המכתב נכתב בימי תום תפקידו של שזר כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים. למעשה, ביום כתיבת המכתב חדל שזר מלשמש בתפקיד זה – שכן היו"ר באופן רשמי היה נחום גולדמן (1895-1983), שמינה את שזר ב-4 ביוני 1956 להיות ממלא מקומו בעיתות היעדרויותיו מן הארץ, שהלכו ותכפו והלכו והאריכו. מאז פרישתו של משה שרת (1894-1965) מתפקידו כשר החוץ (ב-1956) ניסה גולדמן לשכנע אותו להצטרף להנהגה הציונית ולשמש לצידו נשיא נוסף, אך שרת מצידו דחה את ההצעות; רק לקראת הקונגרס הציוני הכ"ה הביע את נכונותו להיבחר להנהלה, וגולדמן הודיע על התפטרותו מתפקיד יו"ר הנהלת הסוכנות לקראת מושב הוועד הפועל הציוני ב-26-30 באפריל 1961, אז נבחר שרת לתפקיד ושימש בו בפועל.

מרדכי נמיר (1897-1975) היה באותה עת ראש עיריית תל אביב יפו. בשנים שלפני כן שימש כמזכ"ל ההסתדרות (בין השנים 1950-1956), ולפני כן כציר ישראל במוסקבה (בין השנים 1949-1950), כשדובר על כך שיוחלף על ידי שזר שכיהן אז כשר החינוך והתרבות אך התעתד לפרוש.

שלמה זלמן שרגאי (1899-1955) שימש בין היתר ראש מחלקת העלייה של הסוכנות, במשך שנים רבות, ועמד בקשר קרוב עם שזר.

המכתב באדיבות מכון גנזים.