אוֹצָרוֹת
1948 01 בינואר

יוסף ברץ כותב למשפחתו שבדגניה על פעילותו הפוליטת בתל אביב

יוסף ברץ תל אביב פורסם על ידי מערכת אוצרות
יוסף ברץ

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

יוסף ברץ, חבר הכנסת הראשונה וחבר קיבוץ דגניה, כותב לבני משפחתו שבקיבוץ, בעוד הוא שוהה בתל אביב במסגרת עבודתו כמייסד ומנהל "הוועד למען החייל". במכתב מספר יוסף על הקשיים שהוא חווה בעבודתו, וכן על מצב המורל בעיר המושפע מהכתוב בעיתונים. המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.

יוסף ברץ, חבר הכנסת הראשונה וחבר קיבוץ דגניה, כותב לבני משפחתו שבקיבוץ, בעוד הוא שוהה בתל אביב במסגרת עבודתו כמייסד ומנהל "הוועד למען החייל". במכתב מספר יוסף על הקשיים שהוא חווה בעבודתו, וכן על מצב המורל בעיר המושפע מהכתוב בעיתונים. המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.

כתב היד

עמוד 1/1

יום ה'
מרים'ה וילדים יקרים!
ברגע כתבי את המכתב אינני בטוח אם אבוא לשבת הביתה או לא?
עד מחר בצהרים עוד הרבה יריות תשמענה מגבולות ת"א…. שבוע שלם לא דברתי טלפונית. התבינו מה זה בשבילי לא לדבר בטלפון הביתה?… הנה גדעון ספר לי שעמוס לן במתולה. ולא יכולתי להודע אם חזר הביתה או לאו? ולא ידעתי עד שובו של גדעון משלום דפנה.
המתיחות בת"א היא רבה, נדמה לי שאפילו העיתונים נקראים פה ביתר מתיחות. ביחוד עיתוני הערב המתחרים זה בזה בהכרזותיהם הצעקניות. הם קובעים את מצב הרוחות בת"א. אני מתבייש כבר, ערב ערב אני שוכב במיטה אחרי ארה"ע וקם ב 11 […] ההגנה. אפילו את ההצגה החדשה של "הבימה" לא בקרתי. אינני מרוצה מעצמי. אינני פעיל די, א"כ כל היום מתרוצצים הנה ושוב. לעומת זה, הנני מותקף יום יום בעניין הקמת הוועד-למען החייל.
מותקף מעצמי… יש לי מוסר כליות מהמנעותי, ובכל זאת אינני יכול לעזוב את תפקידי ב"חבר".
אינני יודע מה לבקש, במקרה שלא אבוא הביתה. לבנים יש לי, חולצה ג"כ. אולי צפה לשמיכה, מגבת. ומעט אוכל: ביצים ועגבניות. ואולי יתוקן הטלפון ואוכל לדבר לכם.
נשיקות לכולם
אבא

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יוסף ברץ
מיקום: תל אביב
תאריך: 01.01.1948

מקבל/ת המכתב

שם: מרים (אשתו) והילדים
מיקום: דגניה א'

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

יום ה'
מרים'ה וילדים יקרים!
ברגע כתבי את המכתב אינני בטוח אם אבוא לשבת הביתה או לא?
עד מחר בצהרים עוד הרבה יריות תשמענה מגבולות ת"א…. שבוע שלם לא דברתי טלפונית. התבינו מה זה בשבילי לא לדבר בטלפון הביתה?… הנה גדעון ספר לי שעמוס לן במתולה. ולא יכולתי להודע אם חזר הביתה או לאו? ולא ידעתי עד שובו של גדעון משלום דפנה.
המתיחות בת"א היא רבה, נדמה לי שאפילו העיתונים נקראים פה ביתר מתיחות. ביחוד עיתוני הערב המתחרים זה בזה בהכרזותיהם הצעקניות. הם קובעים את מצב הרוחות בת"א. אני מתבייש כבר, ערב ערב אני שוכב במיטה אחרי ארה"ע וקם ב 11 […] ההגנה. אפילו את ההצגה החדשה של "הבימה" לא בקרתי. אינני מרוצה מעצמי. אינני פעיל די, א"כ כל היום מתרוצצים הנה ושוב. לעומת זה, הנני מותקף יום יום בעניין הקמת הוועד-למען החייל.
מותקף מעצמי… יש לי מוסר כליות מהמנעותי, ובכל זאת אינני יכול לעזוב את תפקידי ב"חבר".
אינני יודע מה לבקש, במקרה שלא אבוא הביתה. לבנים יש לי, חולצה ג"כ. אולי צפה לשמיכה, מגבת. ומעט אוכל: ביצים ועגבניות. ואולי יתוקן הטלפון ואוכל לדבר לכם.
נשיקות לכולם
אבא

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יוסף ברץ
מיקום: תל אביב
תאריך: 1948-04-14

מקבל/ת המכתב

שם: מרים (אשתו) והילדים
מיקום: דגניה א'

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות