדת – ברפואה פרטית או בית חולים. טובה לוין סולטר, בת לצבי וברטה לוין, נולדה בארה"ב בשנת 1921. חברת גרעין ב"שומר הצעיר". אביה היה עורך דין וציוני נלהב. המשפחה עלתה לא"י בשנת 1928 אך נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1931-2. טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם השנייה לא"י, אך גם לאחריה נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1949. רק שנים לאחר מכן, בפעם השלישית בה עלתה לישראל, הצליחה טובה להתיישב ולהישאר בארץ שכה אהבה.

כתב היד

עמוד 1/6

6 באוגוסט 1948
מאמא יקרה,
נראה שעבר זמן רב מאז שמעת ממני. ניסיתי כל השבוע למצוא זמן להתיישב ולכתוב, אבל כל
פעם צץ משהו אחר. דבר ראשון, היו לי לא מעט אורחים השבוע. יום אחד החבר שלי זאב בא
לביקור. (את זוכרת אותו? הבחור מדרום ניו יורק, שעבדתי איתו בחווה, זה שדוד קרא לו "הבחור
עם החיוך הכובש"?) הוא היה בקיבוץ אחר לזמן מה ועכשיו חזר להתיישבות הקבע של הקיבוץ
שלנו שנקרא עכשיו "עין דור". בערך פעם בחודש הוא קופץ העירה ומגיע אלי לביקור. למחרת
ציפי וזאב הגיעו, עם תמונות של התינוק שלהם. הוא חמוד מאוד, יש לו תווי פנים ואישיות מאוד
ברורים מגיל צעיר. אתמול החברה שלי רותי הגיעה. היא באה לרופא ואחר כך באה אלי. ישנם
זמנים שבהם אני לא מדברת עם איש במשך שבועות רצופים ולא פוגשת אף אדם שאני מכירה.
אה כן, גם פיליס הגיעה והזמינה אותנו לצאת איתם לארוחת ערב ברחובות. זה תלוי בתחבורה,
אולי בשבוע הבא. השבוע נהניתי מהישג נוסף. החבילה ששלחת באמצעות קרן היסוד, זו שכבר
ויתרתי עליה וחשבתי שאבדה, סוף־סוף הגיעה. קיבלתי הודעה ביום שלישי שעבר להגיע למשרדים
שבתל אביב, עם תעודת זהות, ההודעה מטעמם וסכום לתשלום על מנת לקבל אותה. ההמתנה
בתור הייתה הגרועה מכול. היה חם, מחניק, והתור התקדם לאט. לבסוף קיבלתי את החבילה
וסחבתי אותה הביתה. אכלנו ממנה כל השבוע ועוד הרבה נותר. הבשר טוב מאוד. אכלנו קופסא
בשבת שעברה ומחר נאכל את הקופסא השנייה. (כל קופסא פאונד אחד). גם האורז נדיר מאוד
במקומותינו. כבר ארבעה חודשים אין אורז בשווקים. קמח אני יכולה להשיג, אך לא היה לי
שימוש רב בו. את אבקת החלב ואבקת הביצים נאלצתי לבשל כי הן אינן טעימות כפי שהן. לעולם
איני מבשלת עם חלב או ביצים כי הם יקרים מאוד. (חלב אני כלל לא משיגה). עתה בישלתי מרק
תפוחי אדמה מוקרם, מרק אפונה מוקרם, פודינג שוקולד, פודינג לימון, חביתת ביצים וגבינה,
קציצות גבינה ואורז ועוד. יהודה היה בקיבוץ ושאל עבורי את הספר "ספר בישול לעקרת הבית
הטובה", וכל היום עיינתי במתכונים וברעיונות והוצאתי לפועל את אלו האפשריים. כמובן שעיקר
העניין הוא ש־ 1. אין לנו תנור, 2. אין לנו מקרר. הייתי צריכה להצטמצם במתכונים לטיגון
ולבישול. אני מקררת מנות אחרונות על ידי העמדתן בתוך מים קרים. יום אחד אני אקנה מה
שקרוי כאן "סיר פלא", זהו כלי אפייה שיש לו תחתית ומכסה, ובעצם זוהי תבנית לעוגה עם חור
במרכזה שאפשר להשתמש בה מעל אש גלויה. לרוב האנשים יש כלי כזה.
ובכן, אוגוסט שוב כאן, ונדמה שעבר זמן רב מאוד מאז אוגוסט שעבר. כנראה תקבלי את המכתב
סמוך ל־ 21 באוגוסט, תקופה מדכדכת, יום ההולדת של פאפא, ובעוד שבוע החתונה של אורה.
כאילו דף חדש נפתח. הדור הצעיר צועד צעד אחד קדימה, שמחות חדשות, דפוסים חדשים.
להוסיף לכך, בפעם הבאה שיחול יום הזיכרון של פאפא, אם הכול ילך כשורה, את תהיי סבתא
