טובה מספרת על אירועים חברתיים ועל המצב הכלכלי
סיפור רקע
טובה מספרת על אירועים חברתיים בהם השתתפה ועל מקום עם ארוחה בשרית הגונה שמצאו יהודה והיא. עוד היא מציינת עובדה מעניינת כי לאור שעון הקיץ השקיעה מתרחשת רק סביבות השעה המאוחרת 21:00. היא מדברת על הכסף ששולחת לה אמה ואומרת כי לאור המצב במדינה בכללי, לא כדאי להשתמש בכסף וכי המחירים מוכפלים כל הזמן.
טובה לוין סולטר, בת לצבי וברטה לוין, נולדה בארה"ב בשנת 1921. חברת גרעין ב"שומר הצעיר". אביה היה עורך דין וציוני נלהב. המשפחה עלתה לא"י בשנת 1928 אך נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1931-2.
טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם השנייה לא"י, אך גם לאחריה נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1949. רק שנים לאחר מכן, בפעם השלישית בה עלתה לישראל, הצליחה טובה להתיישב ולהישאר בארץ שכה
טובה לוין סולטר, בת לצבי וברטה לוין, נולדה בארה"ב בשנת 1921. חברת גרעין ב"שומר הצעיר". אביה היה עורך דין וציוני נלהב. המשפחה עלתה לא"י בשנת 1928 אך נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1931-2.
טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם השנייה לא"י, אך גם לאחריה נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1949. רק שנים לאחר מכן, בפעם השלישית בה עלתה לישראל, הצליחה טובה להתיישב ולהישאר בארץ שכה אהבה.
*יש לציין כי תמונת עמוד מספר 1 במכתב זה חסרה*
*למכתב זה צורף מכתב המשך מתאריך 27.6.1948*
כתב היד
07.07.1948
מאמא יקרה,
עדיין לא שלחתי את המכתב אז אוסיף כמה מילים. את לא יכולה לתאר לעצמך את התדהמה שלי כאשר יוסף ופיליס נכנסו אלי בשבוע שעבר. לא הכרתי אותם ברגע הראשון, משום שהאפשרות לראותם כלל לא עלתה בדעתי. ואז ראיתי את "המבט של הקלמן" על הפנים של יוסף, וכמעט התעלפתי! בכל הרצינות, היה נעים מאוד לראותם ולקבל חבילת דואר. הם היו כאן כמה פעמים מאז, כי הם שוהים בקרבת מקום. בשבת היה ליהודה יום חופשי לשם שינוי, והיה די נעים. מצאנו סוף־סוף ולגמרי במקרה מקום לאכול ארוחה בשרית מניחה את הדעת. מזמינים ביום שישי ומשלמים מראש. לא משהו להתלהב ממנו, אך האוכל אכיל ואפילו טעים. המקום נקי, לא חם מדי ולא מסריח. אווירת שבת שורה במקום והמחיר סביר עד כמה שאפשר לצפות בימים אלו, כאשר המחירים הוכפלו ואף שולשו בחודש־חודשיים האחרונים. חזרנו הביתה לנוח לכמה שעות, ואחר כך, בסביבות 17:00, יוסף ופיליס באו אלינו והזמינו אותנו לשחייה. הלכנו בסביבות 19:30 (השקיעה כאן בערך ב־21:00 בגלל שעון הקיץ המקדים בשעתיים). אחר כך הם הזמינו אותנו לארוחת ערב במקום שמסופק על ידי הצבא. הם מקבלים כרטיסים לארוחת ערב, ומכיוון שהם היו אצל הדודים שלהם בערב שבת, היו להם שני כרטיסים נוספים. התלבשנו ויצאנו. לאחר הארוחה הלכנו כולנו להזמין את סילביה קוטלר, והלכנו איתה לסרט. זו הייתה הצגה די מאוחרת והגענו הביתה ב־ 01:45, שעה די מאוחרת בהתחשב בכך שיהודה קם ב־06:00. הזמנתי את הקלמן לארוחת ערב שבת השבוע, אבל משה איטינברג חזר והם מוזמנים אליהם, אז אולי בשבוע שלאחר מכן, אם הם יהיו בעיר עדיין.
השמלה התאימה לי בדיוק. אני סקרנית של מי היא הייתה. את החולצה עדיין לא לבשתי אך
נדמה לי שהיא מתאימה לי. מסרי תודה לדודה רבקה על הכסף. אני שמחה שהצלחת לשלוח לי אותו בשטרות של דולרים. כפי שהדברים היום זהו פשע להשתמש בכסף מכיוון שכמעט ואי אפשר לקנות בו דבר, אז אני מחזיקה בו וגם בכסף ששלחת לנו כדי שישמש אותנו בעתיד לזמן שכוח הקנייה שלו יהיה רב יותר. תמיד טוב שיהיו דולרים מצויים. בשבוע שעבר היה יום ההולדת של שרה ליכטרמן ובשבוע הבא יהיה של יהודה (ב־ 20 ביולי), ואנחנו מנסים להשיג כרטיסים למופע כלשהו וללכת יחד במהלך השבוע הבא. אין חדש בעצם. אני עדיין מסתובבת בבית. מחירי האוכל בשמים. הרבה דברים אי אפשר להשיג בכלל. אנחנו מנסים לארגן חבילה לעמא ולואי ולגברת קנטור שבירושלים, כי המצב שם חמור בהרבה. איך את מרגישה? אל תעבדי קשה מדי! מסרי את אהבתי לעזרא, דודה רבקה ודוד אייזיק, אמלי דסי ודיויד. למה את לא שולחת בדואר אוויר?
אומרים ששירותי דואר אוויר פועלים.
אהבה מיהודה וממני, טובה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
07.07.1948
מאמא יקרה,
עדיין לא שלחתי את המכתב אז אוסיף כמה מילים. את לא יכולה לתאר לעצמך את התדהמה שלי כאשר יוסף ופיליס נכנסו אלי בשבוע שעבר. לא הכרתי אותם ברגע הראשון, משום שהאפשרות לראותם כלל לא עלתה בדעתי. ואז ראיתי את "המבט של הקלמן" על הפנים של יוסף, וכמעט התעלפתי! בכל הרצינות, היה נעים מאוד לראותם ולקבל חבילת דואר. הם היו כאן כמה פעמים מאז, כי הם שוהים בקרבת מקום. בשבת היה ליהודה יום חופשי לשם שינוי, והיה די נעים. מצאנו סוף־סוף ולגמרי במקרה מקום לאכול ארוחה בשרית מניחה את הדעת. מזמינים ביום שישי ומשלמים מראש. לא משהו להתלהב ממנו, אך האוכל אכיל ואפילו טעים. המקום נקי, לא חם מדי ולא מסריח. אווירת שבת שורה במקום והמחיר סביר עד כמה שאפשר לצפות בימים אלו, כאשר המחירים הוכפלו ואף שולשו בחודש־חודשיים האחרונים. חזרנו הביתה לנוח לכמה שעות, ואחר כך, בסביבות 17:00, יוסף ופיליס באו אלינו והזמינו אותנו לשחייה. הלכנו בסביבות 19:30 (השקיעה כאן בערך ב־21:00 בגלל שעון הקיץ המקדים בשעתיים). אחר כך הם הזמינו אותנו לארוחת ערב במקום שמסופק על ידי הצבא. הם מקבלים כרטיסים לארוחת ערב, ומכיוון שהם היו אצל הדודים שלהם בערב שבת, היו להם שני כרטיסים נוספים. התלבשנו ויצאנו. לאחר הארוחה הלכנו כולנו להזמין את סילביה קוטלר, והלכנו איתה לסרט. זו הייתה הצגה די מאוחרת והגענו הביתה ב־ 01:45, שעה די מאוחרת בהתחשב בכך שיהודה קם ב־06:00. הזמנתי את הקלמן לארוחת ערב שבת השבוע, אבל משה איטינברג חזר והם מוזמנים אליהם, אז אולי בשבוע שלאחר מכן, אם הם יהיו בעיר עדיין.
השמלה התאימה לי בדיוק. אני סקרנית של מי היא הייתה. את החולצה עדיין לא לבשתי אך
נדמה לי שהיא מתאימה לי. מסרי תודה לדודה רבקה על הכסף. אני שמחה שהצלחת לשלוח לי אותו בשטרות של דולרים. כפי שהדברים היום זהו פשע להשתמש בכסף מכיוון שכמעט ואי אפשר לקנות בו דבר, אז אני מחזיקה בו וגם בכסף ששלחת לנו כדי שישמש אותנו בעתיד לזמן שכוח הקנייה שלו יהיה רב יותר. תמיד טוב שיהיו דולרים מצויים. בשבוע שעבר היה יום ההולדת של שרה ליכטרמן ובשבוע הבא יהיה של יהודה (ב־ 20 ביולי), ואנחנו מנסים להשיג כרטיסים למופע כלשהו וללכת יחד במהלך השבוע הבא. אין חדש בעצם. אני עדיין מסתובבת בבית. מחירי האוכל בשמים. הרבה דברים אי אפשר להשיג בכלל. אנחנו מנסים לארגן חבילה לעמא ולואי ולגברת קנטור שבירושלים, כי המצב שם חמור בהרבה. איך את מרגישה? אל תעבדי קשה מדי! מסרי את אהבתי לעזרא, דודה רבקה ודוד אייזיק, אמלי דסי ודיויד. למה את לא שולחת בדואר אוויר?
אומרים ששירותי דואר אוויר פועלים.
אהבה מיהודה וממני, טובה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?