משפחת רביב היא משפחה של חקלאים מכפר יהושע. בעקבות ניתוח בגב במהלך קורס קצינים שוחרר רמי רביב משירות חובה וחזר לכפר יהושע לטפל במשק של הוריו. אז פרצה מלחמת יום הכיפורים.
הוריו נירה ויוסף שהו באותה העת בקליפורניה, ועם הידיעות על פרוץ המלחמה הם חזרו לארץ. יוסף רביב, שהיה מפקד גדוד טנקים במילואים, הצטרף ליחידתו בסיני. בתחילה פעל הגדוד של יוסף בגזרה הצפונית של תעלת סואץ בבלימת ההתקפה המצרית ובהמשך עבר לצידה המערבי של תעלת סואץ.
רמי חש שאינו יכול להישאר מחוץ למלחמה. הוא הגיע לבית ספר לשריון, שם התארגן גדוד של לוחמים שכמוהו לא היו משויכים ליחידה כלשהי וכאלה שחזרו מחו"ל. הגדוד, שנקרא כוח נתי, עלה רמת הגולן והשתתף בכמה קרבות. רמי נפצע באחת הפעולות אך החלים וחזר לשירות. הוא סיים קורס קצינים והוצב כמפקד מחלקה ביחידת שריון סדירה. לאחר מכן שירת במילואים עד חתימת ההסכם על הפרדת הכוחות.
בבית חיכו האם נירה רביב ושני אחיו הצעירים של רמי. רמי מדגיש כי אימו הייתה הגיבורה האמיתית במלחמה – היא טיפלה גם במשק וגם בילדים שבבית בעודה דואגת לבעלה ולבנה הבכור. נירה שמרה את המכתבים שהתקבלו מיוסף ומרמי ואת המכתבים שנשלחו אליהם.
במכתב זה יוסף מספר למשפחתו על הפסקת הלחימה אך מעריך כי העניין יימשך לפחות עוד חודש ימים. הוא מודה על המכתבים והחבילות ומחכה לידיעות על רמי.