והתינוק ייקרא על שם פאפא, אם הוא יהיה בן. משעשע איך הדפוס הזה החל במשפחתנו. דוד
מאיר, קרוי על שם אביו של פאפא שנפטר באוקטובר. אני קרויה על שם אמך שנפטרה במאי.
ובכן, התינוק הראשון שלנו ייוולד בדצמבר, ואולי ייקרא על שם פאפא. רציתי שהדבר יישמר
בסוד עד אז, אך מכיוון שאת שולחת לי דברים ולייני קנתה דברים, חבל יהיה לבזבז כסף על מה
שאינו הכרחי. השמלה ששלחת לי עם פיליס בדיוק במידה הנכונה אך בקרוב תהיה צרה עלי. בכל
מקרה, אם לייני קנתה משהו קטן יותר, זה יהיה טוב לזמן מאוחר יותר. מיד עכשיו, אם יש לך עם
מי לשלוח דברים, יועילו לי שמלה וסרפן. (קיציים. לפנינו עוד חודשיים לפחות של מזג אוויר חם.
באוקטובר ובנובמבר חמים כמו בניו יורק, אם כי ייתכן שירד גשם). אם יש בגדים שמסתובבים
במשפחה שלחי לי אותם ואני אשלח אותם חזרה אחרי השימוש, כי לא משתלם להוציא כסף על
שמלת הריון לכמה חודשים. אני מרגישה טוב בזמן האחרון אף שעייפה מאוד. אני ישנה הרבה,
אבל מרגע שאני קמה אני פעילה ולא חשה כאב. האמבות לא גורמות לי בעיות רבות מדי. ישנם
דברים רבים שעלינו לטפל בהם אך הרבה מאוד במצב של הקפאה מכיוון שאנו מחכים
להתפתחויות. קודם כול, ויתרתי על הרעיון לחפש עבודה. אני מרגישה שאינני מוכנה באופן כללי
ובמיוחד לא עכשיו. רוב העבודות ששמעתי עליהן קשורות בצבא, והוראה בבית הספר לא באה
בחשבון. שנת הלימודים מתחילה בספטמבר או אוקטובר, ואצטרך להתפטר לאחר חודשיים או
שלושה. עבודה במגרש משחקים במהלך הקיץ עדיין באה בחשבון, אך החום נורא ואינני
משתוקקת לכך. כמובן, היה זה טוב יותר לו עבדתי והיה לי קצת כסף. יהודה הגיש בקשת הקצבה
לנתמכים. אינני בטוחה שזה מגיע לו משום שהמשכורת שלו אינה ישירות מהצבא, אך אם
הבקשה תעבור את הצינורות הרשמיים ותאושר, מצבנו יהיה די טוב. ישנם דיבורים על השכנת כל
צוותי האוויר במחנה ביפו. פירוש הדבר הוא שייתכן שנקבל מגורי זוגות נשואים. (עכשיו יהודה
זכאי למגורי קצינים אף שדרגותיו אינן קבועות, אך איננו יודעים מה יהיה בעתיד). מגורים כאלה
הם בהחלט יותר ממה שיש לנו עכשיו. בכל אופן, "דירה" היא חדר אחד או שניים, שירותים
פרטיים ואולי מטבח. כל אלו השערות, דבר עדיין לא מוחלט. יהודה לא רוצה לעשות כל תוכנית
אחרת עד שנראה מה קורה עם זה. כמו כן, לא ברור אם יפחיתו מהמשכורת שלו עבור זה או אם
תהיה זו שכירות ללא תשלום. עד כמה שהדברים נוגעים לאשפוז, ייתכן שהצבא ישלח אותי
לקופת חולים או ייתן לי 30 לירות פלשתינאיות ללידה פרטית. כדי להיכנס להדסה יש צורך לעבור
דרך מרפאות טיפת חלב. אם הם רוצים לטפל במקרה, הכול מסודר והתשלום נמוך מאוד. אם הם
חושבים שאת יכולה להרשות לעצמך טיפול פרטי, הם שולחים אותך למקום פרטי. בכל מקרה,
הרופא הזה שאני הולכת אליו יכול להכניס אותי למקום פרטי בשלושים לירות פלשתינאיות (זהו
מחיר מינימום), העניין הוא שבתי החולים העירוניים, כמו קופת חולים והדסה, הם כנראה בתי
חולים טובים יותר עם ציוד טוב יותר. (המקרים התקינים יכולים להיות מטופלים באופן זהה בכל
מקום.) ברפואה פרטית, הרופא הפרטי שלך מטפל בך בעוד שבמקומות אחרים מטפלים בך רופאי
המוסד שאינם מכירים אותך מלפני כן. הרופא שאני הולכת אליו הוא חבר טוב של מילטי וסלין,
ויוצר רושם אמין. בכל מקרה, אני לא רשומה בשום מקום ולא החלטתי עדיין היכן להירשם. אל
תשלחי כסף! שלחי את הבגדים אם אפשר. אזדקק להרבה דברים מארצות הברית שתוציאי
עליהם כסף.
באהבה וד"ש לכולם, טובה.

עמוד 2/6
עמוד 3/6
עמוד 4/6
עמוד 5/6
עמוד 6/6

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: טובה לוין סולטר
מיקום: תל אביב
תאריך: 06.08.1948

מקבל/ת המכתב

שם: ברטה לוין
מיקום: ברוקלין, ארה"ב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/6

6 באוגוסט 1948
מאמא יקרה,
נראה שעבר זמן רב מאז שמעת ממני. ניסיתי כל השבוע למצוא זמן להתיישב ולכתוב, אבל כל
פעם צץ משהו אחר. דבר ראשון, היו לי לא מעט אורחים השבוע. יום אחד החבר שלי זאב בא
לביקור. (את זוכרת אותו? הבחור מדרום ניו יורק, שעבדתי איתו בחווה, זה שדוד קרא לו "הבחור
עם החיוך הכובש"?) הוא היה בקיבוץ אחר לזמן מה ועכשיו חזר להתיישבות הקבע של הקיבוץ
שלנו שנקרא עכשיו "עין דור". בערך פעם בחודש הוא קופץ העירה ומגיע אלי לביקור. למחרת
ציפי וזאב הגיעו, עם תמונות של התינוק שלהם. הוא חמוד מאוד, יש לו תווי פנים ואישיות מאוד
ברורים מגיל צעיר. אתמול החברה שלי רותי הגיעה. היא באה לרופא ואחר כך באה אלי. ישנם
זמנים שבהם אני לא מדברת עם איש במשך שבועות רצופים ולא פוגשת אף אדם שאני מכירה.
אה כן, גם פיליס הגיעה והזמינה אותנו לצאת איתם לארוחת ערב ברחובות. זה תלוי בתחבורה,
אולי בשבוע הבא. השבוע נהניתי מהישג נוסף. החבילה ששלחת באמצעות קרן היסוד, זו שכבר
ויתרתי עליה וחשבתי שאבדה, סוף־סוף הגיעה. קיבלתי הודעה ביום שלישי שעבר להגיע למשרדים
שבתל אביב, עם תעודת זהות, ההודעה מטעמם וסכום לתשלום על מנת לקבל אותה. ההמתנה
בתור הייתה הגרועה מכול. היה חם, מחניק, והתור התקדם לאט. לבסוף קיבלתי את החבילה
וסחבתי אותה הביתה. אכלנו ממנה כל השבוע ועוד הרבה נותר. הבשר טוב מאוד. אכלנו קופסא
בשבת שעברה ומחר נאכל את הקופסא השנייה. (כל קופסא פאונד אחד). גם האורז נדיר מאוד
במקומותינו. כבר ארבעה חודשים אין אורז בשווקים. קמח אני יכולה להשיג, אך לא היה לי
שימוש רב בו. את אבקת החלב ואבקת הביצים נאלצתי לבשל כי הן אינן טעימות כפי שהן. לעולם
איני מבשלת עם חלב או ביצים כי הם יקרים מאוד. (חלב אני כלל לא משיגה). עתה בישלתי מרק
תפוחי אדמה מוקרם, מרק אפונה מוקרם, פודינג שוקולד, פודינג לימון, חביתת ביצים וגבינה,
קציצות גבינה ואורז ועוד. יהודה היה בקיבוץ ושאל עבורי את הספר "ספר בישול לעקרת הבית
הטובה", וכל היום עיינתי במתכונים וברעיונות והוצאתי לפועל את אלו האפשריים. כמובן שעיקר
העניין הוא ש־ 1. אין לנו תנור, 2. אין לנו מקרר. הייתי צריכה להצטמצם במתכונים לטיגון
ולבישול. אני מקררת מנות אחרונות על ידי העמדתן בתוך מים קרים. יום אחד אני אקנה מה
שקרוי כאן "סיר פלא", זהו כלי אפייה שיש לו תחתית ומכסה, ובעצם זוהי תבנית לעוגה עם חור
במרכזה שאפשר להשתמש בה מעל אש גלויה. לרוב האנשים יש כלי כזה.
ובכן, אוגוסט שוב כאן, ונדמה שעבר זמן רב מאוד מאז אוגוסט שעבר. כנראה תקבלי את המכתב
סמוך ל־ 21 באוגוסט, תקופה מדכדכת, יום ההולדת של פאפא, ובעוד שבוע החתונה של אורה.
כאילו דף חדש נפתח. הדור הצעיר צועד צעד אחד קדימה, שמחות חדשות, דפוסים חדשים.
להוסיף לכך, בפעם הבאה שיחול יום הזיכרון של פאפא, אם הכול ילך כשורה, את תהיי סבתא
והתינוק ייקרא על שם פאפא, אם הוא יהיה בן. משעשע איך הדפוס הזה החל במשפחתנו. דוד
מאיר, קרוי על שם אביו של פאפא שנפטר באוקטובר. אני קרויה על שם אמך שנפטרה במאי.
ובכן, התינוק הראשון שלנו ייוולד בדצמבר, ואולי ייקרא על שם פאפא. רציתי שהדבר יישמר
בסוד עד אז, אך מכיוון שאת שולחת לי דברים ולייני קנתה דברים, חבל יהיה לבזבז כסף על מה
שאינו הכרחי. השמלה ששלחת לי עם פיליס בדיוק במידה הנכונה אך בקרוב תהיה צרה עלי. בכל
מקרה, אם לייני קנתה משהו קטן יותר, זה יהיה טוב לזמן מאוחר יותר. מיד עכשיו, אם יש לך עם
מי לשלוח דברים, יועילו לי שמלה וסרפן. (קיציים. לפנינו עוד חודשיים לפחות של מזג אוויר חם.
באוקטובר ובנובמבר חמים כמו בניו יורק, אם כי ייתכן שירד גשם). אם יש בגדים שמסתובבים
במשפחה שלחי לי אותם ואני אשלח אותם חזרה אחרי השימוש, כי לא משתלם להוציא כסף על
שמלת הריון לכמה חודשים. אני מרגישה טוב בזמן האחרון אף שעייפה מאוד. אני ישנה הרבה,
אבל מרגע שאני קמה אני פעילה ולא חשה כאב. האמבות לא גורמות לי בעיות רבות מדי. ישנם
דברים רבים שעלינו לטפל בהם אך הרבה מאוד במצב של הקפאה מכיוון שאנו מחכים
להתפתחויות. קודם כול, ויתרתי על הרעיון לחפש עבודה. אני מרגישה שאינני מוכנה באופן כללי
ובמיוחד לא עכשיו. רוב העבודות ששמעתי עליהן קשורות בצבא, והוראה בבית הספר לא באה
בחשבון. שנת הלימודים מתחילה בספטמבר או אוקטובר, ואצטרך להתפטר לאחר חודשיים או
שלושה. עבודה במגרש משחקים במהלך הקיץ עדיין באה בחשבון, אך החום נורא ואינני
משתוקקת לכך. כמובן, היה זה טוב יותר לו עבדתי והיה לי קצת כסף. יהודה הגיש בקשת הקצבה
לנתמכים. אינני בטוחה שזה מגיע לו משום שהמשכורת שלו אינה ישירות מהצבא, אך אם
הבקשה תעבור את הצינורות הרשמיים ותאושר, מצבנו יהיה די טוב. ישנם דיבורים על השכנת כל
צוותי האוויר במחנה ביפו. פירוש הדבר הוא שייתכן שנקבל מגורי זוגות נשואים. (עכשיו יהודה
זכאי למגורי קצינים אף שדרגותיו אינן קבועות, אך איננו יודעים מה יהיה בעתיד). מגורים כאלה
הם בהחלט יותר ממה שיש לנו עכשיו. בכל אופן, "דירה" היא חדר אחד או שניים, שירותים
פרטיים ואולי מטבח. כל אלו השערות, דבר עדיין לא מוחלט. יהודה לא רוצה לעשות כל תוכנית
אחרת עד שנראה מה קורה עם זה. כמו כן, לא ברור אם יפחיתו מהמשכורת שלו עבור זה או אם
תהיה זו שכירות ללא תשלום. עד כמה שהדברים נוגעים לאשפוז, ייתכן שהצבא ישלח אותי
לקופת חולים או ייתן לי 30 לירות פלשתינאיות ללידה פרטית. כדי להיכנס להדסה יש צורך לעבור
דרך מרפאות טיפת חלב. אם הם רוצים לטפל במקרה, הכול מסודר והתשלום נמוך מאוד. אם הם
חושבים שאת יכולה להרשות לעצמך טיפול פרטי, הם שולחים אותך למקום פרטי. בכל מקרה,
הרופא הזה שאני הולכת אליו יכול להכניס אותי למקום פרטי בשלושים לירות פלשתינאיות (זהו
מחיר מינימום), העניין הוא שבתי החולים העירוניים, כמו קופת חולים והדסה, הם כנראה בתי
חולים טובים יותר עם ציוד טוב יותר. (המקרים התקינים יכולים להיות מטופלים באופן זהה בכל
מקום.) ברפואה פרטית, הרופא הפרטי שלך מטפל בך בעוד שבמקומות אחרים מטפלים בך רופאי
המוסד שאינם מכירים אותך מלפני כן. הרופא שאני הולכת אליו הוא חבר טוב של מילטי וסלין,
ויוצר רושם אמין. בכל מקרה, אני לא רשומה בשום מקום ולא החלטתי עדיין היכן להירשם. אל
תשלחי כסף! שלחי את הבגדים אם אפשר. אזדקק להרבה דברים מארצות הברית שתוציאי
עליהם כסף.
באהבה וד"ש לכולם, טובה.

עמוד 2/6
עמוד 3/6
עמוד 4/6
עמוד 5/6
עמוד 6/6

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: טובה לוין סולטר
מיקום: תל אביב
תאריך: 1948-06-27

מקבל/ת המכתב

שם: ברטה לוין
מיקום: ברוקלין, ארה"ב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות