יובל גל כותב למשפחתו על האימונים במלחמת העצמאות ועל התקווה לחופשה
סיפור רקע
יובל גל, בן קיבוץ עין חרוד, שירת בפיל"ם בתקופת מלחמת העצמאות. הוא כותב מאימוניו בטבריה לאמו שבקיבוץ. לצד הנאתו מהתנאים כותב יובל על תקוותו לצאת לחופשה קרובה. זרובבל המוזכר בסוף המכתב הוא אחיו הגדול - זרובבל גלעד, שמכתביו מצויים גם הם באתר אוצרות.
המכתב באדיבות ארכיון יד טבנקין.
המכתב באדיבות ארכיון יד טבנקין.
ארועי התקופה
כתב היד
49 3 9.
שלום לך אמא.
סוף, סוף החלטתי לכתב לך. אמנם שלחתי ד"ש עם הדר ואמיר, אבל אני יודע שזה לא מספיק.
אני מקוה שאת בריאה והגשמים האחרונים (אצלנו יורדים גשמים) לא משפיעים עלייך לרעה.
אני נמצא, כידוע לך, בטבריה ומבסוט אלף. החברה הם כמו שקויתי וכן גם הסדורים.
תנאי הדאר והאכל הם למעלה מן המשוער. העבודה עצמה היא כף עצום, בקצור
זהו הענין או כמו שאמרים אצלנו – "הצפון". טבריה היא עיר משעממת לא
פחות מחיפה. כעת כאן הסזון – כלומר – תקופת הרחיצה וטפוסים וטפוסות מכל חוגי החברה
ממלאים את הרחובות ושלשת בתי הקפה שבכאן. בעניני חפש ישנם סכויים מרעננים
למדי. בקצור הגלויה נגמרת. ד"ש למשפחת גלעד ותגידי לזרבבל שיכתב משהו.
תהיי בריאה
להתראות
יובל
מצד השני רשמתי מספר בקשות
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת