יוסף שואל את חברתו סוניה על קבוצות העולים שהיו אמורות לעלות מקפריסין וטרם הגיעו

סיפור רקע
יוסף ברץ, חבר קיבוץ דגניה ואיש רב פעלים, כותב לסוניה בריימן, חברת הקיבוץ. סוניה שוהה בתקופה זו במחנות העולים בקפריסין, מטעם המוסדות הציוניים, שם היא מסייעת לעולים לקראת המעבר לארץ. במכתבו, יוסף שואל אותה לגבי קבוצות העולים העתידות לעלות לדגניה שהיו אמורות להגיע במועד מוקדם יותר וטרם הגיעו. כמו כן הוא מספר לה על גשמי הברכה שפקדו את הארץ ומביע תקוותו כי "מי ייתן ונוכל לקצור את השדות".
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
ארועי התקופה
כתב היד
סוניה יקרה!
אודה על האמת, אינני כותב בזמן האחרון, משום אי-בטחון
שהמכתבים בדאר יגיעו, וההזדמנויות לא תמיד מגיעות אלי.
גם השבת נשארת בת"א. הרי זהו פרדוקס: היה לי יותר קל
באמריקה, מאשר שבת אחת מחוץ לבית בהיותי בא"י. מחוץ
לישיבות שבגללן נשארתי בת"א, הנני "רובץ" במטה ואין לי
כל חשק לצאת מהחדר. אני מתגעגע נורא לבית, לשלחן
המשפחתי, לנכדים, נורא קשה לי להיות שבת מחוץ לדגניה.
אולם מה לעשות, המאורעות מתרחשים בקצב כזה, שמכרחים
לבטל גם שבתות לישיבות ודיונים.
הפעם קרה עוד נס אחד, הנס השני אחרי 29 לנובמבר.
כונתי לידיעות האחרונות מליק סוקסס. נס חשוב מאד, א"כ
למצב בארץ עד הגשמת הנסים אין זה נוגע, עוד הרבה
דם ישפך, הרבה הרבה קרבנות ידרשו מאתנו.
בזה אסתפק בענינים פוליטיים.
את אשר בבית-איני יודע, כאן יורד גשם עז בלווית
רעמים, ברקים, וברד חזק, מי צריך אותו בתל-אביב, מה […]
לעומת זה – כמה נורא מצב העומדים בעמדות?!
לחקלאות הגשם טוב מאד, הגשמים האלה מתקנים הרבה
במקום תבואות חורףשלוקו פה ושם, יבואו תבואות קיץ
ביבולים טובים. מי יתן ונוכל לקצור את השדות.
ועתה לענין הנוגע לקפריסין. ידיעתך ע"ד הקבוצות
המוגדרות לדגניה משמחת. שמעתי טובות ע"ד שתי הקבוצות.
אולם הסתבכנו. הבטחנו לנוער-הציוני לקבל מהם
קבוצה גדולה מקפריסין בת 80 איש, בשביל שתי
הדגניות. אמנם הם עברו כבר על תנאי אחד. הקבוצות
היו צריכות להגיע לפני שבוע ולא הגיעו. זה
נותן לנו אפשרות לבטל את ההסכם שהיה קשור בזמן
מסוכם. מה שלא יהיה – את שתי הקבוצות האלה אנו
רוצים לקבל. הרי הן מכוונות למלואים ולא להכשרה,
וזהו החשוב עבורנו.
הערב בודאי ידונו בענין זה בבית. אני סובר
שיאשרו את ההצעה ויסכימו לקבל את שתי הקבוצות,
השאלה היא: מתי תורן להגיע. מתקרב האביב. גם
עכשיו מצב העבודה קשה מאוד. עובדים פועלים שכירים.
את התשובה הסופית נטלגרף לך בודאי.
בזה אסים.
ברכות לך ולכל החברים-השליחים
יוסף
שלום לבני משפחתי..
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
כתב היד
סוניה יקרה!
אודה על האמת, אינני כותב בזמן האחרון, משום אי-בטחון
שהמכתבים בדאר יגיעו, וההזדמנויות לא תמיד מגיעות אלי.
גם השבת נשארת בת"א. הרי זהו פרדוקס: היה לי יותר קל
באמריקה, מאשר שבת אחת מחוץ לבית בהיותי בא"י. מחוץ
לישיבות שבגללן נשארתי בת"א, הנני "רובץ" במטה ואין לי
כל חשק לצאת מהחדר. אני מתגעגע נורא לבית, לשלחן
המשפחתי, לנכדים, נורא קשה לי להיות שבת מחוץ לדגניה.
אולם מה לעשות, המאורעות מתרחשים בקצב כזה, שמכרחים
לבטל גם שבתות לישיבות ודיונים.
הפעם קרה עוד נס אחד, הנס השני אחרי 29 לנובמבר.
כונתי לידיעות האחרונות מליק סוקסס. נס חשוב מאד, א"כ
למצב בארץ עד הגשמת הנסים אין זה נוגע, עוד הרבה
דם ישפך, הרבה הרבה קרבנות ידרשו מאתנו.
בזה אסתפק בענינים פוליטיים.
את אשר בבית-איני יודע, כאן יורד גשם עז בלווית
רעמים, ברקים, וברד חזק, מי צריך אותו בתל-אביב, מה […]
לעומת זה – כמה נורא מצב העומדים בעמדות?!
לחקלאות הגשם טוב מאד, הגשמים האלה מתקנים הרבה
במקום תבואות חורףשלוקו פה ושם, יבואו תבואות קיץ
ביבולים טובים. מי יתן ונוכל לקצור את השדות.
ועתה לענין הנוגע לקפריסין. ידיעתך ע"ד הקבוצות
המוגדרות לדגניה משמחת. שמעתי טובות ע"ד שתי הקבוצות.
אולם הסתבכנו. הבטחנו לנוער-הציוני לקבל מהם
קבוצה גדולה מקפריסין בת 80 איש, בשביל שתי
הדגניות. אמנם הם עברו כבר על תנאי אחד. הקבוצות
היו צריכות להגיע לפני שבוע ולא הגיעו. זה
נותן לנו אפשרות לבטל את ההסכם שהיה קשור בזמן
מסוכם. מה שלא יהיה – את שתי הקבוצות האלה אנו
רוצים לקבל. הרי הן מכוונות למלואים ולא להכשרה,
וזהו החשוב עבורנו.
הערב בודאי ידונו בענין זה בבית. אני סובר
שיאשרו את ההצעה ויסכימו לקבל את שתי הקבוצות,
השאלה היא: מתי תורן להגיע. מתקרב האביב. גם
עכשיו מצב העבודה קשה מאוד. עובדים פועלים שכירים.
את התשובה הסופית נטלגרף לך בודאי.
בזה אסים.
ברכות לך ולכל החברים-השליחים
יוסף
שלום לבני משפחתי..
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?