יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם יהודה מתאר את השהות בוילברוק שבבלגיה, את ביקורו באנטוורפן ובבריסל וכיצד החיילים מקבלים כניסה חופשית לקולנוע
סיפור רקע
יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח אמצעי לעמנואל (מנחם) ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן ב"בסמ"ת". יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר אותו הגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. לאחר מכן לחם בהגנה במלחמת השחרור.
יהודה נישא לריקה בשנת 1951 בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בנישואים לפי המסורת היהודית בצרפת. בחייו המקצועיים היה בונה מכונות בבית מלאכה קטן בבעלותו. לזוג נולדו 3 בנות.
אחיו הבכור של יהודה, עמנואל, לחם גם הוא בעיר העתיקה בירושלים ושם מצא את מותו. עצמותיו הוחזרו לישראל רק לאחר מלחמת ששת הימים.
במכתב זה שנכתב בתקופת שירותו בבריגדה היהודית באירופה, מתאר יהודה את השהות בוילברוק בבלגיה, את ביקורו באנטורפן ובבריסל וכיצד
יהודה נישא לריקה בשנת 1951 בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בנישואים לפי המסורת היהודית בצרפת. בחייו המקצועיים היה בונה מכונות בבית מלאכה קטן בבעלותו. לזוג נולדו 3 בנות.
אחיו הבכור של יהודה, עמנואל, לחם גם הוא בעיר העתיקה בירושלים ושם מצא את מותו. עצמותיו הוחזרו לישראל רק לאחר מלחמת ששת הימים.
במכתב זה שנכתב בתקופת שירותו בבריגדה היהודית באירופה, מתאר יהודה את השהות בוילברוק בבלגיה, את ביקורו באנטורפן ובבריסל וכיצד החיילים מקבלים כניסה חופשית לקולנוע והנחה בעסקים אחרים. הוא מתאר את הגשרים הנפתחים לטובת מעבר אוניות בנהר וכיצד ההתקפות שהבריחו את הנאצים מהאזור השפיעו על השטח. עוד מספר יהודה על מפגשו עם יהודים שברחו מפולין ומגדירים עצמם כבלגים ומתאר כיצד הם מנסים לרכוש חפצים מהבריגדה וחשדניים לגבי החיים בארץ ישראל.
יהודה מזכיר את הנק – בחור יהודי אותו הציל במהלך המלחמה ולו דאג לאחר תוך המלחמה.
עוד מתייחס יהודה לחלופת המכתבים עצמה, לבעיות של הדואר ולצנזורה הצבאית.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמ' 1]
וילברוק 1/11/45
שלום רב. לכם הורי היקרים!
השבוע קבלתי חבילת מכתבים מכם (6),
הראשון נכתב ב31/7 והאחרון של אמא בפולנית
מ 11 לאוקטובר, שנכתב לפי הכתבת הסתמית BAOR.
כ"כ קבלתי 2 חבילות עתונים מה 22 ומה 24
לאוקטובר החבילה השלישית מה 10 טרם הגיע, אולי
בגלל הכתובת ואולי בגלל הצנזורה.
כמובן לכם, והדבר ברור אין בכוחי ובאפשרותי
לענות לכם על כל מכתב לחוד, – לכל איש ואיש –
הן לפי הכותבים והן לפי המכתבים וביחוד
שיש הבדלי זמן כה גדולים, והענינים שנכתבו
אז אינם אקטואליים כיום ובעיקר מפני שאני היחיד
ואתם הרבים…..!
ומה עוד רוצה אני לספר לכם, יש לפעמים
ואני כותב מכתב ולמחרת היום אני מקבל מכם
מכתב או שנים ובו אותם הדברים והדעות אשר
הצעתי והבעתי יום לפני כן.
[עמוד 2]
בקשר להנק טרם קבלתי ממנו תשובה על
המכתבים אשר שלחתי לו. הנני מחכה לתשובה ממנו
בשביל לדעת ולברר מה הדברים החסרים ומה הוא צריך.
הכנתי בשבילו תחתונים וגופיות צמר ואולי עוד חולצה
ומכנסיים וגם שוקולד וסיגריות כי לדברים אלה
ערך רב יותר מאשר לכסף ורק אקבל תשובה
ממנו אגיש בקשה לחופש של כ 5-7 ימים כי
המרחק אליו כ 500 ק"מ. כ"כ כתבתי לכם
כתובת צבאית אליו. האם ניסיתם אותה?
מה אגיד לכם ומה אספר לכם עוד, אתם
אומרים שאני עובר ימים וארצות ויש לי תמיד
חומר חדש לעיון, מחקר וסיפור. ומצדי הדבר
להפך: עברתי כ 3000 ק"מ ויותר ואומרים ראיתי
הרבה ארצות ועמים – אך הדברים מתקבלים
אצלי כמובנים מעצמם – והעין עייפה ממש
מלראות ומלהתרשם וכל זה אינו משאיר רושם
ואיני מספיק לעכל את התמונה, כמובן
שזה חבל אך בתנאים שאני חי, כשאין הגה
הטיול בידי, ואחרי הכל חייל אני ולא
טוריסט [תייר], צריך אני לקבל את הדברים כמו
שהם – ולברך את הטוב במיעוטו.
[עמוד 3]
כתבתי לכם על העיירה בה אני נמצא
ושכחתי לספר לכם על התעלה העוברת בה והמקשרת
את בריסל עיר הבירה עם הים. יש בה תנועת
ספינות די גדולה המובילות את הסחורות
מהאניה בנמל אנטורפן עד לעיר הבירה. בתעלה
גשרים הנפתחים בכדי לאפשר לספינות
גבוהות לעלות, וסכרים בשביל לווסת את הבדלי
הגובה. (דבר רגיל כמו באיסמעיליה שבמצרים).
יש ולפעמים אני יוצא לאנטורפן או לבריסל
הן ביום שבת והן בערבים, לראות שם אין הרבה
חוץ מחיי עיר גדולה אין בהן כלום. באנטורפן רוב
הבנינים נפגעו הן ע"י ה V1 והן ע"י V2
שנורו עליה בזמן נסיגת הנאצים. בכל עיר יש 2-3
בתי קולנוע שלחיילים הכניסה בהם חופשית ומספר
של בתי קולנוע אזרחיים (טרם ספרתי אותם) אשר
אחדים מהם נותנים הנחות לחיילים.
בערים יש יהודים רובם הגיעו מפולין וכשנשאלים
על מוצאם עונים כי בלגים הם וכשמעירים
להם כי מבטאם פולני עונים הם שאמנם פעם
באו מפולין אך כעת בלגים הם.
עם יהודים בערים הפגישה לא מהנעימות
ביותר. יכול לגשת אליך יהודי: "שלום, שלום"
[עמוד 4]
"ווו זענט פון די בריגאדע? וואס מאכען זי?
וכו' וכו' ולבסוף אוטעץ אפס צי קויפן אונד
פארקויפעין? וכו' וכו'"
[מה שלומך מהחטיבה? מה הם עושים?"
וכו 'וכו' וכו 'ולבסוף, האם אתה קונה או מוכר משהו? וכו 'וכו']
איני רוצה לזרוע
אנטישמיות ואינני אנטישמי אך יהודי הגולה
נשארו יהודי הגולה, אם לא כולם רבים מהם
הם כאלה.
.
יש לפעמים ופותחים בשיחה עם יהודי מקומי
ומתגלגלים הדברים עד ארץ ישראל, היהודי מתחיל
לחקור אותי חצי בחשדנות וחצי בכבוד ולבסוף
מגיע לשאלה: "כיצד חי שם יהודי עם יהודי?"
"איך זה שם האם אין האחד מרמה את השני?"
וכו' וכו'.
איני יודע איך מגיעים המכתבים אליכם
יש פה תלונות שהדואר לא מסודר והצנזור
מעכב את המכתבים מכאן, לעת עתה טרם
קבלתי תשובה מכם על מכתב וטרם אדע.
דואר מכם מגיע כעבור 8-12 יום בדרך
ישירה. וכמה זמן זה לוקח אליכם?
אסיים הפעם ואקוה שהמכתב יספיק
להפעם ולשם בטחון אאחל לכם חגים לשמחה
בנכם
יהודה
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
