אוֹצָרוֹת
1946 23 בפברואר

יהודה מידב משרת בבריגדה היהודית, הוא מוצב בארנהיים שבהולנד, במסגרת שיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה

יהודה מידב ארנהיים, הולנד
יהודה מידב בעת שירותו בבריגדה היהודית, מסומן בעיגול

כתב היד

2 עמודי מכתב

סיפור רקע

יהודה מוצב עתה בארנהיים שבהולנד. במסגרת שיקום אירופה לאחר המלחמה יהודה אחראי על הקמה ופירוק של גשרים על הריין. הוא מספר כי בקרוב יצטרפו אל העובדים שבויים גרמנים. במכתב מתאר יהודה את עבודתו ואת תנאי המחייה והמחנה: דירתו, חדר האוכל והמקלחת המרוחקת כקילומטר מהמחנה, ולכן מחייבת הליכה בשלג. הריחוק בין הבניינים מספק ליהודה הזדמנות להתעמלות. יהודה מתלונן שלאחר שהסכים לנהל קורס הוא לא קיבל את ימי החופשה שהובטחו לו כצ'ופר. עוד הוא מספר על מפגש מפתיע – בחור שהיה איתו על אוניית המעפילים לארץ משרת איתו עכשיו באותה יחידה. יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח למנחם־עמנואל ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה, ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן בבסמ"ת. יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד

יהודה מוצב עתה בארנהיים שבהולנד. במסגרת שיקום אירופה לאחר המלחמה יהודה אחראי על הקמה ופירוק של גשרים על הריין. הוא מספר כי בקרוב יצטרפו אל העובדים שבויים גרמנים. במכתב מתאר יהודה את עבודתו ואת תנאי המחייה והמחנה: דירתו, חדר האוכל והמקלחת המרוחקת כקילומטר מהמחנה, ולכן מחייבת הליכה בשלג. הריחוק בין הבניינים מספק ליהודה הזדמנות להתעמלות. יהודה מתלונן שלאחר שהסכים לנהל קורס הוא לא קיבל את ימי החופשה שהובטחו לו כצ'ופר. עוד הוא מספר על מפגש מפתיע – בחור שהיה איתו על אוניית המעפילים לארץ משרת איתו עכשיו באותה יחידה. יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח למנחם־עמנואל ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה, ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן בבסמ"ת. יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים, בנה גשר שהגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. לאחר מכן לחם במלחמת השחרור. בשנת 1951 נישאו יהודה וריקה חברתו בנישואים אזרחיים בבריסל, מאוחר יותר נישאו בצרפת לפי המסורת היהודית. בחייו המקצועיים היה יהודה בונה מכונות. הוא עבד בבית מלאכה קטן שבבעלותו. לזוג נולדו שלוש בנות. מנחם־עמנואל, אחיו של יהודה, היה ממגיני העיר העתיקה בירושלים במלחמת העצמאות. הוא נפצע קשה בשעת הנחת מוקשים ומת ביום י' באייר תש"ח. עצמותיו הוחזרו לישראל רק אחרי מלחמת ששת הימים.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמ' 1]
מוצ"ש 23/2/46
שלום רב לכם הורי היקרים!
ביום חמישי בשעה טובה ומוצלחת גמרתי את הקורס ומיד
באה מכונית לקחת אותי להולנד. אי לזאת לא יכולתי לראות את
האנשים הקרובים והרחוקים אשר בעיר. כפי שכתבתי לכם הייתי
בביתו של לרנר באנטורפ[ן] אך לא פגשתיו. התחלתי לחקור בקשר
לאני ברגר אך לא הספקתי לברר דבר.
כרגע נמצא אני בארנהם, העיר שבסביבתה ירדו
הכלניות והיו צריכים לסגת תוך אבידות קשות. מתפקידי
היה להבטיח [לאבטח] גשר על הריין במה שלא הצליחו. הגשר על הריין האחד
הרוס והאנגלים בנו שני גשרים בארך כללי של 500 מטר. בינתיים
החברה שיצאו לפננו בנו גשר חדש במקום ההרוס וכעת
אנו צריכים לפרק את הגשרים הזמניים (ביילי). העבודה די פשוטה,
ישנם שני מנופים צפים המרימים חלקים של הגשר ומעבירים
אותם לחוף ואנחנו על החוף נפרק אותם לחתיכות קטנות. 
לעת עתה עובדים אנו לבד אבל בשבוע הבא יבואו כפי הנראה שבויים
גרמנים לעבודה.
מזג האוויר לא מהמעודדים, יורד גשם או שלג בהפסקות ועל כן
בעבודה חלות הפרעות אבל לגבי דידי זה לא חשוב.
מה שכתבת[י] בנוגע לעמלים ולא נהנים מבשרי חזיתי זאת.
נהלתי את הקורס הייתי אחראי וכל הצרות על ראשי ובתור פצוי
הובטח לי חפש מנוחה של 3-4 ימים והנה כעת לאחר הכל אף 
אחד לא זוכר ולא יודע מזה דבר.
[עמוד 2]
במקום אחר בגדודים של חיל הרגלים נתן בנאי קורס לבנאים
ולאחר שבוע קבל שלושה סרטים ותפקיד של סרג'נט במח' החנוך
ואצלנו חופש שהובטח לי מתכחשים לו. אבל אין דבר אני
אעשה סקנדל ונראה מה שיצא.
להנק כרגע איני יכול לנסוע והנני מקוה שהחפש ינתן
או שאסע ללא חפש. אני חשבתי שאבוא אליו כעבור שבוע שבועיים
אך עכשיו איני יודע מתי זה יהיה ורוחו לבטח תקצר.
דרך אגב אתי בפלוגה נמצא אחד ושמו חנווער, הוא עלה
יחד אתנו באניה פולניה בקבינה ממול והוא הכירני.
מקום הדירה העכשווי אינו כה נח כמו בבלגיה, גר אני
בקומה שניה בחדר עם חברה אחרים שהורגלתי להם. התנור
דולק בחדר כל היום וכל הלילה בשביל שהצינה לא תחדור.
בזה שהחדר בקומה שניה יש מעלה באשר זה מכריח אותי
לעשות קצת התעמלות ולהניע את הרגלים, מה שמזמן לא
עשיתי. חדר האכל בבנין אחר בקומה א' והמטבח ומקום
חלוקת האכל בחצר, כך שתרגילי הרגלים הם במדה מספקת
עולים ויורדים וביחוד בזמן גשם כל התרגול נעשה בריצה.
המקלחת היא כקילומטר מהמחנה, בברכה שחיה. הברכה
בתוך בנין בקומה שניה. קצת יותר קטנה מבת גלים
אך יפה יותר ליד הבריכה יש מקלחות של מים חמים שלשם פנינו
מועדות. הליכה זו מזכירה לי את ההליכה לשויץ באד בחוץ לארץ בערב
שבת. העקר זה לחזור מזיעים מהמקלחת וללכת בחזרה
למחנה בשלג!! (אין דבר – אין מתקררים מזה)
היו בריאים, וכל טוב לכם
שלכם
יהודה

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יהודה מידב
מיקום: ארנהיים, הולנד
תאריך: 23.02.1946

מקבל/ת המכתב

שם: ציפורה ויהושע מידב
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

[עמ' 1]
מוצ"ש 23/2/46
שלום רב לכם הורי היקרים!
ביום חמישי בשעה טובה ומוצלחת גמרתי את הקורס ומיד
באה מכונית לקחת אותי להולנד. אי לזאת לא יכולתי לראות את
האנשים הקרובים והרחוקים אשר בעיר. כפי שכתבתי לכם הייתי
בביתו של לרנר באנטורפ[ן] אך לא פגשתיו. התחלתי לחקור בקשר
לאני ברגר אך לא הספקתי לברר דבר.
כרגע נמצא אני בארנהם, העיר שבסביבתה ירדו
הכלניות והיו צריכים לסגת תוך אבידות קשות. מתפקידי
היה להבטיח [לאבטח] גשר על הריין במה שלא הצליחו. הגשר על הריין האחד
הרוס והאנגלים בנו שני גשרים בארך כללי של 500 מטר. בינתיים
החברה שיצאו לפננו בנו גשר חדש במקום ההרוס וכעת
אנו צריכים לפרק את הגשרים הזמניים (ביילי). העבודה די פשוטה,
ישנם שני מנופים צפים המרימים חלקים של הגשר ומעבירים
אותם לחוף ואנחנו על החוף נפרק אותם לחתיכות קטנות. 
לעת עתה עובדים אנו לבד אבל בשבוע הבא יבואו כפי הנראה שבויים
גרמנים לעבודה.
מזג האוויר לא מהמעודדים, יורד גשם או שלג בהפסקות ועל כן
בעבודה חלות הפרעות אבל לגבי דידי זה לא חשוב.
מה שכתבת[י] בנוגע לעמלים ולא נהנים מבשרי חזיתי זאת.
נהלתי את הקורס הייתי אחראי וכל הצרות על ראשי ובתור פצוי
הובטח לי חפש מנוחה של 3-4 ימים והנה כעת לאחר הכל אף 
אחד לא זוכר ולא יודע מזה דבר.
[עמוד 2]
במקום אחר בגדודים של חיל הרגלים נתן בנאי קורס לבנאים
ולאחר שבוע קבל שלושה סרטים ותפקיד של סרג'נט במח' החנוך
ואצלנו חופש שהובטח לי מתכחשים לו. אבל אין דבר אני
אעשה סקנדל ונראה מה שיצא.
להנק כרגע איני יכול לנסוע והנני מקוה שהחפש ינתן
או שאסע ללא חפש. אני חשבתי שאבוא אליו כעבור שבוע שבועיים
אך עכשיו איני יודע מתי זה יהיה ורוחו לבטח תקצר.
דרך אגב אתי בפלוגה נמצא אחד ושמו חנווער, הוא עלה
יחד אתנו באניה פולניה בקבינה ממול והוא הכירני.
מקום הדירה העכשווי אינו כה נח כמו בבלגיה, גר אני
בקומה שניה בחדר עם חברה אחרים שהורגלתי להם. התנור
דולק בחדר כל היום וכל הלילה בשביל שהצינה לא תחדור.
בזה שהחדר בקומה שניה יש מעלה באשר זה מכריח אותי
לעשות קצת התעמלות ולהניע את הרגלים, מה שמזמן לא
עשיתי. חדר האכל בבנין אחר בקומה א' והמטבח ומקום
חלוקת האכל בחצר, כך שתרגילי הרגלים הם במדה מספקת
עולים ויורדים וביחוד בזמן גשם כל התרגול נעשה בריצה.
המקלחת היא כקילומטר מהמחנה, בברכה שחיה. הברכה
בתוך בנין בקומה שניה. קצת יותר קטנה מבת גלים
אך יפה יותר ליד הבריכה יש מקלחות של מים חמים שלשם פנינו
מועדות. הליכה זו מזכירה לי את ההליכה לשויץ באד בחוץ לארץ בערב
שבת. העקר זה לחזור מזיעים מהמקלחת וללכת בחזרה
למחנה בשלג!! (אין דבר – אין מתקררים מזה)
היו בריאים, וכל טוב לכם
שלכם
יהודה

עמוד 1/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: ציפורה ויהושע מידב
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות