[עמ' 1]
בלילה בין 22 ל 23

לריקו שלום!
כפי שאת רואה הנני כותב לך מכתב זה מהרכבת. השעה כעת
כבר 1130 ואמנם הקרון מתנדנד אך מקווה אני הכתב יהיה עוד
Readable. בתא אנו יושבים שישה – אישה רוסיה שהייתה בארץ, ביקרה
קצת בבלגיה איפה שהיא גרה, פריס, וחוזרת ארצה. היא אותה אישה
שעמדה לידנו בזמן שנפרדנו. שאר האנשים הם פרצופים (בלשונו
של דמון רוניון (Damon Runyon) אחד מה Faigon שני חייל
ועוד שניים שטרם זיהיתי אותם – הפרצוף מפיג'ון שחור כערבי
אצלנו וחשבתיו למרוקני רק לאחר שהראה את דרכונו נודעה
לי זהותו. הנני שמח שבן פרץ לקחך (לקח אותך) הביתה
ולא היית צריכה להתרוצץ לבד ברחובות. בהתחלה חשבתי על עשותי
רע בעזבך אותך כך וללא פרוטה שם אך שנינו יודעים היטב כי זו
הדרך היחידה. הרכבת מתקתקת כל הזמן והגלגלים שרים
רי…קה רי…קה או שזה רק פרי דימיוני. לישון לעת
עתה עוד אי אפשר אמנם יש לי מקום בפינה ליד החלון אך אינני עוד
מספיק אמיץ בשביל לישון. באם תסעי ברכבת תקחי לך couchette [ספה]
או לכה"פ (לכל הפחות) מח' שנייה. חושבני שזה שם יהא נעים
יותר. קשה להתרכז ונדמה לי שאי אפשר אך הנני רוצה להיות איתך
ולהרגיש אותך ובצורת הבעה דלה זו הנני מקווה להיות איתך עוד
שעה שעתיים. כיצד את ישנה ומה המחשבות המתרוצצות כעת
במוחך? מדוע את דואגת. האם את שומרת על עצמך ואינך
מזניחה עצמך כשם שהבטחתני? באמת ריקו למען שניכם תיזהרו ותשמרו
על עצמך. האם לקחת כעת את תפקיד מצפונך ולשאלך האם
כתבת את המכתבים כשם שתכננת וחשבת?

[עמוד 2]
במקרה ותכתבי לצבי, תגידי לו על מה שאמר בן פרץ
שיחזירו מספר סטודנטים לארץ, ושיהא על כן ביחסים טובים עם משרד
החינוך והדירות שם. במשך הערב קראתי מִספר סיפורים ב Argosy
שלקחתי עמי. תפגשי את פרסלר ואת פנינה בכדי שיהא לך
עם מי לצאת ולא תצטרכי לשבת בבית ולחשוב… לחשוב.. ולחשוב.
את יודעת איני נגד המחשבה אך תכווני אותה לאופיים של הלימודים
והתורה שאת לומדת. נצלי את הזמן שאת לבד עכשיו קראי ולמדי
הרבה כי לא כה מהר תהא לך הזדמנות כזו. רצוי שתהא לך
חברה בזמן שתיסעי אמנם הנני משוחח עם האישה מולי אך היא איננה
מעניינת והפרצופים ממול הם […] דוגמת שני הפרצופים
ברכבת מ Liege (רק החצי מזה אמנם לא צועקים ורועשים
אבל בכל זאת מפנים את תשומת לבו של אדם. האם עלי לחשוב
על הצורך בחנוכם או האם יש צורך בעולם גם באנשים פשוטים
כאלה. הרי בכל זאת בשטח חייהם הם עושים את עבודת יומם
ודרך אגב נושאים את מנת חלקם בעולם החברה?
ריקו, את מתפלאת על החברה ולפעמים מחפשת למצוא בה רעות
וחברות. האם דרישותיך מחבריך לא גדולות מדי? דרישות בקשר
לתכונות שלהם ומעשים להוכחת הרעות. אמנם טוב כשמוצאים
חברים ברמה כה גבוהה אבל כמה יש שהשיגו רמה זו? האם
דרישותיך והביקורת על האנשים הסובבים אותך אינם מוגזמים?
השעה כבר 7 בבוקר. בדרך מ Dijon והלאה נמנמתי קצת
ועכשיו שהננו מתקרבים למרסיל הנני גומר מכתב זה.
נשיקות מיהודה שלך.

הגענו בשלום לנמל – ויצאנו העירה עד לשעה 330 שאז נעלה
לאנייה, היא תפליג מאוחר בערב.