אוֹצָרוֹת
1950 23 במרץ

יהודה בנמל מרסיי לקראת החזרה של הבריגדה היהודית לישראל, הוא מתאר את ההכנות להפלגה ואת מצבו הכלכלי

יהודה מידב מרסיי, צרפת פורסם על ידי אורלי אילני
יהודה מידב, תחילת שנות ה־40

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

יהודה מידב נמצא בנמל מרסיי לקראת החזרה של הבריגדה היהודית לישראל. הוא מתאר במכתב לחברתו את הכנות להפלגה ואת התרשמותו מן העיר. עוד הוא משתף אותה במצבו הכלכלי ובהתנהלות "הישראלית" בנמל. לדוגמה הוא מספר על פקיד של החברה שדרש מארבעים חיילים לבוא למשרדי החברה כדי לחתום על מסמכים ועל הדרישות של הסבלים. יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח למנחם־עמנואל ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה, ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן בבסמ"ת. יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר שהגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד ולאחר מכן לחם במלחמת העצמאות. בשנת 1951 נישאו יהודה וריקה חברתו בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בצרפת בנישואים לפי המסורת היהודית. בחייו המקצועיים

יהודה מידב נמצא בנמל מרסיי לקראת החזרה של הבריגדה היהודית לישראל. הוא מתאר במכתב לחברתו את הכנות להפלגה ואת התרשמותו מן העיר. עוד הוא משתף אותה במצבו הכלכלי ובהתנהלות "הישראלית" בנמל. לדוגמה הוא מספר על פקיד של החברה שדרש מארבעים חיילים לבוא למשרדי החברה כדי לחתום על מסמכים ועל הדרישות של הסבלים. יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח למנחם־עמנואל ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה, ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן בבסמ"ת. יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר שהגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד ולאחר מכן לחם במלחמת העצמאות. בשנת 1951 נישאו יהודה וריקה חברתו בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בצרפת בנישואים לפי המסורת היהודית. בחייו המקצועיים היה יהודה בונה מכונות בבית מלאכה קטן בבעלותו. לזוג נולדו שלוש בנות. אחיו של יהודה, עמנואל, היה ממגיני העיר העתיקה בירושלים במלחמת העצמאות. הוא נפצע קשה בשעת הנחת מוקשים ומת ביום י' באייר תש"ח. עצמותיו הוחזרו לישראל רק אחרי מלחמת ששת הימים.

כתב היד

עמוד 1/2

מרסיל 23/3

[עמ' 1]
לשו שלי נשיקות
הנני נמצא בעיר זו כבר מספר שעות והודות לסידורי "שהם"
כבר הצלחתי לטייל בה. אספר לך את נסיוני בכדי שתדעי באם תרצי
לעלות ולנסוע באניה. באנו למרסיל תחנת St. Charles לפי הלוח ב7.50
שם חיכינו עד ל 9.15 עד שנסענו לתחנת Marseille Maritime. החבילות צריכות
להיות מיועדות לתחנה זו אחרת אפשר לחפשן. בנמל כרגיל באו הפורטרים
והוציאו את החבילות מהרכבת ואיש מהחברה אמר להשאירם במקום
היו מספר אנשים שנתנו חבילותיהם לפורטרים ושלמו להם פעם נוספת
ואני השארתים במקום. נראה באם עוד ימצאו כשאחזר. אח"כ האיש
של החברה אמר לנו לגשת למשרד החברה ב Ave de la République 91
בשביל ענינים פורמליים. שאלתי את הפקיד במשרד שמלא לנו
פתק קטן לשם מה הטריחו 40 נוסעים העירה ולמלאות
פתק קטן זה במקום שהוא לבד יבוא לנמל וימלא טפסים אלה
אז ענני כי זה המנהג ואין לו משרד בנמל. ובין כה וכה
עולים לאניה בשעה 3.30 ואין לנו מה לעשות בנמל. בקיצור סדר
יהודי, אמנם אנו הישראלים רגילים לזה, אך מה אומרים לזה
האחרים שנסעו עמנו, אנגלים ואמריקאים הבאים בתור תיירים
ארצה. בעיר לרגלי יום הראשון אין הרבה מה לראות ולבקר. יש
אפשרות לטייל ברחובות, לנסוע ל La Canebière באיטו ליד משרד
החברה או מסך square de la Joliette. אפשר לעלות להר עם
הכנסיה למעלה או לטייל בסירת מוטור בנמל ובאיים בסביבה.
טיילתי קצת בעיר אך המבטא שאת גלית טרם שמעתי. ארוחת
הצהרים אכלתי במסעדה קטנה ליד הנמל הדומה קצת בסידוריה
ל Resolie ובאותם מחירים, אוכלים לא רע אפילו הבעל בית
מתגלח במקום בחשמל כי במקום אחר אין לו תקע (Seprise)
[עמוד 2]
ואשתו מיניקה את התינוק במסעדה. לא כל כך נורא, זה
רק מבקבוק.
ליד משרד שהם ב Ave de la République 89 ישנה חנות
מזונות ומכולת המספקת מזון ישר לאניה ובאים מזמינים בבקר
אפשר לקבל את החבילה בערב באניה.
מזג האויר כאן חם, מתחילים להרגיש את מזג האויר
בארץ. חם, בהיר, שמים כחולים והמעיל קצת מעיק על
הכתפיים ומעייף.
בעלותנו לאניה או יותר נכון לפני עלותנו יש רשום חבילות
עבור כל חבילה דורש "שוהם" 80 פרנק ולמקום זה הגעתי
חַַמְדלִלַה [השבח לאל] בלי כסף. ז"א בסה"כ 300 פרנק. אז רשמתי 4
חבילות ו 2 אסחוב ביד. ה 20 פרנק החסרים נתתי 2 פנס [פניז]
אנגלי והאיש חשב שזה 2 שילינג. מקווה אני שזה יספיק.
האם בדעתך לדרוש ממר דונר עבור ההובלה ברכבת
וכאן הסבלות ומה שיהא עוד בארץ?
מצבי הכלכלי לא כל כך רע וחלילה איני חושש
שאצטרך לפשוט את ידי (לבקש נדבות) או להתחיל לעבוד
בניקוי צלחות. מספר קצינים באניה מכרי ובמקרה הגרוע ביותר
אלוה מהם.
נשיקות והיי שקטה
מיהודה
פ.ס. חסרים לי כרגע 15 פרנקים עבור משלוח
המכתב ועל כן את משלמת
שלך

