יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם יוסף חיים ברנר כותב לאשתו: "אני איני יכול להיות בעל…"
סיפור רקע
הסופר יוסף חיים ברנר (1881-1921) כותב לאשתו, חיה ברוידא (1887-1977). ברנר וברוידא נישאו ב-1913, ולאחר כשנה נולד בנם המשותף, שנקרא אורי ניסן על שם חברו של יוסף חיים, שמת כשנה לפני כן בגיל צעיר, הסופר אורי ניסן גנסין (1879-1913).
הנישואין לא החזיקו מעמד זמן רב לאחר מכן, וחיה עזבה עם בנם המשותף ונסעה ללימודים בגרמניה. ברנר לא ראה מאז את בנו, והוא התגעגע אליו מאוד.
מכתב זה נשלח לחיה ברוידא בסוף חורף 1919 ובו הוא מודה כי איננו מסוגל להיות בעל ראוי. הוא מבקש לראות שוב את אורי ניסן אבל גם אומר שלא יתעקש על כך. יותר מאוחר דובר שוב על האפשרות להפגיש ביניהם, מה שהיה אמור להגיע לידי מעשה סוף סוף בשנת 1921, אלא שמעט לפני כן, במאי 1921, הוא נרצח ביפו.
תודה לארכיון גנזים על המכתב, ולאדיבה גפן על העזרה בכתיבה.
הסופר יוסף חיים ברנר (1881-1921) כותב לאשתו, חיה ברוידא (1887-1977). ברנר וברוידא נישאו ב-1913, ולאחר כשנה נולד בנם המשותף, שנקרא אורי ניסן על שם חברו של יוסף חיים, שמת כשנה לפני כן בגיל צעיר, הסופר אורי ניסן גנסין (1879-1913).
הנישואין לא החזיקו מעמד זמן רב לאחר מכן, וחיה עזבה עם בנם המשותף ונסעה ללימודים בגרמניה. ברנר לא ראה מאז את בנו, והוא התגעגע אליו מאוד.
מכתב זה נשלח לחיה ברוידא בסוף חורף 1919 ובו הוא מודה כי איננו מסוגל להיות בעל ראוי. הוא מבקש לראות שוב את אורי ניסן אבל גם אומר שלא יתעקש על כך. יותר מאוחר דובר שוב על האפשרות להפגיש ביניהם, מה שהיה אמור להגיע לידי מעשה סוף סוף בשנת 1921, אלא שמעט לפני כן, במאי 1921, הוא נרצח ביפו.
תודה לארכיון גנזים על המכתב, ולאדיבה גפן על העזרה בכתיבה.
ארועי התקופה
כתב היד
קראתי מה שכתבת ושלחת לי. אני יודע זאת מזמן. אבל לתקן את זה אין בכחי. אני איני יכול להיות בעל. מצד זה לך הצדק הגמור. ואם אַת רוצה להפָטר ממני באופן רשמי, היינו על ידי גט, אין לי שום רשות אנושית למנוע את זה ממך. אַת יודעת, שלי היה כל הזמן וגם עתה יש לי רק חפץ אחד: להיות על יד אורי ניסן. אבל אם אין לי רשות לזה, מפני שאַת אינך יכולה לשאת עוד את העבותות, אני נכנע לכל דרישה. מי יתן ותמצאי מעט אושר, כי כאשר יהיה טוב לך, יהיה טוב גם לאורי ניסן, ושום ענין אחר בחיים אין לי. אֶת זאת אַת יודעת. אני, בכל אופן, אלך אחר הפסח לטבריה, ואַת לכי לירושלים או השארי ביפו – כמו שתמצאי לנכון. אבל עוד הפעם: אם לטובתך נחוצה גם איזו פורמליות, אז אני נכון בכל שעה לזה, בין מטבריה, בין מכל מקום שאהיה. אם תמצאי לטוב (בכדי שלא לקרוע את לב הילד האמלל) לבלי לעשות שום שנויים עד שיפתח העולם, ומי שהוא מאתנו יוכל לצאת לחוץ לארץ – הנני מסכים גם לזה. לי אין עצות ואין הצעות, כי עיקר חשבונותי נגמרו וכאשר אבדתי אבדתי.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
