[עמ' 1]
3/11/51
לריקה ריקתי שלום!
איני יודע היכן את נמצאת אך הנני תקוה
שבבואך לאלגרה תמצאי מכתב זה ועוד 3 אחרים ששלחתיך
מזמן. קבלתי מכתבך מבוליו [בולוואיו, Bulawayo]
אך כרגע עוד איני חושב
לנסוע לשם. אמנם פה בארץ אנו על סף משבר והמצב
אינו מזהיר ביותר אך בכל זאת עם ציונות
ובלי ציונות כמו כל עכבר הרגיל לחור שלו הנני
הנני בוחר לעת עתה להשאר כאן. באם המדובר היה
בנסיעה לארה"ב, במקום בו הייתי יכול גם
אגב עבודה להשתלב הייתי שוקל בדעתי אך
לרודזיה איני להוט ביותר.
בקשר לנירות שלי שום דבר טרם התקדם
הנני מתרוצץ במשרדים השונים אך הדבר התעכב
איפוא שהוא ואינו זז. עשי את כל הסדורים
מה שאת יכולה לבדך ובאם אצליח אבוא ואעזור לך.
בארץ אין חדש – המזג אוויר נחמד. לא חם ביותר
ואנו כבר אוכלים קלמנטינות ואשכוליות.
חיים היה כאן השבת, הוא מתפלא על שאין
את כותבת לו ואינו יודע במה הצלחת, בכל
אופן לנחמו הראתי לו חלק ממכתביך והוא אמר
שגם הוא מחר יכתוב לך. הוא מתפלא על שאלגרה
אינה כותבת לו מלה.
מכיון שאת אינך פה וחסר לי משהוא מתוק
בפה הנני אוכל שוקולד, ובאם לא תמהרי לחזר

[עמוד 2]
לא ישאר ממנו כלום.
יעקב אומר שאמו תבוא לארץ בערך
בינואר ויכול להיות שלואיז תבוא אתה חזרה.
בבואה לבלגיה מתה עליה אמה המסכנה.
לספרים איני יכול להיות אחראי יותר
כי יש אנשים מתפרצים ולוקחים בכח. למשל
השבת חיים גנב 3 ספרים ועוד איזה כמו
הקפיטל של מרקס. כפי הנראה חלק מהתורה
הוא כבר למד והוא יודע שצריכים לחלק
את הרכוש. בפעם הבאה שהוא יבוא לא
אתן לו להכנס הביתה או אשכיב אותו
בחדר מדרגות. בשעורים לצרפתית שהוא
נותן יש לו הצלחה ויש לו רק תלמידות.
יעקב מקוה שעוד שנה לעבור לשכון
דרום – אפריקאי. השכון יהיה בן 3 או 4 חדרים
בבתים semi detached [דופלקס החולק קיר משותף עם הבית הצמוד] והשטח הוא אותו
השטח בכרמל בו פעם טיילנו. ופעם
יחד עם חיים (ומוך) לקחנו בו תמונות
את זוכרת? את אותו הוודי. מחיר
הדירה הוא בערך 9000 לירות וחלק
מזה יש לשלם בדרום אפריקה באם את
רוצה להתענין שם? (המחיר הוא לדירה של 3 חדרים)
בקשר לדירות – באם שלמה רוצה לסדר
את הוריך כאן יכול להיות שהוא ירצה

[עמוד 3]
לקנות 2 דירות כאן – זה יעלה בערך 600,000
פרנק ובדירה אחת יגורו והשניה ישכירו. אבל
אז הם יצטרכו להשכירה מרוהטת כי את יודעת
מה משלמים פה שכר דירה. או אולי שאנו
נשכור מהם דירה זו?
בכלל בקשר להוריך זו בעיה עדינה, חשבתי
לפה ולשם ואיני יודע מה להחליט. באליזבטויל [לובומבאשי,
Lubumbashi, הרפובליקה העממית של קונגו] יש
להם קרובים ומכרים אך אין להם נחת משלמה
כמו כן לאמא יש במה להתעסק. באם הם יבואו
לפה ועד שיסתגלו זה יהיה להם זמן קשה מאד
לא יימצאו תיכף התעסקות מתאימה וחברה מתאימה
ואז הם יחשבו שאנו גמרנו להם את כל
הרעה הזאת. את כל הענין צריך לשקול היטב
היטב. באם שלמה לא יסדר אותם לגמרי פה
אלא רק יתחיל והם יסעו, כשהם יהיו פה
הוא לא ישלח אף מול בו בזמן שבאם הם
ימצאו שם לא תהיה לו בררה ואולי יצטרך
להתבייש בפני הבריות ולעזר להם.
אמרתי לך שרצוי שאמא תחזיר
את הכסף בחזרה ששלחה כי כאן אין
לו ערך. למשל היום 35 פרנק זו לירה.
ואת הכסף, שם שתשקיע במשהוא טוב או
תקנה משהוא. אותו דבר ביחס לכסף
שהיא או שלמה ירצו לשלח בעתיד.

[עמוד 4]
בקשר לדירה עבורנו מצד אחד נרשמתי
לשכון הממשלתי אך דבר זה יתחיל לזוז
רק בעוד שנה ז"א בסוף השנה תהיינה
הדירות הראשונות לבעלי פרוטקציה מוכנות.
כמו כן ישנה אפשרות שנמכור את
החנות שבנינו ונקנה דירה אך זו הברירה
האחרונה כי אנו רוצים להחזיק בחנות בתור
רזרבה. אין עוד יודעים מה יהיה עם המים
ובאם יגמר העסק הזה אז אולי אבא
יתעסק עם החנות וימכור שם משהוא.
בכל אופן צעד אחרי צעד נתקדם ונראה
איך יסתדרו הענינים.
יותר חדשות אין אצלי והנני מקוה
שכתבתי לך הכל. גמרתי לקרא את "ון גוג"
"lust for life" ופירל בוך ונדמה לי שהרבה ספרים
יפים כבר אין לך. אך כל זה לא השוקולד
ולא הספרים לא עוזרים לי להתגבר על
געגועי לך ומדי יום ביומו אני קצת
יותר מתגעגע. מה לעשות בינתיים
שלום לך והפעם לא אקמץ ונשיקות
רבות
מיהודה שלך.

חיים מודה עבור חבילת המזון מגרציה.