טובה מתארת את פעולות גרעין ההתיישבות בשלוש הנקודות: נחלת יהודה, טירה ובית דגון
סיפור רקע
טובה לוין סולטר, בת לצבי וברטה לוין, נולדה בארה"ב בשנת 1921. חברת גרעין ב"שומר הצעיר". אביה היה עורך דין וציוני נלהב. המשפחה עלתה לא"י בשנת 1928 אך נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1931-2.
טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם השנייה לא"י, אך גם בפעם זו נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1949. רק שנים לאחר מכן, בפעם השלישית בה עלתה לישראל, הצליחה טובה להתיישב ולהישאר בארץ שכה אהבה.
במכתב זה, אשר תורגם מאנגלית על ידי המשפחה, מתארת טובה את פעולות גרעין ההתיישבות בשלוש חזיתות: נחלת יהודה, טירה ובית דגון. היא מתארת את המצב בארץ, את פעילות היישוב לאחר כ"ט בנובמבר ואת החיים שלה ושל בן זוגה יהודה.
טובה התגעגעה לארץ ישראל ולשפה העברית. היא הצטרפה אל השומר הצעיר בשנת 1933, שם הכירה את בן זוגה יהודה. בשנת 1946 עלתה בפעם השנייה לא"י, אך גם בפעם זו נאלצה לחזור לארה"ב בשנת 1949. רק שנים לאחר מכן, בפעם השלישית בה עלתה לישראל, הצליחה טובה להתיישב ולהישאר בארץ שכה אהבה.
במכתב זה, אשר תורגם מאנגלית על ידי המשפחה, מתארת טובה את פעולות גרעין ההתיישבות בשלוש חזיתות: נחלת יהודה, טירה ובית דגון. היא מתארת את המצב בארץ, את פעילות היישוב לאחר כ"ט בנובמבר ואת החיים שלה ושל בן זוגה יהודה.
כתב היד
15 בדצמבר 1947
משפחה יקרה,
עבר זמן מאז כתבתי הביתה לאחרונה. אני מקווה שבכך לא גרמתי לדאגה או חששות, בהתחשב
במצב הנוכחי בארץ. העדר חדשות סימן לחדשות טובות. אל תשכחו זאת. יהודה ואני בריאים, –
תודה לאל, ומרגישים טוב. המהומות והאסונות בארץ אינם רבים יותר ממה ששיערנו שיהיו, אף
על פי שעדיין קיים החשש שהגרוע מכול עוד לפנינו, וזה עתיד להימשך זמן מה. העיתונות
האמריקאית, אם יש בה בכלל חדשות מפלשתינה, מגזימה, כך שאתם יכולים מן הסתם לפקפק
באחוז ניכר מהמידע שנמסר בה. אלו שחוו את האירועים האחרונים מרגישים שאנו מתכוננים
לעניין ארוך ומתמשך. אנחנו באזור די בטוח, אם כי המרחקים כאן קצרים. תל אביב ויפו שתיהן
בטווח ראייה מאיתנו, והיריות והשריפות היו רועמות ומדאיגות. היישוב משנס מותניים כדי
להיות מוכן. רק האצ"לניקים ממשיכים להפציץ את הבריטים ועושים עוד צרות.
הנסיעה בדרכים היא רק בשיירות ארוכות. אוטובוסים ומשאיות נוסעות בשיירות של 12-10
ביחד, בליווי נשק ומשטרה. דרכים חדשות נמצאו לנתיבים מרכזיים העוברים דרך כפרים ערביים.
אוטובוסים עוברים דרך השדות של הקיבוצים. משאיות היורדות דרומה, אל הנגב, נוסעות כ־ 20
מהן יחד. האנשים בנגב היו עלולים להיות מנותקים לחלוטין אלמלא שיירות אלו המעבירות להם
מזון ומצרכים אחרים וגם כוח אדם לעבודה ולהגנה. בפעם הזו הערך העליון אינו עוד הבלגה כי
אם נקמה. הבית או בית הקפה שממנו יצאה חבורת הערבים לפעולת טרור, הופצץ. המורל בארץ
באופן כללי די טוב. בדיוק שמעתי תוכנית של "המטאטא" המשודרת ברדיו. פרודיה מוצלחת על
מדינה יהודית שבה כולם מעברתים את שמותיהם ועל אירועים שקורים בה. הלילה אנחנו
מדליקים את הנר האחרון של חנוכה וברדיו משדרים כל ערב תוכנית לחנוכה, עם ברכות ושירת
מעוז צור. תוכנית יפה מאוד. גם במוצאי שבת משודרת תוכנית של הבדלה הכוללת שירה
והרצאה. קריאה בתורה משודרת כל לילה, והחודש הוא חודש המוזיקה היהודית ולכן הרצאות
רבות בנושא משודרות ברדיו.
הבעיה הגדולה של היישוב החקלאי הוא המחסור בגשם. אם נלקט את כל הטיפות, היו לנו רק שני
ימי גשם בעונה זו, וזה מעט מאוד. בטירה, נקודת ההתיישבות שלנו, ישנם כ־ 4,111 דונם אדמה
זרועה שתינזק אם לא ירד גשם של ממש בקרוב מאוד. ייתכן שיהיה צורך לחרוש ולזרוע שנית
בגלל המחסור בגשם. בימים האחרונים היה כאן חמסין אמתי. זה היה ממש קיץ, שנשבר במקצת
הערב, עם כמה טיפות גשם. יהודה, שעובד ב"סולל בונה", באמת לומד לבנות. הוא עובד קשה
מאוד ועדיין לא רגיל לעבודה, ולכן הוא חוזר הביתה נטול כוחות, ועם זאת בינתיים הוא מרוצה
מאוד. פירושו של דבר שהוא בבית לזמן מה. הוא עובד בראשון לציון והולך ברגל או רוכב על
אופניים כל יום. אנחנו ברי מזל בימים אלו. רוב הזוגות פרודים, כי לקיבוץ שלנו יש שלוש חזיתות
בימים אלו. ההתיישבות בטירה שבגליל התחתון, בית דגון, שם יש לנו משק חקלאי שהוא אחיזה
באדמות קק"ל, והמקום שלנו פה, בנחלת יהודה, שהוא כמובן הבטוח ביותר מבין השלושה. עם
בית דגון שומרים על קשר בדרך של איתות, למקרה של בעיה.
הייתה לנו מסיבת חנוכה מוצלחת בלילה הקודם, והערך שליווה את הפעילות היה "עסקים
כרגיל". לדואר לוקח זמן רב יותר בימים אלו ולא תמיד יש לנו איגרות אוויר אז המכתבים שלי
לא יהיו כל כך סדירים, אך אל דאגה. דברים נראים גרוע יותר ממרחק. באהבה, ד"ש לכולם
מיהודה וממני. דוד בוודאי מתרגש!
טובה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
15 בדצמבר 1947
משפחה יקרה,
עבר זמן מאז כתבתי הביתה לאחרונה. אני מקווה שבכך לא גרמתי לדאגה או חששות, בהתחשב
במצב הנוכחי בארץ. העדר חדשות סימן לחדשות טובות. אל תשכחו זאת. יהודה ואני בריאים, –
תודה לאל, ומרגישים טוב. המהומות והאסונות בארץ אינם רבים יותר ממה ששיערנו שיהיו, אף
על פי שעדיין קיים החשש שהגרוע מכול עוד לפנינו, וזה עתיד להימשך זמן מה. העיתונות
האמריקאית, אם יש בה בכלל חדשות מפלשתינה, מגזימה, כך שאתם יכולים מן הסתם לפקפק
באחוז ניכר מהמידע שנמסר בה. אלו שחוו את האירועים האחרונים מרגישים שאנו מתכוננים
לעניין ארוך ומתמשך. אנחנו באזור די בטוח, אם כי המרחקים כאן קצרים. תל אביב ויפו שתיהן
בטווח ראייה מאיתנו, והיריות והשריפות היו רועמות ומדאיגות. היישוב משנס מותניים כדי
להיות מוכן. רק האצ"לניקים ממשיכים להפציץ את הבריטים ועושים עוד צרות.
הנסיעה בדרכים היא רק בשיירות ארוכות. אוטובוסים ומשאיות נוסעות בשיירות של 12-10
ביחד, בליווי נשק ומשטרה. דרכים חדשות נמצאו לנתיבים מרכזיים העוברים דרך כפרים ערביים.
אוטובוסים עוברים דרך השדות של הקיבוצים. משאיות היורדות דרומה, אל הנגב, נוסעות כ־ 20
מהן יחד. האנשים בנגב היו עלולים להיות מנותקים לחלוטין אלמלא שיירות אלו המעבירות להם
מזון ומצרכים אחרים וגם כוח אדם לעבודה ולהגנה. בפעם הזו הערך העליון אינו עוד הבלגה כי
אם נקמה. הבית או בית הקפה שממנו יצאה חבורת הערבים לפעולת טרור, הופצץ. המורל בארץ
באופן כללי די טוב. בדיוק שמעתי תוכנית של "המטאטא" המשודרת ברדיו. פרודיה מוצלחת על
מדינה יהודית שבה כולם מעברתים את שמותיהם ועל אירועים שקורים בה. הלילה אנחנו
מדליקים את הנר האחרון של חנוכה וברדיו משדרים כל ערב תוכנית לחנוכה, עם ברכות ושירת
מעוז צור. תוכנית יפה מאוד. גם במוצאי שבת משודרת תוכנית של הבדלה הכוללת שירה
והרצאה. קריאה בתורה משודרת כל לילה, והחודש הוא חודש המוזיקה היהודית ולכן הרצאות
רבות בנושא משודרות ברדיו.
הבעיה הגדולה של היישוב החקלאי הוא המחסור בגשם. אם נלקט את כל הטיפות, היו לנו רק שני
ימי גשם בעונה זו, וזה מעט מאוד. בטירה, נקודת ההתיישבות שלנו, ישנם כ־ 4,111 דונם אדמה
זרועה שתינזק אם לא ירד גשם של ממש בקרוב מאוד. ייתכן שיהיה צורך לחרוש ולזרוע שנית
בגלל המחסור בגשם. בימים האחרונים היה כאן חמסין אמתי. זה היה ממש קיץ, שנשבר במקצת
הערב, עם כמה טיפות גשם. יהודה, שעובד ב"סולל בונה", באמת לומד לבנות. הוא עובד קשה
מאוד ועדיין לא רגיל לעבודה, ולכן הוא חוזר הביתה נטול כוחות, ועם זאת בינתיים הוא מרוצה
מאוד. פירושו של דבר שהוא בבית לזמן מה. הוא עובד בראשון לציון והולך ברגל או רוכב על
אופניים כל יום. אנחנו ברי מזל בימים אלו. רוב הזוגות פרודים, כי לקיבוץ שלנו יש שלוש חזיתות
בימים אלו. ההתיישבות בטירה שבגליל התחתון, בית דגון, שם יש לנו משק חקלאי שהוא אחיזה
באדמות קק"ל, והמקום שלנו פה, בנחלת יהודה, שהוא כמובן הבטוח ביותר מבין השלושה. עם
בית דגון שומרים על קשר בדרך של איתות, למקרה של בעיה.
הייתה לנו מסיבת חנוכה מוצלחת בלילה הקודם, והערך שליווה את הפעילות היה "עסקים
כרגיל". לדואר לוקח זמן רב יותר בימים אלו ולא תמיד יש לנו איגרות אוויר אז המכתבים שלי
לא יהיו כל כך סדירים, אך אל דאגה. דברים נראים גרוע יותר ממרחק. באהבה, ד"ש לכולם
מיהודה וממני. דוד בוודאי מתרגש!
טובה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?