יוסף ברץ כותב למשפחתו שבדגניה על פעילותו הפוליטת בתל אביב

סיפור רקע
יוסף ברץ, חבר הכנסת הראשונה וחבר קיבוץ דגניה, כותב לבני משפחתו שבקיבוץ, בעוד הוא שוהה בתל אביב במסגרת עבודתו כמייסד ומנהל "הוועד למען החייל". במכתב מספר יוסף על הקשיים שהוא חווה בעבודתו, וכן על מצב המורל בעיר המושפע מהכתוב בעיתונים.
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
ארועי התקופה
כתב היד
יום ה'
מרים'ה וילדים יקרים!
ברגע כתבי את המכתב אינני בטוח אם אבוא לשבת הביתה או לא?
עד מחר בצהרים עוד הרבה יריות תשמענה מגבולות ת"א…. שבוע שלם לא דברתי טלפונית. התבינו מה זה בשבילי לא לדבר בטלפון הביתה?… הנה גדעון ספר לי שעמוס לן במתולה. ולא יכולתי להודע אם חזר הביתה או לאו? ולא ידעתי עד שובו של גדעון משלום דפנה.
המתיחות בת"א היא רבה, נדמה לי שאפילו העיתונים נקראים פה ביתר מתיחות. ביחוד עיתוני הערב המתחרים זה בזה בהכרזותיהם הצעקניות. הם קובעים את מצב הרוחות בת"א. אני מתבייש כבר, ערב ערב אני שוכב במיטה אחרי ארה"ע וקם ב 11 […] ההגנה. אפילו את ההצגה החדשה של "הבימה" לא בקרתי. אינני מרוצה מעצמי. אינני פעיל די, א"כ כל היום מתרוצצים הנה ושוב. לעומת זה, הנני מותקף יום יום בעניין הקמת הוועד-למען החייל.
מותקף מעצמי… יש לי מוסר כליות מהמנעותי, ובכל זאת אינני יכול לעזוב את תפקידי ב"חבר".
אינני יודע מה לבקש, במקרה שלא אבוא הביתה. לבנים יש לי, חולצה ג"כ. אולי צפה לשמיכה, מגבת. ומעט אוכל: ביצים ועגבניות. ואולי יתוקן הטלפון ואוכל לדבר לכם.
נשיקות לכולם
אבא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
כתב היד
יום ה'
מרים'ה וילדים יקרים!
ברגע כתבי את המכתב אינני בטוח אם אבוא לשבת הביתה או לא?
עד מחר בצהרים עוד הרבה יריות תשמענה מגבולות ת"א…. שבוע שלם לא דברתי טלפונית. התבינו מה זה בשבילי לא לדבר בטלפון הביתה?… הנה גדעון ספר לי שעמוס לן במתולה. ולא יכולתי להודע אם חזר הביתה או לאו? ולא ידעתי עד שובו של גדעון משלום דפנה.
המתיחות בת"א היא רבה, נדמה לי שאפילו העיתונים נקראים פה ביתר מתיחות. ביחוד עיתוני הערב המתחרים זה בזה בהכרזותיהם הצעקניות. הם קובעים את מצב הרוחות בת"א. אני מתבייש כבר, ערב ערב אני שוכב במיטה אחרי ארה"ע וקם ב 11 […] ההגנה. אפילו את ההצגה החדשה של "הבימה" לא בקרתי. אינני מרוצה מעצמי. אינני פעיל די, א"כ כל היום מתרוצצים הנה ושוב. לעומת זה, הנני מותקף יום יום בעניין הקמת הוועד-למען החייל.
מותקף מעצמי… יש לי מוסר כליות מהמנעותי, ובכל זאת אינני יכול לעזוב את תפקידי ב"חבר".
אינני יודע מה לבקש, במקרה שלא אבוא הביתה. לבנים יש לי, חולצה ג"כ. אולי צפה לשמיכה, מגבת. ומעט אוכל: ביצים ועגבניות. ואולי יתוקן הטלפון ואוכל לדבר לכם.
נשיקות לכולם
אבא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?