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יהודה מידב
מיקום: מרסיי, צרפת
תאריך: 23.03.1950

מקבל/ת המכתב

שם: לא ידוע
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

מרסיל 23/3

[עמ' 1]
לשו שלי נשיקות
הנני נמצא בעיר זו כבר מספר שעות והודות לסידורי "שהם"
כבר הצלחתי לטייל בה. אספר לך את נסיוני בכדי שתדעי באם תרצי
לעלות ולנסוע באניה. באנו למרסיל תחנת St. Charles לפי הלוח ב7.50
שם חיכינו עד ל 9.15 עד שנסענו לתחנת Marseille Maritime. החבילות צריכות
להיות מיועדות לתחנה זו אחרת אפשר לחפשן. בנמל כרגיל באו הפורטרים
והוציאו את החבילות מהרכבת ואיש מהחברה אמר להשאירם במקום
היו מספר אנשים שנתנו חבילותיהם לפורטרים ושלמו להם פעם נוספת
ואני השארתים במקום. נראה באם עוד ימצאו כשאחזר. אח"כ האיש
של החברה אמר לנו לגשת למשרד החברה ב Ave de la République 91
בשביל ענינים פורמליים. שאלתי את הפקיד במשרד שמלא לנו
פתק קטן לשם מה הטריחו 40 נוסעים העירה ולמלאות
פתק קטן זה במקום שהוא לבד יבוא לנמל וימלא טפסים אלה
אז ענני כי זה המנהג ואין לו משרד בנמל. ובין כה וכה
עולים לאניה בשעה 3.30 ואין לנו מה לעשות בנמל. בקיצור סדר
יהודי, אמנם אנו הישראלים רגילים לזה, אך מה אומרים לזה
האחרים שנסעו עמנו, אנגלים ואמריקאים הבאים בתור תיירים
ארצה. בעיר לרגלי יום הראשון אין הרבה מה לראות ולבקר. יש
אפשרות לטייל ברחובות, לנסוע ל La Canebière באיטו ליד משרד
החברה או מסך square de la Joliette. אפשר לעלות להר עם
הכנסיה למעלה או לטייל בסירת מוטור בנמל ובאיים בסביבה.
טיילתי קצת בעיר אך המבטא שאת גלית טרם שמעתי. ארוחת
הצהרים אכלתי במסעדה קטנה ליד הנמל הדומה קצת בסידוריה
ל Resolie ובאותם מחירים, אוכלים לא רע אפילו הבעל בית
מתגלח במקום בחשמל כי במקום אחר אין לו תקע (Seprise)
[עמוד 2]
ואשתו מיניקה את התינוק במסעדה. לא כל כך נורא, זה
רק מבקבוק.
ליד משרד שהם ב Ave de la République 89 ישנה חנות
מזונות ומכולת המספקת מזון ישר לאניה ובאים מזמינים בבקר
אפשר לקבל את החבילה בערב באניה.
מזג האויר כאן חם, מתחילים להרגיש את מזג האויר
בארץ. חם, בהיר, שמים כחולים והמעיל קצת מעיק על
הכתפיים ומעייף.
בעלותנו לאניה או יותר נכון לפני עלותנו יש רשום חבילות
עבור כל חבילה דורש "שוהם" 80 פרנק ולמקום זה הגעתי
חַַמְדלִלַה [השבח לאל] בלי כסף. ז"א בסה"כ 300 פרנק. אז רשמתי 4
חבילות ו 2 אסחוב ביד. ה 20 פרנק החסרים נתתי 2 פנס [פניז]
אנגלי והאיש חשב שזה 2 שילינג. מקווה אני שזה יספיק.
האם בדעתך לדרוש ממר דונר עבור ההובלה ברכבת
וכאן הסבלות ומה שיהא עוד בארץ?
מצבי הכלכלי לא כל כך רע וחלילה איני חושש
שאצטרך לפשוט את ידי (לבקש נדבות) או להתחיל לעבוד
בניקוי צלחות. מספר קצינים באניה מכרי ובמקרה הגרוע ביותר
אלוה מהם.
נשיקות והיי שקטה
מיהודה
פ.ס. חסרים לי כרגע 15 פרנקים עבור משלוח
המכתב ועל כן את משלמת
שלך

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יהודה מידב
מיקום: ברי, בלגיה
תאריך: 1945-10-10

מקבל/ת המכתב

שם: לא ידוע
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות