אוֹצָרוֹת
1945 06 ביולי

יהודה שוהה באיטליה עם הבריגדה היהודית ובין עבודה ומטלות הוא נהנה כתייר מהסביבה, מהתרבות ומהנופים

יהודה מידב ליד אודינה, איטליה
יהודה מידב

כתב היד

6 עמודי מכתב

סיפור רקע

יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח אמצעי לעמנואל (מנחם) ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן ב"בסמ"ת". יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר אותו הגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. לאחר מכן לחם בהגנה במלחמת השחרור. יהודה נישא לריקה בשנת 1951 בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בנישואים לפי המסורת היהודית בצרפת. בחייו המקצועיים היה בונה מכונות בבית מלאכה קטן בבעלותו. לזוג נולדו 3 בנות. אחיו הבכור של יהודה, עמנואל, לחם גם הוא בעיר העתיקה בירושלים ושם מצא את מותו. עצמותיו הוחזרו לישראל רק לאחר מלחמת ששת הימים. בתקופה שבה נכתב המכתב, יהודה שוהה במחנה באיטליה עם הבריגדה היהודית ובין עבודה ומטלות הוא דואג

יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח אמצעי לעמנואל (מנחם) ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן ב"בסמ"ת". יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר אותו הגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. לאחר מכן לחם בהגנה במלחמת השחרור. יהודה נישא לריקה בשנת 1951 בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בנישואים לפי המסורת היהודית בצרפת. בחייו המקצועיים היה בונה מכונות בבית מלאכה קטן בבעלותו. לזוג נולדו 3 בנות. אחיו הבכור של יהודה, עמנואל, לחם גם הוא בעיר העתיקה בירושלים ושם מצא את מותו. עצמותיו הוחזרו לישראל רק לאחר מלחמת ששת הימים. בתקופה שבה נכתב המכתב, יהודה שוהה במחנה באיטליה עם הבריגדה היהודית ובין עבודה ומטלות הוא דואג להנות כתייר מהסביבה, מהתרבות, מהנופים ומהאפשרויות העומדות בפניו.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/6

[עמ' 1]
6/7/1945
שלום רב לכם הורי היקרים!
הנני מנסה למלא את חובתי ולכתב לכם
מדי שבוע בשבוע והפעם זה רק חובה כי רצון
לכתיבה אין באשר איני מקבל תשובה מכם
ומתנחם רק בזה שמכתבי מגיעים אליכם
כסדרם ואני אקבל את חלקי כשאגיע למקומי.
וסיבה שניה פשוט אין זמן. לא חס וחלילה
העבודה מרובה אלא הסביבה, והטיולים והנסיעות
שמעסיקות כל איש מאתנו. ועכשיו לעצם
הענין: במכתבי הקודם ספרתי לכם על הגיעי
לצפון ורצון לבקר פה על חלק מהביקור
בודאי נודע לכם ואת הפרטים אוסיף לכם.
המקום הוא אותו מקום כפר ליד אודינה
כ 4 ק"מ מהעיר. אנשי הכפר עובדי אדמה ברובם
וחלק מהצעירים עובד בבתי חרושת ומלאכה
בעיר (המשכורת של פועל בעל מקצוע נמוכה מאד
מ 80 – 120 לא"ט) היחסים בינינו ואנשי הכפר 

[עמוד 2] 
תקינים ונעימים איש את רעהו לשלום יברך
נשותיהם מכבסות לנו את לבנינו וע"י זה משתכרות
קצת מטבעות. החיים במחנה לא רעים: אוכלים
טוב ובבקר קמים רק כששומעים את קול הצלחות
מקשקשות. להתרחץ הולכים כמעט מדי ביומו
בנחל (מחוץ למקלחות שיש לנו) ואחה"צ איש
כראות עיניו יעשה. מזמן לזמן יורד פה גשם
קל (כ - 4-3 פעמים) הטמפרטורה פה ממוצעת
(בלילה עד 190 וביום לפעמים עד 320)
העיר היא די עתיקה נמצא בה מבצר
ומגרש (PIAZZA) בנוסח ונציאני, פעם
היה בה שרות טרם מסודר אך בגלל ההפצצות
פועלים רק קוים בודדים. התחברה הפרטית
ברובה על אופניים (ממש ממלאים את הרחובות
אפילו הכפריים משתמשים בהם) ואת המכוניות
מניעים ע"י עצים או פחם. בעיר נמצאת
ממשלת אוסטריה הצבאית ועוד אי אלה
משרדים חשובים כמו בכל איטליה [...] יפה
ותיאתרון או קולנוע חנם כמו כן בעיר
מקבלים בבר הצלב האדום האמריקאי עוגות
וקפה או לימוד חנם (אין כסף)

[עמוד 3]
בהזדמנות שניתנה לי בקרתי פעמיים
בונציה (בסה"כ 140 ק"מ מכאן) נדמה לי שאין 
צרך לכתב על עיר זו על יפיה על בניניה
וחייה על הגונדולה ועל אוצרות האמנות שבה
כבר מספיק נכתב ונאמר על נושא זה ואיני
יודע אם אצליח יותר (אך בכל אופן, באם תדרשו
אספר לכם קצת).
פעם הייתי בטריאסט (אם לא היתה לי 
בהזדמנות לבקר בה בנסיעה לארץ – הפעם כן
היתה ולא החמצתיה) העיר יפה ומודרנית נמל
יפה וגדול, שפתי נהדרת וכו' וכו'. בעיר
נראים יוגוסלבים רבים במכוניות צבאיות ובלי.
כמו כן טיילתי קצת בגוריציה - סביבה נהדרת
לרגלי ההרים. על כל הטיולים האלה חסרות
מלים בפי הן על היופי של הארץ, הטבע 
והתושבים. ובכלל איך שהחיים מתנהלים אצלנו
ממש כמו במחנה הבראה ואפשרויות של
נסיעות וסיורים (אמנם לא מטעם המחנה אבל
מה זה חשוב)
אתמול היה לי עוד מאורע חשוב – הלכתי
לראות את האופרה "טורנדוט" המבוצעת

[עמוד 4]
ע"י "הלה-סקלה" של מילנו האופרה מציג
בתמיכת הצבא בעיירה קרובה (גרדיסקה)
במשך חודש שלם של
שהות האופרה במקום תנתן תכנית עשירה
והפתיחה היתה "טורנדוט" לאופרה תזמרת של
120 מנגנים ומקהלה בגודל כזה לא ראיתי מימי.
הקולות הביצוע והאושר (על הבמה נמצאים
200 איש) אע"פ שזה מהצבא ולצבא כרטיס
מחירו היה 250 לאיט' אך הסתדרתי
במקום טוב (שורה 5 ) והצער היה שוה לנזק.
בכל האופרות שראיתי פה קודם ישבו
האנשים ופצחו גרעינים או עשו רעש אחר
פה כל הקהל היה מתוח שממש לא היה יכול להזיז
איבר. מחר משחק באופרה קנאות בן הכפר
ואח"כ טרויטה ריגולטו טוסקה ועוד לבאם נשאר
כאן חודש ימים לא אתחרט.
העירה הגיעו כ 300 פליטים יהודים מאוסטריה
ופולניה הקשרנו אתם אך מכרים לעת עתה
לא מצאתי. על הגבול נשארו כ 3000 איש אשר

[עמוד 5]
נמצאו ביום בהיר אחד מחוסרי אמצעי תחבורה
וקלקלה זו תתוקן בקרוב. (בכל אופן זו התקוה)
באחד הימים הקרובים הנני חושב לנסוע קצת
לאוסטריה (קלנגפורט וווילך) 
בכל אופן הנכם רואים לי לא חסר
כלום. הנני מבלה טוב בתנאים טובים
ובאפשרויות טובות נסיעות על חשבון המלך
והבגדים גם כן – הדבר היחידי במדאיג
אותי זה הקשר אתכם כי אין לי סיכוי
לקבל כל ידיעה מכם אלא לאחר שאגיע למקום
מנוחתנו (בריסל-אנטוורפן) בכל אופן כתבתי
לכם פה למעלה כתובת של המקום בו אני
נמצא ובאם אמצא כן כ 12 יום יש לי סיכוי
לקבל מכם תשובה. בכל אופן תכתבו לי
מכתב אחד לכתובתי הישנה ואחד קצר
(גלויה תספיק) לכתובתי זו ובה תודיעוני
על שלומכם, שלום הסבתא ומצבכם.
בקשר לשפות הספקתי ללמד קצת איטלקית
והמספיקה לי לקנות פירות או יין ולחטוף איזה
שיחה קלה עם איטלקי או בתו בקשר להמשך
איני דואג מפני שצרפתית קצת למדתי.

[עמוד 6] 
בקשר לקור – אל תדאגו – צוידנו בגופיות 
ותחתונים חמים גרבים חמות וכו'.
את דרכנו איך נעשה להבא טרם נדע
וכמו כן אין אנו יודעים מתי שנזוז מפה אך
אין זה משנה בשבילי ולא כלום.
מה שלומכם ומצבכם? מה שלום אחי?
ועוד הפעם מה שלום הסבתא?
תמסרו ד"ש שלום לכל ידידי ומכרי
וביחוד למר ויטקינד מארצו.
שלום לכם
ודרישת שלום לכולם
מבנכם
יהודה
כתבתי וכתבתי ולא כתבתי כלום!

עמוד 2/6
עמוד 3/6
עמוד 4/6
עמוד 5/6
עמוד 6/6

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יהודה מידב
מיקום: ליד אודינה, איטליה
תאריך: 06.07.1945

מקבל/ת המכתב

שם: ציפורה ויהושע מידב
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/6

[עמ' 1]
6/7/1945
שלום רב לכם הורי היקרים!
הנני מנסה למלא את חובתי ולכתב לכם
מדי שבוע בשבוע והפעם זה רק חובה כי רצון
לכתיבה אין באשר איני מקבל תשובה מכם
ומתנחם רק בזה שמכתבי מגיעים אליכם
כסדרם ואני אקבל את חלקי כשאגיע למקומי.
וסיבה שניה פשוט אין זמן. לא חס וחלילה
העבודה מרובה אלא הסביבה, והטיולים והנסיעות
שמעסיקות כל איש מאתנו. ועכשיו לעצם
הענין: במכתבי הקודם ספרתי לכם על הגיעי
לצפון ורצון לבקר פה על חלק מהביקור
בודאי נודע לכם ואת הפרטים אוסיף לכם.
המקום הוא אותו מקום כפר ליד אודינה
כ 4 ק"מ מהעיר. אנשי הכפר עובדי אדמה ברובם
וחלק מהצעירים עובד בבתי חרושת ומלאכה
בעיר (המשכורת של פועל בעל מקצוע נמוכה מאד
מ 80 – 120 לא"ט) היחסים בינינו ואנשי הכפר 

[עמוד 2] 
תקינים ונעימים איש את רעהו לשלום יברך
נשותיהם מכבסות לנו את לבנינו וע"י זה משתכרות
קצת מטבעות. החיים במחנה לא רעים: אוכלים
טוב ובבקר קמים רק כששומעים את קול הצלחות
מקשקשות. להתרחץ הולכים כמעט מדי ביומו
בנחל (מחוץ למקלחות שיש לנו) ואחה"צ איש
כראות עיניו יעשה. מזמן לזמן יורד פה גשם
קל (כ - 4-3 פעמים) הטמפרטורה פה ממוצעת
(בלילה עד 190 וביום לפעמים עד 320)
העיר היא די עתיקה נמצא בה מבצר
ומגרש (PIAZZA) בנוסח ונציאני, פעם
היה בה שרות טרם מסודר אך בגלל ההפצצות
פועלים רק קוים בודדים. התחברה הפרטית
ברובה על אופניים (ממש ממלאים את הרחובות
אפילו הכפריים משתמשים בהם) ואת המכוניות
מניעים ע"י עצים או פחם. בעיר נמצאת
ממשלת אוסטריה הצבאית ועוד אי אלה
משרדים חשובים כמו בכל איטליה [...] יפה
ותיאתרון או קולנוע חנם כמו כן בעיר
מקבלים בבר הצלב האדום האמריקאי עוגות
וקפה או לימוד חנם (אין כסף)

[עמוד 3]
בהזדמנות שניתנה לי בקרתי פעמיים
בונציה (בסה"כ 140 ק"מ מכאן) נדמה לי שאין 
צרך לכתב על עיר זו על יפיה על בניניה
וחייה על הגונדולה ועל אוצרות האמנות שבה
כבר מספיק נכתב ונאמר על נושא זה ואיני
יודע אם אצליח יותר (אך בכל אופן, באם תדרשו
אספר לכם קצת).
פעם הייתי בטריאסט (אם לא היתה לי 
בהזדמנות לבקר בה בנסיעה לארץ – הפעם כן
היתה ולא החמצתיה) העיר יפה ומודרנית נמל
יפה וגדול, שפתי נהדרת וכו' וכו'. בעיר
נראים יוגוסלבים רבים במכוניות צבאיות ובלי.
כמו כן טיילתי קצת בגוריציה - סביבה נהדרת
לרגלי ההרים. על כל הטיולים האלה חסרות
מלים בפי הן על היופי של הארץ, הטבע 
והתושבים. ובכלל איך שהחיים מתנהלים אצלנו
ממש כמו במחנה הבראה ואפשרויות של
נסיעות וסיורים (אמנם לא מטעם המחנה אבל
מה זה חשוב)
אתמול היה לי עוד מאורע חשוב – הלכתי
לראות את האופרה "טורנדוט" המבוצעת

[עמוד 4]
ע"י "הלה-סקלה" של מילנו האופרה מציג
בתמיכת הצבא בעיירה קרובה (גרדיסקה)
במשך חודש שלם של
שהות האופרה במקום תנתן תכנית עשירה
והפתיחה היתה "טורנדוט" לאופרה תזמרת של
120 מנגנים ומקהלה בגודל כזה לא ראיתי מימי.
הקולות הביצוע והאושר (על הבמה נמצאים
200 איש) אע"פ שזה מהצבא ולצבא כרטיס
מחירו היה 250 לאיט' אך הסתדרתי
במקום טוב (שורה 5 ) והצער היה שוה לנזק.
בכל האופרות שראיתי פה קודם ישבו
האנשים ופצחו גרעינים או עשו רעש אחר
פה כל הקהל היה מתוח שממש לא היה יכול להזיז
איבר. מחר משחק באופרה קנאות בן הכפר
ואח"כ טרויטה ריגולטו טוסקה ועוד לבאם נשאר
כאן חודש ימים לא אתחרט.
העירה הגיעו כ 300 פליטים יהודים מאוסטריה
ופולניה הקשרנו אתם אך מכרים לעת עתה
לא מצאתי. על הגבול נשארו כ 3000 איש אשר

[עמוד 5]
נמצאו ביום בהיר אחד מחוסרי אמצעי תחבורה
וקלקלה זו תתוקן בקרוב. (בכל אופן זו התקוה)
באחד הימים הקרובים הנני חושב לנסוע קצת
לאוסטריה (קלנגפורט וווילך) 
בכל אופן הנכם רואים לי לא חסר
כלום. הנני מבלה טוב בתנאים טובים
ובאפשרויות טובות נסיעות על חשבון המלך
והבגדים גם כן – הדבר היחידי במדאיג
אותי זה הקשר אתכם כי אין לי סיכוי
לקבל כל ידיעה מכם אלא לאחר שאגיע למקום
מנוחתנו (בריסל-אנטוורפן) בכל אופן כתבתי
לכם פה למעלה כתובת של המקום בו אני
נמצא ובאם אמצא כן כ 12 יום יש לי סיכוי
לקבל מכם תשובה. בכל אופן תכתבו לי
מכתב אחד לכתובתי הישנה ואחד קצר
(גלויה תספיק) לכתובתי זו ובה תודיעוני
על שלומכם, שלום הסבתא ומצבכם.
בקשר לשפות הספקתי ללמד קצת איטלקית
והמספיקה לי לקנות פירות או יין ולחטוף איזה
שיחה קלה עם איטלקי או בתו בקשר להמשך
איני דואג מפני שצרפתית קצת למדתי.

[עמוד 6] 
בקשר לקור – אל תדאגו – צוידנו בגופיות 
ותחתונים חמים גרבים חמות וכו'.
את דרכנו איך נעשה להבא טרם נדע
וכמו כן אין אנו יודעים מתי שנזוז מפה אך
אין זה משנה בשבילי ולא כלום.
מה שלומכם ומצבכם? מה שלום אחי?
ועוד הפעם מה שלום הסבתא?
תמסרו ד"ש שלום לכל ידידי ומכרי
וביחוד למר ויטקינד מארצו.
שלום לכם
ודרישת שלום לכולם
מבנכם
יהודה
כתבתי וכתבתי ולא כתבתי כלום!

עמוד 1/6
עמוד 1/6
עמוד 1/6
עמוד 1/6
עמוד 1/6

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: ציפורה ויהושע מידב
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות