אוֹצָרוֹת
1949 22 בפברואר

טובה מציינת את יום הנישואין של הוריה ומספרת על געגועיה לאביה שנפטר

טובה לוין סולטר תל אביב פורסם על ידי מערכת אוצרות
טובה על יד הקבר של התינוקת בבית הקברות בנחלת יצחק. על פיסת העץ רשום דבורה וייסמן

כתב היד

10 דפי המכתב

סיפור רקע

טובה ומציינת את יום הנישואין של הוריה ומספרת על געגועיה לאביה שנפטר. היא כותבת על אביה ועל חדותו וחריפות מחשבתו וכיצד נוכחותו חסרה לה. בהמשך מספרת טובה על האירועים החשובים וההיסטוריים שמתרחשים במדינה: ט"ו בשבט הראשון, פתיחת הכנסת בירושלים והשבעת הנשיא. טובה, שלפני זמן קצר איבדה את בתה התינוקת, מספרת על ביקורה בבית הקברות ומחשבותיה על ילדתה. לאחר האירועים הטראגיים בחייה והקושי בהישרדות בישראל שוקלים יהודה וטובה לשוב לארה"ב ולמשפחה, והיא מבררת פרטים שונים לגבי החזרה. טובה לוין סולטר, בת לצבי וברטה לוין, נולדה בארה"ב בשנת 1921. חברת גרעין ב"שומר הצעיר". אביה היה עורך דין וציוני נלהב. המשפחה עלתה לא"י בשנת 1928 אך נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1931-2. טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם

טובה ומציינת את יום הנישואין של הוריה ומספרת על געגועיה לאביה שנפטר. היא כותבת על אביה ועל חדותו וחריפות מחשבתו וכיצד נוכחותו חסרה לה. בהמשך מספרת טובה על האירועים החשובים וההיסטוריים שמתרחשים במדינה: ט"ו בשבט הראשון, פתיחת הכנסת בירושלים והשבעת הנשיא. טובה, שלפני זמן קצר איבדה את בתה התינוקת, מספרת על ביקורה בבית הקברות ומחשבותיה על ילדתה. לאחר האירועים הטראגיים בחייה והקושי בהישרדות בישראל שוקלים יהודה וטובה לשוב לארה"ב ולמשפחה, והיא מבררת פרטים שונים לגבי החזרה. טובה לוין סולטר, בת לצבי וברטה לוין, נולדה בארה"ב בשנת 1921. חברת גרעין ב"שומר הצעיר". אביה היה עורך דין וציוני נלהב. המשפחה עלתה לא"י בשנת 1928 אך נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1931-2. טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם השנייה לא"י, אך גם לאחריה נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1949. רק שנים לאחר מכן, בפעם השלישית בה עלתה לישראל, הצליחה טובה להתיישב ולהישאר בארץ שכה אהבה.

כתב היד

עמוד 1/10

22 בפברואר 1949
מאמא יקרה,
היום ה 22 לחודש ומחשבותי חוזרות לפעמים הרבות שחגגנו את יום הנישואין שלך. היום היה
אמור להיות יום הנישואין ה-29. הזמן מתעתע. שלוש שנים שפאפא איננו ולפעמים נדמה שעברו כבר עשר שנים. עם זאת, לפעמים, מכיוון שאני מחוץ לבית, אני מדמיינת שהוא עם כולכם. בלא מודע, כאשר אני נצבת מול בעיה עדינה בענייני משפט או היגיון, התגובה שלי היא "פאפא ידע. אני אשמע מה הוא אומר". אני חושבת שזה משהו שכולנו מרגישים. אנחנו לא מאמינים שמוח חריף כשלו פסק מלהתקיים, ובגלל אמונה זו אנחנו יכולים לומר שהוא עדיין קיים בתוכנו. לעולם לא אשכח כיצד, לפני כמה שנים, זמן מה לאחר מותו, אורה התווכחה עם אחד מחבריה (אתם בוודאי תזכרו את הפרטים). כולנו הקשבנו לוויכוח בעניין, אך במעט סובלנות. אמנם לא טרחנו להיכנס לוויכוח, אך הרגשנו כמו שמאמא אמרה; "לו פאפא היה כאן הוא היה עושה ממנו סמרטוט".
כשאני נזכרת בימי הנישואין שלכם, אני נזכרת במסיבה שהייתה לכם בירושלים, כאשר הייתם נשואים עשר שנים. זו הייתה ירושלים של עידן אחר, שחגגה איתנו. זה היה לפני 19 שנה. יו, אני מזדקנת! אני ממשיכה לחשוב על האירועים ביום ההולדת של וושינגטון. האם זה היה האירוע שבו נסענו לאולם המוזיקה רדיו סיטי? פעם אחת קנינו 18 ורדים, כנראה לפני 11 שנים. פעם אחרת נסענו לעיר התחתית וקנינו מערכת של קנקן וכוסות. אני חושבת שהיינו עזרא, שני, שלום ואני. ובכן, היום סוף־סוף זרחה השמש. כאשר התחתנת ירד שלג, ופאפא נשא אותך למונית על ידיו. אני זוכרת את נעל הבית שלך, הכסופה, שבתחתית הארון שלך. עכשיו שלושה מהילדים שלך נשואים. איזה עולם! אני חושבת שפאפא החמיץ הרבה אירועים שמחים, אך גם את לא הכרת את הנכדה שלך, לפחות את זו שתמיד תישאר הראשונה, ואני מקווה שיהיו רבים אחרים. מספיק עם הזיכרונות. סוף־סוף נראה שיהיה לנו מזג אוויר נאה. אתמול והיום היו ימים קיציים ואנחנו מקווים שהגשמים חלפו. הגשם ירד וירד וירד! אלו ימים חשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל.
הרבה טקסים והתחדשות של מנהגים תנ"כיים. הפתיחה של הכנסת בירושלים, השיירה הארוכה המוגנת מרחובות לירושלים ביום השבעת הנשיא. קול השופר והדי המקלעים בכל רחבי ארץ ישראל באותו הרגע. כל זה היה דרמטי מאוד, אם כי אנחנו לא היינו במצב רוח לכל זה. ביום רביעי שעבר היה ט"ו בשבט, והיה חצי יום של שמש זורחת, כך שתהלוכת הילדים הנוטעים הייתה מוצלחת. כולם שרו והרדיו של השכנים היה פתוח במלוא עוצמתו והשמיע שירי ילדים ושירי חג. אנשים רבים נסעו לירושלים, לראות את חברי הכנסת מתאספים. דבורהל'ה שלנו הייתה יכולה לגדול וללכת לגן ולשתול עצים בט"ו בשבט. נסענו לתל אביב וקנינו שני צמחים. קקטוס יפה מאוד וגפן. אחר כך הלכנו לבית הקברות. היו שם הרבה אנשים. עברנו על פני קברים רבים שקושטו בפרחים והיו שם אנשים נוטעים. אך במקום שהבובה שלנו קבורה, כל הקברים היו חשופים, אפילו כיסוי של עשב לא היה עליהם, רק גבשושיות של חול. שתלנו את השתילים שלנו באדמת הקבר והיא הפכה עשירה וחומה. קטפנו פרחים ואספנו אבנים והשארנו אותם על הקבר.
הגשם החל לרדת. עזבנו בתחושה של מלאות, תוהים מדוע הורי התינוקות האחרים לעולם לא
מגיעים. חזרנו לתל אביב, ביקרנו בכמה סוכנויות בקשר למקרר וחזרנו בערב הביתה. את המקרר הפקדנו בידי סוכנות אחת עם כל המסמכים. האיש שם מנסה להשיג לנו תעודת ייבוא. המס גבוה מאוד, ויש גם מס הנקרא "מס מותרות" שכולל משלוח ודמי עמלה לסוכנות. לא אתפלא אם זה יעלה לנו 80 לירות, כלומר נכון להיום, 240 דולר שקלנו אם לשלוח את המקרר חזרה ושיוחזק במחסן בינתיים למקרה שנחזור, אך אנחנו חושבים שנוכל למצוא קונה שיכסה את כל ההוצאות. הייתי צריכה להביא הצהרה בשבועה לסוכנות לכן הלכתי לבית המשפט ברחובות. הופתעתי כאשר השופט פנה אלי ואמר; "שלום טובה, מה שלומך?" זה היה האח של גברת קנטור. הוא אמר לי שהיא ומאירה חיפשו אותנו אבל לא מצאו את הבית. הוא לא ידע על התינוקת והיה די בהלם.
הוא אמר שיספר לגברת קנטור. לא ניסינו לחפש אותה מאז. קשה מדי להשיג אותה וכנראה לא מעבירים לה הודעות. אין חדש בנוגע לעתיד שלנו. אנחנו מחכים למכתב הרשמי של יהודה, שיעבור את כל הערוצים, שיגיע לדיון בוועדה ולאחר מכן יהודה יוזמן לראיון. יש לו ככל הידוע לנו עוד שני דרגים לעבור.
בבקשה שמישהו ישלח לנו את המידע הבא; האם נכון שהמענק לחייל משוחרר נשוי נקבע להיות 130 דולר לחודש, כולל שכר לימוד? מה ממוצע דמי המחיה לזוג לחודש? שכר דירה, מזון, ביגוד, בריאות, כביסה, חשמל וכו', ובמילים אחרות, מה סכום המשכורת המספיקה לשני אנשים, או לזוג עם תינוק?
אורה, לייני, תנו לי בבקשה מידע על מחירים. הבנו שהמחירים עלו אבל אין לנו מושג בכמה. אל תשכחו לכלול את סופי השבוע אצל מאמא. מה חדש בבית? מזמן לא פגשנו את הקלמן. אין לנו תוכניות לפסח. היינו רוצים לחזור לפני כן אך לא בטוחים בשום דבר. יהודה עובד קשה. יש להם המון עבודה. הוא הגיע הביתה לפני יומיים בעשר בלילה, וייתכן שכך יקרה גם היום. בכל אופן, לפחות הוא חוזר כל לילה, שזה משהו. אני עדיין לא עושה דבר. אני נשארת בבית ולא אוהבת לצאת מהחצר שלנו. אני חסרת סבלנות והייתי רוצה לעשות איזה שהן תוכניות.
מאמא, אל תשלחי עוד כסף. אנחנו מקווים למכור כמה דברים ואז יהיו לנו מזומנים. ייתכן שנאלץ לקנות כרטיס טיסה מאירופה לארצות הברית. את זה יש לקנות בדולרים. זה יהיה קל יותר אם תקני את הכרטיסים בצד האחר של הקו ותשלחי אותם לכאן בדואר רשום, זאת לאחר שנקבע תאריכים ותוכניות כיצד להגיע לאירופה. בכל מקרה, אלו השערות, נצטרך להמתין ולראות. פורים כבר מגיע ואולי השנה זה יהיה משהו ששווה לראות. גם אם נהיה תקועים פה בפסח, אני משערת שלפסח ראשון בישראל העצמאית יהיה משהו להציע. אנחנו ניידע אתכם התפתחויות. יום הולדת שמח לאורה.
אוהבת, טובה.

עמוד 2/10
עמוד 3/10
עמוד 4/10
עמוד 5/10
עמוד 6/10
עמוד 7/10
עמוד 8/10
עמוד 9/10
עמוד 10/10

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: טובה לוין סולטר
מיקום: תל אביב
תאריך: 22.02.1949

מקבל/ת המכתב

שם: ברטה לוין
מיקום: ברוקלין, תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/10

22 בפברואר 1949
מאמא יקרה,
היום ה 22 לחודש ומחשבותי חוזרות לפעמים הרבות שחגגנו את יום הנישואין שלך. היום היה
אמור להיות יום הנישואין ה-29. הזמן מתעתע. שלוש שנים שפאפא איננו ולפעמים נדמה שעברו כבר עשר שנים. עם זאת, לפעמים, מכיוון שאני מחוץ לבית, אני מדמיינת שהוא עם כולכם. בלא מודע, כאשר אני נצבת מול בעיה עדינה בענייני משפט או היגיון, התגובה שלי היא "פאפא ידע. אני אשמע מה הוא אומר". אני חושבת שזה משהו שכולנו מרגישים. אנחנו לא מאמינים שמוח חריף כשלו פסק מלהתקיים, ובגלל אמונה זו אנחנו יכולים לומר שהוא עדיין קיים בתוכנו. לעולם לא אשכח כיצד, לפני כמה שנים, זמן מה לאחר מותו, אורה התווכחה עם אחד מחבריה (אתם בוודאי תזכרו את הפרטים). כולנו הקשבנו לוויכוח בעניין, אך במעט סובלנות. אמנם לא טרחנו להיכנס לוויכוח, אך הרגשנו כמו שמאמא אמרה; "לו פאפא היה כאן הוא היה עושה ממנו סמרטוט".
כשאני נזכרת בימי הנישואין שלכם, אני נזכרת במסיבה שהייתה לכם בירושלים, כאשר הייתם נשואים עשר שנים. זו הייתה ירושלים של עידן אחר, שחגגה איתנו. זה היה לפני 19 שנה. יו, אני מזדקנת! אני ממשיכה לחשוב על האירועים ביום ההולדת של וושינגטון. האם זה היה האירוע שבו נסענו לאולם המוזיקה רדיו סיטי? פעם אחת קנינו 18 ורדים, כנראה לפני 11 שנים. פעם אחרת נסענו לעיר התחתית וקנינו מערכת של קנקן וכוסות. אני חושבת שהיינו עזרא, שני, שלום ואני. ובכן, היום סוף־סוף זרחה השמש. כאשר התחתנת ירד שלג, ופאפא נשא אותך למונית על ידיו. אני זוכרת את נעל הבית שלך, הכסופה, שבתחתית הארון שלך. עכשיו שלושה מהילדים שלך נשואים. איזה עולם! אני חושבת שפאפא החמיץ הרבה אירועים שמחים, אך גם את לא הכרת את הנכדה שלך, לפחות את זו שתמיד תישאר הראשונה, ואני מקווה שיהיו רבים אחרים. מספיק עם הזיכרונות. סוף־סוף נראה שיהיה לנו מזג אוויר נאה. אתמול והיום היו ימים קיציים ואנחנו מקווים שהגשמים חלפו. הגשם ירד וירד וירד! אלו ימים חשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל.
הרבה טקסים והתחדשות של מנהגים תנ"כיים. הפתיחה של הכנסת בירושלים, השיירה הארוכה המוגנת מרחובות לירושלים ביום השבעת הנשיא. קול השופר והדי המקלעים בכל רחבי ארץ ישראל באותו הרגע. כל זה היה דרמטי מאוד, אם כי אנחנו לא היינו במצב רוח לכל זה. ביום רביעי שעבר היה ט"ו בשבט, והיה חצי יום של שמש זורחת, כך שתהלוכת הילדים הנוטעים הייתה מוצלחת. כולם שרו והרדיו של השכנים היה פתוח במלוא עוצמתו והשמיע שירי ילדים ושירי חג. אנשים רבים נסעו לירושלים, לראות את חברי הכנסת מתאספים. דבורהל'ה שלנו הייתה יכולה לגדול וללכת לגן ולשתול עצים בט"ו בשבט. נסענו לתל אביב וקנינו שני צמחים. קקטוס יפה מאוד וגפן. אחר כך הלכנו לבית הקברות. היו שם הרבה אנשים. עברנו על פני קברים רבים שקושטו בפרחים והיו שם אנשים נוטעים. אך במקום שהבובה שלנו קבורה, כל הקברים היו חשופים, אפילו כיסוי של עשב לא היה עליהם, רק גבשושיות של חול. שתלנו את השתילים שלנו באדמת הקבר והיא הפכה עשירה וחומה. קטפנו פרחים ואספנו אבנים והשארנו אותם על הקבר.
הגשם החל לרדת. עזבנו בתחושה של מלאות, תוהים מדוע הורי התינוקות האחרים לעולם לא
מגיעים. חזרנו לתל אביב, ביקרנו בכמה סוכנויות בקשר למקרר וחזרנו בערב הביתה. את המקרר הפקדנו בידי סוכנות אחת עם כל המסמכים. האיש שם מנסה להשיג לנו תעודת ייבוא. המס גבוה מאוד, ויש גם מס הנקרא "מס מותרות" שכולל משלוח ודמי עמלה לסוכנות. לא אתפלא אם זה יעלה לנו 80 לירות, כלומר נכון להיום, 240 דולר שקלנו אם לשלוח את המקרר חזרה ושיוחזק במחסן בינתיים למקרה שנחזור, אך אנחנו חושבים שנוכל למצוא קונה שיכסה את כל ההוצאות. הייתי צריכה להביא הצהרה בשבועה לסוכנות לכן הלכתי לבית המשפט ברחובות. הופתעתי כאשר השופט פנה אלי ואמר; "שלום טובה, מה שלומך?" זה היה האח של גברת קנטור. הוא אמר לי שהיא ומאירה חיפשו אותנו אבל לא מצאו את הבית. הוא לא ידע על התינוקת והיה די בהלם.
הוא אמר שיספר לגברת קנטור. לא ניסינו לחפש אותה מאז. קשה מדי להשיג אותה וכנראה לא מעבירים לה הודעות. אין חדש בנוגע לעתיד שלנו. אנחנו מחכים למכתב הרשמי של יהודה, שיעבור את כל הערוצים, שיגיע לדיון בוועדה ולאחר מכן יהודה יוזמן לראיון. יש לו ככל הידוע לנו עוד שני דרגים לעבור.
בבקשה שמישהו ישלח לנו את המידע הבא; האם נכון שהמענק לחייל משוחרר נשוי נקבע להיות 130 דולר לחודש, כולל שכר לימוד? מה ממוצע דמי המחיה לזוג לחודש? שכר דירה, מזון, ביגוד, בריאות, כביסה, חשמל וכו', ובמילים אחרות, מה סכום המשכורת המספיקה לשני אנשים, או לזוג עם תינוק?
אורה, לייני, תנו לי בבקשה מידע על מחירים. הבנו שהמחירים עלו אבל אין לנו מושג בכמה. אל תשכחו לכלול את סופי השבוע אצל מאמא. מה חדש בבית? מזמן לא פגשנו את הקלמן. אין לנו תוכניות לפסח. היינו רוצים לחזור לפני כן אך לא בטוחים בשום דבר. יהודה עובד קשה. יש להם המון עבודה. הוא הגיע הביתה לפני יומיים בעשר בלילה, וייתכן שכך יקרה גם היום. בכל אופן, לפחות הוא חוזר כל לילה, שזה משהו. אני עדיין לא עושה דבר. אני נשארת בבית ולא אוהבת לצאת מהחצר שלנו. אני חסרת סבלנות והייתי רוצה לעשות איזה שהן תוכניות.
מאמא, אל תשלחי עוד כסף. אנחנו מקווים למכור כמה דברים ואז יהיו לנו מזומנים. ייתכן שנאלץ לקנות כרטיס טיסה מאירופה לארצות הברית. את זה יש לקנות בדולרים. זה יהיה קל יותר אם תקני את הכרטיסים בצד האחר של הקו ותשלחי אותם לכאן בדואר רשום, זאת לאחר שנקבע תאריכים ותוכניות כיצד להגיע לאירופה. בכל מקרה, אלו השערות, נצטרך להמתין ולראות. פורים כבר מגיע ואולי השנה זה יהיה משהו ששווה לראות. גם אם נהיה תקועים פה בפסח, אני משערת שלפסח ראשון בישראל העצמאית יהיה משהו להציע. אנחנו ניידע אתכם התפתחויות. יום הולדת שמח לאורה.
אוהבת, טובה.

עמוד 2/10
עמוד 3/10
עמוד 4/10
עמוד 5/10
עמוד 6/10
עמוד 7/10
עמוד 8/10
עמוד 9/10
עמוד 10/10

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: טובה לוין סולטר
מיקום: רחובות
תאריך: 1948-07-07

מקבל/ת המכתב

שם: ברטה לוין
מיקום: ברוקלין, תל אביב

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות