יוסף ברץ כותב ממרכז הארץ לבטי אשתו שבדגניה על געגועיו, הוא מחכה למכתבים ומנסה להשיג כסף כדי להדפיס את הספר 'דגניה'
סיפור רקע
יוסף ברץ, חבר הכנסת הראשונה וחבר קיבוץ דגניה, כותב לבני משפחתו שבקיבוץ, בעודו שוהה במרכז הארץ במסגרת עבודתו כמייסד ומנהל "הוועד למען החייל".
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
ארועי התקופה
כתב היד
יום ראשון 7/1/48
מרים'ה יקרה!
למה אני הולך כמעט יום יום ל"אגד"? האמצא מישהו שבא מדגניה, או מישהו שנוסע לדגניה?
איזה שבת נוראה היתה זו? באמריקה לא היה לי כ"כ קשה, כמו שקשה לי עכשיו כאשר אינני בשבת בבית. הנני מטורף ממש מגעגועים, וביחוד כאשר אין טליפון…
השבת היה מיוחד במינו. היתה סערה נוראה, גשם וברד קשה. א"א היה להציץ החוצה, ומשום כך גם לא הזדמנתי עם גדעון כאשר קבענו. לישיבות הספקנו והיו דווקא ישיבות חשובות א"כ לא קלות ולא תמיד מעודדות. הספקתי לאכול צהריים אצל אברהם ברץ. גם זה ע"פ הדחיפה של גדעון המקדיש למשפחות יותר זמן ממני. הוא מאיץ בי לבקר אצל עטרה, הוא ביקר כבר. זהו כנראה קו משותף לכל ילדינו. הם קשורים לבני המשפחה יותר מאתנו.
עבר השבת, גם עתה גשם שוטף. לא אלך ל"אגד". הרי עמוס לא יבוא הנה יותר. אמרו לי שנהגי הגליל יגיעו רק עד עפולה, שם יחליפו אותם. היביא לי מישהו חבילה מכתבים? הקבלת את מכתבי? וכיצד אדע משלום הילדים? ומה אצלך? הסודרו כבר המכונות, היש בזה מעין הקלה?
מישהו הטיף לי מוסר, שאני נותן לך לעבוד כ"כ קשה. אמרתי לו שאני מרשה לו לנהל אתך מו"מ…
מאוד רציתי לדעת אם יש כבר ידיעה מהורי בֶטי. גדעון עוסק כאן בסידור לידיה באיזה עבודה מתאימה.
אני מחפש כספים לכיסוי הוצאת החוברת "דגניה" שהפך לספר ועולה מאות לי"ש. עוד תצטרכו לפדות אותי מבית-הסהר בגלל אי תשלום חובות…
בקשר עם "דגניה". הרי ידעת שהעורך שלי היה יצחק [סביבק] בירושלים חבר נעורים שלי.
קבלתי ממנו מכתב. בו ביום קראתי בעתונות שכדור חדר לחדרו ופצע אותו. שלחתו לו טלגרמת-ברכה שניצל. לא ידעתי שאחרי המקרה אשתו שהיתה חולנית קבלה שבץ הלב ומתה…
מי בטוח עכשיו?
הנני בספק אם מכתבי יגיע עכשיו ל"אגד"?
וכך, שלום רב והרבה נשיקות לכולכם.
יעקב.
זה עתה היה כאן יצחק נול. אמנם קבלתי ד"ש, אולם רציתי מכתב, מכתבים. תודה בעד השמנת. גדעון קבל מבטי חבילה.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת