14.4.48 יום ה'
מרים'ה והילדים יקרים!
זה עתה פגשתי את אהרוניק באוטובוס. הגיע לת"א אתמול. כששאלתיהו, למה לא נסעת אתמול הביתה או המום? ענה, מה יש, מה הבהלה? אינני יכול להבין למה אמא ואבא מבוהלים..
מילא, טוב שחזר בריא מכפר-עציון, ועתה חזר מהקאסטעל. אם אחרי כל זה גם לא מבוהלים – בוודאי טוב.
ואנחנו – אשאר לשבת כאן. אחזור הביתה לפסח. לא צריך לשלוח לי שום דבר. אם תצליחי לשלוח לי כמה ביצים, אתן אותם לעטרה. אני מניח שעמוס יעביר משהו לרחל, הנוסעת מחר לעפולה. עמוס היה היום בת"א ולא ראיתיהו. הספיק לגשת בטקסי לרחל לכמה רגעים.
דווקא היום קבלתי את הוויזה לקפריסין, אם אשתמש בה – טרם החלטתי. היומיום האחרונים הנני סובל דלקת עיניים קלה וזה משפיע עלי בכל. טרם התרגלתי לכאב עיניים…
את הידיעה על אסון "הדסה" קבלתי במלון ביושבי עם דבורה ויצחק ונשי "הדסה" ואמריקה. תארו לכם את הזדעזעותן!
בעתונות – נצחונות ונצחונות במערכה. הלוואי והכל יתאמת וימשך באותו הכיוון.
במצבנו הפוליטי אין לנו נצחונות.
היו לי כמה הזדמנויות לכתוב לאמריקה.
הגיע בנו של של הֶרוס מציקגו. מסרי לו שהביא לנו רדיו ומעט כסף לבית-גורדין, טוב פגשתיהו.
[…] מחיפה. שלחהו עם לביה. הם ושלחים בזמן האחרון כל כך הרבה דברים טובים. לו היתה לנו הזדמנות, היינו צריכים לשלוח להם משהו. הנני שולח ע"י אהרוניק את המעט של יויה. אסיים בזה.
שלכם, בהרבה נשיקות
אבא