יהודה מספר חוויות מהנעשה באיטליה מייד לאחר המלחמה; הוא מתאר את הרחובות, והנמל, את התעלות והבניינים את ההתרבות ואת המצב הכלכלי

סיפור רקע
יהודה מספר על שהייתו באיטליה – הוא מספר על הרחובות, על הנמל והתעלות, על הבניינים ועל התרבות. טרנטו, שבה הוא שוהה, מוזנחת לדעתו, אך ברי, שבה ביקר, יפה. יהודה מספר על המצב הכלכלי, על ערך הכסף האיטלקי ועל עלות מוצרי צריכה שונים. הוא מספר על התאטראות ועל בית האופרה. מכתב זה הוא עדות נפלאה לאורח החיים באיטליה מייד לאחר המלחמה והוא מעיד על המקום שתפסו החיילים היהודים־בריטים בערים ההרוסות.
יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח למנחם־עמנואל ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה, ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן בבסמ"ת. יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים, בנה גשר שהגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. לאחר מכן לחם במלחמת השחרור.
בשנת 1951 נישאו יהודה וריקה,
יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח למנחם־עמנואל ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה, ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן בבסמ"ת. יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים, בנה גשר שהגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. לאחר מכן לחם במלחמת השחרור.
בשנת 1951 נישאו יהודה וריקה, חברתו, בנישואים אזרחיים בבריסל, מאוחר יותר נישאו בצרפת לפי המסורת היהודית. בחייו המקצועיים היה יהודה בונה מכונות. הוא עבד בבית מלאכה קטן שבבעלותו. לזוג נולדו שלוש בנות.
מנחם־עמנואל, אחיו של יהודה, היה ממגיני העיר העתיקה בירושלים במלחמת העצמאות. הוא נפצע קשה בשעת הנחת מוקשים ומת ביום י' באייר תש"ח. עצמותיו הוחזרו לישראל רק אחרי מלחמת ששת הימים.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמ' 1]
18.7.45
שלום רב לכם הורי היקרים!
לעת עתה עודי יושב בעיר. במשך
הזמן נתן לנוּ חופש ובהזדמנוּת זוּ בקרתי
קצת בעיר וסביבתה. הנוף פה דומה
לנוף הארץ (סביבת לוד) אותן הגבעות, מזג האוויר
וצמחיה. מחננוּ נתון בין כרמי זיתים.
העיר די עלובה ומלוכלכת ומשני צדיה
הנמל (החלק האחד בים (מפרץ) והשני בים
הקטן (piccolo) אשר מוצא לו ע"י שתי
תעלות לים הגדול). הנמל שטחו גדול עוגנות
בו עוד אי אלה שרידים מהצי האיטלקי, נמצאות
בו מספנות גדולות, בתי יציקה ובית
ספר ימי. מעל לתעלות גשרים אשר אחד
מהם מסתובב ונפתח וע"י זה מתאפשרת
תנועת אניות. בעיר כמה בנינים חדישים
(אחדים נבנו ב 42) המצטיינים בטעם
ויופי וכעת רובם ככולם תפושים ע"י הצבא.
החנויות בעיר ריקות וברבן אותן הסחורה
מתוֹצרת בקליט אלומיניום או זכוכית.
[עמוד 2]
הכסף האיטלקי כולל נייר והיחידה היא לירה.
השער הרשמי הוא 100 לירות ל 1 לא"י. אך בכסף
זה הספסרות רבה ובעד לא"י משלמים כ 1000
עד 1200 לירות.
המחסור בדברים רבים גדול ולמשל
20 סיגריות נמכרות בשוק השחור
ב-100 – 150 לירות.
לעומת זאת פרות כאן בזול וקילו
תפוחים, אגסים או אפרסקים מחירו בין
18 – 28 לירות.
ישנן פה כמה סחורות איטליה שהן זולות
גם כן כגון זוג גרבי משי מ 650 – 850 לירות
כינור נגינה 5000 לירות, מנדולינה 2000
ותמונות מ 1000 ועד 20000 (צבע שמן
אך לא של האמנים הגדולים). בקצור הכל
הולך פה באלפים. (אשר אפשר לקבל כאב
ראש מהם).
בעיר כמה מועדוני צבא יפים (אשר
בבנינים הגדולים) הגן של העיר (והוא גדול)
וברכת השחיה שבו (מים מתוקים) וכ"כ [כמו כן] תיאתראות
אשר נתונים לרשותנו.
ביום א' בערב הייתה כאן להקת
[עמוד 3]
אופרטות זולה אשר הציגה את "האלמנה
העליזה" בשפת האופרות. הלהקה אינה מהטובות
ביותר, מין utility של הצבא אבל לבילוי
הזמן ובמחיר 60 לירות זה הספיק.
במשך הזמן אשתדל לבקר פה עוד
בסביבה אולי היותר רחוקה או לעיר אחרת.
אך זה תלוי באפשרויות הקשר (מכוניות פרטיות
ואוטובוסים אין כאן).
הייתי קונה פה אי אלה דברים איך טרם
אדע איך לארז אותם ולשלח (חבל שיישברו) ובאם
תהיה אז מה טוב.
הנני גומר את מכתבי (שלא מן המנין)
בדרישת שלום לכלם
וביחוד לכם
יהודה
פ.ס. הדואר לא הלך ועל כן נשאר המכתב
אצלי. ביום ג' אחה"צ ניגשתי לברי (בסה"כ 90 ק"מ)
העיר יפה מאד, רחובותיה רחבים, יש בה שרות
חשמלית ואוטובוס על חשמל, וכמו בטרנטו הצבא
תפס את הבנינים היפים ביותר ומשתמש
[עמוד 4]
בהם לשכון ולמועדונים. הטיאטראות הגדולים בידי
הצבא גם כן (petruggelli) וההצגות בהם
חנם הן תיאתרון, אופרה רוויו או סרט.
בקרתי בהצגת רוויו איטלקי ובערב
הייתי באופרה (PICCINI) אשר באותו ערב
הוצג בה ריגולטטו.
בעיר מועדון חיילים יהודים
אשר מבקרים בו מכל צבאות העולם, בין
יהודים ובין שהם גויים (בגלל האוכל הטוב
והזול, ארוחה ב 40 לירות) החל מאמריקאים
וכלה בדרום אפריקאים. פגשתי במועדון פשמישלאי [מעיירת הולדתו של יהודה]
אחד והוא סיפר לי שמתחָרְך בפשמישל הספדיטר
נמצא בתל-אביב (את שמו שכחתי)
בסביבת העיר חוות הכשרה המוחזקת
ע"י יחידה עברית להובלה.
הערב אולי אלך העירה להצגת רוויו דרום
אפריקאית (כסף אין זה עולה).
ישנה שמועה שבגלל קשיי התחבורה
ברכבת נסע באניה מפה דרך אנגליה ללה –
הבר. בכל אופן לעת עתה זו שמועה.
הנ"ל
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמ' 1]
18.7.45
שלום רב לכם הורי היקרים!
לעת עתה עודי יושב בעיר. במשך
הזמן נתן לנוּ חופש ובהזדמנוּת זוּ בקרתי
קצת בעיר וסביבתה. הנוף פה דומה
לנוף הארץ (סביבת לוד) אותן הגבעות, מזג האוויר
וצמחיה. מחננוּ נתון בין כרמי זיתים.
העיר די עלובה ומלוכלכת ומשני צדיה
הנמל (החלק האחד בים (מפרץ) והשני בים
הקטן (piccolo) אשר מוצא לו ע"י שתי
תעלות לים הגדול). הנמל שטחו גדול עוגנות
בו עוד אי אלה שרידים מהצי האיטלקי, נמצאות
בו מספנות גדולות, בתי יציקה ובית
ספר ימי. מעל לתעלות גשרים אשר אחד
מהם מסתובב ונפתח וע"י זה מתאפשרת
תנועת אניות. בעיר כמה בנינים חדישים
(אחדים נבנו ב 42) המצטיינים בטעם
ויופי וכעת רובם ככולם תפושים ע"י הצבא.
החנויות בעיר ריקות וברבן אותן הסחורה
מתוֹצרת בקליט אלומיניום או זכוכית.
[עמוד 2]
הכסף האיטלקי כולל נייר והיחידה היא לירה.
השער הרשמי הוא 100 לירות ל 1 לא"י. אך בכסף
זה הספסרות רבה ובעד לא"י משלמים כ 1000
עד 1200 לירות.
המחסור בדברים רבים גדול ולמשל
20 סיגריות נמכרות בשוק השחור
ב-100 – 150 לירות.
לעומת זאת פרות כאן בזול וקילו
תפוחים, אגסים או אפרסקים מחירו בין
18 – 28 לירות.
ישנן פה כמה סחורות איטליה שהן זולות
גם כן כגון זוג גרבי משי מ 650 – 850 לירות
כינור נגינה 5000 לירות, מנדולינה 2000
ותמונות מ 1000 ועד 20000 (צבע שמן
אך לא של האמנים הגדולים). בקצור הכל
הולך פה באלפים. (אשר אפשר לקבל כאב
ראש מהם).
בעיר כמה מועדוני צבא יפים (אשר
בבנינים הגדולים) הגן של העיר (והוא גדול)
וברכת השחיה שבו (מים מתוקים) וכ"כ [כמו כן] תיאתראות
אשר נתונים לרשותנו.
ביום א' בערב הייתה כאן להקת
[עמוד 3]
אופרטות זולה אשר הציגה את "האלמנה
העליזה" בשפת האופרות. הלהקה אינה מהטובות
ביותר, מין utility של הצבא אבל לבילוי
הזמן ובמחיר 60 לירות זה הספיק.
במשך הזמן אשתדל לבקר פה עוד
בסביבה אולי היותר רחוקה או לעיר אחרת.
אך זה תלוי באפשרויות הקשר (מכוניות פרטיות
ואוטובוסים אין כאן).
הייתי קונה פה אי אלה דברים איך טרם
אדע איך לארז אותם ולשלח (חבל שיישברו) ובאם
תהיה אז מה טוב.
הנני גומר את מכתבי (שלא מן המנין)
בדרישת שלום לכלם
וביחוד לכם
יהודה
פ.ס. הדואר לא הלך ועל כן נשאר המכתב
אצלי. ביום ג' אחה"צ ניגשתי לברי (בסה"כ 90 ק"מ)
העיר יפה מאד, רחובותיה רחבים, יש בה שרות
חשמלית ואוטובוס על חשמל, וכמו בטרנטו הצבא
תפס את הבנינים היפים ביותר ומשתמש
[עמוד 4]
בהם לשכון ולמועדונים. הטיאטראות הגדולים בידי
הצבא גם כן (petruggelli) וההצגות בהם
חנם הן תיאתרון, אופרה רוויו או סרט.
בקרתי בהצגת רוויו איטלקי ובערב
הייתי באופרה (PICCINI) אשר באותו ערב
הוצג בה ריגולטטו.
בעיר מועדון חיילים יהודים
אשר מבקרים בו מכל צבאות העולם, בין
יהודים ובין שהם גויים (בגלל האוכל הטוב
והזול, ארוחה ב 40 לירות) החל מאמריקאים
וכלה בדרום אפריקאים. פגשתי במועדון פשמישלאי [מעיירת הולדתו של יהודה]
אחד והוא סיפר לי שמתחָרְך בפשמישל הספדיטר
נמצא בתל-אביב (את שמו שכחתי)
בסביבת העיר חוות הכשרה המוחזקת
ע"י יחידה עברית להובלה.
הערב אולי אלך העירה להצגת רוויו דרום
אפריקאית (כסף אין זה עולה).
ישנה שמועה שבגלל קשיי התחבורה
ברכבת נסע באניה מפה דרך אנגליה ללה –
הבר. בכל אופן לעת עתה זו שמועה.
הנ"ל
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?