אוֹצָרוֹת
1948 16 ביוני

יוסף זיגר כותב לדודו על מלחמת העצמאות ועל הפצצת ראשון לציון על ידי מטוסים מצריים

יוסף זיגר ניו יורק פורסם על ידי מערכת אוצרות
הפסנתרן הבין-לאומי יוסף זיגר, מלווהו של הכנר מישה אלמן (מתוך אלבום משפחות - מוזיאון ראשון לציון)

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

יוסף זיגר, יליד ראשון לציון, בוגר גימנסיה "הרצליה" ובוגר הקונסרבטוריון "שולמית" בתל אביב. שירת בצבא האמריקאי. בהיותו פסנתרן מוכשר יצא לניו יורק והוסמך בבית הספר הגבוה למוזיקה שבמנהטן. במשך 16 שנים שימש מלווהו של הכנר הנודע מישה אלמן וזכה להכרה בין-לאומית. בתקופת מלחמת העצמאות שהה בניו יורק ופעל למען גיוס מתנדבים אמריקנים ל"הגנה". במכתבו לדודו זרובבל חביב הוא מזכיר את הפצצת ראשון לציון בידי מטוסים מצריים – הפצצה שבה נהרגו 25 תושבים וחיילים, ורבים נפצעו. הוא מבטא את תחושת הרבים בדבר צדקת הדרך והאמונה העזה בניצחון. מקור המכתב: ארכיון היסטורי - מוזיאון ראשון לציון.

יוסף זיגר, יליד ראשון לציון, בוגר גימנסיה "הרצליה" ובוגר הקונסרבטוריון "שולמית" בתל אביב. שירת בצבא האמריקאי. בהיותו פסנתרן מוכשר יצא לניו יורק והוסמך בבית הספר הגבוה למוזיקה שבמנהטן. במשך 16 שנים שימש מלווהו של הכנר הנודע מישה אלמן וזכה להכרה בין-לאומית. בתקופת מלחמת העצמאות שהה בניו יורק ופעל למען גיוס מתנדבים אמריקנים ל"הגנה". במכתבו לדודו זרובבל חביב הוא מזכיר את הפצצת ראשון לציון בידי מטוסים מצריים – הפצצה שבה נהרגו 25 תושבים וחיילים, ורבים נפצעו. הוא מבטא את תחושת הרבים בדבר צדקת הדרך והאמונה העזה בניצחון. מקור המכתב: ארכיון היסטורי - מוזיאון ראשון לציון.

כתב היד

עמוד 1/1

16/6/48 Lamelta N.Y.
דוד זרבבל יקירי!
אתמול קבלתי בפעם הראשונה מכתבים מהבית ובתוכו מכתב
מדודה שולמית וגם מכתבים מהסבא והסבתא שנשלחו לך דרכנו. מכתבה של
אמא הוא מה-6 ליוני ובו מספרת לנו בקצרה על ההפצצה שהיתה בראשון
ועל הנס שקרה לרנה סגל (רינה זייגר (וילדה שנצלו הודות לעקשנותה של רינה
כשסרבה להסתתר בחנות המכולת "ספקת" (בבית של גלוביצ'יק ליד דרום-יהודה)
ורצה עם ילדה למקלט הצבורי שנמצא בפרדס המושבה. הפצצה התפוצצה
ליד פתח החנות והחנות נתרסקה כליל והאנשים בתוכה נחבלו ונפצעו.
אמא לא מזכירה שמות בכלל ומתקבל אצלי הרושם שצער היחיד
חסר ערך הוא בימים אלה. כי המסירות וההקרבה העצמית הפכה את הישוב
לצבא אדיר וחזק שלמרות הכל ועל אף הכל ינצח את אויבינו הרבים. אני מקוה
שמכתבו של הסבא יעודד אותך כי מי כמוהו מרגיש את המעמסה הכבדה
שנפלה על הדור הצעיר שלנו כדי להגן ולהבטיח את קיום מדינתו שבנינה
החל לא כמה ימים לאחר הכרזת המדינה העברית או לאחר הכרזת החלוקה אלא
בשנת 1882 כשהסבא ושאר הגבורים באו להתישב בחולות ראשון. והסבתא כמה
היא מרגישה את המלחמה שלנו ובטחונה הרב בנצחון ובחיילינו. קראתי את
מכתביהם כמה פעמים ודמעות נוצצו בעיני בכל פעם כשקראתי שאמנון שלך השתתף
בכמה קרבות והצטיין ושי שלנו שכבר הספיק להפצע בעינו והרגיש בגופו כי
הוא נתן למען הגנת מדינתנו. כמה מקנא אני בגבורים שלנו. לפעמים מהרהר אני
כשאני נזכר באיזה מסירות נפש נלחמתי למען אמריקה (ארץ השחרור….) כשנהלתי
מכוניות מלאות פצצות אוירונים בדרכי המדבר המערבי העקלקלות…. האם היה
כדאי כל זה…. ושאר חיילינו שנפלו במדבר כדי להציל את מעצמות הדמוקרטיה….
קראתי השבוע מכתב של ילדה בת 16 הכותבת מת"א. והיא שואלת לתומה ואומרת:
"הרי אנו כאן בארץ נלחמים לא רק למעננו, אלא בעצם נלחמים אנו למען 58 מעצמות
העולם כדי להצילו מידי כוחות הרשע והזדון…. וחושב אני לעצמי שאם צעירינו
בני 16—17 בארץ חדורים הכרה זו ומרגישים את התפקיד הגדול שהוטל
עליהם אין ספק שננצח. אצלי אין חדש רב אני לומד ונעשיתי למרצה.
כי בשבתות אני עסוק בהרצאות למען האטודה הנקראת כאן Amerians for Hagana
זהו מעין משרד אינפורמציה של ההגנה. אני מקוה שמכתבים אלה יגיעו
אליך אם אינך נמצא יותר בבואנוס איירס ושתודיע לנו על שנוי כתבתך
אם תסע לצ'ילי או לברזיל. שרלה מוסרת לך שלום ונכתוב שנית כשנקבל
את מכתבך.
נשיקות שלך
יוסף

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יוסף זיגר
מיקום: ניו יורק
תאריך: 16.06.1948

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

16/6/48 Lamelta N.Y.
דוד זרבבל יקירי!
אתמול קבלתי בפעם הראשונה מכתבים מהבית ובתוכו מכתב
מדודה שולמית וגם מכתבים מהסבא והסבתא שנשלחו לך דרכנו. מכתבה של
אמא הוא מה-6 ליוני ובו מספרת לנו בקצרה על ההפצצה שהיתה בראשון
ועל הנס שקרה לרנה סגל (רינה זייגר (וילדה שנצלו הודות לעקשנותה של רינה
כשסרבה להסתתר בחנות המכולת "ספקת" (בבית של גלוביצ'יק ליד דרום-יהודה)
ורצה עם ילדה למקלט הצבורי שנמצא בפרדס המושבה. הפצצה התפוצצה
ליד פתח החנות והחנות נתרסקה כליל והאנשים בתוכה נחבלו ונפצעו.
אמא לא מזכירה שמות בכלל ומתקבל אצלי הרושם שצער היחיד
חסר ערך הוא בימים אלה. כי המסירות וההקרבה העצמית הפכה את הישוב
לצבא אדיר וחזק שלמרות הכל ועל אף הכל ינצח את אויבינו הרבים. אני מקוה
שמכתבו של הסבא יעודד אותך כי מי כמוהו מרגיש את המעמסה הכבדה
שנפלה על הדור הצעיר שלנו כדי להגן ולהבטיח את קיום מדינתו שבנינה
החל לא כמה ימים לאחר הכרזת המדינה העברית או לאחר הכרזת החלוקה אלא
בשנת 1882 כשהסבא ושאר הגבורים באו להתישב בחולות ראשון. והסבתא כמה
היא מרגישה את המלחמה שלנו ובטחונה הרב בנצחון ובחיילינו. קראתי את
מכתביהם כמה פעמים ודמעות נוצצו בעיני בכל פעם כשקראתי שאמנון שלך השתתף
בכמה קרבות והצטיין ושי שלנו שכבר הספיק להפצע בעינו והרגיש בגופו כי
הוא נתן למען הגנת מדינתנו. כמה מקנא אני בגבורים שלנו. לפעמים מהרהר אני
כשאני נזכר באיזה מסירות נפש נלחמתי למען אמריקה (ארץ השחרור….) כשנהלתי
מכוניות מלאות פצצות אוירונים בדרכי המדבר המערבי העקלקלות…. האם היה
כדאי כל זה…. ושאר חיילינו שנפלו במדבר כדי להציל את מעצמות הדמוקרטיה….
קראתי השבוע מכתב של ילדה בת 16 הכותבת מת"א. והיא שואלת לתומה ואומרת:
"הרי אנו כאן בארץ נלחמים לא רק למעננו, אלא בעצם נלחמים אנו למען 58 מעצמות
העולם כדי להצילו מידי כוחות הרשע והזדון…. וחושב אני לעצמי שאם צעירינו
בני 16—17 בארץ חדורים הכרה זו ומרגישים את התפקיד הגדול שהוטל
עליהם אין ספק שננצח. אצלי אין חדש רב אני לומד ונעשיתי למרצה.
כי בשבתות אני עסוק בהרצאות למען האטודה הנקראת כאן Amerians for Hagana
זהו מעין משרד אינפורמציה של ההגנה. אני מקוה שמכתבים אלה יגיעו
אליך אם אינך נמצא יותר בבואנוס איירס ושתודיע לנו על שנוי כתבתך
אם תסע לצ'ילי או לברזיל. שרלה מוסרת לך שלום ונכתוב שנית כשנקבל
את מכתבך.
נשיקות שלך
יוסף

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שולמית חביב (לוין)
מיקום: ראשון לציון
תאריך: 1948-07-14

מקבל/ת המכתב

שם: זרובבל חביב
מיקום: דרום אמריקה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות