עליזה ענת ועופר היקרים!
שלום רב.
אני מרגיש בסדר גמור. ניסיתי להתקשר אבל לא
הצלחתי, מחוסר אסימונים, מחוסר תא טלפון צבורי וכדומה.
אבל אל דאגה אני מרגיש בסדר, באמת. אני בימים הראשונים
זאת אומרת יום וחצי היינו בחיפה, חיכינו וחיכינו, ובסוף
נסענו לדרום ושוב מחכים. עליזה אל דאגה אנחנו לא
נלחמנו עד עכשיו. פשוט מחכים עוד שהאזור למטה [אזור שארם א-שייח'] יהיה
פנוי [?] בשבילנו. אנחנו נמצאים רחוק מהקו ולא שמענו
או ירינו כדור אחד. אנחנו רואים את האוורונים שלנו חולפים
מעלינו. יש לנו זמן למכביר. ואני חושב כל הזמן עליכים
ליזה ענת ועופר וכמה שאני מתגעגע אליכם.
איך אתם מסתדרים מבחינה של המצב בעיר, איך עם ההזעקות [האזעקות]
והירידה למקלט איך המוראל שלך ושל הילדים, איך המצב
עם האוכל. בהקשר לכסף אל תדאגי תוציאי כמה שאת צריכה
אני חוזר כמה שאת צריכה ברור. אני לא רוצה שיהיה
חסר משהו בבית, ועד כמה שיותר להרחיק את ענין המלחמה מבית.
אני לא יודע אם אוכל לקבל מכתבים מכם, אבל תשלחו אולי אני אקבל.
וברור שאשמח מאוד לשמוע ממכם. ענת יקירה כמו כל פעם שימרי על
אמא ועופר יש לך ניסיון בעבר, ועשית את זה מצויין. אל תרגיזו את אמא
שימרי עליה ועל עופר וכמובן עליך, עד שאחזור.
נשיקות חמות לכולם ד"ש לכל המשפחה. א.א.א.מ.מ [אני אוהב אתכן מאוד מאוד]
נ.ב ליזה היקרה
אנא טלפני לובשה משה 859309 ותמסרי שהכל בסדר, תבקשי את תקוה.
שלא יידאגו ותספרי לו ש[?] למכתב שלו.
כמו כן תמסרי גם לאתי של יהודה.

עליזה מותק!
מה נשמע בעבודה
מסרי שם שהכל בסדר
והאם ראובן גויס
אז מה אתן עושות