יוסף מעדכן את חיים מתי אשתו תעלה לארץ
סיפור רקע
יוסף צאלח כותב לבן דודו, חיים צאלח (שבארץ שם משפחתו השתנה לצדוק), על אשתו של חיים שנשארה בצנעא.
אשתו הייתה ילדה קטנה כשחיתנו אותה איתו. כשחיים החליט לעלות לארץ, היא ברחה באמצע הדרך והגיעה לבית הוריה. כשחיים הגיע לארץ הוא עודכן שהיא בבית הוריה, וכפי שמספר לו בן הדוד שלו, יוסף צאלח, היא מוכנה לעלות ארצה וגם הוריה ואחיה אינם מתנגדים, אלא שעל חיים לטפל בכל הסידורים הטכניים הנדרשים לכך, ולדאוג לה למימון ולליווי או לחילופין לעלות בעצמו. זהרה אכן עלתה בסוף לארץ, בשנת 1923, והם חיו יחד עד מותו.
"האמאם יחיא" המוזכר כאן הוא יחיא חמיד א-אדין (1869-1948), האימאם של תימן מאז 1904 עד מותו ומייסד שושלת אל-מותוואכל. הוא נהג ביחס ליהודים על פי החוק המוסלמי וחידש, עם עלותו לשלטון, את "תנאי עומר" המגבילים מאוד את בני החסות הלא-מוסלמיים, ואף מנע באופן משמעותי את עליית
יוסף צאלח כותב לבן דודו, חיים צאלח (שבארץ שם משפחתו השתנה לצדוק), על אשתו של חיים שנשארה בצנעא.
אשתו הייתה ילדה קטנה כשחיתנו אותה איתו. כשחיים החליט לעלות לארץ, היא ברחה באמצע הדרך והגיעה לבית הוריה. כשחיים הגיע לארץ הוא עודכן שהיא בבית הוריה, וכפי שמספר לו בן הדוד שלו, יוסף צאלח, היא מוכנה לעלות ארצה וגם הוריה ואחיה אינם מתנגדים, אלא שעל חיים לטפל בכל הסידורים הטכניים הנדרשים לכך, ולדאוג לה למימון ולליווי או לחילופין לעלות בעצמו. זהרה אכן עלתה בסוף לארץ, בשנת 1923, והם חיו יחד עד מותו.
"האמאם יחיא" המוזכר כאן הוא יחיא חמיד א-אדין (1869-1948), האימאם של תימן מאז 1904 עד מותו ומייסד שושלת אל-מותוואכל. הוא נהג ביחס ליהודים על פי החוק המוסלמי וחידש, עם עלותו לשלטון, את "תנאי עומר" המגבילים מאוד את בני החסות הלא-מוסלמיים, ואף מנע באופן משמעותי את עליית היהודים לארץ, אבל הגן על היהודים מפני חוסר הגינות על פי החוק והתעמרות של פקידי ממשל ושל סתם מוסלמים ואף התעלם מחריגות מסוימות מתנאי עומר ומפרשת הרחה של יתומים יהודיים לעדן על מנת למנוע המרה בכפייה שלהם ולכן רבים מיהודי תימן ראו בו מלך של חסד.
בסוף המכתב מצויין "סדר תכין לך הדרך ושלשת" – בהתאם למנהג לציין במכתבים את פרשת השבוע [= "סדר"] על פי ציטוט מתוכה הקרוב בדרך כלשהי לתוכן המכתב. הפסוק "תכין לך הדרך ושלשת" מופיע בדברים יט, ג, פרשת ראה.
במכתב מופיעים מספר ראשי תיבות ומילה ערבית בודדת והם פוענחו בתוך סוגריים מרובעות.
ארועי התקופה
כתב היד
יום א' י"ט מנחם [= אב] שנת התרפ"ב
מן צנעא אלימן [=מצנעא, תימן]
אלי יפו תבו"ב [= אל יפו, תבנה ותכונן במהרה]
שלומות רבות מאליפות מרובבות מלפני שוכן ערבות יגיעו ויאתיו כנחלים נטיו למול הדרת פני קרובינו האח הטוב הלא הוא השה"ט [= השם הטוב] חיים בן עמי [= בן דודי] דוד צאלח הי"ו ויקיים בך מק' שכ' [= מקרא שכתוב] אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתיך
מאחדש"ו [= מאחר דרישת שלומם וטובתם] נודיע לך מצד שלום כולנו בפ"י [= בן פורת יוסף] תלי"ת [= תהלה לאל יתברך] אנחנו בקו הבריאות לא חסר לנו רק ראות פניכם היקרים. גם מצבינו כעת לא טוב מפני יוקר השערים לגבי מיעוט הפרנסה אבל חסדי ה' לא תמו ולא כלו רחמיו וברוך הוא לעד ולעולמי עולמים מנהל עמו ישראל אעפ"י שהחמס קם למטה רשע שום דבר רע לא הגיענו. ואודיע לאדוני שמכתבך הטוב שזמנו כ"א שבט קיבלנו בשמחה רבה גם בראותי גלילי אצבעותיך זכרתי לך אהבת נעורינו ותהי בלבי כאש בוערת ואומר בלבי מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה תוך שערי יפו ת"ו ואבקש מי יראני חמוד לבי אולי בראותי פניו ישקט לבי מיגוניו על פרידתך. ואחלה פניך שלא תאשימני על איחור מכתבי שכמה מכתבים שלחתי אליך ולא ידעתי מה הסבה לא הגיעוך ובאמת גם מצבך [= מקומך] לא ידעתי אנה גם עול הזמן ומאורעותיו השכיחונו יוצאי חלצינו כל שכן אחרים אעפ"י שהם קרובינו ומיודענו. ועל מה שכתבת אנחנו מצטערים עליכם מהשמועות ששמענו מאנשים. דע לך ידידי כי מאהבת ה' עמו ישראל ובראותו חיל גלותינו וצערינו ואין לנו לא מַשעֵן ולא מַשעֵנָה לא עזבנו ולא נטש אותנו ויתן בלב אדונינו האמאם יחיא יר"ה [= ירום הודו] ותנשא מלכותו שייטיב לנו ומנהל אותנו ומרחם על עניי ישראל ושומע לקול הקטן כגדול שאם לא כן אזי חיים בלעונו ודי לנו בזה אעפ"י שאנחנו נבזים ושפלים בעיניהם. ואדוני חכם. ועל מה שכתבת לי אם תוכל
להודיעני מצד אשתי הלא תשובתי כבר קָדְמָה אליך בכמה מכתבים מאחר שהגיע מכתבך לידי בחייך ידיד נפשי שהלכתי אל אביה ואמה ואחיה גם אליה הרצֵתי דברי ואין בידם לא חטא ולא פשע ואין מעכב זולתי אם תשלח להם רשיון מהמלכות העליזה אצלכם שיתנו להם רשות שיכנסו לא"י [= לארץ ישראל]. אז ישלחו אשתך למחוז חפצך ובתנאי שתשלח לאשתך כסף שיעבירה מצנעא אל המקום שתרצה כי קצרה ידם לעזרך בכסף הנסיעה גם בדין תורה מחוייב לעשות כן שאם אתה חפץ באשתך חייב להסיעה ממקום למקום.
ועתה איעצך נא עצה אם יש ידך משגת לשלוח לאשתך רשיון גם כסף די מחסורה כדי שיספיק לה ולַשָלִיחַ שתלך עמו מבית אביה עד שישלמנה לידך או אתה בעצמך תבא ותקח את אשתך כי לא דרך העולם ומנהגו שישלחו באשה במכתבים מבלי שליח כדרך ששולחים בסחורה ודומה לה. אזי טוב לך מלהשאר עֵר מבלי אשת נעורים גם ממצות פריה ורביה. ולך ממני ומנות ביתי נעמה בת סאלם רחבי דשט"ו [= דרישת שלום טובה וברכה] גם מבני שעשועים ראשון יקירי סלימאן ונו"ב [= ונוות ביתו] חמאמה בת יודא אלקארה שהיינו שכנים עם אביו כמה"ר סלי' [= כבוד מורנו הרב רבי סלים] אלקארה זלה"ה [= זכרו לחיי העולם הבא] ואחריו דורשים בשלומך אברהם ועזרי הי"ו וקבלו שלום מבנותי חמאמה ובעלה יוסף בן סאלם צאלח הי"ו ומרומיה ושמעה וברכה השם עליהם יחיו ורב שלום לך מבבת עיני אמי היקרה זהרה מב"ת [= מנשים באוהל תבורך] גם כל בני המשפחה דורשים בשלומך ותמה אני עליך על שלא זכרת במכתביך שאני קרובך כמו שצריך להודיע אזי עלתה בלבך להפריד קרבה ביננו ופרוס שלום ממנו על קרובינו הרון צאלח הי"ו ועל כל מודעתינו הי"ו ואחלה פניך שיהיו מכתביך תמידים אלינו כדי שנדע בשלומך ואם יצטרך לך איזה דבר אנחנו מוכנים לעשות רצונך ואין להאריך כאב"ה [= כי אם בשלומך הטוב] ושלום
סדר תכין לך הדרך ושלשת וכו'
דש"ו [= דורש שלומך וטובתך], מוקירך
יוסף בן מ"ו [= מורנו ורבנו]
יחיא צאלח
הי"ו
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת