יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם יהודה מידב נרגש מאוד עת הוא דורך לראשונה על אדמת אירופה מייד בתום מלחמת העולם השנייה
סיפור רקע
עת דורכת רגלו לראשונה על אדמת אירופה מיד בתום מלחמת העולם השנייה, יהודה מידב נרגש מאוד. לפני זמן קצר הייתה זו אדמת אויב ממנו יגורנו. אך כעת הוא מגיע כחזק וכמנצח. זהו אחד ממכתביו הראשונים של יהודה מן השירות בבריגדה היהודית בצבא הבריטי. הוא מתאר את עלייתו עם היחידה שלו על אונייה מפורט סעיד אל טרנטו שבאיטליה. בהפלגה עם יחידה פולנית הם עורכים סעודת שבת, מדליקים נרות, מדברים עברית ואף שרים את התקווה. ההתרגשות בקרב היהודים שבספינה גבוהה. יהודה מציין את התחושות שבהגעה למדינה שעד לא מזמן הייתה אוייב מפחיד.
יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח אמצעי לעמנואל (מנחם) ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן ב"בסמ"ת". יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה.
יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח אמצעי לעמנואל (מנחם) ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן ב"בסמ"ת". יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר אותו הגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. לאחר מכן לחם בהגנה במלחמת השחרור.
יהודה נישא לריקה בשנת 1951 בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בנישואים לפי המסורת היהודית בצרפת. בחייו המקצועיים היה בונה מכונות בבית מלאכה קטן בבעלותו. לזוג נולדו 3 בנות.
אחיו הבכור של יהודה, עמנואל, לחם גם הוא בעיר העתיקה בירושלים ושם מצא את מותו. עצמותיו הוחזרו לישראל רק לאחר מלחמת ששת הימים.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמ' 1]
15.7.45
שלום רב לכם הוריי היקרים!
בזה הנני שולח לכם את מכתבי הראשון,
מהעיר הראשונה שבדרום איטליה. ועכשיו
לכל המוצאות אותי עד הנה. יצאנו מהמחנה
ביום רביעי השכם ובצהרים הגענו לנמל פט.סעיד
אחרי טלטולים עם החבילות הגיעה שעתנו לעלות
באני[ה]. האניה ידועה מקו G.A.L והשפה הפולנית
הייתה לי לעזר בה. מהנמל יצאנו ב 7 בערב.
הנסיעה הייתה נעימה, מקומות השיכון נוחים,
(ישננו בערסלים) האוכל טוב מאוד והיחס גם
כן. בקיצור, נסיעת טיול. במשך
היום מחוץ לרחיצה ושחייה בבריכה ואמבטיות
שמש, לא הייתה תעסוקת אחרת. הים היה
נוח ורק מעטים מאוד שהרגישו ברע. בליל שישי
נערכה מסיבה מסורתית שהחלה בהדלקת
נרות וקידוש על היין וכו'. במסיבה היו אורחים
יהודים מעובדי האנייה וכ"כ יהודים קצינים.
וחיילים בצבא הפולני שנסע איתנו באותו כיוון.
כ"כ [כמו כן] היה אורח, רופאי צבאי ארצישראלי בדרגת לט.קולונל
[עמוד 2]
אשר שימש במשך הנסיעה כרופא באנייה מחוץ לרופא
הקבוע. לאחר התוכנית האומנותית שניתנה, הודה אחד
הקצינים הפולנים במילים ספורות על הערב היפה,
שניתנה לו אפשרות לבלותו בחברתנו ועל האפשרות
שישנה לו לדבר בשפה העברית מבלי להיות
נלחץ. באומרו זאת נראו דמעות בעיניו.
המסיבה נגמרה בשירת התקווה כאשר לרבים
מהאורחים נקוו דמעות בעיניהם. למחרת היום
ב 10 בבוקר נראה לנו החוף וב 5 עגנו
במפרץ. סידורי הפריקה בסירות נמשכו
עד 8 וב 9 בערב הגענו לחוף טרנטו. נכנסנו
למחנה, קיבלנו ארוחה והלכנו לישון.
העיר אינה מהמעודדות ביותר ואת הלב
אינה מרנינה. בכל אופן זה הרושם שעד עתה
קיבלתי. פה ושם ניכרים בניינים הרוסים
מההרעשות. הכבישים חלקם זפת וחלקם
קוביות. באי אלה רחובות חשמלית.
ואת העיקר שכחתי, את הרגש שהרגשתי
בעת דרכה רגלנו על אדמת החוף אשר לפני
זמן קצר היה מבחינת אויב וממנו יגורנו
והרגש עת צעדנו ובעברנו בסך
בערב ברחובות בעיר. ואנחנו משמשים
[עמוד 3]
כצבא כיבוש.
ועכשיו בקשר לעתיד. הננו מחכים
במחנה עד שנקבל קשר הלאה ובאם תהיה
לי אפשרות אכתוב לכם.
כתובתי הבלתי בטוחה היא הכתובה
למעלה. אל תשלחו לי לעת עתה את התמונות.
בקשר למקומנו ישנה כאן שמועה
שהננו נמצאת בסביבת הנק וגם זו לטובה.
מה שלומכם אתם ומה אתם עושים?
איך אתם מסתדרים? מה שלום הסבתא
וצבי? תדרשו בשלום מר ויטקין ורחל
וכל שאר מכירי וקרובי.
שלום לכם,
מבנכם אוהבכם
והיושב מעבר לים
יהודה
הכתב מהגרועים אבל זה בהשפעת הטלטולים והנדנודים שבאנייה (מתוך הרגל)
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
